בית איבא, יום ה' 19.2.09, אחה"צ

תאריך: 19/02/2009 ,אחה"צ

צופות: אליס פ., חמדאן – נהג, חנה א. (מדווחת)

דוחות אחרונים:

בית איבא

מחסום כתר ממערב לעיר שכם. פועל משנת 2001 כאחד משלושת המחסומים הקבועים הסוגרים על העיר - ממזרח בית פוריכּ, מדרום חווארה. נמצא בין הכפרים בית איבא ודיר שאראף, מדרום מזרח להתנחלות שבי שומרון.
ממרץ 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה, אין יותר נוכחות של כוחות הביטחון במחסום. המעבר במקום מותר לפלסטינים בלבד.

סגור תיאור

הרהור: האם ניתן להתרגל לכיבוש?

15:48 3 עמדות בדיקה להולכי רגל המבקשים לצאת מנבלוס. 2 עמדות בדיקה לרכבים יוצאים.הנכנסים לנבלוס לא נבדקים.

גברים שהגיעו באוטובוס מכיוון נבלוס מורדים ונשלחים לעבור את המחסום רגלית. הנשים נשארות ישובות. חיילת עולה אל האוטובוס.

16:03 – גבר צעיר, ככל הנראה סטודנט (על פי המחברות והצ'ימידן) מגיע לעמדת הבדיקה. המגנומטר מצפצף. הוא מוחזר לאחור. חולץ את נעליו, נדרש להציגן למ.צ. הוא מראה את הסוליות. נועל את הנעליים. הת.ז. בינתיים אצל המ.צ.. או.קי., במבחן הגוף הוא עומד. עכשיו עליו להוציא את הבגדים מן התרמיל. עוד בגד ועוד טי-שירט מוצגים למ.צ. גם במבחן הזה הוא עומד. עכשיו מוחזרת לו הת.ז., על הבגדים. הוא אוחז בת.ז. וחובט אותה על הדלפק בזעם כבוש. מכניס את הבגדים לצ'ימידן, אוחז את חגורת המכנסיים בידיו וממהר להתרחק מהמחסום, פניו סמוקים, נמנע מליצור קשר עין עם אנשים אחרים. חוויה משפילה.

בינתיים גילינו שבסככת המעוכבים נמצא גבר. הוא משוחח בטלפון. מאוחר יותר ראינו כי שוחרר. לדבריו עוכב כשעה. הוא 'זוכה' לעיכוב בכל פעם שעובר, לא ברור לו מדוע. מסתבר שכבר שוחח עם מיקי פ. על המקרה שלו.

ונ., חייל מירושלים שציציותיו משתלשלות מחוץ למכנסיים, יזם שיחה איתנו, משוכנע בצדקת הדרך בעקבות ההבטחה האלוהית ולא מבין מה כיבוש פה.

17:15 – עזבנו.