עסקת טיעון

הוכנסנו למתחם ביהמ"ש ללא עיכובים. התקיימו היום רק הארכות מעצר בשני אולמות. כל הדיונים האחרים נדחו בגלל יום עיון.

נאמר לנו  שעורכי דין ומשפחות לא קיבלו הודעה על הדחייה.

באולם 2  התקיימו הארכות מעצר על פי רשימה של 32 "עצורי ימים".

השופט: סג"א שמואל קידר

התובע: עו"ד דויד גבאי ריכטר

לכמחצית העצירים ברשימה עוד אין כתב אישום. חקירתם נסתיימה והם חשודים בעבירות ש"מקימות עילת מסוכנות".התביעה מפרטת כמה מהעבירות בהן מדובר ומבקשת הארכת מעצרם לצורך הגשת כתב אישום. בשלב זה של ההליך המשפטי חומר החקירה של העציר חסוי, ועורך דינו אינו מכיר את הראיות בתיק שהונח לעיון בפני השופט. השופט מעיין בחומר החקירה שלפניו ומחליט תוך דקות ספורות כמה ימי מעצר דרושים לתביעה כדי להשלים הגשת כתב אישום.

לעצירים אחרים (17 ברשימה היום) יש כתבי אישום. חלקם מודים לפחות בחלק מהאישומים, ועל סמך ההודאה מנהלים סנגוריהם משא ומתן עם התביעה על עונש מופחת לכאורה (עסקת טיעון).

השופט מצהיר שאינו חייב לקבל את ההסכם שהושג בעסקה  בין התביעה וההגנה, אך מחליט לקבלו - כי החשוד הודה, ובכך חסך מזמנו היקר של ביהמ"ש;  כי יש "קושי ראייתי" בחומר החקירה (ואולי בכלל התביעה לא תוכל להוכיח את החשדות וההודאה כשלעצמה איננה ראייה מספיקה). מוטב, אומר ביהמ"ש, להטיל עונש מופחת ללא ראיות מוכחות מאשר לשחרר את החשוד, כי לעציר החשוד יש עבר נקי וכי יש עוד טעמים כמו גילו של הנאשם, בריאותו ועוד.

יש עצירים שלא הודו במהלך חקירתם, ומעצרם הוארך מידי כמה ימים עד "שיבשילו" התנאים לעריכת עסקה, שפירושו יודו במעשים שעשו או לא עשו בתקווה לקצר את זמן שהותם בכלא (העצירים המעטים שימשיכו לכפור באישומים  יתמודדו על חפותם במשפט הוכחות ממושך).

במהלך ישיבת הבוקר הובאו לפני השופט עצירים עם ובלי כתבי אישום, כאלה שהודו וכאלה שכפרו בחשדות המועלים נגדם.

כולם יוצגו על ידי עורכי דין, לרובם היה קרוב משפחה שנכח באולם. מהתיקים שנשמעו במהלך הבוקר בלט מספרם היחסי הרב של חשודים ונאשמים בשהייה בלתי חוקית בישראל. עבירה שכיחה ושגרתית זו מוצגת על ידי התביעה תמיד בלוויית פרטי אישום נוספים כמו "גרימת נזק לגדר ההפרדה", החזקת תעודות מזויפות, החזקת סכין, הימלטות משוטרים, ועד תקיפת שוטר או חייל. לדוגמה: 

עבד אל רחים מוחמד מחמוד צנובר, ת.ז. 990000952 - תיק 1040/12

סנגור: עו"ד עיסאם מראר.

הוא נאשם בשהייה בישראל ללא היתר וחבלה במתקן צה"ל (גרם נזק לגדר).

האיש בן 51 , ישב על ספסל הנאשמים מתחילת הבוקר, ורק לקראת הצהריים החל הדיון בתיקו. דובר עברית רהוטה וניסה להסביר לשופט את מצבו, אך השופט חזר שוב ושוב "תאמר מה שיש לך לעורך הדין שלך" ומנע ממנו להשמיע את דבריו.

התביעה מבקשת מעצר הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

הנאשם מודה שעבר את הגדר ללא היתר, אך מדגיש שהפרצה דרכה עבר הייתה קיימת בגדר.

הסנגור הדגיש שעבד-אל-רחים נכנס לישראל על מנת לקבל תרומה מאגודה שנמצאת מאחורי הגדר, לתשלום עבור הוצאותיו הרפואיות הרבות. כשנתפס, מיד לאחר כניסתו (שנקלטה במצלמה), לא נמצאו עליו כלים שבאמצעותם יכול היה לפרוץ את הגדר (הסנגור נקב בשם המכשיר הדרוש לפריצת הגדר – משור דיסק. זהו כלי כבד ומסורבל). בדוח הפעולה של מי שעצרו אותו (המשטרה?)  יש ראיות סותרות של התצפיתן שביצע את התצפית על הגדר ושל אנשי השטח בפטרול שעבר ליד הגדר באותה נקודה בה נתפס הנאשם. יש גם תעודות רפואיות המצביעות על מצבו הרפואי החמור של הנאשם והסכנה הנשקפת לחייו.

השופט דחה את בקשת התביעה והחליט על שחרור בתנאים מגבילים: הפקדה של 5000 ₪ וערבות צד שלישי בסך 5000 ₪.

התיק נקבע להקראה ליום 13.2.12 בפני השופט רס"ן מאיר ויגיסר.

גם בתיקים אחרים שנדונו היום בנוכחותנו בלט "ניפוח" של מצבים שכיחים ושגרתיים לכדי עבירות חמורות:

 נער שעצור מזה 12 יום הואשם בנשיאה, החזקה וייצור נשק. מתברר שהנער אסף כדורים ותרמילי כדורים שמצא בשדה ליד בסיס צבאי סמוך לכפרו.אולי התכוון לעשות בהם שימוש כלשהו, אך השופט החליט לקבל את ההסכם שהושג בין התביעה להגנה ופסק שהמעצר של 12 יום ייחשב כמאסר בפועל, יוטל עליו מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שנה אחת, וקנס של 1000 ₪. או חודש מאסר תמורתו. הנער יוכל להשתחרר היום לאחר תשלום הקנס.

 חרבי עבד רבה,ת.ז.952905669 - ת.ת (תיק בתיעה)1043/12

סנגור: עו"ד רוני סלמן

רועה צאןבן 45, אב ל 8 ילדים. חי בהרים בסביבת יאטה ומגדל עדר של 80 כבשים. יוצא דופן במראהו בנוף ביהמ"ש הצבאי: לא עירוני, ולא פלאח, כמי שחי מחוץ למסגרות המוכרות. 

בהארכת המעצר בה נכחנו הועלו נגדו חשדות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, החזקת רכב החשוד כגנוב, הימלטות משוטר, הכשלת שוטר והחזקת סכין.

השופט דחה את דברי הסנגור וקיבל את טענת התביעה שמדובר במסוכנות ברורה וחשש מהימלטות מהדין. לדבריו, חומר החקירה בתיק החסוי שלפניו מצביע על חומרת העבירות בהם נחשד העציר.

בישיבה שהתקיימה ב 17.1.12(שבוע לאחר הארכת המעצר בה נכחנו) הובא תיק זה, שכבר כולל כתב אישום, בפני השופט סא"ל מנשה וחניש, והתביעה  יוצגה ע"י סרן מזי מקונן.

חרבי עבד רבה הודה שניסה לברוח מהשוטרים מחשש שיחרימו את רכבו שנועד לפירוק ואין לו בעלים. סנגורו הסביר לביהמ"ש שהנאשם הוא איש תמים, מנותק מהחיים האזרחיים, חי בהרים עם משפחתו ועדריו עם קשר מינימלי לאנשים, ומעולם לא היה מעורב בעניין בטחוני או פלילי כלשהו. הסנגור הצביע על סתירות בולטות בעדויות השוטרים בדבר תקיפה ופגיעה בהם וביקש מהשופט לשחרר את העציר בכל תנאי שיראה לנכון, ובלבד שלא להחזיקו במעצר עד תום ההליכים, דבר שימיט עליו אסון, שכן אין מי שיטפל בעדרו.

שני אחיו של הנאשם היו בבית המשפט והיו מוכנים, לדברי הסנגור, "לקחת אחריות מלאה על הנאשם" שפירושו כנראה שהם מבטיחים שמר עבד רבה לא "יימלט מאימת הדין" אלא יבוא לבית המשפט אם יידרש לעשות זאת.

בהחלטתו נמנע השופט מלהתייחס לחילוקי הדעות בין התביעה לבין ההגנה והתעלם למעשה מפרטי האישום שעיקרם הימלטות משוטר וניסיון תקיפה ופגיעה בשוטר. מסוכנותו של הנאשם – קובע השופט - נובעת מכך שבחר להשתמש ברכב שאיננו מורשה לנוע בכבישים...ומהווה סיכון לחיי אדם. זאת, לדעת השופט, עילת המעצר וזו גם עילת החשש להימלטות מאימת הדין. (אולי השופט אינו יודע  שרכבים "ללא בעלים", היינו: אינם רשומים ואינם מבוטחים, משמשים לתחבורה מקומית במובלעות הפלסטיניות שבשטחי C לרוב).

 השופט האריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו וקבע את התיק להקראה 

ליום 13.2.12 בפני השופט רס"ן מאיר ויגיסר.

 ,  

-

כמה דקות אחרי שהגענו נכנסו אחרוני בני המשפחה של האסירים למתקן. חכינו כרבע שעה עד שפתחו לנו את השער. כשהגענו לאשנב בדקו אם יש לנו אישור (שמי – דבר שמיותר!) להיכנס.

באולמה של השופטת שרון ריבלין-אחאי:

התובעת: עו"ד בתיה פיטריו

רוב הנשפטים היו נערים.

עז- א-דין אבו שמאע, יליד 1997. ממחנה הפליטים אל ערוב.

הסנגור: מוחמד שאהין

נאשם ביידוי אבנים ובהשתתפות בהפרת סדר המונית. במסגרת הסדר טיעון נגזר עליו עונש מאסר של 75 יום (חופף לתקופת מעצרו), קנס בסך 1000 ₪, ומאסר מותנה של 5 חודשים למשך 4 שנים, אם יואשם בעבירה של יידוי אבנים.

הטיעונים "להקלה בעונש": עברו הנקי, הודאתו בביצוע העבירה וגילו הצעיר בעת ביצועה ( היה פחות מבן 14 באותו הזמן).  חשוב לציין שבטיעונים להסדר נאמר גם שהיו קשיים ראייתיים בתיק. האומנם קשיים ראייתיים אינם עילה לביטול האשמה???

לדברי אביו הואשם בהשתתפות בהפגנה ב"יום הנכבה", נעצר שבוע לאחר "יום הנכבה"  ועצור חודשיים וחצי (לוח הזמנים הזה לא ברור לנו, מאחר שיום הנכבה חל ב 15 במאי).

 זכריה אבו עיישה, בן 16 - מבית לחם.

הסנגור: מוחמד שאהין

על פי כתב האישום המתוקן הוא מודה ביידוי אבנים וזריקת בקבוקי צבע לעבר כוחות הביטחון ויידוי בקבוק תבערה בחודש מרץ בשנה שעברה.

עוה"ד טען שלמרות העבר הרלבנטי של הנאשם מדובר בנאשם שהוא קטין. השופטת אמרה לנאשם שבפעם הקודמת טען שנגרר אחרי חברים והבטיח שלא יחזור על מעשיו, וכעבור שנה הוא שב וחוזר עליהם. מסתבר שב – 12.4.2010 הורשע הנאשם שיצא עם חברו לבצע פיגוע דקירה. הנאשם טען אז שחברו איים עליו והכריח אותו לבצע את המעשה. הוא טען שלא התכוון לפגוע באיש. על עבירה זו נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל ו-12 חדשים על תנאי, שהם ברי הפעלה היום. השתחרר לפני שנה.

היום אישרה השופטת את הסדר הטיעון שהגיעו אליו הצדדים בהתחשב, מחד גיסא,  בעברו הרלבנטי של הנאשם ובעובדה שהעונש הקודם המשמעותי לא היה בו כדי להרתיעו, ומאידך גיסא התחשבו בעובדה שמדובר בקטין שאישיותו טרם בשלה, שחבריו שהיו שותפים לעבירה היו דומיננטיים ומבוגרים ממנו. הודאתו באשמה  היוותה אף היא טיעון ל"הקלה בעונשו". נגזרו עליו 15 חודשי מאסר בגין תיק זה ובגין הפעלת המאסר המותנה, יירצה 3 חודשים בחפיפה לעונש שהושת עליו היום. ובנוסף יירצה 9 חודשים. סך הכול 24 חודש. השופטת אמרה שמדובר בעונש מקל על העבירות החמורות שבהן נאשם, אך אין לומר ששנתיים  מאסר הן עונש קל לנער בגילו.

הנער הגיב בפנים חתומות. אביו שישב לידינו אמר לו בקול מאוד חם ומרגיע: יש לך עכשיו שנתיים, תלמד עברית, תלמד את הקוראן, תדבר עם אלוהים. תנצל את הזמן.

לנו אמר האב שהאשמה איננה נכונה. 

עומר מוחמד אל רחמן, בן 14.5 - ממחנה הפליטים קלנדיה

ועאצר עבד אל חכים שחאדה,בן 14.5 - ממחנה הפליטים קלנדיה

הסנגורית: אחלאם חדאד

הדיון התנהל בעניינם של שני הנערים יחד.

במסגרת הסדר טיעון שהתקבל על ידי בית המשפט, הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בכך שטיפסו על סולם ועברו את החומה וחדרו למתחם עטרות, שם הבעירו צמיג על גבי קרטון. בית המשפט קבע שזו לא הייתה עבירת שב"ח מובהקת. שניהם נדונו לתקופת מאסר שחופפת את תקופת מעצרם (66 יום) וקנס של 3000 ₪ כל אחד או מאסר 3 חודשים תמורתם לכל אחד מהם - וכן 8 חןדשי מאסר מותנה ל 4 שנים על עבירה מסוג זה או על יידוי חפצים. הצדדים נימקו את ההסדר בכך שהנאשמים הודו בעבירה כבר בעת חקירתם במשטרה, בגילם הצעיר ובכך שבעת החקירה נפלו פגמים ממשיים. "מחדלי חקירה". בהחלטתה הוסיפה השופטת ואמרה שבית המשפט לא יגלה סובלנות בעתיד לגבי פרטים כנ"ל בחקירה פלילית.

עוה"ד אחלאם חדד אמרה לנו מה הם "הפגמים": החקירה לא צולמה אלא רק הוקלטה. מהשוואת הקלטת החקירה לזיכרון הדברים עולה שרק חלק קטן מן השאלות והתשובות נכתב בזיכרון הדברים. בעת החקירה לא נוכח חוקר נוער, החוקר צעק על הנערים, החקירה התנהלה בעברית באמצעות מתורגמן, והנערים לא יכלו לעקוב אחרי נכונות הדברים שנאמרו. מדוע, אם כן, מכנים זאת "פגמים"? האם מדובר רק בחריגה מן הכללים של בית המשפט ולא בערעור על עצם ההאשמה?

סלוואה חסאן, בת 51. 

הסנגור: מחמוד חסאן

בנה הצעיר בן 24, נכח בעולם, ופניה קרנו כשראתה אותו.

נאשמת בכך שבאה עם סכין למחסום ורדפה אתו אחרי מתנחל. (יש צילום). היא טענה ששמעה קולות שהורו לה לעשות כן. הפסיכיאטר המחוזי בדק אותה ומצא שהיא כשירה לעמוד לדין. עוה"ד טען שיש פערים בינו לבין התביעה והוא מנסה לגשר עליהם. לכן ביקש דחייה של הדיון. המשך הדיון נקבע ל 18.1.12

המשך של משפטים שאנו עוקבות אחריהם

 סאוסן מחמוד חוסין חמאמדה, ת.ז. 8526341 – תיק מס' 5487/11

 שופט: רס"ן מאיר ויגיסר

תובע: רס"ן נתנאל קולה

סנגור: עו"ד נרי רמתי

(ר' דו"ח קודם בעניינה של סאוסן)

סאוסן הגיעה מכפרה אום פאקרה שבדרום הר חברון למשפטה כשהיא מלווה באביה. כמו כן נכחו במשפט שני פעילים מ'קבוצת הכפרים', ופעילה מ'ועד האסירות'.

בסופו של דבר נאלצה סאוסן להסכים לעסקת טיעון, מה שחייב אותה להודות שתקפה איש מג"ב באבן (סלע! כפי שכתוב בכתב האישום), אך דחתה את הטענה שהוזהרה בידי החיילים בערבית בזמן האירוע, וכן את הטענה שניסתה פעם נוספת להכות את החייל ב'סלע'.

בהחלטתו ציין השופט ש"ניתן להבין כי הנאשמת הייתה שרויה בסערת רוחות... בשל הסיטואציה שבה ביתה עמד בפני הריסה..."

גזר הדין:

8 ימי מאסר בפועל כימי מעצרה + חודש מאסר על תנאי במשך שנתיים + קנס בסך 3,000 ₪  (שיחולטו מדמי הערבות שהופקדו בסך 5,000 ₪).

(ר ' פרוטוקול הדיון בצרופה בתחתית העמוד)

כנגד בת-דודה של סאוסן, הקטינה אמל חמאמדה, שנעצרה יחד עמה, לא יוגש כתב אישום.

אמיר אבראהים חאלד צבארנה, ת.ז. 852783190 – מס' תיק 5001/11 , מבית אומר

שופט: רס"ן מאיר ויגיסר

תובע: סגן אבישי קפלן

סנגור: עו"ד נרי רמתי

(ר' דו"ח קודם בעניינו)

אביו של אמיר נכח בדיון.

להיום זומנו עדים אחדים מטעם התביעה. ושוב 2 עדים לא הגיעו (חיילים) בטענה שהזימון הגיע למג"ד ולא אליהם. עד נוסף התעכב והודיע שיגיע רק בצהרים. עד נוסף אומנם היה בשער, אבל התביעה ביקשה שהות של חצי שעה כדי לדבר אתו לפני עדותו. וכך בוזבז זמן רב –כל אותו זמן ישב הנאשם על ספסל הנאשמים (כשרגליו אזוקות) והמתין באי נוחות פיזית ניכרת לעין.

(תזכורת לקורא: הבחור נורה בגבו כשנעצר, ואחת מריאותיו נפגעה).

העד היחיד שהתייצב כבר בבוקר היה הקטין בן ה17 מוחמד בחר (משוחרר), שהשתתף גם הוא בהפגנה בבית אומר (ב 12.10.11).

בחקירתו נשאל בעיקר מה ראה כשהחייל ירה באמיר והאם הוא, מוחמד, החזיק אבן בידו שהתכוון לזרוק לעבר החייל ההוא. הוא חזר בו ממה שאמר כשמסר אמרה במשטרה וטען שהחייל עמד על רגליו  כשירה באמיר (ולא שכב על הארץ, כפי שמסר במשטרה). הוא הסביר מדוע הוא מוסר היום עדות שונה מזו שמסר במשטרה:

לפני שהגיע לחקירה במשטרה נחקר בידי 2 אנשים (פעמיים) שהיכו אותו, ובסיכומו של דבר מסר במשטרה מה שרצו לשמוע, כי פחד שישלחו אותו שוב אל האנשים המכים.

אחה"צ  נמשכה חקירת העד הזה, וכן הוכנסו 2 עדים (חיילים) נוספים שהתבקשו לתאר את ההתרחשויות בזמן ההפגנה.

כאמור, דיון ההוכחות הזה נמשך שעות רבות, ובשלב מסוים התמוטט הנאשם, נשכב על הרצפה והחל לירוק דם. חובש נקרא, ואמיר הוצא מהאולם על אלונקה.

(ר' פרוטוקול על הדיון בצרופה).

מסרנו פרטים על המקרה לרל"א (רופאים לזכויות אדם).

דיון ההוכחות יימשך ב 26.12.11 – בוקר ואחה"צ. אם פרשת ההוכחות לא תסתיים באותו יום, ייקבע התיק לישיבה נוספת ב 2.1.12.

מוצטפה מוחמד יוסף עודה, ת.ז. 976862854 – תיק מס' 5406/11 , מוולג'ה – בן 50

(ר' דו"ח קודם בעניינו)

שופט: סא"ל רונן עצמון

תובעת: עו"ד סרן אורית פרגי בכר

סנגור: עו"ד נרי רמתי

אמו של הנאשם נכחה גם היום בדיון על בנה.

להיום זומן שוטר מג"ב להעיד מטעם התביעה. העד מסר עדות ראייה מהאירוע:

-"העד התפרע כשבאו לעצור אותו. הוא נאבק עם השוטר ונפל איתו מהתוואי, בערך מגובה של שני מטר..." [שוטר המג"ב נפצע – הוא המתלונן].

-מי דחף את מי?

-השוטר היה יותר קרוב לצוק. אז מן הסתם הנאשם דחף את השוטר...

בחקירה הנגדית העד מודה שלא ראה "דחיפה בבירור".

התביעה מבקשת להראות לביהמ"ש סרט שצולם בידי אחד המפגינים [מאזן קומזייה – שנעצר גם הוא באותה ההפגנה, אך שוחרר כעבור יום]. בסרט נראה הנאשם נופל יחד עם השוטר.

התובעת לאחר צפייה בקלטת: "אנחנו עדיין טוענים שהנאשם הוא שגרם לכך שהשוטר נפל מהטרסה, גם אם לדברי ביהמ"ש נראה שהנאשם הוא שנפל ראשון..."

התיק נקבע לישיבת הוכחות נוספת ב 2.1.12 שאליה יזומן שוטר המג"ב שנפצע.

(ר' פרוטוקול  הדיון בצרופה)

השופט: סא"ל רונן עצמון

התובעת: סרן אורית פרגי-בכר

הסנגורית: עו"ד אחלאם חדד

רוב ישיבת הבוקר הוקדשה לחקירת שני מתנחלים שעל עדותם מבססת התביעה את האישומים שהגישה כנגד הנאשם: מוצטפא סמיר מחמד כנעאן (ת.ז. 411016280 - תיק 5189/11 )

מוצטפא כנעאן, בן 20 , סטודנט באונ' אלקודס. אמו ובן דודו נוכחים באולם.

הוא נעצר ב 26.10.11 על ידי חיילים שארבו ל 3 בחורים בכפר מחמס. השלושה היו מצוידים באלות ועסקו בשמירה על נכסים של אנשי הכפר החיים בחו"ל. העצורים נלקחו לתחנת משטרה ונחקרו כחשודים בתקיפה של שני מתנחלים מפסגות שנהגו ברכבם יום קודם לכן בצומת הקרובה לכפר. שלושת העצורים כפרו בחשדות. שלושתם טענו שהיו בכפרם בלילה הקודם (ליל האירוע).  שישה ימים לאחר המעצר ( ב 30.11.11 ) הוזמן למשטרה אחד משני המתנחלים שהתלוננו על התקיפה, ובמסדר זיהוי של תמונות זיהה את מוצטפא כנעאן בוודאות, לטענתו, כמי שתקף אותו ואת חברו . הוא לא נשאל על שני העצירים האחרים.

המשטרה לא טרחה לבדוק את האליבי שמוצטפא כנעאן הציג בחקירתו והגישה נגדו כתב אישום על ניסיון תקיפה, הרס רכוש, נשיאת נשק ללא רישיון ועוד פרטי עבירות לפי סעיפי חוק שונים.

היום נשמעה עדותם של שני המותקפים שהתלוננו במשטרה.

תחילה העיד האיש שישב ליד הנהג בנסיעה, והוא שזיהה את התוקף על פי התמונות שהוקרנו בפניו.

בתשובה לשאלות התובעת וכן בחקירה הנגדית שערכה הסנגורית, הוא תאר את האירוע והביע ביטחון מוחלט בזיהוי של התוקף. לדבריו, התוקף היכה במוט עץ בכוח רב תחילה בשמשה הקדמית של המכונית וניפץ אותה, ומיד המשיך וניפץ את השמשה האחורית.

העד השני היה נהג המכונית. רוב תשובותיו לשאלות שנשאל לא היו זהות לאלה של חברו ובכמה נקודות אף סתרו אותן (למשל, היה חושך, לא ראה היטב, ואילו חברו אמר שהייתה תאורה טובה וראה היטב). עד זה היה פחות נחרץ מחברו בזיהוי של התוקף.

הסנגורית אחלאם חדד הבליטה בחקירה הנגדית של שני העדים את ההנחה שהעציר שיושב באולם כנאשם אינו התוקף באירוע המתואר. לדעת הסנגורית, התוקף, ככל הנראה, לא נתפס על ידי המשטרה שהתרשלה ולא התאמצה לחקור את האירוע. התוקף מסתובב חופשי  והתביעה מפלילה את האיש הלא נכון תוך שהיא נשענת על עד שכל רצונו הוא שיימצא תוקף, ולא משנה מיהו.

הסנגוריה מבטיחה להציג  בהמשך המשפט עדי הגנה שיחזקו את האליבי של מוצטפא.

השופט, הציג לעד שאלות פרטניות שכוונו, כך נראה לי, לבחון את אמינות העדות. בתום החקירה  העיר השופט לתביעה כי לאור העדויות שנשמעו היום, אין תמיכה בפרט האישום הראשון. ביהמ"ש ממליץ לשקול את ביטולו.

ישיבת ההוכחות הבאה נקבעה ל 21.11.11 ב9:30 בבוקר. אנו נעקוב.

בהמשך ישיבת הבוקר התקיימו דיונים בשישה תיקים, ארבעה – יידוי אבנים ושניים פח"ע אחר. כולם קטינים. 

אחד מאלה הסתיים בהסדר טיעון: לאחר חודשיים וחצי של מעצר, הודה שיידה מספר אבנים והביע חרטה. לאור הקושי בזיהוי הנאשם על ידי המפלילים  נעתר השופט לפסוק לו מאסר כאורך מעצרו (חודשיים וחצי),  מאסר על תנאיוקנס של 1500 ₪, או חודש מאסר במקומו.

יתר הדיונים נדחו ל28.11.11ב 9:30 בבוקר,כנראה בפני השופטת שרון ריבלין –אחאי שהיום נעדרה מפאת מחלה.

בין אלה: עבדאללה חסן מוחמד שחאדה (ת.ז. 402284079  -  תיק 34961/11 ) בן 15 ממחנה הפליטים קלנדיה. עו"ד סמארה מקווה להגיע להסדר טיעון.

אנס חאלד מנצארה (ת.ז.402385215 - תיק 4012/11) - עו"ד אחלאם חדד.

דיווחה של מילי:

נכנסתי לאולם 3 באמצע דיון בערעור. לא לקחתי את הפרטים הדרושים ואני מאזכרת את הדיון רק למקרה שהעניין יוזכר בעתיד וניתן יהיה לעקוב אחרי המקרה. התביעה ערערה על זיכוי של פלסטיני, אדם בשנות הארבעים כמדומני, שהואשם בחטיפה ובתקיפה של פלסטיני ישראלי. הוא זוכה מאחר שהמתלונן היחיד שהה בחו"ל ו לא הגיע לדיונים למרות ארכות חוזרות ונשנות שניתנו לדיון זה בבית המשפט שבו נדון התיק. הנאשם ישב באולם עם אשתו ולידו מתורגמן.

השופטים הציעו להכריז על משפט חוזר, שיתקיים בעוד 7 חודשים לאחר שהתביעה תשלים את החקירה; הזיכוי יבוטל והנאשם ישהה במעצר בית; סכום ההפקדה יופחת. לצדדים ניתנה ארכה של שבועיים להגיב להצעה.

באולמה של השופטת אתי אדר משפטו של באסם תמימי, ת.ז. 959225640 –תיק מס'  2058/11 מהכפר נבי סאלח.

נעצר בסוף מרץ 2011 ומשפטו נפתח ב 5 ביוני 2011.

לדיווחים קודמים באתר MWראו:  5.6.11 ; 31.3.11

(פרוטוקול הדיון נשלח אלינו ע"י יונתן פולק ר' צרופה).

ר' פרוטוקול בצרופה בתחתית העמוד.

התובע: עו"ד סרן מיכאל אביטן.

הסנגור: עו"ד לביב חביב

עד תביעה מס' 2 (מס' 1 ברשימת העדים): ארנון יהב חוקר במחלק תשאול בימ"ר ש"י.  

התובע ביקש לאשר שהחקירה התנהלה באווירה נינוחה וקיבל מן העד גם את אישורו לחתימתו על אימרתו של הנאשם. האימרה הוגשה לבית המשפט. תוכנו איננו מפורט בפרוטוקול.

עו"ד לביב מנסה לברר עם העד מדוע הוחלט לחקור את באסם תמימי. והעד עונה שקיבל הוראה ומילא אותה. לשאלה מדוע נחקר רועי ונספי, אוסף מודיעין, עונה העד שלא זוכר נחקר זה. הוא גם לא היה יכול לנמק, לבקשתו של עו"ד לביב, מדוע הסתכל בתמונות שצילם רועי וספי (לשאלתו של עו"ד – "אז סתם הסתכלת בתמונות?" ענה העד: "אין דבר כזה אצלנו סתם. אני מקבל כסף ואני לא עושה דברים סתם").

עוה"ד טוען שהחוקרים התחילו לחפש בתמונות רק מ  12.1.11 ולא לפני כן, מפני שאז החלה החקירה של הנאשם והם חיפשו עדויות להפליל אותו. עוה"ד שואל אם הקלדנית שהדפיסה את החקירה היא מדובבת ושזאת הסיבה שנכחה בעת החקירה? (שכן החוקר עצמו יכול להקליד), אך העד לא יודע מה ההתמחות של הקלדנית שעבדה אתו.

עוה"ד מנסה לברר מדוע החוקר עימת את הנאשם עם עדותו של אסלאם שהפליל אותו, אבל לא עם עדותו של עומר דאר איוב שהעיד שהנאשם לא מסית לאלימות., העד טוען שמאחר שלא הוא גבה את עדותו של עומר דאר איוב, לא היה זה מתפקידו לעמת את הנאשם עם עדותו (אבל לגבי כל שאלה אחרת טען העד שהסתמך על ממצאים שנמצאים בתיק החקירה – מ"מ).   עוה"ד טוען שלחוקרים אין עדויות של חיילים שראו בזמן אמת את הדברים שהחיילים מייחסים לנאשם. והעד עונה שאם עדויות כאלו קיימות הן מצויות בתיק, ואם אינן קיימות הן לא תמצאנה.    

(מתמיה שלאור תשובותיו של החוקר הוא לא הסכים עם אמירתו של עוה"ד שהוא מציג את עצמו כבורג קטן, מ"מ).

עד תביעה מס 3 משה מדיוני (מס' 2 ברשימת העדים) חוקר בימ"ר ש"י במחלק התשאול.

התובע שוב מקבל את אישורו של העד שהחקירה התנהלה כסדרה ללא אירועים חריגים ושקיבל את אישורו לחתימתו על אימרתו של הנאשם.

גם חוקר זה מרבה להשיב לשאלותיו של עוה"ד ב"אני לא זוכר" "אם זה היה בתיק החקירה כנראה שקראתי..." . עוה"ד מתמקד בצילומים שנבחנו, והחוקר לא מצליח להזים את טענתו שהחוקרים החלו להתבונן בצילומים מן ההפגנות רק לאחר שהחלה חקירתו של באסם תמימי, מאחר שחיפשו עדויות להפליל אותו, ולא כדי לעקוב אחרי מפרי סדר.

כמו כן מעמת עוה"ד את החוקר עם עדותו של הנאשם ששבע או שמונה פעמים לא היה בכלל בכפר בעת ההפגנות מאחר שהשתתף בקורס של הצלב האדום, והחוקר טוען שלא היה באפשרותם לעמת את האליבי, מאחר שאי אפשר ליצור קשר עם הסהר האדום שנמצא בשטחים. ("חוסר האונים" של שירות הביטחון מרשים – מ"מ).

גם את החוקר הזה שואל עוה"ד מדוע עמתו את הנאשם רק עם עדויות שהפלילו אותו ולא עם עדויות שעל פיהן הנאשם לא השתתף בשום צורה בהפגנות, וחוקר זה עונה שאין זה מתפקידו להיות הסנגור של הנאשם. עוה"ד סבר שמתפקידו של החוקר לברר מהי האמת.  

הדיון הבא במשפטו של באסם תמימי נקבע ליום רביעי   2.11.11.

(קשה להחליט אם החוקרים לא טרחו להכין את עצמם לפני עדותם ולא קראו את תיק החקירה לפני שעלו על דוכן העדים, או שבחרו להיתמם. כך או כך הם הפגינו זלזול בוטה במעמדם כעדים, זלזול שנובע כנראה מן הביטחון שיש להם במעמדם בבית המשפט – מ"מ). 

דיווח של חגית:

אולם 5 

שופט רס"ן שלמה כץ

תובעת: ?

על שולחן התביעה 31 תיקים באישומים מגוונים ובשלבים שונים של ההליך המשפטי: הקראות, תזכורות, הוכחות, טיעונים לעונש.

שליש מהנאשמים ברשימת התיקים יושבים במעצר כבר לפחות 10 חודשים (זאת ע"פ מספר התיק המציין 2010 ). באולם רעש רב והמולה. חמישה או ששה עורכי דין נכנסים ויוצאים, קרובי הנאשמים מוכנסים ומוצאים לעתים יותר מפעם, כי טרם התחיל הדיון בבנם, למרות שהוא כבר הוכנס לאולם עם עצורים אחרים אזוקים ברגליהם. בנוסף לתיקים הרבים שחלקם  נידחה למועד אחר, חלקם מטופלים במהירות בין הצדדים תוך הסכמות שמובאות לידיעת השופט, ואינן נשמעות כלל באולם, מגיעה יחידת 'להב 433' שכוללת תובע וסנגור אזרחיים, ואיתם 3 נאשמים. ביהמ"ש הצבאי מתפנה לעסוק בגניבת מכוניות וזיוף מנועים של ישראלים על ידי פלסטינים מהשטחים.

בתוך הבלגן מתקיים משפט הוכחות למעאויה תיסיר יאסין נתשה (תיק 4260/10) שמייצגו עו"ד מוחמד ג'בארין. מעאויה יושב במעצר כבר 14 חודש על סעיפי אישום רבים: חברות בארגון אסור (חמאס), ניסיון לגיוס כסף לארגון ונשק למימוש פיגוע התאבדות יחד עם פעיל חמאס נוסף. לטענת התביעה ביקש לצאת לאימונים בירדן, אך כוונתו סוכלה עם מעצרו. 

השופט קובע בשפתו שיש הצדקה לקבל את ההסדר שהושג בין התביעה להגנה: קשיים ראיתיים. במילים אחרות המובנות לכול: אין הוכחות לכך שאמנם עשה מה שמיוחס לו, או לפחות לא הוכחות מעבר לספק סביר. אך אנו כבר מורגלים לכך שבבית המשפט הצבאי יש פתרון לבעיה שכיחה זו של קשיים ראיתיים: הסדר טעון.

אחרי 14 חודשי מעצר העצור מוכן להודות בכתב אישום מתוקן ופוסקים את דינו גם אם אין הוכחות מובהקות לאישומים התלויים נגדו.

נפסקו לו 28 חודשי מאסר (היינו, עוד 14 חודשים) וקנס בסך 6000 ₪ .

בוקר + אחה"צ

אולם 4 

שופטת: אתי אדר

על ספסל הנאשמים 4 בחורים. האשמה: שימוש בתיעוד מזויף. מאחורי שפת הצחצחות הזו נמצאת המציאות המייאשת המלאה תרמיות, ניצול, עושק והולכת שולל.

במציאות חייב פועל פלסטיני העובד בישראל לקבל אישור עבודה והדברים ידועים.  רק המעסיק הישראלי יכול לבקש ואף לקבל את האישור והוא, המעסיק, חייב לשלם למדינה סך 1200-1500 ₪ מדי חודש עבור כל פועל, עבור הזכות שהמדינה נותנת לו, להעסיק פועלים מהשטחים. ברוב המקרים שאני פגשתי, הפועל עצמו משלם את הסכום הזה.

ועכשיו יש לנו מצד אחד מאגר גדול של  אנשים צעירים המוכנים לעבוד בכל עבודה ובכל תנאי ובלבד להתפרנס; מן הצד השני יש מעסיקים שיודעים את זה והם גם זקוקים לכוח העבודה; מעל כל אלה משקיפה מדינת ישראל ויודעת כי בכל מקרה היא המרוויחה מן המצב ואת כל מחול השדים הזה מניע המון כסף – התשלום החודשי שמשלמים עשרות אלפי פלסטינים עבור הזכות להיות מנוצלים - לישון בשדות בור בקיץ ובמגרשי חניה או מחסנים בחורף, לחכות במחסומים וכו'ומדי ששה חודשים צריך לחדש את האישור - עוד אפשרות להפעיל  מניפולציות ואיומים ונסיונות לגייס משתפי פעולה ואולי סתם להתעלל ולהפחיד את האיש העומד עצבני במחסום כי מה הוא יודע מה כתוב באישור שלו – הכול בעברית.

ועכשיו, מה קרה לארבעת הצעירים על הספסל בעופר?

- ככה סיפר לי אביהם של שניים מן העצורים.  "יש אנשים שבאים ולוקחים את הפועלים, אומרים להם בואו תעבדו אתנו אנחנו נוציא לכם אישורים אבל אתם תשלמו לנו על האישורים.

• יהודים או ערבים?
• ערבים מבאר שבע. לקחו אותם לחקלאות, עבדו אתם חודש חודשיים, כל חודש לקחו מהם 1500 ₪ על האישור.  אחר כך אמרו להם נגמרה לנו העבודה, נקח אתכם למקום שבו יש לכם עבודה, ולקחו אותם במכוניות שלהם, למקום שיש בו עבודה אבל האישורים האלה הם ל-6 חודשים. אחר  כך אמרו להם עכשיו זה 1800 ש"ח כל חודש עבור האישורים והאנשים האלה, הפועלים, לא יודעים זה מזויף או לא מזויף. עבדו בירושלים, אחר כך עבדו בתל-אביב עם אחד מאבו גוש. שם אותם בעבודה והלך.  תפסו אותם בקסטל. הראו את האישורים – אמרו להם האישורים האלה מזויפים. אמרו: לא ידענו, לוקחים מאתנו כסף על זה. לפני חודשיים לקחו אותם לעטרות ומעטרות לקחו אותם לעופר למעצר.

בבית המשפט מחו הבחורים בקולי קולות, רבו עם העורך דיןדאודעזי’וכפרו באשמה. 

אחד העצירים,  טארק מוחמד סאלם אדעיס (תיק  3838/11 .ת.ז.850168543,משמש כנציג הארבעה.

תקיפותו מנעה הסכם טיעון והמשפט נקבע להוכחות ליום ראשון 25.9.2011 בפני השופטת דליה קאופמן. הכול.

זה לא עזר. העורך דין הגיע להסכם עם התביעה על עונש של ארבעה עד ששה חודשי מאסר מיום  מעצרם.

לקחו אותם, ניצלו אותם, רימו אותם, ואחרי כל זה עוד הענישו אותם במאסר. מדינת ישראל כבר לא תיתן להם אף פעם אישור להיות מנוצלים בשבילה.

ביום א' 25.9.11 דיברנו עם אביו של אחד העצירים. הם נשפטו לחודשיים עד ארבעה חודשים ולקנסות בסך כולל של 11,000 ₪.

בטלוויזיה סיפר פרשן אחד לענייני ערבים, שכנראה מבלה את רוב זמנו ברמאללה, ש"יש פריחה כלכלית בגדה". שמונת העצירים שאני ראיתי היום בבית המשפט ושכתב האישום נגדם היה על שימוש בתיעוד מזויף או "יציאה מן האזור ללא היתר" (מי שזה  מזכיר לו משהו זה על דעתו בלבד),  לא שמעו על זה ובוודאי היו מתפלאים מאןד למה הפריחה הזו לא הגיעה אליהם.

למשל סאאד אנואר תופיק זיר (תיק 4001/11  ת.ז. 901183772),שנעצר במחסום חיזמה ב 31.7.11 עם אישור מזויף ושם מזויף. האם הוא ידע שהאישור מזויף?

במחסום א-ראם עומדים דרך קבע "כמה אנשים" ומציעים לעוברים ושבים (אלה שמנסים לעבור או לשוב) לסדר להם אישור. סאאד נתן לאחד המאכערים הללו 1000 ₪ ותמונה שלו וההוא סידר לו אישור כניסה לישראל. במחסום חיזמה, כאמור, הוא נתפס, נעצר והודה. הסכםבין עוה"ד נובאני והתביעה התקבל ע"י השופט רס"ן אמיר דהאן  שקבע את העונש: 91 ימי מאסר מיום מעצרו, 2000 ₪ קנס או חודשיים נוספים של מאסר ומאסר על תנאי של חודש אחד.

כשיצאתי מהאולם הלכו אחריי הוריו וביקשו עזרה. שניהם חולים וחסרי אונים. אין להם 2000 ₪ ומה יעשו? הבן הוא המפרנס היחיד בבית.

גם אם נעזוב בצד את רגשות האשמה והבושה והצער, למה מדינת ישראל עם מנגנוני השגת המידע המשוכללים והמופלאים שלה לא עוצרת את המאכערים הללו? כולם יודעים איפה הם נמצאים ומה הם עושים – הכל. עוצרים מענישים וקונסים את הקורבנות והרמאים ממשיכים באין מפריע. כי זו המטרה של מערכת הצדק והמשפט של הכיבוש: שהגלגלים ימשיכו להסתובב, שהמצוקה תדחף את המובטלים והרעבים לידי הנוכלים למיניהם שבלי שיתוף פעולה עם גורמים ישראליים לא היו יכולים לייצר בסרט נע אישורים מזויפים ומשתפי פעולה שאין  להם ברירה,  וטחנות הצדק ימשיכו לטחון את הקנסות לתפארת.

באולם 2, בראשותו של השופט דהאן  ובייצוגו של עו"ד חאלד אערג' נשפט ביןכ 25 עציריםאחריםצוהייב ג'מאל ג'ודה חושיה (תיק 3512/11 - ת.ז.852558873 ) האישום: חברות ופעילות. 

כיום הוא סטודנט ולומד היסטוריה ומדעי החברה. יש קושי ראייתי להוכיח את המשך חברותו באותה אוסרה, שהיא כתת לימוד קוראן, מ-2008 ועד יום מעצרו. 

על לימוד הקוראן הזה הוא נשפט ל-7 חודשי מאסר,חודשיים על תנאי וקנס של 2000 ₪.

הדיון בעניינו של באסם תמימי התקיים אחרי הפסקת הצהריים בראשותה של השופטת אתי אדר. נכחו באולם אשתו של באסם ועוד קרובת משפחה, החברים מארגון אנרכיסטים נגד הגדר התומכים בעצורי נבי סאלח, כתבת העיתון הגרמני דר שפיגל שהייתה מלווה בשני חיילים מדובר צה"ל (אחד מהם היה יאיר נתניהו שהיה מלווה בשני שומרי ראש), ושני אנשים מהקונסוליה הגרמנית ברמאללה.

כל הדיון כולו הוקדש לקביעת מועדים עתידיים לדיונים: 25.9 ;16.10 ;24.10 ;26.10 ;2.11 ;16.11.

באולמו של השופט שלמה כ"ץ

בהאא עבד אל מג'יד ג'ברין, ת.ז. 937290146

סנגור: ואליד זחלקה

האישום: שימוש בסמים

הנאשם שוחרר בדיון קודם, נמחקו 4 סעפי אישום ונשאר אחד. עוה"ד אומר שמאז פברואר הוא מבקש את ההקלטות של החקירה ולא מקבל אותן. התובעת תבדוק את העניין.

הדיון הבא נקבע ל 5.10.11.

סאמר עזיז מוחמד אל מצרי ת.ז. 850088717, תיק בית המשפט 2984/11

מתרקומיה, בן 24, לומד הנדסה בביר זית, עצור חודש חצי.

הסנגור: איליא תיאודורי

האישום: חברות ופעילות [בהתאחדות בלתי מותרת]

ביהמ"ש מאשר הסדר טיעון. במסגרת חברותו השתתף בעצרת תלמידים והיה חבר במועצת התלמידים (אל כותלה אל-אסלאמיה). יש לו עבר נקי. הודה באשמה וחסך זמן שיפוטי.

גזה"ד: 10 חודשי מאסר, ו 5 חודשי מאסר על תנאי + קנס בסך 6000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתם.

עימאד זיאד אבראהים ג'עברה,ת.ז. 946900545- תיק 3328/11

סנגור: איליא תיאודורי

האישום: תקיפת חייל

ביהמ"ש מאשר הסדר טיעון: ניסיון לתקוף חייל במערת המכפלה ב- 1.2.11. בחיפוש על גופו נמצאה סכין שלהבה באורך 15 ס"מ. ניסה להסתירה מכוחות הביטחון בכוונה לתקוף חייל. הנאשם הסגיר את הסכין באופן וולונטרי (ציטוט מדויק) לאחר החיפוש.

גזה"ד: 24 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים + קנס של 2000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.

עלאא אניס עבדאללה ג'פרי,ת.ז. 9383844633- תיק 2890/11

סנגור: איליא תיאודורי

האישום: חברות ופעילות

ביהמ"ש מאשר הסדר טיעון: בשנת 2009 היה חבר בכותלה אל-איסלאמיה, שהיא התאחדות בלתי מותרת.

בשנת 2007 השתתף במסיבה שאורגנה ע"י החמאס.

גזה"ד: 6 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר מותנה לשנתיים + 5000  ₪ קנס או 5 חודשי מאסר תמורתם.

מוחמד אחמד חסן עביד,ת.ז. 85882152- תיק 1773/11

עוה"ד איליה תיאודורי

האישום: חברות ופעילות.

הנאשם פונה לבית המשפט ואומר שאם יקבל עונש של 11 חודשי מאסר הוא יפסיד את הסמסטר שמתחיל בחודש ינואר. לומד הנדסה.  השופט אומר שאין לו מה לדאוג, יקבל קיצור מינהלי.

ביהמ"ש מאשר הסדר טיעון: היה חבר בהתאחדות הסטודנטים (אל כותלה), באוניברסיטת ביר זית. השופט יתחשב בהטלת מאסר מותנה כי התרשם שלא יראה שוב את הנאשם בבית המשפט.

גזה"ד: 11 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר מותנה למשך שנה + קנס כספי בסך 6000 ₪, או 6 חודשי מאסר תמורתם.

עבד אל קאדר מוחמד חליל עבד,ת.ז. 948200233- תיק 3616/11

התובע: עו"ש אורן ביטון מיחידת אתגר (להב 433). גם החוקר(?)שלא קלטנו את שמו שייך ליחידה זו.

האישום: פגיעה ברכוש (גניבת 25 מנועי רכב).

הנאשם גבר כבן 60. התובע מציע לאחד את הדיון ב 25 המנועים כדי לקצר את ההליך. יש להגיש תגובה לכתב האישום תוך 30 יום. משפחתו של הנאשם הביאה לו את משקפיו שבלעדיהם הוא רואה בקושי, אך המאבטחים במקום סרבו למסרם לו. השופט אמר כמובן שאין לו סמכות בעניין זה והמשקפיים חזרו לידי המשפחה.

אחמד סעד צאלח אלמדהון, ת.ז. 949270862- תיק 3848/11

סנגורית: דניאלה קדרי

האישום חברות ופעילות

עוה"ד ביקשה דחייה של הדיון. ישיבת תזכורת ב 7.9.11.

כללי: שוב אין רשימות. בכל אולם שנכנסנו קיבלנו את הרשימות מידי המתורגמן רק לאחר בקשתנו.

כשהגענו בשעה  10 פגשנו אדם,  שלאחר זיכויו בא לקבל את כספי הערבות שהפקיד. לדבריו הוא נמצא שם משעה 8.30 בבוקר. כשיצאנו לאחר השעה 12 הוא עדיין עמד שם. הקצין אמר: זה שהוא מחכה הרבה זמן לא אומר שאפשר להחזיר לו הכסף בתוך רבע שעה  (אבל את דמי הערבות שהושתו עליו ניתן היה לקבל ממנו מיד).  האדם הופנה למקום שלא קלטנו, ועזב את המקום איתנו לאחר 4 שעות של המתנה וללא הכסף.

באולמו של השופט שמואל פליישמן:

ברוב הדיונים ביקשו הסנגורים דחייה.

במהלך הדיונים שאל הסנגור איליא תיאודורי את השופט מדוע הוא לא נותן לנאשמים את העתקי הפרוטוקולים של הדיונים בעניינם, ובתגובה שאל השופט מדוע יש לנאשמים צורך בפרוטוקולים. עוה"ד תיאודורי עמד על דעתו שהפרוטוקולים צריכים להימסר גם לנאשמים, הם לומדים אותם בכלא, מתייעצים עם אסירים אחרים שביניהם יש גם עורכי דין.  

ג'יהאד נביל ג'מיל אלצעאבנה - תיק 3176/11

נאשם ביציאה מן האזור ללא היתר.

הסנגור עיסאם מראר מבקש להגיע לעסקת טיעון. הנאשם, שיושב כבר חודשיים במעצר, מודה בעובדות ומסרב לעסקה. איננו רוצה להיות מיוצג ע"י עו"ד מראר.

השופט אומר לנאשם שזה הסנגור ואין אחר. "זאת איננה תכנית כבקשתך" (ציטוט מדוייק). בית המשפט ממנה עו"ד מתוך רשימה הנמצאת בידי בית המשפט, ולנאשם יש ברירה להיות עם סנגור זה או להיות ללא סנגור (האם זה נוהל גם בתחומי מדינת ישראל?)  השופט מסביר לנאשם את יתרונותיו של הסדר. כשנאשם מודה הוא מקבל הקלה בעונש, הקלה שלא תעמוד לזכותו אם יבקש דיון בהוכחות. הנאשם עמד על דעתו שיהיה דיון הוכחות.

הדיון נקבע לשבוע הבא ל 17.8.11.

באותו אולם נשפט גם פריד מואפק פריד צעאבנה, ת.ז. 911530756  - גם הוא על  יציאה מן האזור ללא היתר תוך כדי "פגיעה בגדר", וגם במקרה הזה ועורך דינו (שגם הוא מונה על ידי בית המשפט), הוא עיסאם מראר.

האישום, אומרת התובעת ג'ני לובובסקי, הוא שב-4 הזדמנויות שונות הוא נכנס לישראל ללא היתר,  באחת הפעמים דרך הגדר. עבירות מסוג זה, היא אומרת, מטילות נטל כבד על כוחות הביטחון. בשנים האחרונות הפכה עבירה זו למכת האזור ממש לאור ההכבדה על כוחות הביטחון. החבלה במתקן צה"ל היא בעצמה בגדר שיקול משמעותי לחומרה. בהזדמנות זו נודע לנו מה הייתה החבלה שגרם פריד צעאבנה. הוא קפץ מעבר לגדר המערכת ונעצר במחסום א-זעים. התביעה תדרוש בשל כך עונש מאסר חמור.

סנגור: הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה כי נכנס לישראל כמה פעמים ללא אישור וחסך בכך מזמנו היקר של בית המשפט. הוא אמור להתחתן בחודש הבא והחתונה כבר נדחתה בשל מעצרו. אין לו עבר [פלילי], הוא עובד בבנין, ובמשפחה עוד 6 אחים שהוא עוזר בפרנסתם. הוא במעצר כבר כמעט חודשיים ויש להסתפק בתקופת מעצרו עד כה וגם להתחשב במצבו הכלכלי.

השופט שאל את הנאשם כמה שאלות.

ש. למה נכנסת לישראל?

ת. רוצה לעבוד.

ש. ספר לי על עצמך, הוריך, אחיך.

ת. אבא חולה סוכרת. למדתי עד כיתה ח'. שניים מהאחים שלי נשואים.

ש. אמך עובדת?

ת. כן (לא ברור לי אם הנאשם הבין שהכוונה היא לעבודה בשכר).

ש. אתה מבין שיטילו עליך גם מאסר על תנאי ואם תיתפס עוד פעם יהיה מאסר עוד יותר ארוך? איך אני יכול להיות בטוח שלא תיכנס שוב לישראל ללא היתר?

ת. למדתי את הלקח.

החלטה: משיקולים שונים ובהתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם:

70 יום מיום מעצרו (שמהם ריצה כבר כמעט חודשיים) , 6 חודשים על תנאי, 2000 ₪ קנס או חודש מאסר תמורתו.

יוסף מוסא יוסף הוואשה ת.ז. 941810558 - תיק מס. 3803/11.

הארכת מעצר.

התובעת: ג'ני לובובסקי

הסנגור: מחמוד חסאן (מארגון א-דמיר)

יוסף הוואשה, תושב ביר זית, מואשם בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת. מסוף שנת 2009 ועד למעצרו -  או בתקופה הסמוכה לכך היה חבר או פעל כחבר בחוליה של ארגון החזית העממית [לשחרור פלסטין]. הוא היה האחראי על ארגון תהלוכות של החזית העממית.

הוא נעצר בעקבות הפללה של אחד, וליד חבאס  אשר זיהה אותו בתמונה וסיפר שבסוף שנת 2009 הוא השתתף בפגישה שבה היה גם יוסף הוואשה. הם היו נפגשים כל שבועיים ומדברים על המצב הפוליטי.

הסנגור ביקש לדחות את המשך המשפט מפני שרצה לקרוא את החומר שבידי  השב"כ לפני הדיון הבא.

אביא פה את תקציר הדיון הקודם שהתקיים ב-2.8.11.

לדעת הסנגור יש חולשה בראיות, העד מכיר את העציר בכינוי אבו יאפא בלי שום פרטים מזהים אחרים. אכן, הוא הצביע עליו בתמונה אבל השאלה שנשאלת היא איך הגיע החוקר לאותה תמונה של הנאשם שמכחיש הכרות עם המפליל. היה על החוקרים לערוך עימות ביניהם על מנת לאשש את הטענה. עצם העובדה שהחוקרים לא ערכו את העימות מצביע על זה שהם לא רצו לגלות את האמת.

המשך המשפט נקבע ל-14.9.11

כללי: נמסר שהיום יהיה משפט של פדל תמימי (משוחרר בערבות) בשעה 9.30 אצל השופט פליישמן. אחרי כמעט שעה של ניסיון לקבל את רשימות הדיונים הרלבנטיים, התברר שדיון בעניינו לא היה רשום. זאת לא הפעם הראשונה שהדבר קורה, ואני סבורה שברוב המקרים הניסיון להגיע בגלל דיון מסוים הוא ניסיון עקר.

אולם 4

השופטת: אתי אדר

ברשימה היו 20 דיונים. מגוון רחב של  אישומים.  

מאהר מכרום עבד אל רחים בורקאן - תיק 3405/11

סנגור: אנוואר אבו עומאר.

האישום: חברות ופעילות בארגון עוין. הסנגור מבקש לדחות את הדיון.

נקבע ל- 17.8.  לבקשתו של העציר שהועבר מבית מעצר עציון  לכלא עופר הקפידה השופטת לרשום הוראה להעביר את בגדיו  וחפציו  למקום מעצרו החדש.

אחמד עלי עליאן אלרדאידה - תיק 3135/11 

סנגור: אסם מראר

האישום: החזקת רכוש גנוב. הדיון נדחה ל 21.9.11

איברהיםאותמאן מחמוד אלחמוז - תיק 3102/11  (עציר משוחרר בערבות, הגיע מבחוץ)

סנגור: חאמזי אבו מזר

כתב אישום מתוקן לאור הסדר טיעון: בחברון באוגוסט 2009, אחרי שקנה רכב ללא לוחית זיהוי, התקין לוחית מזויפת; נהיגה ברכב (רנו אקספרס) שלא רשום באזור. הנאשם מודה באשמה. הורשע בזיוף של סימן של רכב או חלק של רכב.

הנימוקים בעד ההסדר: הנאשם נשוי + 4 ילדים.  הצדדים מבקשים שגזר הדין יינתן באחור, לאחר שהנאשם ישלם את הקנס (לא נאמר מה גובה הקנס). 

ב15.8.11  יינתן  גזר הדין וייקרא באולם אליו יוזמן הנאשם.

עומר מחמוד מומחד רג'וב - תיק 1181/11

סנגור: תווחיד שעבאן

הסדר טיעון. כתב אישום מתוקן: חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת. מתחילת 2006 ועד למעצרו היה חבר בחוליה של ארגון החמאס תחת אחריותו של פעיל אחר בשם יוניס מוחמד. משנת 2008 היה חבר תחת פעיל אחר בשם איוב חוסיין, תלה כתובות, השתתף בתהלוכות של רעולי פנים שהיו לבושים במדים צבאיים של החמאס. בתחילת דצמבר 2010 פנה פעמיים לאיוב חוסיין כדי לארגן פעילות לרגל יום היווסדות החמאס וביקש דגלים ומודעות של הארגון, אבל נעצר לפני שהדבר יצא לפועל. הנימוקים להסדר הטיעון: לנאשם עבר נקי, הוא הודה באשמה, פעילותו הסתכמה בתליית שלטים ובתהלוכות. כמו כן היה קושי ראייתי (שלא מפריך את עצם ההאשמה?) .

במסגרת הסדר הטיעון הנאשם חזר בו מן הכפירה באשמה.

גזר הדין: הרשעה בחברות ופעילות בהתארגנות בלתי מותרת. 15 חודשי מאסר; מאסר מותנה של  12 חודשים למשך 5 שנים אם הנאשם יעבור את העברה בה הורשע; קנס של 5000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו.

הצצה להסדרי העבודה באולם המשפט ולסמכויות של אנשי הביטחון של השב"ס: עוה"ד שעבאן ייצג כמה עצירים היום באולם זה. בשלב מסוים יצא החוצה והכניס 3 (!) קרובי משפחה של עציר שעוד לא הוכנס לאולם. כעבור דקות אחדות הבחין איש השב"ס שמספר קרובי המשפחה  שיושבים באולם גדול מהמותר והפסיק את רצף הדיון כדי לברר מי נמצא שלא כדין. שעאבן נאלץ להוציא את  בני המשפחה שהוחזרו זמן קצר לאחר מכן כשהובא בן משפחתם לאולם.

בהצצה נוספת מתגלה התובעת שעוסקת בטלפון הסלולרי שלה ללא לאות. מתפנה לדיון שמתנהל באולם רק כשמציגה את העונשים עליהם הסכימה  התביעה  בהסדר, ומיד חוזרת לטלפון שלה.

איוב חוסיין חסן אל עוואדה - תיק 1004/11

סנגור: תווחיד שעבאן   

נקבע בהסכמה דיון תזכורת ל4.9.11

איהם מונתצר אחמד אלרחימה - תיק בימ"ש 53141/10

סנגור: ג'מאל חטיב

האישום: חברות ופעילות בארגון עוין.

הסנגור מבקש לדחות כדי לסיים דיונים בהסדר.

מומחד איברהים חסן פרעון - תיק 1611/11

סנגור: ג'מאל  חטיב

האישום: החזקה וסחר ואמל"ח

הסנגור מבקש לדחות את הדין עד אחרי הרמאדן, ככל הנראה יגיעו להסדר טיעון. כל חומר הראיות כבר הוגש.  נדחה ל  21.9.11. 

מוסא עלי אבד אל ג'ליל גבארין - תיק 3021/11

הסנגור: מוחמד שדפאן

על פי הסדר הטיעון: נשיאת נשק מ 2008, החזיק בביתו, בשעיר, רובה צלפים מ1, 3 מחסניות ו 16 כדורים בקוטר 62 מ"מ שמתאימים לנשק זה. האמל"ח נתפס במהלך חיפוש של כוחות הביטחון במקום.

ההנמקות להסדר: עבר נקי, הודה באשמה וחסך זמן שיפוטי. הנאשם קיבל את הנשק בירושה מאביו, לא ביצע עבירות ביטחוניות, וגם לא הייתה לו כוונה לעשות כן. הנאשם בן 45, נשוי לשתי נשים ולו 13 ילדים.  

גזר הדין: 7 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 2000 ₪ או חודשיים מאסר. מאסר מותנה של 10 חודשים למשך 4 שנים, אם הנאשם יעבור עבירה שעניינה אמל"ח.

(הסנגור אמר שהנאשם ירה פעם ברובה, אבל כנראה לא בכוונה לפגוע).

מוחמד עבד אלחמיד סעיד עווד - תיק 3061/11

הסנגור: אכרם סמארה

האישום: החזקת אמל"ח

הסנגור מבקש לקבוע את התיק לתזכורת טרם הוכחות אחרי הרמדאן.

נקבע ל14.9.11 .

אולם 4

שופטת: רס"ן אתי אדר

סנגור: עו"ד חביב לביב

תובע: סרן מיכאל אביטן

נאשם: באסם תמימי - תיק 2058/11, תושב הכפר נבי צאלח

רקע לנושא ניתן למצוא כאן ובאתר של הוועד למאבק העממי.

שלושה עדים שזומנו מטעם התביעה לא הגיעו. מתחיל דיון בנושא.
למרות שהזימונים אמורים להימסר ידנית, נמסרו הזימונים בעל פה בטלפון.
המתורגמן הראשי מובא לאולם על מנת להעיד כי זימן את אחד העדים בעצמו, ולכן הפרקליטות תוכל לבקש עבורו צו הבאה.
עד נוסף (אסלאם דאר איוב, בן ה 14) חולה ויעביר אישורים רפואיים, אחרת יוצא צו הבאה גם עבורו.
עד שלישי יזומן שוב כיוון שקשה היה להוכיח כי דיברו איתו.

עו"ד לביב טען שאם כבר פועלים שלא על פי החוק ולא מעבירים זימון באופן ידני, לפחות יש לנהל רישום מדויק של שיחת הזימון, אחרת שלא יטענו כנגד העד על שלא הגיע.

נקבעים מועדים נוספים להבאת התיק להוכחות: 28.8.11, 4.9.11, 11.9.11, 21.9.11, 25.9.11.

עו"ד לביב מבקש לדחות את עדותו של אסלאם תמימי למועד מאוחר עד כמה שניתן, כיוון שעדיין מתנהל משפט הזוטא בעניינו (רקע לכך ניתן למצוא כאן).
נציג התביעה מביע התנגדות לא מנומקת, והשופטת מבקשת ממנו לשקול זאת. נקבע כי בכל מקרה תינתן לעו"ד חביב התראה של שבוע מראש, לזימונו של אסלאם תמימי.

התביעה מתחייבת להעביר בהקדם את רשימת העדים הצפויים להעיד מטעמה.

עדיין באולם 4

שופטת: רס"ן אתי אדר

סנגור: עו"ד טארק ברגות

תובע: סרן מיכאל אביטן

נאשם: נאג'י מוחמד עבד אללטיף תמימי - תיק 1955/11, תושב הכפר נבי צאלח – בן 49.

רקע לכך ניתן למצוא בין הדוחות המופיעים כאן.

השופטת קוראת את רשימת האישומים (אין תרגום לערבית):

במסגרת עסקת טיעון, הודה מר תמימי במיוחס לו: הסתה להשתתפות בתהלוכות בלתי חוקיות, הסתה ליידוי חפצים, ארגון תהלוכות לא חוקיות ואלימות, תדרוך קבוצות צעירים לפעול לפגיעה במעמד כוחות הביטחון, מתכנן עיקרי, מסית ומוציא לפועל של הפרות סדר המוניות.

היא מזכירה תקדימים של עונשים שהוטלו על 2 אנשי בלעין בגין הסתה ועליהם היא מבססת את גזר הדין:

אדיב אבו רחמה קיבל 18 חודשי מאסר

עבדאללה אבו רחמה קיבל 16 חודשי מאסר

העונש המוטל על נאג'י תצימי, ולדברי השופטת נמצא ברף התחתון של האשמות מסוג אלה:

12 חודשי מאסר בפועל (מרגע מעצרו. נעצר בתאריך 6.3.11 וניתן למצוא דיווח בעניין כאן), 21 חודשי מאסר על תנאי למשך 5 שנים על עבירות בהן הורשע, קנס על סך 10,000 ₪ או 18 חודשי מאסר.

השופטת ציינה כי התחשבה בעברו הנקי של הנאשם והעמידה לזכותו את ההודאה במיוחס לו.

בשני הדיונים הנ"ל נכחו באולם (הקטן מאוד) כ 15 אנשים (חלקם בעמידה), ביניהם דיפלומטים, פעילי המאבק העממי, עורכי דין (גם מהאגודה לזכויות האזרח), בני משפחה של הנאשמים ואנחנו.