מאז 2001 אנו משקיפות מדי יום בעשרות מחסומי צה"ל הנמצאים בתוך הגדה, בבקעת הירדן, על גדר ההפרדה, בכבישים ראשיים ובדרכי עפר צדדיות; במשרדי המינהל האזרחי (מת"קים) שם מונפקים לפלסטינים אישורים שונים; בבתי משפט צבאיים בדיונים של עצירים פלסטינים. הצוות שלנו שוהה במחסום ככל הנדרש ועוקב אחרי התנהלות החיילים והפלסטינים, ללא הפרעה. לעיתים, לנוכח יחס בוטה וקשה אל הפלסטינים, יש ואנו מנסות להתערב באמצעות פנייה ישירה אל החיילים או בטלפון למפקדיהם. הדוחות מהתצפיות מתפרסמים באתר זה בעברית ובאנגלית.
בית לחם, יום ה' 25.2.10, בוקר
25/02/2010 ,בוקר
רחל פ., נורה ב.(מדווחת)
מעבר רחל
כאשר הגענו ב-06.00 היו 4 עמדות פתוחות. אנשים שונים אמרו לנו ש"הדברים הולכים בסדר בניגוד ליום
הקודם שהיה גרוע". יותר מאוחר הגיע איש מבוגר שסיפר למפקד המחסום שהוא מחכה שעתיים וחצי. מפקד
המחסום אמר לו שבשל גילו הוא יכול לעבור בכניסה של ההומניטרים. אך עדיין נשאלת השאלה אם זה
"בסדר" שכל האחרים מחכים שעתיים וחצי במחסום.מפקד המחסום (בדרגת סרן) שב והדגיש בפנינו
שחשוב לו מאד שהכל יתקתק כמו שצריך. נראה היה לנו שהוא משתדל לקיים שיח 'אנושי' עם העוברים. מעבר לשאלת ה"בסדר או לא בסדר" בולטת העובדה שגם אם הדברים מתנהלים כסדרם קיים יחס משפיל - לא אדיב במקרה הטוב ובדרך כלל עוין. המצב בצד השני מביא לכך שאנשים מגיעים על קצה העצבים, הטון של היושבים בעמדות הוא לא נעים, היחס הכללי הוא כאל מי שהם נחותים.