ארתאח (שער אפרים), יום ד' 3.3.10, בוקר

03:57 פתיחת שערים. כ- 60 – 80 איש נכנסים בכל פתיחה של הקרוסלות. הפועלים קוראים אלינו שהכל בסדר היום.

04:15 עברנו לשער היציאה. 4 עמדות בידוק פעילות. עשרות פועלים נגשו אלינו מיוזמתם לומר שהיום הולך מצוין והלוואי וכך ימשך, לעומת מה שהתרחש שם אתמול, אחרי החג.
עקרי הדברים שנאמרו:
אתמול המחסום נפתח רק ב 04:30, הקצב היה איטי. בקושי התקדם. 70% מהפועלים חזרו הביתה כי חיכו עד אחרי שמונה וכבר היה מאוחר מידי.  היה לחץ עצום שגרם לדחיפות ופציעות ואנשים פונו לבית חולים. אנשים שכן עברו אתמול אמרו שהיו רק 2 עמדות פתוחות, שניים סיפרו שהם עוכבו בחדרים למשך שעתיים.
לפיכך להיום היתה מתוכננת שביתה! בגלל הפתיחה המוקדמת של השערים השביתה בוטלה.נאמר לנו שאתמול היתה שביתה בקלקיליה ואולי בעקבותיה המעבר נפתח היום מוקדם. היום , אם כן, היו קצינים בעמדות הבידוק (לפחות בהתחלה), והבדיקה היתה מהירה. לא הפעילו את בדיקת כף היד ולא שיקוף אלא בדקו תעודות זהות.

2 פועלים מטול כרם סיפרו שהם קמו ב02:30, והגיעו ראשונים כדי להסדיר את התור. בלי מספרים. לדבריהם כשיש יד מכוונת, אנשים מכבדים את התור ולא עוקפים. נשים עומדות בנפרד.

משהו אחר סיפר שהוא עוכב לשעה בחדר, ובכל זאת בגלל שהכל התחיל מוקדם הוא היה ב05:30 בחוץ.
אם כן, אנשים לא הפסיקו להתפעל מהמהירות של הבדיקה היום, ומתחננים שכך ימשך. הם גם אומרים:"למה להשפיל אותנו שעות בבדיקה? הרי התפוקה שלנו כעובדים יורדת כשאנחנו קמים בשתיים וחצי, ומגיעים לעבודה אחרי ארבע חמש שעות של עמידה, המתנה, מתח ובדיקות". הם חוזרים ומבקשים שיאפשרו מעבר פועלים ליד בקעה אל גרבייה ובמעבר ריחן.

כדי לבדוק בעצמנו כמה זמן לוקח לפועל לעבור במתקן, חזרנו לקרוסלות הכניסה ועקבנו אחר מישהו עם לבוש בולט.  אמנם כבר לא היה תור ארוך, ובכל זאת עקבנו. הוא הגיע ב05:20, נכנס ב05:25 , ויצא ב06:05 סה"כ:  45 דקות. לדבריו הוא עוכב בחדר 15 דקות.
לקחנו מספרי טלפון מכמה אנשים כדי שנוכל לצלצל אליהם מחר לשמוע מתי נפתח המחסום.הם אומרים שמאז השביתה הוא נפתח רק פעם אחת ב04:00 ביום ראשון.