מאז 2001 אנו משקיפות מדי יום בעשרות מחסומי צה"ל הנמצאים בתוך הגדה, בבקעת הירדן, על גדר ההפרדה, בכבישים ראשיים ובדרכי עפר צדדיות; במשרדי המינהל האזרחי (מת"קים) שם מונפקים לפלסטינים אישורים שונים; בבתי משפט צבאיים בדיונים של עצירים פלסטינים. הצוות שלנו שוהה במחסום ככל הנדרש ועוקב אחרי התנהלות החיילים והפלסטינים, ללא הפרעה. לעיתים, לנוכח יחס בוטה וקשה אל הפלסטינים, יש ואנו מנסות להתערב באמצעות פנייה ישירה אל החיילים או בטלפון למפקדיהם. הדוחות מהתצפיות מתפרסמים באתר זה בעברית ובאנגלית.
ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל, יום ג' 26.1.10, אחה"צ
26/01/2010 ,אחה"צ
נאוה מ' , רותי ר' (מדווחת)
14:45 אייל 2 עמדות פתוחות ומאוישות , אין אנשים במעבר . נשארנו שם כ-15 דק' , אנשים הגיעו בטפטופים ועברו מיד .
15:15 ארתאח כשהגענו , לא נותנים לרכבים להכנס , הפועלים יורדים בכביש מחוץ לשער החיצוני . זה נראה קצת מסוכן , כשיגיעו האוטובוסים עם הפועלים אחר כך
15:20 אור אדום בקרוסלות , העמדות ריקות . נאספים כ-80 פלשתינאים במעבר , הרבה נשים . אחרי כ-10 דק' נפתח ו-2 עמדות בדיקה מאוישות . יחד עם זאת, אנחנו שמות לב שלא יוצאים מהעבר השני , נכנסים לאולם אבל לא יוצאים ! 10 דקות עוברות כך , שוב בקרוסלה אור אדום ומחכים משני העברים . התקשרנו למת"ק אפריים פעם ופעמיים והחייל הנחמד שענה שם סיפר שהם מסרו לו שהכל עובד ו"יש להם לחץ" . אבל אנחנו רואות שלא עובד ומתקשרות שוב . כנראה שנערכות בדיקות מדוקדקות של הנכנסים , אם בכלל.
בסביבות 15:45 מתחילים לצאת לכיוון הפלשתינאי אלה שכבר 20 דקות מחכות באולם . עכשיו בקרוסלה אור ירוק , המעבר מהיר , אפילו לא מראים תעודות , לפי מה שאנחנו רואות . כל מי שמגיע עובר מהר , כולם מחייכים ושמחים שאין תור , מציעים לנו תותים וקלמנטינות שקטפו והביאו איתם . השמש נעימה , יום יפה , אנחנו מחייכות אל כולם וכולם אלינו
16:30 עזבנו