מאז 2001 אנו משקיפות מדי יום בעשרות מחסומי צה"ל הנמצאים בתוך הגדה, בבקעת הירדן, על גדר ההפרדה, בכבישים ראשיים ובדרכי עפר צדדיות; במשרדי המינהל האזרחי (מת"קים) שם מונפקים לפלסטינים אישורים שונים; בבתי משפט צבאיים בדיונים של עצירים פלסטינים. הצוות שלנו שוהה במחסום ככל הנדרש ועוקב אחרי התנהלות החיילים והפלסטינים, ללא הפרעה. לעיתים, לנוכח יחס בוטה וקשה אל הפלסטינים, יש ואנו מנסות להתערב באמצעות פנייה ישירה אל החיילים או בטלפון למפקדיהם. הדוחות מהתצפיות מתפרסמים באתר זה בעברית ובאנגלית.
עזון עתמה, ראס עטיה, יום ג' 16.2.10, בוקר
7:30 עזון עטמה :
כ-20 פלשתינאים מחכים מחוץ למחסום , על הכביש, להסעות המעסיקים שלהם , אנשים פרטיים מההתנחלויות בסביבה .
כ-20 מעבר לגדר מחכים לצאת מהכפר מבעד למחסום . ניגשים אחד אחד לבדיקת תעודות .
מי שיש לו גם תיק - עוצר אותו חייל (מילואימניק , נעים ואדיב) ובודק תכולה .
כל מי שבחוץ מתלונן על המחסום הפנימי שם עוברים "לאט ! הבעיה בחדר בידוק שם בודקים אחד-אחד. אפשר כמה ביחד וזה יחסוך הרבה זמן "
דיברנו עם בחור מבידיא - הוא הגיע ב-5 לכפר ויצא ב-7:30 . עובד באלקנה , בבנין . היה רוצה שיהיו יותר מקומות עבודה פלשתיניים , מפעלים וכו' . בינתיים מה שיש לא מספיק לכולם , גם רחוק .
10:00 ראס עטיה
אתמול הכביש לכאן היה סגור - הרימו תל עפר גבוה , הכנת תשתית לגדר ההפרדה שתעבור פה .
היום הכביש פתוח .
כשהגענו למחסום מצאנו נהג מיניבוס של תלמידים (בלי הילדים) מעוכב בכניסה כבר כ-10 דק' . הסיבה : הוא קילל חיילת , לטענתה . לא נותנים לנו להתקרב ולדבר איתו , ומסלקים אותנו מעבר לשער (" זה שטח צבאי , מה נעשה אם יירו עליכם" ) . התחלנו לברר איתו מה קרה בצעקות (הגדר הטובה ...) אבל נראה שהוא לא מאמין שנעזור , להיפך . הוא הסתתר מאחורי מכוניתו וניסה להוריד פרופיל . נאוה מוזס , אליה התקשרנו , עדכנה אותנו שיכולים לעכב אותו 4 שעות ! קיווינו שלא , כי החלטנו שנחכה במחסום עד שישחררו אותו ויחזירו לו את התעודות . הפלשתינאי ניסה מדי פעם לדבר עם החיילת , עם מפקד המחסום , וב-10:30 ביקש לצאת אם לא נותנים להיכנס , אבל לא נתנו לו .
בינתיים יצאו ונכנסו אחרים - משפחה במכונית , עגלה עם חציר , צעיר שלא נותנים לו להוציא קרמיקה שהביא מקלקיליה הולך עכשיו למוכתר של רא-א-טירה הסמוך שיבקש מהמת"ק אישור בשבילו ,
והנהג שלנו עדיין בפינה ,....
10:50 - החיילת נשוא התלונה (מ"צ) קוראת לנהג ואחרי מה שנראה מרחוק הטפת מוסר ארוכה נותנת לו את התעודות שלו , הוא נוסע מהמחסום , נכנס לכפר .
סופסוף נסענו גם אנחנו . רק שעה חיכינו , התנסינו בחוסר אונים של מי שאין לו כל מושג מתי יהיה לו החופש הקטן שלו לנוע . רק שעה ! לא להאמין כמה זה היה קשה ומתסכל ואיזה כיף החופש !
