צפיפות

מחסום ריחן – 6.00 – מגרש החניה העליון מלא כלי רכב וכמעט ריק מאנשים. המעטים שנמצאים שם מספרים שפתחו ב-5.00 אבל "היום בלגן", "המכונה עובדת אבל האנשים לא". מולי בשרוול מתקדמת קבוצה של נשים, שמספרות על צפיפות ואיטיות  בטרמינל, מבקשים: "תגידי להם" -  הלוואי ויכולתי.

6.15 –בכניסה לטרמינל הצטופפות גדולה שכבר מזמן לא ראיתי כמותה, בתוכו רעש חזק ומהומה אבל יש הפסקה ביציאת העובדים מן הטרמינל.

היציאה מתחדשת אך אינה סדירה –קבוצה והפסקה , עוד קבוצה ועוד הפסקה .......

6.30 – עובדת אחת מחכה ביציאה לחברותיה שעוכבו בפנים, הן יצאו סוף סוף אחרי 20 דקות. מקבוצה אחרת של 10 פועלים יצאו עד עכשיו רק 2.

6.40 – בשעה זו בדרך כלל כבר לא יוצאות פועלות , אבל היום הן עדיין ממשיכות לצאת. הגברים יוצאים במרוצה כי הם באיחור גדול.

6.45 – היציאה נפסקה ובפנים הרעש רק מתגבר. אנשים שיוצאים בדרך כלל ב-6.30 יצאו היום רק ב-7.05.  בכניסה לטרמינל עדיין יש אנשים שממתינים להיכנס אליו.

מחסום ריחן – 6.05 – המגרש העליון עמוס בכלי רכב' אות שיש עדיין הרבה אנשים בטרמינל. אנחנו יורדות בשרוול ופוגשות רק כמה פועלות. אחת הנשים מספרת לנו שרוב האנשים מעוכבים ליד מכונת השיקוף הפועלת לאט. השהייה בטרמינל בערך 40 -30 דקות.

6.15 – יש רעש בתוך הטרמינל ולאחריו זרם היוצאים מתגבר קצת. שוב פעם פונים אלינו אנשים בתלונה על כך שרק אדם זקן אחד מכל משפחה מקבל אישור חקלאי ואף אחד מצעירי המשפחה לא יכול לקבל אישור ולעזור בעבודה החקלאית השוטפת, אלא בשני חודשי המסיק.

6.30 – תנועה ערה של אנשים בשני הכיוונים, מפעם לפעם כאילו משתחרר איזה פקק בטרמינל, אבל לדברי האנשים יש הצטופפות של כ-40 אנשים ליד המכונה.

 מחסום שקד – 7.05 – רק עכשיו פותחים החיילים את המחסום ואחרי חמש דקות נוספות  מתחילים להיכנס אנשים לביתן הבידוק. ילד בן חמש מגיע עם אביו למחסום מצד הגדה, הילד עובר לבד למרחב התפר, בשער המחסום (לידינו) ממתין לו הדוד, שלוקח אותו לסבתא השמרטפית בדהר אל מלכ.

מכוניות ואנשים עוברים בשני הכיוונים.

7.25 – תלמידי בית הספר מתחילים להגיע . שתי חיילות וחייל עם נשק שלוף בודקים את התיקים שלהם, הילדים עוברים מהר. סטודנטים העוברים לג'נין חייבים לעבור דרך חדר הבידוק.

התור בעזון עתמה כמנהגו נוהג: כ-150 פועלים פלסטינים חוזרים הביתה, נאלצים לעמוד שעות  ליד כביש סואן במיוחד, ללא סכך לראשם בכל תנאי מזג אוויר. פירוט בהמשך.

1400 מחסום חבלה - רגע  לפני סגירת שער מתאפשר לכלי רכב  והולכי רגל  שחיכו  לעבור אחרי בדיקה.

1420 מחסום שער אליהו – בכניסה למחסום מוצבת חנוכיה ועליה ברכה לחג ממועצה אזורית שומרון. אותו דבר נראה אח"כ ליד הבית הפלסטיני  חוץ לגדר בעזון עתמה.

1427 בכניסה לכפר עזון (כביש 55) -  4 חיילים חמושים  עומדים ליד שער הכניסה.

1445 צומת ג'ית -  לא ראינו רכב צבא חונה.

בפניה לכביש 60  (לכיוון חווארה) -  רואים את שלבי סיום של הצבת עמודי התאורה המיועדת למתנחלי חוות גלעד ונמשכת לאורך קילומטרים.

1450 מחסום חווארה – חייל במגדל השמירה ליד עמדות הבדיקה. חייל שומר בטרמפיאדה בכניסה להתנחלות ברכה.

1455 מחסום עוורתא – הזרוע הצהובה סגורה  כרגיל - אין מעבר לשכם מכאן. בכניסה הצפונית לעוורתא - שוּפֶלים צבאיים גדולים עובדים במרץ, מערמים קירות עפר גבוהים וארוכים.

בחזרה לכביש 60  - תנועה ערה של רכבים בין שכם לרמאללה.

1540 מחסום זעטרה – 2 חיילים בעמדת הבדיקה. לא בודקים.

1550 אזור התעשיה אריאל - האנגרים גדולים מאוד נבנים עתה הן בכיוון צפון והן בכיוון דרום.

1600 מחסום עזון עתמה – כ- 150 פועלים פלסטינים שבים הביתה אחרי יום עבודה  עומדים בתור ארוך מאוד בהמתנה לבדיקה מתחת לסככה המשמשת לחיילים. (היום בחלקם הגדול הם  עם כיפות ופיאות אחד מהם מדבר באנגלית, עולה חדש). הפועלים מורגלים לתעתועי הכיבוש- יום אין תור יום יש תור. פנייה למוקד ההומניטרי לזירוז המעבר - נענית ב"מטפלים בזה"  "אעשה כמיטב יכולתי" אבל לא נראה שמשהו יעזור באמת.

 כשאין מחסומים קבועים יש מחסומי פתע.

 06:25  עזון עתמה: חידוש במחסום -   אחרי חודשים שאנו מתריעות על העדר מסתור – מעין אהל ענק נפרס מעל עמדות הבידוק להגנה מפני הגשם והשמש. אבל רק שם, מעל לאזור בו ממתינים הפלסטינים לא נבנה דבר. מתפתל שם תור ארוך והנהגים אומרים שהם ממתינים כשעה לפועלים שלהם. במקום  חיילי מילואים וקצין אך הם אינם מנסים לקצר את ההמתנה  בהקצאת חייל לרישום ידני.  לדבריהם זה לא נורא שהפועלים ממתינים בתור, הרי אחר כך הם יצטרכו להמתין להסעה...

06:45 במעבר שומרון אין משטרה כחולה  ביציאה מישראל. בכניסה אליה בדיקה קפדנית מהרגיל.

הכניסות למרדא ולזיתא פתוחות.

 זעתרה/תפוח: אין חיילים  בעמדות הבידוק אך למרות זאת כל הנהגים מאיטים וכאילו יש הפרעה לתנועה.

מחסומי יצהר/בורין: אין פעילות צבאית.

07:10  בית פוריכ: בכניסה לכפר גם השבוע מחסום פתע.קבוצת חיילים פרסה מחסום קוצני והתנועה עומדת בעיקר ביציאה מהכפר. ספרנו כחמישים מכוניות.  החיילים אמרו לנו שכך צריך להיות. דברנו עם המת"ק והם אמרו שיבררו אם יש צורך במחסום הזה. כעשר דקות מאוחר יותר, כשיצאנו מהכפר, ראינו כי המחסום פורק, החיילים נעלמו ואתם התור.

במחסום " הקבוע" בית פוריכ אין פעילות צבאית.

עוורתא:  הזרוע הצהובה עדיין מונעת מעבר.

07:45 במחסום חווארה אין חיילים. שני חיילים חוסמים את העלייה לברכה. לא ראינו חייל בעמדה שממול לטרמפיאדה.

בורין /יצהר: אין מכוניות צבאיות.

08:10 זעתרה/תפוח:  אין חיילים בעמדות.

במעבר שומרון בדיקה שטחית.

 14:15 

כשהגענו, מגרש החניה היה מלא עד אפס מקום וזה לא בישר טובות. באולם המתינו 15 אנשים ונאמר לנו שבפנים מחכים כ50 איש! הממתינים התלוננו שהחילים בפנים אינם עובדים, הם משוחחים ביניהם, מדברים בטלפון ונחים. בשבועיים האחרונים היינו עדות לשיפור ניכר בהתנהלות המת"ק, קצב הכניסה והיציאה היה סביר ואנשים לא נאלצו להמתין שעות רבות. קווינו לשיפור נוסף ולא צפינו לחזרה להתנהלות האטית הקודמת, הרעה והמזיקה. 

14:40

הוכנסו פנימה כמה אנשים, אבל איש לא יצא.

15:10

צלצלנו למוקד ההומניטרי ותארנו את המצב. כרגיל, הם היו אדיבים ונכונים לעזור. 

15:15 

יצא אדם שקבל כרטיס מגנטי. לדבריו, הוא חיכה מ-8:30. האיש שיצא אחריו אמר שהוא הגיע ב- 8:00  ואילו גבר ואשה שיצאו אחריהם ספרו שהם הגיעו לפני זמן קצר, הוכנסו, חיכו מעט וקבלו את כרטיסיהם. לא הבנו למה הם, שבאו כעת, קבלו את כרטיסיהם מיד ואילו מי שהגיעו ב-8 בבוקר, חיכו שעות ארוכות ויצאו רק עכשיו. לאשה מבוגרת שנגשה אלינו, היה הסבר לסדר-היציאה הזה, שמאפשר לאחרונים לצאת ראשונים ומעורר תחושה של אי-צדק והתעללות. לדבריה, היא באה אחרי 14:00, הוכנסה פנימה ופגשה בפנים את בנה שחיכה שם משעה 9:00. כשנכנסה, לקחו את טביעת כף היד שלה, כפי שלקחו מכל מי שנכנס לפניה. היא ראתה שהחילים הניחו בערמה את הנירות עם טביעות כף היד. כיון שהיא היתה אחרונה, הניר שלה הושם למעלה, בראש הערמה. הכרטיס המגנטי שלה הגיע, החיל לקח את הניר שבראש הערמה, קרא לה ונתן לה את כרטיסה. היא הבינה שטביעות האצבעות שנלקחו מבנה ומכל האחרים שהוכנסו ראשונים בבוקר, נמצאות בתחתית הערמה ולכן הם עדין מחכים, בעוד שהנכנסים אחרונים, נירותיהם מונחים למעלה, והם מקבלים את כרטיסיהם מיד ויוצאים. 

אפשר לתקן בקלות את סדר היציאה הבלתי צודק הזה. אם החילים ישימו את הנירות לא בערמה אחת, אלא יניחו אותם לפי סדר הכניסה של האנשים, הם יוכלו למסור להם את הכרטיסים לפי אותו סדר וכך להבטיח שהראשונים שנכנסו, יצאו ראשונים. חבל ש מפקד המת"ק לא מורה לחילים העוסקים בהכנת הכרטיסים, לשנות את דרך עבודתם ולמנוע בכך את אי הסדר ואי הצדק השורר עכשיו.

15:35

הכניסו 8 אנשים.

15:45

הודיעו על סגירת האולם, למרות המספר הרב של הממתינים שנותרו בו ולמרות העובדה ששעת הסגירה הרשמית היא 17:00. דברנו שוב עם המוקד ההומניטרי. האולם לא נסגר. אנשים החלו לצאת בזה אחר זה. החילים עבדו בקצב מזורז. חבל שלא עבדו בקצב זה בשעות הקודמות.

17:05

יצא אחרון הממתינים.   

 14:15 

כשהגענו, מגרש החניה היה מלא עד אפס מקום וזה לא בישר טובות. באולם המתינו 15 אנשים ונאמר לנו שבפנים מחכים כ50 איש! הממתינים התלוננו שהחילים בפנים אינם עובדים, הם משוחחים ביניהם, מדברים בטלפון ונחים. בשבועיים האחרונים היינו עדות לשיפור ניכר בהתנהלות המת"ק, קצב הכניסה והיציאה היה סביר ואנשים לא נאלצו להמתין שעות רבות. קווינו לשיפור נוסף ולא צפינו לחזרה להתנהלות האטית הקודמת, הרעה והמזיקה. 

14:40

הוכנסו פנימה כמה אנשים, אבל איש לא יצא.

15:10

צלצלנו למוקד ההומניטרי ותארנו את המצב. כרגיל, הם היו אדיבים ונכונים לעזור. 

15:15 

יצא אדם שקבל כרטיס מגנטי. לדבריו, הוא חיכה מ-8:30. האיש שיצא אחריו אמר שהוא הגיע ב- 8:00  ואילו גבר ואשה שיצאו אחריהם ספרו שהם הגיעו לפני זמן קצר, הוכנסו, חיכו מעט וקבלו את כרטיסיהם. לא הבנו למה הם, שבאו כעת, קבלו את כרטיסיהם מיד ואילו מי שהגיעו ב-8 בבוקר, חיכו שעות ארוכות ויצאו רק עכשיו. לאשה מבוגרת שנגשה אלינו, היה הסבר לסדר-היציאה הזה, שמאפשר לאחרונים לצאת ראשונים ומעורר תחושה של אי-צדק והתעללות. לדבריה, היא באה אחרי 14:00, הוכנסה פנימה ופגשה בפנים את בנה שחיכה שם משעה 9:00. כשנכנסה, לקחו את טביעת כף היד שלה, כפי שלקחו מכל מי שנכנס לפניה. היא ראתה שהחילים הניחו בערמה את הנירות עם טביעות כף היד. כיון שהיא היתה אחרונה, הניר שלה הושם למעלה, בראש הערמה. הכרטיס המגנטי שלה הגיע, החיל לקח את הניר שבראש הערמה, קרא לה ונתן לה את כרטיסה. היא הבינה שטביעות האצבעות שנלקחו מבנה ומכל האחרים שהוכנסו ראשונים בבוקר, נמצאות בתחתית הערמה ולכן הם עדין מחכים, בעוד שהנכנסים אחרונים, נירותיהם מונחים למעלה, והם מקבלים את כרטיסיהם מיד ויוצאים. 

אפשר לתקן בקלות את סדר היציאה הבלתי צודק הזה. אם החילים ישימו את הנירות לא בערמה אחת, אלא יניחו אותם לפי סדר הכניסה של האנשים, הם יוכלו למסור להם את הכרטיסים לפי אותו סדר וכך להבטיח שהראשונים שנכנסו, יצאו ראשונים. חבל ש מפקד המת"ק לא מורה לחילים העוסקים בהכנת הכרטיסים, לשנות את דרך עבודתם ולמנוע בכך את אי הסדר ואי הצדק השורר עכשיו.

15:35

הכניסו 8 אנשים.

15:45

הודיעו על סגירת האולם, למרות המספר הרב של הממתינים שנותרו בו ולמרות העובדה ששעת הסגירה הרשמית היא 17:00. דברנו שוב עם המוקד ההומניטרי. האולם לא נסגר. אנשים החלו לצאת בזה אחר זה. החילים עבדו בקצב מזורז. חבל שלא עבדו בקצב זה בשעות הקודמות.

17:05

יצא אחרון הממתינים.   

בשביל להגיד שיש כמה ישראלים שרוצים בשלום?

זה היה בוקר קשה מאד. מזה זמן רב ברכנו על המעבר הנינוח והיעיל והנה הפעם חזרו להם הימים הרעים.

הגענו כרגיל  ב-06:45. הרבה מאד מכוניות של מעסיקים ממתינות בחוץ לעובדים. בפנים פתוחות 5 עמדות. החיילות והחיילים עובדים ביעילות אך כיוון שזרם האנשים פועל בשיטת הגלים הם נשארים מחוסרי עבודה עם כל גל שחולף. למרות כמויות האנשים שעדיין לא עברו דללו את מספר העמדות המאוישות מחמש לשלוש.

מדיווח של אנשים – חיכו למעלה משעתיים עד יציאתם. המעבירים אותם בכניסה הראשית מעבירים קבוצה קבוצה. אותו דבר היה גם ביום ראשון.

 אחד האנשים היה כעוס מאד ופנה אלינו בתרעומת: למה אתן עומדות כאן, זה רק בשביל להגיד שיש כמה ישראלים שרוצים בשלום?  נאלמנו.  

8:20  מידי פעם נכנסו למבנה מעסיקים. אחד מהם הרים קול לפני החייל בעמדה ואיים שיפנה למשרד העבודה הגובה ממנו סכום כסף גבוה עבור העבדים והנה הוא מפסיד שעות עבודה מידי יום.

 08:20 עדיין מספר האנשים הממתינים לצאת לעבודה גדול.

בהמשך לדוחו"ת האחרונים:
1.פועלים פלסטינים (עדיין) עומדים  בתורים ארוכים בעזון עתמה.
 

2.נוכחות חיילים חמושים  בתוך הכפר חוארה.

 1345 מחסום חבלה – פלסטינים, ברכב וברגל, מחכים משני צידי המחסום לבדיקה בחדרים.
ליד שער הכניסה (מכיוון ישראל)  שאחת מדלתותיו חסרה - שני קבלנים ישראלים לבושים בבגדים אזרחיים, חמושים באקדחים 'מסבירים' לנו שהפלסטינים שברו את השער (?!) והם מתקנים אותו. אחר כך מגרשים אותנו בגסות מהמקום.

חיילי המחסום עמדו באותה עת מעברו השני (ליד השער שממנו הפלסטינים יוצאים אל ישראל). כששאלנו פלסטינים לגבי הפגיעה בשער נאמר לנו שלא היה כדבר הזה.

1410 שער אליהו – 2 מתנחלים חמושים במקלעים מסתובבים במחסום.

1415 משאית צבאית מעליה שלט "אבירי הדרום" באה מולנו  אחרי שעברנו את נבי אליאס.

1420 רכב משטרה ממוגן בא לקראתנו אחרי פונדוק.

1425 קומנדקר צבאי יוצא לכביש 55 מהפניה למצפה ישי (לא רחוק מקדומים).

1427 ליד התנחלות חוות גלעד חידוש - לאורך כ-2 קילומטרים הוצבו עמודי חשמל  גבוהים  לתאורת לילה  (בכביש 60).

1440 ג'יפ צבאי מגיע מולנו ליד הכפר מדמה (כביש 60).

1445 כביש 60 – צומת בורין – ג'יפ צבאי נוסע לכיוון הכפר חווארה. אנחנו רואים ג'יפ צבאי נוסף אורב בכניסה לכפר חווארה.

1500 מחסום חווארה – לא ראינו חיילים במחסום. על גדר המחסום תלויות כרגיל כרזות של המתנחלים בינהם הזמנה לאירוע בקשר לשכונה חדשה בהתנחלות. ליד הכיכר, בטרמפיאדה בכניסה להתנחלות ברכה, חונה  ג'יפ צבאי לידו חיילים.

1502 בכניסה הצפונית לכפר חווארה קבוצה של חיילים עם רובים דרוכים הולכת לכיוון הכפר. הג'יפ שדווח עליו  (בשעה 1445) עדיין חונה במקום.

1510 קומנדקר צבאי שועט ברחוב הראשי של הכפר.

1535 בדרך לזעטרה – ג'יפ צבאי עובר ממולנו.

1540 מחסום זעתרה – עומס ברכבים בעיקר מכיוון שכם לרמאללה אבל אין בדיקה במחסום. באזור החניה קבוצות חיילים עוברים הדרכה. 2 מתנחלים חמושים נמצאים לידם.

1550 קומנדקר יוצא מכיוון חארס.

1605 מחסום עזון עתמה –תורים ארוכים במחסום, בערך 150 פועלים חוזרים הביתה אחרי יום עבודה בהתנחלויות  (ובתוך המון הפועלים עמודי מתכת גדולים שיחזיקו רשת הצללה או סככה שמכינים שם). פלסטיני שנקעה נפשו מתלונן "אני מרגיש שלחמור  יש יותר  כבוד מלאנשים כאן," (באמת עובר אח"כ פלסטיני עם חמור ועגלה והם נכנסים לפניו..). הוא אומר שאתמול הגיע למחסום בשעה ארבע ולביתו הגיע בשבע וחצי. "אף אבא חוזר מהעבודה שלו אומר לילדים תעשו שלום." הוא לא מבין למה פעמיים ביום רושמים אותו.

פניה למוקד לנוגה – אמרה שתבדוק.

1635 שוב פניה למוקד - נוגה אומרת שמנסים לזרז את המעבר.

6:15 מעבר הזיתים

3 השרוולים עובדים, ותור ארוך משתרך עד תחילת מסלול המתכת. הבדיקה מהירה יחסית והשקט נשמר. בערך בשעה 7:20 מתחילים להגיע תלמידים ופונים לשרוול השלישי.

כשהגיע תורנו לעבור, ננעלה הקרוסלה לאחר שנפתחה לשבריר שנייה. תקלה? יד זדונית מכוונת? לקח לנו כ-35 דקות לעבור.

7:00 מחסום א-זעיים

תנועת הרכב היורד מהכפר מופנית אל תוך המחסום, מה שחוסך את ההשתלבות עם התנועה הרבה מכיוון כביש מס. 1. הרכבים נבדקים ביעילות, וניכר שהבודק מכיר חלק מהנהגים.

בשעה זו מגיעים מיניבוסים בתדירות רבה. כל מיניבוס נכנס לרחבת המחסום, פורק את נוסעיו ונבדק ע"י חייל/ת ומאבטח. בתום הבדיקה מציגים הנוסעים שממתינים בחוץ תעודות ושוב עולים למיניבוס. מלבד תעודה אחת שעוררה חשד ובעליה נשלח לבדיקה נוספת בבודקה, כל השאר התנהל בצורה מסודרת.

מאבטח התעניין עם מחפשים במחסוםווטש תחקירן דובר ערבית...

7:30 ענאתא

איש אינו יודע מתי יפתח המחסום החדש, לא נציג ועד השכונה ולא חייל ששאלנו במחסום. השמועות מדברות על תחילת דצמבר, ללא התחייבות... נראה שהמבנה העיקרי של המחסום החדש כבר מוכן, אך הפיתוח הסביבתי עדיין דורש עבודה רבה.

למרות השעה המאוחרת יחסית, רחבת האוטובוסים המתה ילדים שהמשיכו לזרום מכיוון המחסום.

במחסום – כלי רכב נבדקים בכמה מסלולים, לא היו עיכובים. במסלול הולכי הרגל לא היו תורים, הקטנים עברו ללא בדיקה, הגדולים – בדיקה מהירה.

עזון עתמה

אתמול היו מהומות במחסום, החלטנו לצאת לשם.

6:30 –תור ארוך ביותר, שאליו מצטרפים כל הזמן אנשים. בשני חלונות הבדיקה הרושמים את ת.ז. בנוסף עומד שוטר מ.צ. ובודק כל אחד במגנומטר, הקצב איטי.

במחסום מוצבים חיילי מילואים. שוחחנו עם מפקד המחסום והתרענו על הקצב האיטי. אולי בגללנו ואולי לא, הושיבו שוטרת מ.צ. לרשום ת.ז. והקצב הואץ. כשעברנו שם שנית אחרי שבע לא היה תור.

משם נסענו לאריאל, למפגש עם פלשתינאי מנוע שב"כ, לבקשת סילביה. האיש סיפר לנו שהוא מנוע מספר חודשים. לפני כן עבד באופן קבוע והיה לו אישור לינה. הוא חשד בחבריו הערבים שקינאו בו והלשינו עליו.

 חארס

8:30–דברנו עם 2 פועלי בנין שנופפו לעברנו. הבית שליד אתר הבניה היה הרוס וכששאלנו לפשר ההרס, אמרו לנו, היהוד.

 דיר איסתיא

9:00 –עצרנו ליד חבורת אנשים שישבו יחד בפתח אחד הבתים. כולם סיפרו שהם מנועי שב"כ, זמן רב, מחוסרי עבודה ואינם מצליחים לקבל רישיון עבודה בישראל. הפנינו אותם לסילביה. לאחד מהם היה סיפור נוגע ללב:- אמו נפצעה בתאונת דרכים וטופלה בבי"ח בישראל. במשך 3 השנים האחרונות לא אפשרו לו לבקרה עד שנפטרה. נוסף לכך נפסקו לה פיצויים שהיא צריכה הייתה לקבל מחברת הביטוח סהר, אך הכסף לא הגיע אליהם.

משם דרך אל פונדוק חזרנו הביתה.