מעוכבים

מחסום ריחן – 6.00 – מגרש החניה העליון מלא כלי רכב וכמעט ריק מאנשים. המעטים שנמצאים שם מספרים שפתחו ב-5.00 אבל "היום בלגן", "המכונה עובדת אבל האנשים לא". מולי בשרוול מתקדמת קבוצה של נשים, שמספרות על צפיפות ואיטיות  בטרמינל, מבקשים: "תגידי להם" -  הלוואי ויכולתי.

6.15 –בכניסה לטרמינל הצטופפות גדולה שכבר מזמן לא ראיתי כמותה, בתוכו רעש חזק ומהומה אבל יש הפסקה ביציאת העובדים מן הטרמינל.

היציאה מתחדשת אך אינה סדירה –קבוצה והפסקה , עוד קבוצה ועוד הפסקה .......

6.30 – עובדת אחת מחכה ביציאה לחברותיה שעוכבו בפנים, הן יצאו סוף סוף אחרי 20 דקות. מקבוצה אחרת של 10 פועלים יצאו עד עכשיו רק 2.

6.40 – בשעה זו בדרך כלל כבר לא יוצאות פועלות , אבל היום הן עדיין ממשיכות לצאת. הגברים יוצאים במרוצה כי הם באיחור גדול.

6.45 – היציאה נפסקה ובפנים הרעש רק מתגבר. אנשים שיוצאים בדרך כלל ב-6.30 יצאו היום רק ב-7.05.  בכניסה לטרמינל עדיין יש אנשים שממתינים להיכנס אליו.

16:10-17:30

 16:10 מחסום שקד-טורה

מעטים עוברים במחסום. קר מאוד, ענני גשם כבדים בדרום-מערב ופיסת קשת בענני-הצפון. מכוניתו החדשה של הבנקאי המהודר עדיין אינה רשומה בתסריח שלו והוא נאלץ לחזור ברגל לביתו בדהר אל-מלכ. נער חוצה את המחסום, רכוב על גבי חמור לבן, רטוב, וחייל בעמדה הגבוהה מנגן במפוחית שירים עליזים.

16:40 ריחן-ברטעה

פועלים רבים ממהרים במורד השרוול לעבר הטרמינל. שני אשנבים פתוחים עכשיו. גשם עז ניתך על הסככה הקטנה שלפני הקרוסלה והיא נשארת פתוחה כל הזמן, כנראה מתוך התחשבות באנשים שמגיעים בריצה, די רטובים. לשאלתנו, מספר לנו אחד הפועלים שהוא עבד כל היום בברזל: לא, לא, איזה סככה, בחוץ, בגשם. על ספסל השבחי"ם מצטופפים כבר ארבעה צעירים. מגיע מ"ע, מכר ותיק של חסידה, שמח מאד לראותה, עומד לשוחח איתנו, שולח דרישת שלום לחברות ובעיקר לתמי.

15:10 מחסום שקד/טורה
באים לקראתנו שני חיילים להודיע לנו שלא נתקדם לעבר המחסום. 
התנועה דלה. בודדים עוברים מהגדה למרחב התפר. אחד עם שקי פיתות, סטודנט עם ספר, 3 בחורים נושאים כסאות חדשים.

רכב צבאי כבד עם כף הרמה עובר את המחסום וחוזר עם כף מלאה באדמה שחורה טובה. מאוחר יותר כשעזבנו נסענו לחפש אותו והתברר שבמחנה מכינים שטח לגינון.

טרקטור עמוס בפסי פלסטיק עובר לגדה כמעט בלי בדיקה. הנהג עבר בבנין הבידוק.          

15:40 עזבנו.

15:50 מחסום ריחן/ ברטעה
בכניסה דלי חדש על פי הבאר. מאד דקורטיבי. 12 משאיות מחכות לבדיקה.

המשכנו לכוון המחסום בצומת דותן. המפחמות באזור מושבתות, לא מייצרים פחמים. אין עשן ואין ריח (כזכור יצאה הוראה לסגירת המפחמות). על הכביש שלושה כלי רכב צבאיים ומספר חיילים. אנחנו מדברות עם אחד החיילים שמנדב כי "הפסקת העבודה במפחמות נעשתה בגלל החומר המסרטן וגם בגלל שהעצים גנובים". אנחנו מעירות שמשפחות רבות התפרנסו במשך מאות שנים מהעבודה הזו ועכשיו אין להן פרנסה ושואלות את החייל איך הוא מרגיש בקשר לכך והתשובה שלו: "טוב מאוד".

16:05 מחסום דותן מאויש. הבדיקה של כלי הרכב העוברים - שטחית ביותר. רק כמה מילים עם הנהגים והצצה למכוניות.

בדרך חזרה, ביציאה ממחסום ריחן/ברטעה, אנחנו מעוכבות די הרבה זמן. הפקידה מתייעצת בטלפון. בסוף היא בודקת את תא המטען ונותנת לנו לעבור.

16:20 שומר חמוש יצא ממתקן הבידוק של הרכבים, ניגש לאמצע הכביש והסתכל בפועלים החוזרים. 4 מכוניות יצאו מן הבידוק ( שתיים נהוגות בידי נשים).

בשרוול אל הטרמינל - תנועה ערה מאד. פועלים יורדים מהסעות של קבלנים ישראלים ופלסטינים. בטרמינל שני אשנבים פעילים והמעבר מהיר. אשה דוברת עברית, בידה דרכון ישראלי, עוברת מהגדה לביתה בברטעה המערבית (הישראלית) עם שלושת ילדיה. מחכה לבעלה שעדיין עובר בידוק. כולם מדברים עברית. היא קצת נרגשת ומספרת שזו הפעם הראשונה שהיא עוברת במחסום. על הספסל יושב שבחני"ק אחד.

17:00 עזבנו.

קלנדיה:
בשטח ההפקר' שאין רשות הלוקחת עליו אחריות מוניציפאלית, במקום שהוא:  "No mans` land", שעל פי המפות שייך לעיריית ירושלים ועליה חלה חובת מתן שירותים שפינוי זבל היא רק אחת הדוגמאות להם, הובערו ערימות אשפה בסמוך לחומה התוחמת את המתחם, כי זו האופציה היחידה של תושבי מחנה הפליטים להיפטר מהמפגע התברואתי המצטבר לכדי הרים של זבל.

הטענה שעובדי העירייה מדירים רגלם מהמקום מהחשש שיותקפו, לא תופסת מים נוכח פשיטות הפקחים על הרוכלים קשי היום ומבצעי ציד האדם, ילדים כבוגרים, שהם מעשה יום ביומו באותו מקום עצמו.

על החומה, בשחור על כחול נכתבה דרישת שלום מברלין: "Freedom, Peace & justice for Palastine! Tabea from Berlin" ובין מאות הרכבים התקועים בפקק האין-סופי שאין לראות את זנבו, הילד מוחמד מוכר תורמוסים ארוזים בשקיות ניילון קשורות בגומייה.

מחסום ג'בע
לאחרונה (מספרים נהגי המוניות), תוגברו השוטרים המונעים נסיעה חופשית ורציפה של היוצאים מרמאללה/קלנדיה בדרכם לכביש 60 ובהמשך למחסום חיזמה בחיילים. צריך כנראה כוח משולב לעבודה הזאת שנועדה לשירותם ורווחתם של המתנחלים.

בצד המחסום עמדו ארבעה פלסטינים מעוכבים, מביטים בכלב וכלבנית פוסעים לעבר רכבם, שבו – במעטפת החיצונית ובחללו הפנימי אומן הכלב בהוראת אדוניתו. 
כשסיים הצמד מיחידת עוקץ את מלאכתו וכשהנהג הפלסטיני שרכבו "ארח" את הכלב (שלפי דת האילם מטמא כל חפץ שהבל פיו בא עמו במגע), כדרכם של פלסטינים שניסיון עשרות שנות כיבוש לימד אותם להודות בקול גדול בכל פעם שהם נחלצים ללא פגע מלועו של הארי, קרא בקול גדול לעבר החייל שהשיב לו את צרור רישיונותיו: "תודה רבה לך!"

"מיני משמרת": הייתי בביקור בדהר-אל-מלכ (יום שישי צהרים), לאחר שעזבתי את ביתו של ב' נסעתי למחסום שקד הסמוך ולמחסום ריחן.

 14:40 – 14:55 מחסום שקד
רוח וקר!!! נראה שירד הרבה גשם.
בחוץ- 2 חיילות (מ"צ), 2 חיילים - אחד בעמדה המוגבהת, אחד בתוך הסככה.
בזמן שעמדתי שם, עברה מכונית אחת שנסעה לכיוון טורה. ושמעתי על מישהי תושבת דהר-אל-מלכ שהגיעה מיעבד ועוכבה זמן רב במחסום עד שהורשתה לעבור.

15:05 – 15:20  מחסום ריחן
מכונית פלסטינית עומדת לפני עמדת הכביש. הנהג (או נהגת) יושב ב"גן השעשועים". כאשר עזבתי המכונית עדיין חנתה באותו מקום. הנהג ישב בתוכה. פועלים רבים מגיעים במכוניות בעלות לוחיות צהובות.  בשעה זו הגיעו גם התופרות.
הכניסה אל הטרמינל בקבוצות של חמישה והקרוסלה נעצרת (תמיד מישהו נתקע בתוכה). התור לא מאוד ארוך. בזמן שהייתי שם עבדו שני אשנבים היו פעילים. בצד ישבו כ 10 אנשים. לפני שעזבתי ראיתי שהם הולכים לכיוון האשנב הרחוק יותר, אולי קראו להם לבדיקה. אחד האנשים שחיכה מחוץ לקרוסלה הסביר לי ששהם חוזרים לגדה ואין להם אישור מעבר (שב"חים) וכך הם נענשים בהמתנה של שעה-שעתים, ואז משחררים אותם לא לפני שבודקים אותם ואת הציוד שלהם. מכוניות עם לוחיות צהובות עוברות מייד.   

השמים התבהרו. הגשם פסק. השמש "יצאה". הראות מצויינת ולכל הכיוונים הנוף מרהיב.

במבט מהכביש – רואים שבהתנחלות ריחן נבנים הרבה בתים חדשים.
באום ריחן רואים סככת לול חדשה. לשאלתי, סיפרו לי שעצרו את הבנייה של הלול. (מי עצר???).

15:03 מחסום עאנין
השערים פתוחים, אנשים וטרקטורים עוברים. שלוש ילדות מהחמולה הבדואית המתגוררת למרגלות המחסום, מכרות ותיקות שלנו מהבקרים כשהן ממתינות להסעה לבית הספר, מצפות בלבוש חגיגי לדוד שאמור להגיע מעאנין. הדוד לא מגיע והחיילים אומרים לנו שגם אם יגיע לא יוכל לעבור בשעה זו למרחב התפר.

שני בחורים, שתוקף אישורי המעבר שלהם פג ב31/12/2011, מתלבטים אם כדאי להם לחזור הביתה לעאנין מכאן או אולי עדיף לנסוע איתנו למחסום ריחן -ברטעה.
מפקד המחסום, סמ''ר, מבטיח שיתנו להם לעבור ולא יחרימו את תעודות הזהות שלהם, בתנאי ש"אינם קרימינלים''. הבחורים נכנסים לתחום המחסום לאזור שבין השערים והסמ''ר ושוטרת צבאית מתחילים לטלפן ולברר.

15:45  שלושה חקלאים מגיעים ועוברים. המחסום פתוח עד 16:00.

16:00 אחד משני הבחורים משוחרר לדרכו והולך הביתה. שערי המחסום נסגרים. אנחנו ממתינות ליד השער הנעול, הבחור השני והחיילים בפנים. ב 16:15 משוחרר גם השני.

16:25 מחסום שקד-טורה
פועלים אחדים, מכונית פרטית, שתי משאיות ועגלת חמור אחת עוברים לגדה. משפחה אחת עוברת למרחב התפר.

16:50 מחסום ריחן-ברטעה, צד מרחב התפר
שלוש מכוניות ונוסעיהן ממתינים למעבר לגדה, פועלים ושקי תפוזים בידיהם יורדים בשרוול הרשת אל הטרמינל.

אין תור בפתח הטרמינל, ארבעה מעוכבים יושבים על הספסל. שני אשנבים פועלים. מפעם לפעם באשנב אחד עוסקים בסטודנטיות ובמשפחות שעוברות מהגדה למרחב התפר ואז נוצר תור, שמתחסל במהירות. אחד העוברים מתפעל ואומר ''הם עובדים יפה היום''. בקרוסלת הכניסה לטרמינל חידוש: הזרועות העליונות נעטפו בגומי שחור, כהגנה מפני נזקי גוף אפשריים.

17:15 אנחנו עוזבות והפועלים ממשיכים להגיע. גם כעת ממתינות שלוש מכוניות למעבר לגדה, האוטובוס של ''החברה לפיתוח השומרון'' עובר למרחב התפר בלי להיעצר כמובן.

14:15 מחסום ריחן-ברטעה, הצד הפלסטיני

מגרש החנייה מלא עד אפס מקום, גם מגרש החנייה המאולתר במעלה הכביש מלא. תופרות שעובדות בברטעה המזרחית חוזרות מעבודתן. המכונית שמסיעה אותן לבתיהן ביעבד ממתינה על הכביש, אין מקום במגרש. התופרות שמחות מאוד לקראתנו, מזמן לא נפגשנו. יש גם פועלים חקלאיים שחוזרים בשעה זו. חלקם נושאים שקי תפוזים ממקום עבודתם. בין הממתינים על הכביש אם עם בנותיה, תאומות פעוטות, ממש בובות שתיים בובותיים.

בדרך למחסום עאנין אנו פוגשות מכר, תושב עאנין, שמבקש הסעה למחסום. האיש לן אצל אחותו החולה באום ריחן והוא חושש שמא לא ירשו לו לחזור דרך מחסום עאנין. הוא מבקש שבמקרה כזה נסיע אותו למחסום ריחן-ברטעה.

15:00 מחסום עאנין

כ-30 איש ושלושה טרקטורים כבר ממתינים לפני השער הנעול של המחסום. החיילים פותחים את השערים והמעבר מתחיל. לחיילת המשטרה הצבאית אין מחשב היום. היא בודקת ברשימה ומשווה לאישורים ולתעודת הזהות. היא בודקת גם את הטרקטורים. שני חיילים מאבטחים אותה. אשה מבוגרת ואיש מעוכבים. אחרי ברורים טלפוניים הם מורשים לעבור ולחזור לבתיהם. גם הטרמפיסט שלנו מעוכב לדקות אחדות ומורשה לעבור.

15:30 אנשים נוספים מגיעים, ביניהם הטרקטוריסט שהורשה לעבור בשבוע שעבר במחסום שקד-טורה כשטרקטורו התקלקל (ראו דו''ח מ 15/12/2011). הובטח לו ול 25 חקלאים נוספים מעאנין שיוכלו לעבור במחסום שקד-טורה בימים שמחסום עאנין סגור, משום מה לא הודיעו לקבוצה הזו שהם יכולים לעבור משם. מחר ינסה לממש את ההבטחה. נעקוב.

15:50 מחסום שקד-טורה

תנועה מעטה בשעה זו. בין העוברים שתי נשים וילדים אחדים, אחד מהם בעגלת תינוק, מראה נדיר במקום זה.

16:00 כאמור אין צורך להסיע את הטרמפיסט שלנו למחסום ריחן-ברטעה, נתנו לו לעבור לביתו בעאנין. גם אנחנו לא חוזרות לשם ובמקום זה ממהרות לחיפה, לחגיגות כריסטמס - חנוכה במושבה הגרמנית. עולם אחר.

15:00 – 11:45

11:45 מחסום בזק - עברנו

השמים בהירים. חמוקי ההרים מוריקים. והכיבוש חוגג ....

כביש אלון
הגדר של התנחלות משכיות עם עמודי התאורה לאורכה "ירדה קומה" והיא נמצאת עכשיו מתחת לשלט הענק "משכיות". נראה שמתממש החשד על שמכשירים מפלס נוסף לבניה.

מסום גוכיה: חיילים, שני רכבי שטח צבאיים וטרנזיט צבאי בצבע לבן נמצאים בשטח שליד השער. האזור נראה כלאחר טראומה גיאולוגית. אבנים, ערמות עפר, תעלה רחבה ועמוקה מהצד המערבי של הסוללה. 

הסוללה: שלושה צוותים עובדים כדי להגביה אותה, וכדי לחפור את החפיר שמאחוריה (קו מז'ינו?). הצוות הדרומי ביותר מתקרב למחסום חמרה, ובו היה דחפור צהוב ענקי. כל אחד משני הצוותים שעובדים ממערב לקטע הכביש שבין ההתנחלויות רועי ובקעות, כולל שני דחפורי  D9  + חיילים מאבטחים. שיטת העבודה: דחפור חופר ומעמיק את התעלה שממערב לסוללה, דחפור שני אוסף את העפר שנחפר ושופך אותה על הסוללה להגביהה.

12:35 מחסום חמרה
חייל בדרגת רס"ל (רב סמל) הולך לקראתנו כדי להבהיר את מקומנו. הוא שמח לגלות שהוא כבר מכיר אותנו.

הרבה (יותר מ 15) חיילים מסתובבים במקום. כלי רכב מסוגים שונים כולל רכב ענק לעצורים. החיילים מאופדים מכף רגל עד ראש, כולל סכין רגל, כאילו יוצאים לאיזשהו מבצע. מצטבר תור של 6 מכוניות. אחד החיילים שם לב ומסמן להן לעבור. דהרס"ל אוסף את החיילים הקרביים ומורה להם לנקות את אזור המחסום.

13:15  עזבנו

13:30 מחסום תיאסיר
טרנזיט (ספרות זיהוי אדומות) של משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית מחכה לעבור מזרחה. לדברי הנהג הם הגיעו למחסום בערך בשעה 13:00. באזור עמדת הכביש עומדת משאית קטנה, ו 4 או 5 אנשים יושבים על שפת הכביש. חיילים מתגודדים סביבם. לאחר כרבע שעה מצטבר תור של מוניות ומכוניות אחרות. אחד הנהגים מראה לנו צילומים של תורים ארוכים שאותם הוא מצלם בכל יום, בשעות שונות של היום. הוא מספר שהנהגים והנוסעים מחכים ומחכים והחיילים – לא מעבירים אותם. כאשר התחלנו לעלות אל המחסום (13:45) הגיע חייל.

"אסור לכם להיות פה", "שטח צבאי סגור", אמר ששלחו אותו להזיז אותנו. שאלנו מי המעוכבים. קיבלנו תשובה: "בן אדם שהיה עצור. מחכים שיעלו מולנו בקשר, ואז נעביר אותו." לא הספקנו לברר איך הוא יודע שהבן אדם היה עצור, ואם כן למה לעכב אותו עכשיו, ומהמחנה יצאו שני קצינים. שאלנו למה על אחד המעוכבים גוהרים 3 חיילים, ומה הם עושים לו. הקצין אמר שהוא הולך לברר מה קורה. גם אנחנו מבררות. 14:00 טלפון לחנה ב'.  התשובה לא איחרה לבוא. התבקשנו להמתין חצי שעה ולראות אם ישוחררו.

אנחנו שומעות את החיילים שנמצאים ליד המעוכבים: "אני לא מדבר איתך!!!"  "הוא שלוש שנים בתנועה האיסלמית, וזה חמש שנים חבר בתנועה האיסלמית..." בינתיים אפשר לראות את התור הארוך שמצטבר ממזרח. ג'יפ צבאי יוצא מהמחנה. אחד הנהגים קורא לחייל ומציע לו להזיז הצידה את המשאית שחוסמת את המעבר ולאפשר למכוניות לנסוע. ואכן 14:05 הצעתו מיושמת. את המעוכבים שולחים לשבת ליד החומה של מגדל התצפית, ואת המשאית מחנים במפרץ החנייה הסמוך. השיירה מתחילה לעבור. 14:15 השיירה ממערב מתחילה לעבור. 14:30 הגיעו התלמידים. מבקשים אוכל, מבקשים כסף ורצים אל המיניבוס שלהם. לא היה את מי לשאול כמה זמן הם חיכו למעבר.

נשמעים מטחי יריות מהמטווחים. עוד ועוד יריות.

14:40: אנחנו מתחילות לעזוב את המקום. המעוכבים עדיין יושבים מתחת לחומה. 7 חיילים יוצאים מהבסיס הולכים בטור, על אחד מהם הוטל להיות אחרון. הם עמוסים. אחד מהם מתלונן: "מה דחפת לי את המטווח הזה?"

14:45 עזבנו

15:05 מחסום בזק - עברנו

הודעה טלפונית מחנה: המעוכבים שוחררו בערך בשעה 16:30.

במשך שעה התעכבנו בצד הפלשתיני של המחסום תוך ניסיון לתאם את חזרתנו לשטח ישראל.

שיח' סעד – 7:30
בוקר קר, הגענו לשיח' סעי עם לונה, האורחת האמריקנית, ועוכבנו בתוך השטח הפלסטיני במשך שעה תמימה.

השתלשלות העניינים:
7:30  שוטר מג"ב,  מודיע לנו ש: "...כמו שכבר אמרתי לכן בעבר, אם תכנסו לשיח' סעד לא תוכלנה לחזור ללא תיאום טלפוני..." (לנו לא היה ברור עם מי מתאמים). ענת ענתה לו שאנו תמיד עוברות במחסום ושיש לנו זכות להיכנס וגם לצאת, כיון שמדובר בשטח B.

7:45  לאחר שסקרנו את המחסום הריק וסיפרנו לאורחת על תולדות המחסום ביקשנו להמשיך בדרכנו. ענת טלפנה לחמ"ל של עוטף ירושלים (חדר המצב של המינהל האזרחי). החיילת לא ידעה מהו ארגון מחסום ווטש אך הבטיחה לנסות למצוא קצין שיאשר לנו את המעבר.

בינתיים, התקרבו אלינו כמה מ 'נהגי המוניות' המחכים ליד מכוניותיהם הפרטיות בציפייה שיגיע תושב מקומי הזקוק להסעה. ביום טוב הם יכולים להרוויח עד 120 ₪. ההיצע רב על הביקוש ומחירי הנסיעה אינם כה גבוהים. אחד הבחורים מוביל אותנו למכולת בה מכינים עבורנו שלוש כוסות קפה לוהט (לא קפה ערבי מבושל אלא קפה בוץ מתוצרת 'עילית'). הוא וחבריו מתקבצים סביב האורחת היפה שלנו, לונה, המחייכת במבוכה. לא נעים.

7:55    החיילת מן החמ"ל עוד לא הצליחה לאתר את המפקד שלה ולנו אסור לעבור במחסום חזרה לכיוון ירושלים.

בינתיים, שלושה שוטרי מג"ב עולים במעלה ההר וצופים בנו מקרוב מצידה השני של הגדר. לי הם נראים מאוד משועשעים. כאילו נשברה שגרת יומם המשעממת.

8:05    ענת מתקשרת למוקד ההומניטארי. ע' שעונה לטלפון, מכיר אותנו ומנסה להשיג את אחד הקצינים.

8:10  נת מקבלת קשר עם ש', קצין מן המוקד ההומניטארי, המבקש ממנה להתקשר בעוד כמה דקות, לאחר שישיג את קצין המת"ק שיוריד הוראה למחסום.

8:15   ענת חוזרת לש', היא אומרת שאם לא יאפשרו לנו לצאת דרך המחסום כנראה ניאלץ לקחת מונית פלסטינית ולהגיע איתה אל מעבר הזיתים. היא שואלת האם לכך הם התכוונו כשדיברו על 'תיאומים'  ועל 'שמירה על ביטחוננו'.

8:25   ש' מבשר שיש תיאום ומבקש שננסה לעבור דרך המחסום. כשהגענו לבידוק ישב בתא שוטר אחר, הוא מעביר את ענת אך עוצר את לונה כשהיא מציגה בפניו את דרכונה האמריקאי.

אני, תקועה מאחור בין שלבי הקרוסלה, נבהלת מהאפשרות שניאלץ לנסוע עם לונה במונית פלסטינית עם הנהג הצעיר והנלהב שכבר הציע לה נישואין... קראתי בקול לשוטר שבתא הבידוק, ודיווחתי לו על החשש שלי מהסתבכות אפשרית, במידה וניאלץ לעשות זאת.

8:27    gנת, עדיין בשיחה עם ש', מסבירה כי לונה היא אורחת מחסום ווטש, ועונדת את תג הזיהוי שלנו. היא מספרת כי גם בעבר היינו מגיעות עם אורחים בעלי דרכון זר ומעולם לא נעצרנו במחסום.

8:30   שוחררתי מבין שלבי הקרוסלה ועזבנו את המחסום.

8:35  מהטלפון שברכב התקשרנו אל ש' להודות לו על עזרתו. הוא התנצל על המקרה ואמר שמה שקרה הוא זה מקרה פרטי שהוא מקווה שלא יחזור, אנחנו מבקשות ממנו שיינתנו הוראות ברורות, שידגישו כי מותר לנו, במסגרת תפקידנו בארגון זכויות האדם שאותו אנחנו מייצגות, לעלות מעבר למחסום ולרדת.

סילואן  – 9:00
שום דבר לא השתנה מאז ביקורנו בשבוע שעבר. לאורך הדרך מיפינו, עבור האורחת, את נקודות הציון של היישוב הפלסטיני ובו משובצים הבתים בעלי הדגל הישראלי.

אבו דיס  – 9:15
סיור לאורך החומה, עד המלון, וחזרה, דרך הבתים שנשארו בצד הישראלי, אך הוקפו מאחור, במימון עצמי, בחומת הפרדה משופרת ויפה בהרבה מהחומה האפרורית הרגילה. בבתים בהם עובר קו הגבול לאורך הקיר המזרחי של הבית, נחסמו כל המרפסות האחוריות בסבכת ברזל מרצפה עד תקרה.

 מעבר הזיתים  – 9:30
תוך כדי נסיעה סיפרנו לחנה על מעללי מג"ב במחסום שיח' סעד. היא הזהירה אותנו כי אם יתעקשו חיילי המחסום על התקנון, לא יתנו ללונה, בעלת הדרכון הזר, לעבור דרך מעבר הזיתים והיא תישלח למחסום בבית לחם (300) או בקלאנדיה. אי לכך, ויתרנו הפעם על כניסה למעבר הזיתים. במבט מבחוץ היה המחסום ריק ולא צפינו בעיה במעבר.

14:55 מחסום עאנין
החיילים עדיין לא הגיעו. כ-15 איש וחמור אחד כבר ממתינים לחזור לכפר עאנין.
15:05 החיילים מגיעים קצת באיחור, מתארגנים ופותחים את שערי המחסום. חיילת משטרה צבאית יעילה מכירה כבר את האנשים בשמותיהם, קוראת להם ומסמנת ברשימה שבידה. טרקטור אחד עובר למרחב התפר, כל האחרים, בטרקטור וברגל, נשים וגברים וגם מעט ילדים עוברים לעאנין שמעבר לגדר. זקן מתלונן שבניו אינם מקבלים אישורים, אחר מתלונן שלא מאריכים לו את האישור. נתנו להם את מספר הטלפון של המוקד להגנת הפרט. אדם אחד מספר בגאווה שהוא ומשפחתו סיימו למסוק חלקה של 50 דונם סמוך למחסום ויש להם חלקה נוספת של 80 דונם. מקווה שעונת המסיק תימשך די זמן. כולם מבקשים שימשיכו לפתוח את השערים יום יום במשך כל השנה.

15:40 מחסום שקד-טורה
אשה ושלושה ילדים מתוקים ממתינים למכונית מאום ריחן. מעטים עוברים בשעה זו. המכונית מאום ריחן לא מגיעה ואנחנו מסיעות את האשה וילדיה.

16:25 מחסום ריחן-ברטעה, צד מרחב התפר
נער משחק עם אחותו הפעוטה במגלשה הסמוכה למגרש החנייה. מחזה נדיר.
יש תור בפתח הטרמינל, רק אשנב אחד פתוח. כעבור דקות ספורות נפתח אשנב שני והתור נעלם. פועלים רבים יורדים בשרוול, חלקם בריצה. כששני אשנבים פתוחים המעבר מהיר.

16:55 שני מעוכבים ממתינים על הספסל בטרמינל. קבוצות פועלים ממשיכות להגיע. אנחנו עוזבות את המחסום.