קלנדיה: פרצה בגדר מאפשרת קיצור דרך
בדרך פנימה, לארץ (כמו שהבנתי ממוחמד, “הארץ” שלו ושל בני עמו זו פלסטין ו”הארץ” שלי ושל בני עמי זו ישראל), ראיתי את הכמו פלא הזה, את הפרצה שדרכה הבקיעו צעירים על מכשול הגדר שסובבת את הגשר האימתני, גדר שמאריכה את הדרך הארוכה כל כך בעוד כמה מאות מטרים.
יש לי הרבה כבוד לאנשים שמחפשים סדקים בגדרות ובחסימות פיזיות ומנהלתיות כדי להתגבר על המכשולים שמציב בפניהם השלטון חסר ההיגיון והחמלה.
באתי כדי לפגוש מי ממשפחת תמימי שמאז פרוץ המלחמה הארורה האין סופית הזאת שלושה מבניה הושמו בכלא.
בדוכן הפירות המשפחתי פגשתי את אחד מבני דודו של חברי עבדאללה, איש צעיר שמכת האבטלה לא פסחה עליו. הוא שלמד באוניברסיטת אבו-דיס והתמחה בביה”ח ברמאללה במחלקת טיפול נמרץ, כעת, כשבגדה שוררת אבטלה קשה וקוצצו משרות ותקציבים בשרות הציבורי, לא מוצא עבודה במקצועו כאח מוסמך ונאלץ לעבוד במשמרות בדוכן הפירות של דודו.
אנשים שעמדו בסמוך סיפרו שאחמד, אחיו של עבדאללה סיים את תקופת המאסר שנגזרה עליו, שב הביתה לפני ימים אחדים.
הוא נראה כמו שרוך, אמרו, וסיפרו שבעופר אחמד איבד כשלושים קילו ממשקלו.
נכון לעכשיו, משלושת האחים לבית תמימי נשאר בכלא עופר עבדאללה שאיש אינו יודע על מה ולמה הוא כלוא, גם לא אביו.
אני שמכירה את עבדאללה מאז היה נער, יותר מעשרים שנה, מודאגת וחוששת ממי יהיה לכשישוב.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-31-2026קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
-
