מאז 2001 אנו משקיפות מדי יום בעשרות מחסומי צה"ל הנמצאים בתוך הגדה, בבקעת הירדן, על גדר ההפרדה, בכבישים ראשיים ובדרכי עפר צדדיות; במשרדי המינהל האזרחי (מת"קים) שם מונפקים לפלסטינים אישורים שונים; בבתי משפט צבאיים בדיונים של עצירים פלסטינים. הצוות שלנו שוהה במחסום ככל הנדרש ועוקב אחרי התנהלות החיילים והפלסטינים, ללא הפרעה. לעיתים, לנוכח יחס בוטה וקשה אל הפלסטינים, יש ואנו מנסות להתערב באמצעות פנייה ישירה אל החיילים או בטלפון למפקדיהם. הדוחות מהתצפיות מתפרסמים באתר זה בעברית ובאנגלית.
זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב' 15.3.10, אחה"צ
15/03/2010 ,אחה"צ
שוש ב' ופתחיה מדווחת.
14:30 זעתרה
0 כלי רכב.
14:40-חוארה
הגענו לחניון של המהסום שוטר במדים כחולים עמד ודיבר עם החיילים וכשהגענו הוא אמר לחיילים הנה מחסום ווטש הגיעו. עוד לפני שהספקנו לרדת האוטו הוא ניגש אלינו והתחיל לבדוק את האוטו ממש רצה למצוא משהו לא בסדר. הוא אמר לנדים למה הפנס לא בסדר, למה השמשות לא בסדר, פשוט התגרות. תן את התעודות את רשיון הרכב. נדים נענה לו ונתן את כל מה שהוא דרש ממנו. הוא ביקש ממנו ללכת איתו הצידה, אחרי כמה דקות נדים חזר עם התעודות וביקש מאתנו שנלך נעזוב את המקום, וכששאלנו למה הוא אמר שיסביר לנו אחרי שנצא מהמחסום. עזבנו את המחסום והלכנו לבית פוריק, נדים סיפר לנו שהשוטר אמר לו אם תיקח את הנוסעות שלך ותעזוב את המחסום לא אתן לך דו"ח, וכך היה.
לאחר מכן חזרנו, ביקשנו מנדים שיוריד אותנו ליד הכיכר וילך והמשכנו ברגל. המחסום זרם והתנועה היתה דלילה. עזבנו אחרי כרבע שעה והמשכנו בדרך חזרה.
כשהגענו לזעתרה ראינו את השוטר עומד שם כנראה שהוא ראה אותנו הוא התניע את האוטו בינתיים נדים המשיך ישר ונסענו דרך אריאל מזרח שזה מתוך אריאל כדי לברוח ממנו. נכנסנו לעזון עתמה היה סגר.