מאז 2001 אנו משקיפות מדי יום בעשרות מחסומי צה"ל הנמצאים בתוך הגדה, בבקעת הירדן, על גדר ההפרדה, בכבישים ראשיים ובדרכי עפר צדדיות; במשרדי המינהל האזרחי (מת"קים) שם מונפקים לפלסטינים אישורים שונים; בבתי משפט צבאיים בדיונים של עצירים פלסטינים. הצוות שלנו שוהה במחסום ככל הנדרש ועוקב אחרי התנהלות החיילים והפלסטינים, ללא הפרעה. לעיתים, לנוכח יחס בוטה וקשה אל הפלסטינים, יש ואנו מנסות להתערב באמצעות פנייה ישירה אל החיילים או בטלפון למפקדיהם. הדוחות מהתצפיות מתפרסמים באתר זה בעברית ובאנגלית.
אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ה' 21.1.10, בוקר
21/01/2010 ,בוקר
אורה ק., מיכאלה ר.(מדווחת)
7:00 מעבר הזיתים
2 מסלולים פתוחים למעבר מבוגרים, התורים קצרים והמעבר מהיר יחסית.
דווקא המסלול השלישי, המיועד למעבר "קל" לילדים – יש בעיות. עשרות ילדים צובאים על הקרוסלה, הקרוסלה נפתחת לעתים רחוקות ומאפשרת מעבר של ילד אחד בלבד. כפי שראינו מאוחר יותר, על מסלול זה מופקדת חיילת שלא טרחה למלא את תפקידה כהלכה.
כשנכנסתי למגנומטר צפצפתי שוב ושוב. בדיקות מדוקדקות העלו שנעליי פצחו בשיר. חלצתי אותן ועברתי יחפה, חוויה לא מלבבת ביום חורפי. לא. אסור לעבור במגנומטר. היא נצטוותה לעמוד בצד. זמן ארוך עבר עד שחייל וחיילת ניגשו אליה ושאלו אי-אלה שאלות. שוב המתנה, ובינתיים מעבר הפלסטינים נעשה איטי יותר. מגיע מאבטח ומנתק את המגנומטר. מצמרר לחשוב מה עובר על אדם שאינו דובר עברית בסיטואציה דומה.
8:00 ואדי-נאר
מעוכב יושב בסככה לכיוון בית-לחם. הוא יישב שם גם כשנעזוב.
תנועת הרכב זורמת. מכונית אחת לכיוון בית-לחם נבדקה ביסודיות, תעודות והרכב עצמו.
בין המצוק למשעול המוביל לפילפוקס, בפינה חבויה, משולכות לוחיות רשוי רבות, ישראליות ופלסטיניות. כוחות הביטחון לא אהבו את העניין שגילינו בהן ורק הסכימו לומר שהלוחיות נלקחו מרכב גנוב.