מאז 2001 אנו משקיפות מדי יום בעשרות מחסומי צה"ל הנמצאים בתוך הגדה, בבקעת הירדן, על גדר ההפרדה, בכבישים ראשיים ובדרכי עפר צדדיות; במשרדי המינהל האזרחי (מת"קים) שם מונפקים לפלסטינים אישורים שונים; בבתי משפט צבאיים בדיונים של עצירים פלסטינים. הצוות שלנו שוהה במחסום ככל הנדרש ועוקב אחרי התנהלות החיילים והפלסטינים, ללא הפרעה. לעיתים, לנוכח יחס בוטה וקשה אל הפלסטינים, יש ואנו מנסות להתערב באמצעות פנייה ישירה אל החיילים או בטלפון למפקדיהם. הדוחות מהתצפיות מתפרסמים באתר זה בעברית ובאנגלית.
ריחן, שקד, יום א' 31.1.10, אחה"צ
31/01/2010 ,אחה"צ
חנה ה' ורותי ת'
15:00-16:45
15:00 מחסום שקד-טורה
4 מכוניות ממתינות מול השער מן העבר הזה ואילו מן העבר השני - מכונית אחת שיוצאת כעבור 3 דקות. אדם אחד עומד ליד הקרוסלה. טרנזיט שנכנס לבידוק – יוצא לדרכו כעבור שתי דקות. המעבר מתנהל ללא עיכובים.
15:20 מחסום ריחן-ברטעה
מגרש החניה התחתון מלא עד אפס מקום, פקוק במכוניות. ב-15:30 מתחילות להגיע התופרות שחוזרות מברטעה המזרחית לבתיהן בגדה. ביציאה/כניסה הדרומית של הטרמינל יש מסלול לנכנסים ומסלול ליוצאים עם קרוסלות נפרדות. ואילו בצפונית – היוצאים מן הטרמינל מעכבים את כניסתם של הפועלים הרבים שחוזרים בשעות אלה מעבודתם, אל הגדה. בשעה 16:00 תנועת הפועלים אל הגדה נעצרת: שתי נשים יוצאות באותו מעבר, דרך אותו אשנב ובקרוסלה היחידה שמשמשת גם את הנכנסים. ארבעה מעוכבים שממתינים על הספסל נקראים מדי פעם לאשנב ומוחזרים אחר כבוד אל הספסל. ב-16:15 מגיעים פועלי קטיף רבים מחדרה. כולם עברו בבוקר במחסום ארתאח, "שלוש שעות. בלגן".
אב מחכה לבתו הסטודנטית. טוען שהיא נמצאת כבר חצי שעה בטרמינל. לבסוף היא יוצאת בפנים רציניות, אין עליה תיקים כלל. מעבר הפועלים עכשיו נמשך 15 דקות. הקרוסלה נפתחת ונסגרת בכל שלוש דקות לערך.
ב-16:35 עם פתיחת הקרוסלה ממתינים כ-50 פועלים עצבניים. הם נדחקים בכוח ובעצבנות. אנחנו מציעות שידרשו לפתוח עוד חלון. "עוד חלון? בחלום" משתעשע אחד הפועלים ובכל זאת ב-16:40 נפתח סוף-סוף אשנב נוסף והלחץ משתחרר במהרה.
מדוע אין פותחים אשנב נוסף רגע לפני שנוצר לחץ משפיל בכניסה לטרמינל אחרי יום עבודה מתיש?