מאז 2001 אנו משקיפות מדי יום בעשרות מחסומי צה"ל הנמצאים בתוך הגדה, בבקעת הירדן, על גדר ההפרדה, בכבישים ראשיים ובדרכי עפר צדדיות; במשרדי המינהל האזרחי (מת"קים) שם מונפקים לפלסטינים אישורים שונים; בבתי משפט צבאיים בדיונים של עצירים פלסטינים. הצוות שלנו שוהה במחסום ככל הנדרש ועוקב אחרי התנהלות החיילים והפלסטינים, ללא הפרעה. לעיתים, לנוכח יחס בוטה וקשה אל הפלסטינים, יש ואנו מנסות להתערב באמצעות פנייה ישירה אל החיילים או בטלפון למפקדיהם. הדוחות מהתצפיות מתפרסמים באתר זה בעברית ובאנגלית.
בית פוריכ, חווארה, עורטא, יום א' 14.2.10, בוקר
14/02/2010 ,בוקר
יעל ב' ודיצה י' – מדווחת
8.15 חווארה
אנו מביאות בגדים לבסמה, שפתחה בעזרתו של בומה ענבר, חנות יד שנייה.
מובן שאיננו יכולות להמנע מלהתכבד בכוס קפה. כמה מבייש שאיננו מדברות ערביתואיננו מסוגלות לשוחח אתה ועם חמותה.
9.10 בית פוריכ
מגדל השמירה ומיכל מים צבאי הם שני הפריטים היחידים כאן שמזכירים צבא.לא נראים חיילים בשטח. מכוניות עוברות בשני הכיוונים ללא מגבלה.
9.20 עוורתא
3 משאיות ממתינות לבדיקה, 5-6 חיילים במחסום.
9.30 חווארה
התנועה זורמת ללא הפרעה. מכוניות נוסעות לשני הכיוונים.עיינינו נתקלות בגרפיטי: "ברוך שלא עשני גוי".
9.45
אנו עוזבות את המחסום ונוסעות לעבר אירתח.בכניסה למצפה ישי (בטעות הגענו לשם) 2 ג'יפים צבאיים וכמה חיילים.אנו נוסעות בדרך יפייפיה. שקדיות פורחות וגושי תורמוסים שרועים לאורך חלק מהדרך.קשה שלא להרהר בפער העצום בין היופי הזה לבין הסבל של הפלשתינאים שבכפרים שבתוך
הנוף המרשים הזה, שמרחוק נראים כ"כ שלווים.