ירושלים  איחוד והפרדה

ירושלים
בקיץ 1967, זמן מועט לאחר מלחמת ששת הימים, סיפחה מדינת ישראל דה פקטו את ירושלים המזרחית, כולל העיר העתיקה והשכונות הצמודות לה ושטחים נוספים הכוללים שכונות, כפרים ומחנות פליטים ומשתרעים מצפונה, מדרומה וממזרחה.
המטרה הייתה להגדיל את שטח העיר ולבנות בה ומסביבה שכונות יהודיות חדשות.  כך הושלם בידודה הפיסי של מזרח העיר משאר הגדה המערבית.  
בהמשך נבנה מכשול ההפרדה שביתר את ירושלים ה"גדולה" והוסיף מחסומים בתחומה.

על העיר הוחל החוק הישראלי ותושביה הפלסטינים קיבלו מעמד של "תושב קבע".
הם זכאים לבחור לעירייה ולא לכנסת. אינם זכאים לדרכון אלא לתעודת מעבר, היעדרות מן העיר והיעדרות מן הארץ של יותר משבע שנים שוללת מהם את מעמדם לתמיד.

מאז סיפחה ישראל את מזרח ירושלים פועלות הרשויות להגדלת מספר היהודים החיים בעיר ולצמצם את מספר תושביה הפלסטינים. לכאורה זכאים תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים לתנאים שווים לתושבי מערב העיר. בפועל קיימת מדיניות מפלה בנושאי תכנון ובנייה ובחלוקת העוגה התקציבית בעיר, על כל המשתמע מכך על איכות התשתיות והשירותים במזרח העיר.

מפת חסימות שמוצבות בעת ארועים בטחוניים. משבשות את מהלך החיים כענישה סביבתית.
להקיש על הריבוע מימין לתיאור החסימה ולמיקומה
עוטף ירושלים 
בעקבות האינתיפדה השניה והחלטות הממשלה בדבר בניית חומה בין שטחי הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל, נבנתה ממחצית שנות האלפיים חומה שתפקידה גם לבתר את שכונותיה המזרחיות של ירושלים וגם להפריד בין העיר כולה לבין השטחים הסובבים אותה ותלויים בה.
"עוטף ירושלים" הוא חלק מתכנית מרחב התפר, הכוללת הקמת מכשולים ומעברים, שבהם יהיה פיקוח על מעבר אנשים, כלי רכב וסחורות בין הגדה לעיר עצמה. . המכשול משתרע בתוואי של כ-164.5 ק"מ וכולל  גדרות, חומות, צירי סיור ואמצעים טכנולוגיים לזיהוי ולתצפית.
הקמת החומה גרמה, בין השאר, למניעה גמורה של שירותים עירוניים ושיטור ופיקוח וכך שרויות רוב השכונות בכאוס של אשפה, אירועי פשע ובניה פרועה, לא חוקית ולא מפוקחת.


המחסומים
התושב הפלסטיני הרוצה להיכנס לעיר חייב לרוב באישור מיוחד, אישור התלוי בגיל ובזמנים ובאירועים, ועליו לעבור באחד משלושה מחסומי ענק, קלנדיה לבאים מצפון, בית לחם (300) לבאים מדרום וזייתים לבאים בעיקר ממזרח. מחסום ענק נוסף בלב העיר הינו מחסום שוואפט, דרכו עוברים בעיקר תושבי מחנה הפליטים, בעלי תעודות זהות כחולות.
מי שעובר במחסום כלשהו  פוגש חיילים, שוטרים, משמר הגבול, נציגי המינהל האזרחי (מת"ק) ואנשי ביטחון של חברות אזרחיות. כחמש יחידות שלטון שונות נמצאות בכל מחסום וכל החלטה אנושית, כפתיחת השער לנכים, עוברת לעתים שרשרת פיקוד ארוכה וגורמת למהומה בירוקרטית בנוסף לקשיים הרגילים.