שיח' סעד

6:50  שיח' סעד

במחנה מג"ב ממתינים שוטרים ושני בולדוזורים. נראה כמו הכנה לבוקר של הריסת בתים. אנחנו מדווחות לוועד נגד הריסת בתים. הם מוסרים לנו שאתמול ב-12 בלילה הרסו בענאתא בית השייך לעמותה, ובאמת יש גלים של הריסות בתקופה האחרונה.

במחסום שיח' סעד מעט תלמידים יחסית חוצים והמעבר חלק ללא עיכובים. הנהגים במרומי הגבעה ספונים במכוניותיהם בגלל הקור ואינם יודעים אם יש חופשה בחלק מבתי הספר (של הרשות/הווקף?). ערימות הזבל שוב מצטברות על מורדות הגבעה הסמוכה למחסום.

7:40 מחסום מחנה שועפאט

שני אוטובוסים חונים במגרש החנייה הפנימי, קבוצת נערים גדולה  ממתינה להיכנס אליהם, והמתנדבים המארגנים את ההסעה מספרים שהיום בדקו ארוכות במחסום כל אוטובוס ואוטובוס של הסעת תלמידים (מ-6:00 עברו כבר כ-70 אוטובוסים) למרות ההסכם עם ועד התושבים שהאחריות לבדיקה היא עליהם ורק במקרים של חשד מיוחד יעכבו את האוטובוסים של התלמידים ויבדקו תעודות אחד אחד. היום תתקיים ישיבה עם גורמי ביטחון בנושא, ואם המצב לא ישתפר, יצטרכו להחזיר את נקודת האיסוף של התלמידים אל מעבר למחסום, והלחץ על המעבר הרגלי במחסום יהיה קשה, כי הוא אינו מתוכנן למספר רב של עוברים ברגל.  הוא מספר כי היו לפני כשנתיים יחסים מצוינים עם חיילי מג"ב, אך עכשיו יש מקרים של הכאת ילדים ובעקבותיהם מגיעה נקמה, זריקת אבנים וחיכוכים אלימים עם החיילים.

במחסום זה עוברים רק כאלה שרשומים כתושבי ענאתא/שועפאט בעלי תעודות כחולות או תושבי המחנה בעלי היתרים. אולם המינהל האזרחי אינו מתיר שינוי כתובת של בני זוג ממקומות אחרים בגדה, ובני הזוג שהתחתנו עם תושבי המחנה חייבים לעבור בקלנדיה או בזיתים. לעומת זאת, עדיין יש מתי מעט מתושבי שועפאט הירושלמים שמקבלים אזרחות ישראלית לאחר בקשה רגילה. הקריטריונים אינם שקופים, ויכול להיות שאלה בני משפחות מכובדות וותיקות בירושלים. האם זהו חלק מהכנה של מהלך עירוני של ניתוק מהשכונה?

           פעיל מוועד התושבים מספר לנו על המתרחש בשכונת ראס אל חמיס, השכונה הסמוכה למחסום, שנשארה מאחורי חומת ההפרדה. התחושה היא שהשכונה הופקרה ע"י עיריית ירושלים, למרות שכל תושביה היו בעלי תושבות ירושלמית והשטח שייך מוניציפלית לירושלים. נבנו בנייני דירות גבוהים ללא רישיונות ואישורים, אגב העלמת עין של הרשויות, ובגלל הקרבה הנוחה לירושלים וחוסר הפיקוח המוחלט נכנסו לגור בהם גורמי פשע מהשטחים, סוחרי סמים ונשק רב הוזרם אליה. לפני שבועיים נרצחה אישה בדרכה לעבודה, וכל לילה יש יריות וקטטות. אין שירותים של העירייה ואין סיורי משטרה.

8:45     מעבר הזיתים

המעבר ריק למדי בשעה זו, אך משיחה עם העוברים ועם המסיעים מתבררת לנו עובדה משמחת: לפני שלושה שבועות התחילו להנפיק בנציגות המת"ק במחסום זה תעודות מגנטיות, אישורי מעבר הומניטריים ואישורי איחוד משפחות לשנה; כמו כן יש מכונה לשיקוף כף היד. השירותים ניתנים לכל תושבי השכונות המרכזיות של ירושלים: אבו דיס, א-טור, ראס אל עמוד, עזרייה, והנפיקו כ-80 תעודות ביום. תושבי השכונות האלה נאלצו עד  כה לנסוע למת"ק יריחו כדי להנפיק כרטיסים מגנטיים ולרענן את צילום כף היד הנלווה אליהם.

נרגשות, אנחנו מנסות לקבוע עם מפקד המחסום ועם מפקד נציגות המת"ק החדש להיכנס לראות את אולם ההמתנה שבתוך שטח המחסום. למרות שאין התנגדות עקרונית לביקור שלנו, אין מתירים לנו ביקור מיידי, אלא מבקשים שנתאם מראש.

בדרכנו חזרה לגן הפעמון, אנחנו נוסעות דרך ראס אל עמוד ושכונת הבוסתן של סילוואן ומגלות שבכל הכבישים יש זרימת מים רצינית. אנחנו מתקשרות למוקד ומשם לחברת הגיחון. לתדהמתנו, שתי עובדות שירות לקוחות "מחנכות" אותנו שאי אפשר לשלוח צוות בדיקה אם אנחנו לא יודעות בדיוק באיזה רחוב הנזילה מתחילה ואם זו נזילת ביוב או מים נקיים. אנחנו מתכוונות להתקשר לדובר העירייה ולהתלונן על חוסר האונים המוזר הזה, כשהנציגה השלישית מתרצה לדווח על התקלה ולשלוח צוות בדיקה לפי ההסברים שלנו. 

6:50  שיח' סעד

עוברים רק ילדים קטנים, ילדות קטנות עם כיסוי ראש – כנראה בתי הספר היסודיים של הוואקף. השאר עדיין בחופשה, לדברי התושבים. שתי החיילות המאיישות את המחסום עושות את מלאכתן נאמנה ובנחמדות – בהחלט נעים יותר מהמשמרות הקודמות שביקרנו פה.

7:20–8:00  נסיעה דרך סילוואן, ואדי ג'וז והר הצופים למחסום שועאפט החדש

עבודות התשתית בתחתית רח' עין חלווה מתבצעות במהירות. . במעלה הרחוב, רכבי התושבים חונים במקומות מסוימים בחנייה כפולה, ומותירים מקום רק לתנועה חד סטרית בכיוון למעלה, להר הבית. ואכן, נעקרו ממקומן אבני ההפרדה בין המסלולים במעלה הרחוב.  אין בדיקות או נוכחות מג"ב ומשטרה.

במחסום שועאפט החדש אנחנו מובלות בידי מפקד המחסום לסיור. כיוון שאת הסעות הילדים הפסדנו כבר, אנחנו שואלות לגבי הדיווח של חברותינו על כך שהאוטובוסים חזרו למקומם הישן מעל המחסום ומשם נאספים התלמידים שעברו רגלית. המפקד אומר שהדבר הוא זמני, ונובע מסכסוך בין העירייה לחברת ההסעה, וכי נהגי האוטובוסים לילדים סירבו להיכנס למגרש החנייה מעבר למחסום בגלל שנזרקו עליהם שם אבנים. אין לנו מושג אם זהו מהלך של העירייה או של חברת ההסעה וכמה מתאמצים בעירייה למצוא פתרון לנושא – אך החלטנו שאיננו צריכות להתערב בזה לעת עתה. המפקד אומר ש-2,000 הילדים שעברו הבוקר אינם עוברים בעמדות הבידוק, אלא ישר דרך שער שפותחים במיוחד להזרמה מהירה אל שביל היציאה מהמחסום. רק מי שנראה גדול מתבקש להציג תעודת תלמיד ותעודת לידה או ת"ז.

8:30 בדיקת דרכי גישה לואדי נאר

בעקבות קושי של צוות מחסום ווטש לנסוע בעלייה התלולה המובילה מהכביש החדש שנסלל דרומה מעזרייה אל המחסום, אנחנו מחפשות עלייה נוחה יותר. מן הכביש החדש בתחתית הואדי אנחנו פונות ימינה ולא שמאלה. עוברות שתי פנייה שמאלה לכפר סוואחרה א-שרקייה ועוד פנייה שלא ברור לאן היא מובילה ­ - שתי הדרכים האלה נראות  תלולות למדי וצרות. אנו עולים שמאלה בדרך השלישית, שהיא רחבה יותר ופחות תלולה ומגיעות לתוככי סוואחרה א-שרקייה, שלהפתעתנו היא עיירה מטופחת למדי בהשוואה למה שמוכר לנו ממזרח העיר. ילדים צועדים ברחובות, הרבה חנויות מכולת ואווירה רגועה. עוצרות למבט על מחסום סוואחרה א-ע'רבייה, המונח ממש מתחתינו, ולנקודת תצפית לא רגילה על שיח' סעד ועל הכביש הדק והמתפתל המוביל ממנה אל סוואחרה שכנתה. הכול קרוב כל כך, אך הגישה כל כך לא נוחה.

אנחנו ממשיכות בכביש לכיוון מזרח בתקווה להגיע במהרה למחסום ואדי נאר, אך הדרך ארוכה מאוד ומפותלת ואיננו ממליצים עליה כתחליף לעלייה התלולה הקצרה יותר. כאשר אנחנו מגיעות סוף סוף, המחסום נראה פעיל ללא עיכובים. מחליטות לבדוק בחזרה ירידה אחרת לואדי, הקרובה ביותר למכולת. הסימן הוא שלט של הרשות הפלשתינית על פיתוח הכביש. שם פונים ימינה ויורדים בחזרה לדרך המובילה לעזרייה. הדרך יחסית פחות תלולה מהדרך הרגילה, אך צרה. כדאי לנסות ולראות אם היא פתרון אפשרי. נראה גם שאולי היא תתפתח לכביש נוח יותר אם אכן יתבצעו העבודות בקרוב.

כללי: מרבית התלמידים בחופשה

6:45 שיח' סעד

מעט עוברים, המעבר מהיר.

מעבר הזיתים

גם כאן מעט עוברים, אין תורים בפנים.

מחסום ענאתא

התחלנו את התצפית ליד הפתח ממנו יוצאים הולכי הרגל. אך עוד לפני שהתקרבנו עטו עלינו שני מאבטחים אזרחיים בצעקות וניסו לגרש אותנו. השפה הייתה בוטה וכוחנית. לא נרתענו. כשהתקרב מפקד המחסום נסוגו שניהם ואנחנו התלוננו על התנהגותם. במהלך כל זמן שהותנו שם לא הסירו הללו את עיניהם מאיתנו, אורבים ל"טעות" שלנו, כמו חתול שהעכבר נמלט מפיו.

חשוב לזכור לא להירתע מאנשי חברות האבטחה למיניהם. אין להם סמכויות ברורות כלפי אזרחים.

ממקום זה נוח לצפות על בדיקת כלי הרכב. שתי עמדות פעלו, באחת נבדקו רק תעודות באופן מהיר ובשנייה בדקו תעודות אך גם תאי מטען והמעבר היה איטי יותר. היתה בדיקה גם בתוך האוטובוסים, אך אנשים לא נדרשו לרדת.

גם כאן התלמידים בחופשה ורחבת האוטובוסים ריקה.

מעבר הולכי רגל – היה כמעט ריק. הבודקים ישבו בעמדותיהם.

יש הכנות להפעלת מכונת שיקוף לחפצים.

כללי: חופשת חורף, בעיקר לתמידים.

6:25 שיח' סעד

רק מבוגרים עוברים והמעבר איטי מאוד. זמן המתנה  5-6 דקות, כשבתור יש 10-12 איש. הבודק היושב בבודקה נראה מפטפט רוב הזמן.

שיחה מעניינת עם א', נציג המת"ק. ראש מת"ק הזיתים עכשיו הוא ט. אישר שגם ילדים קטנים צריכים תסריך. לא נראה לו בעייתי שמונעים מעבר ילדים לחגי הנוצרים אם אין להם אישור מיוחד "כי אלה הנהלים".

7:15 ענאתא

מעבר הרכב איטי יותר מאשר ראינו בפעמים הקודמות. רק שתי עמדות בדיקה פעילות. יש בדיקת תעודות ומידי פעם גם תאי מטען. אוטובוסים ציבוריים נבדקים. תור כלי הרכב מגיע עד הכיכר הפנימית. במרכז הכיכר מוצבת בודקה מנופצת חלונות, כנראה עדות להפגנה משבוע שעבר. בכניסה למחסום יש בודקה חדשה עטויה כולה סבכות מתכת.

רחבת הסעות התלמידים ריקה.

במעבר הולכי הרגל החיילים יושבים בעמדותיהם, ולא עומדים ליד הקרוסלה. המעבר מהיר בגלל מיעוט אנשים.

עדיין הכניסה והיציאה מהמחסום אינם אפשריים לנכים על כסאות גלגלים. אמנם, אחרי שעוברים את הקרוסלה הראשונה בכיוון היציאה יש "שער הומניטארי", אך אין אפשרות להגיע אליו.

באזור המחסום הישן הולכת ומתגבהת החומה, העבודות מתנהלות במרץ.

7:20  שיח' סעד
הילדים הפלסטינים בשבועיים של חופשת החורף, רק ילדים הלומדים במוסדות החינוך של הוואקף הולכים לבית הספר, ולפי מה שראינו אלה ילדים קטנים. אבל גם כך הכל זז לאט במחסום, מספרים לנו שזו פלוגה חדשה משבוע שעבר. במשמרתנו הקודמת נתקלנו בשיח' סעד (חנה ב', עדית ש' ואני) בשוטר מג"ב שהגיע לעימות קשה עם עוברי המחסום ללא שום צורך. חנה ב' התלוננה בפני דוברת מג"ב על התנהגותו הלא נאותה ואנו מקוות שהנושא טופל/יטופל.

בירידתנו, בודקים את תעודותינו בקפידה, כולל הספחים, ואנו נשלחות להביא את התעודה של שירה שנשכחה באוטו – ובינתיים אנחנו מפספסות ילד בן 10 שהוחזר: תושב אבו דיס שהגיע עם תעודת לידה ואישור בית ספר, אך ללא אישור מת"ק – הוא אינו מורשה לעבור במחסום השכונתי. זה בניגוד לנהלים בריבוע: גם לא תושב שיח' סעד וגם ללא אישור מת"ק. בשיחה עם מפקד המחסום אנחנו מנסות "להגיע אליו" ולטעון בפניו שילד בן 10 שתיקו נבדק אינו סכנה בטחונית כלל, ואיך יגיע למחסום הזיתים לבד? חבל שהילד הלך לדרכו. מפקד המחסום נראה מתרכך קצת, לעומת טענתו הראשונית שנהלים הם נהלים הם נהלים. אבל אולי רק קצת.

8:00 נסיעה בגזרת אבו דיס ותצפית ממחסום הזיתים על שינויי התחבורה הצפויים
מן הדרך האמריקאית המצ'וקמקת אנחנו לוקחות את הפנייה מערבה לסילוואן ועולות ברח' עין חילווה. עבודות עירייה נרחבות במורד השכונה (בקרבת מעיין השילוח). רק בערב אנחנו לומדות על התמוטטות מנהרת חפירה ארכיאולוגית בקרבת מסגד באזור זה לפני יומיים ודרישת רכזת מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו" לעצור את כל החפירות התת קרקעיות בסילוואן עד לבדיקה הנדסית מקיפה ובלתי תלויה של כל המנהרות. אז גם נודע לנו שהיום תדון הוועדה המקומית של עיריית ירושלים בשתי תוכניות בנייה חדשות שהגישה אלעד: מבנה גדול בחניון גבעתי לשעבר ופיתוח של "בית המעיין" שבתחתית סילוואן. יש התנגדויות של התושבים.

אחרי סיבוב קצר במחסום לזרוס הסגור למעבר (ליד המנזר שיש בו גן ילדים), אנו עולות למעבר הזיתים (ראס אבו סבסטיאן) לצפות מלמעלה במערכת הכבישים החדשים ההולכים ונפרצים מא-זעים לחיזמה דרך צומת חדשה הנבנית והולכת מול עיסאוויה. קראנו על כך במאמר של חיים לוינסון ב"הארץ" של יום שישי, אך העניינים מתבהרים רק אחרי נבירה קצרה באתר של "עיר עמים" המעלה מפה של תוכנית מ-2009 של כביש 45 המתוכנן. הרעיון הוא ליצור מערכת כבישים נפרדת לפלסטינים, שתחבר את דרום הגדה (בית לחם) לצפונה (רמאללה)  באמצעות גשרים ומעברים תת-קרקעיים ללא עלייה לכבישי הגישה לירושלים, וכך תתאפשר תנועה חופשית ללא מחסום לתושבים ישראלים ממעלה אדומים לירושלים ו"תוכשר" הבנייה ב-E1 ליצירת רצף אורבאני בין מעלה אדומים לירושלים. ראה מפת הכבישים המתוכננים בקישור כאן.

 נסיעה בדרכים החדשות, מחסום שועאפט החדש ובית חנינא
ניסינו לנסוע בכבישים החדשים, לפחות עד המקום שהם חסומים בשערים נעולים. דרך מחסום ומעבר תת-כבישי לכפר א-זעים נסענו בכביש 45 (הכביש ובלבו חומה) מצדו הפלסטיני וראינו שהוא חסום אך מוביל בהמשך לענתות. אחר כך חזרנו דרך המחסום התחבורתי בא-זעים, המשכנו לכיוון הגבעה הצרפתית בכביש 1 עד הכיכר של המחלף החדש בפנייה למצודת אדומים. אנו מניחות כי שם יעבור גם כביש למחסום הרכבים החדש בשועפאט, שינקז את הכניסה לירושלים עבור הפלסטינים שיורשו להיכנס לירושלים ברכב (האם הדבר יכלול פלסטינים בעלי תעודות כחולות? סביר שכן).  

המשכנו למחסום שועפאט החדש, אף כי השעה כבר הייתה מאוחרת לצפייה בתנועת הבוקר. המעבר היה ריק למדי, והצעידה ממנו ואליו ארוכה ללא כל צורך. מכתבה באתר "במחנה" בתאריך מרץ 2011 אנו למדים שזה מתוכנן להיות המעבר הגדול בגדה אשר נבנה עפ"י דרישת בג"צ לאישור תוואי הגדר באזור, ושמתוכננים בו משרדי נציגויות משרדי ממשלה ועוד. ראו הכתבה כאן .
בינתיים המשטרה הצבאית בודקת תעודות במעבר הולכי רגל היחיד שפועל, ללא הפעלת מכונת השיקוף. נציגויות של משרדי ממשלה לא ראינו עדיין אך בהחלט הותקנו במקום שירותים מצוחצחים, שזכינו להשתמש בהם אחרי שנפתחו במיוחד עבורנו. לשאלתנו אם לפלסטינים מותר להיכנס לשירותים אלה התשובה הייתה: "רק אם הם ממש מוכרחים...".

את הסיור התחבורתי סיכמנו בבית חנינא. נסענו ממחסום שועאפאט לפסגת זאב, פנינו לבית חנינא ובכיכר אחת צפונה לנקודת המוצא של הרכבת הקלה מצאנו  כיכר שממנה יוצא הכביש שיוביל מפסגת זאב לכביש בגין (בהמשכה של 443). הגענו למחלף הגדול הנבנה תוך שינוי תוואי בגלל בית מגורים אחד שמפריע ולא ניתן להזיזו. חשבנו על כך שכל התוכניות האלה – הנהגות במחשכים ומתקדמות בשקט במעלה ועדות האישור השונות – מפתיעות אותנו ומתגשמות לבסוף, שלא כדרכם של חלומות על חיים טובים יותר לשני העמים שלנו.

7:20  שיח' סעד

הילדים הפלסטינים בשבועיים של חופשת החורף, רק ילדים הלומדים במוסדות החינוך של הואקף הולכים לבית הספר, ולפי מה שראינו, אלה ילדים קטנים. אבל גם כך הכל זז לאט במחסום, מספרים לנו שזו פלוגה חדשה משבוע שעבר. במשמרתנו הקודמת נתקלנו בשיח' סעד (חנה ב', עדית ש' ואני) בשוטר מג"ב שהגיע לעימות קשה עם עוברי המחסום ללא שום צורך. חנה ב' התלוננה בפני דוברת מג"ב על התנהגותו הלא נאותה ואנו מקווים שהנושא טופל/יטופל.

בירידתנו, בודקים את תעודותינו בקפידה, כולל הספחים, ואנו נשלחות להביא את התעודה של שירה שנשכחה באוטו – ובינתיים אנחנו מפספסות ילד בן 10 שהוחזר: תושב אבו דיס שהגיע עם תעודת לידה ואישור בית ספר, אך ללא אישור מת"ק – הוא אינו מורשה לעבור במחסום השכונתי. זה בניגוד לנהלים בריבוע: גם לא תושב שיח' סעד וגם ללא אישור מת"ק. בשיחה עם מפקד המחסום אנחנו מנסות  ל"הגיע אליו" ולטעון בפניו שילד בן 10 שתיקו נבדק אינו סכנה ביטחונית כלל, ואיך יגיע למעבר הזיתים לבד? חבל שהילד הלך לדרכו. מפקד המחסום  התרכך במקצת, ביחס לטענתו הראשונית שנהלים הם נהלים הם נהלים. אבל אולי רק קצת.

8:00 נסיעה בגזרת אבו דיס ותצפית ממעבר הזיתים על השינויים הצפויים  בתחבורה

מן הדרך האמריקאית המצ'וקמקת אנחנו לוקחות את הפנייה מערבה לסילוואן ועולות ברח' עין חילווה. עבודות עירייה נרחבות במורד השכונה (בקרבת מעיין השילוח). רק בערב אנחנו לומדות על התמוטטות מנהרת החפירה הארכיאולוגית בקרבת מסגד באזור זה לפני יומיים ודרישת רכזת מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו" לעצור את כל החפירות התת קרקעיות בסילוואן עד לבדיקה הנדסית מקיפה ובלתי תלויה של כל המנהרות. כך גם נודע לנו שהיום תדון הוועדה המקומית של עיריית ירושלים בשתי תוכניות בנייה חדשות שהגישה עמותת אלעד: מבנה גדול בחניון גבעתי לשעבר, ופיתוח של "בית המעיין" שבתחתית שכונת סילוואן. יש התנגדויות של התושבים.

אחרי סיבוב קצר במחסום לזרוס הסגור למעבר (ליד המנזר שיש בו גן ילדים), אנו עולות למעבר הזיתים לצפות מלמעלה במערכת הכבישים החדשים ההולכים ונפרצים מא-זעים לחיזמה דרך צומת חדשה הנבנית והולכת מול עיסאוויה. קראנו על כך במאמר של חיים לוינסון ב"הארץ" של יום שישי, אך העניינים מתבהרים רק אחרי נבירה קצרה באתר של "עיר עמים" המעלה מפה של תוכנית מ-2009 של כביש 45 המתוכנן. הרעיון הוא ליצור מערכת כבישים נפרדת לפלשתינים שתחבר את דרום הגדה (בית לחם) לצפונה (רמאללה)  באמצעות גשרים ומעברים תת-קרקעיים ללא עלייה על כבישי הגישה לירושלים, וכך תתאפשר תנועה חופשית ללא מחסום לתושבים ישראלים ממעלה אדומים לירושלים ו"תוכשר" הבנייה ב-E1 ליצירת רצף אורבאני בין מעלה אדומים לירושלים. ראה מפת הכבישים המתוכננים בקישור:                                                                  :

http://www.ir-amim.org.il/Eng/_Uploads/dbsAttachedFiles/EasternRingRoad.JPG

נסיעה בדרכים החדשות, מחסום שועאפט החדש ובית חנינא

ניסינו לנסוע בכבישים החדשים, לפחות עד המקום שהם חסומים בשערים נעולים. דרך מחסום ומעבר תת-כבישי לכפר א-זעים נסענו בכביש 45 (הכביש ובלבו חומה) מצדו הפלשתיני וראינו שהוא חסום אך מוביל בהמשך לענתות. אחר כך חזרנו דרך המחסום  התחבורתי בא-זעים, המשכנו לכיוון הגבעה הצרפתית בכביש 1 עד הכיכר של המחלף החדש בפנייה למצודת אדומים. אנו מניחות ששם יעבור גם כביש למחסום הרכבים החדש בשועאפט, שינקז את הכניסה לירושלים עבור הפלשתינים שיורשו להיכנס לירושלים ברכב (האם הדבר יכלול פלשתינים בעלי תעודות כחולות? סביר שכן).

 
המשכנו למחסום שועאפט החדש, אף כי השעה כבר הייתה מאוחרת לצפייה בתנועת הבוקר. המעבר היה ריק למדי, והצעידה ממנו ואליו ארוכה ללא כל צורך. מכתבה באתר "במחנה"

ממרץ 2011 אנו למדים שכאן מתוכנן להיות המעבר הגדול בגדה אשר נבנה עפ"י דרישת בג"צ לאישור תוואי הגדר באזור, ושמתוכננים בו משרדי נציגויות משרדי ממשלה ועוד. ראו הכתבה ב:

http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2011/10/02.htm.

בינתיים המשטרה הצבאית בודקת במעבר הרגלי היחיד הפועל, את התעודות , לא הפעלת מכונת השיקוף. נציגויות של משרדי ממשלה לא ראינו עדיין, אך בהחלט הותקנו במקום שירותים מצוחצחים שזכינו להשתמש בהם אחרי שנפתחו במיוחד עבורנו. לשאלתנו אם לפלשתינים מותר להיכנס לשירותים אלה התשובה הייתה: "רק אם הם ממש מוכרחים...".

את הסיור התחבורתי סיכמנו בבית חנינא. נסענו ממחסום שועאפט לפסגת זאב, פנינו לבית חנינא ובכיכר אחת צפונה לנקודת המוצא של הרכבת הקלה מצאנו  כיכר שממנה יוצא הכביש שיוביל מפסגת זאב  לכביש בגין (בהמשכה של 443). הגענו למחלף הגדול הנבנה תוך שינוי תוואי בגלל בית מגורים אחד שמפריע ולא ניתן להזיזו. חשבנו על כך שכל התוכניות האלה – הנהגות במחשכים ומתקדמות בשקט במעלה ועדות האישור השונות – מפתיעות אותנו ומתגשמות לבסוף, שלא כדרכם של חלומות על חיים טובים יותר לשני העמים שלנו.

   7:20  שיח' סעד   

הילדים הפלסטינים בשבועיים של חופשת החורף, רק ילדים הלומדים במוסדות החינוך של הואקף הולכים לבית הספר, ולפי מה שראינו, אלה ילדים קטנים. אבל גם כך הכל זז לאט במחסום, מספרים לנו שזו פלוגה חדשה משבוע שעבר. במשמרתנו הקודמת נתקלנו בשיח' סעד (חנה ב', עדית ש' ואני) בשוטר מג"ב שהגיע לעימות קשה עם עוברי המחסום ללא שום צורך. חנה ב' התלוננה בפני דוברת מג"ב על התנהגותו הלא נאותה ואנו מקווים שהנושא טופל/יטופל.

בירידתנו, בודקים את תעודותינו בקפידה, כולל הספחים, ואנו נשלחות להביא את התעודה של שירה שנשכחה באוטו – ובינתיים אנחנו מפספסות ילד בן 10 שהוחזר: תושב אבו דיס שהגיע עם תעודת לידה ואישור בית ספר, אך ללא אישור מת"ק – הוא אינו מורשה לעבור במחסום השכונתי. זה בניגוד לנהלים בריבוע: גם לא תושב שיח' סעד וגם ללא אישור מת"ק. בשיחה עם מפקד המחסום אנחנו מנסות לנסות ל"הגיע אליו" ולטעון בפניו שילד בן 10 שתיקו נבדק אינו סכנה ביטחונית כלל, ואיך יגיע למחסום הזיתים לבד? חבל שהילד הלך לדרכו. מפקד המחסום נראה מתרכך קצת, לעומת טענתו הראשונית שנהלים הם נהלים הם נהלים. אבל אולי רק קצת.

8:00 נסיעה בגזרת אבו דיס ותצפית ממעבר הזיתים על שינויי התחבורה הצפויים

מן הדרך האמריקאית המצ'וקמקת אנחנו לוקחות את הפנייה מערבה לסילוואן ועולות ברח' עין חילווה. עבודות עירייה נרחבות במורד השכונה (בקרבת מעיין השילוח). רק בערב אנחנו לומדות על התמוטטות מנהרת חפירה ארכיאולוגית בקרבת מסגד באזור זה לפני יומיים ודרישת רכזת מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו" לעצור את כל החפירות התת קרקעיות בסילוואן עד לבדיקה הנדסית מקיפה ובלתי תלויה של כל המנהרות. אז גם נודע לנו שהיום תדון הוועדה המקומית של עיריית ירושלים בשתי תוכניות בנייה חדשות שהגישה אלעד: מבנה גדול בחניון גבעתי לשעבר ופיתוח של "בית המעיין" שבתחתית סילוואן. יש התנגדויות של התושבים.

      אחרי סיבוב קצר במחסום לזרוס הסגור למעבר (ליד המנזר שיש בו גן ילדים), אנו עולות למעבר הזיתים לצפות מלמעלה במערכת הכבישים החדשים ההולכים ונפרצים מא-זעים לחיזמה דרך צומת חדשה הנבנית והולכת מול עיסאוויה. קראנו על כך במאמר של חיים לוינסון ב"הארץ" של יום שישי, אך העניינים מתבהרים רק אחרי נבירה קצרה באתר של "עיר עמים" המעלה מפה של תוכנית מ-2009 של כביש 45 המתוכנן. הרעיון הוא ליצור מערכת כבישים נפרדת לפלשתינים שתחבר את דרום הגדה (בית לחם) לצפונה (רמאללה)  באמצעות גשרים ומעברים תת-קרקעיים ללא עלייה על כבישי הגישה לירושלים, וכך תתאפשר תנועה חופשית ללא מחסום לתושבים ישראלים ממעלה אדומים לירושלים ו"תוכשר" הבנייה ב-E1 ליצירת רצף אורבאני בין מעלה אדומים לירושלים. ראה מפת הכבישים המתוכננים בקישור:                                                                  :

amim.org.il/Eng/_Uploads/dbsAttachedFiles/EasternRingRoad.JPG

נסיעה בדרכים החדשות, מחסום שועאפט החדש ובית חנינא

ניסינו לנסוע בכבישים החדשים, לפחות עד המקום שהם חסומים בשערים נעולים. דרך מחסום ומעבר תת-כבישי לכפר א-זעים נסענו בכביש 45 (הכביש ובלבו חומה) מצדו הפלשתיני וראינו שהוא חסום אך מוביל בהמשך לענתות. אחר כך חזרנו דרך המחסום  התחבורתי בא-זעים, המשכנו לכיוון הגבעה הצרפתית בכביש 1 עד הכיכר של המחלף החדש בפנייה למצודת אדומים. יש לנו הנחה ששם יעבור גם כביש למחסום הרכבים החדש בשועאפט, שינקז את הכניסה לירושלים עבור הפלסטינים שיורשו להיכנס לירושלים ברכב (האם הדבר יכלול פלשתינים בעלי תעודות כחולות? סביר שכן).  
המשכנו למחסום שועאפט החדש, אף כי השעה כבר הייתה מאוחרת לצפייה בתנועת הבוקר. המעבר היה ריק למדי, והצעידה ממנו ואליו ארוכה ללא כל צורך. מכתבה באתר "במחנה"

ממרץ 2011 אנו למדים שזהו מתוכנן להיות המעבר הגדול בגדה אשר נבנה עפ"י דרישת בג"צ לאישור תוואי הגדר באזור, ושמתוכננים בו משרדי נציגויות משרדי ממשלה ועוד. ראו הכתבה ב:

http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2011/10/02.htm.

בינתיים המשטרה הצבאית בודקת במעבר הרגלי היחיד הפועל את התעודות ללא הפעלת מכונת השיקוף. נציגויות של משרדי ממשלה לא ראינו עדיין, אך בהחלט הותקנו במקום שירותים מצוחצחים שזכינו להשתמש בהם אחרי שנפתחו במיוחד עבורנו. לשאלתנו אם לפלשתינים מותר להיכנס לשירותים אלה התשובה הייתה: "רק אם הם ממש מוכרחים...".

את הסיור התחבורתי סיכמנו בבית חנינא. נסענו ממחסום שועאפט לפסגת זאב, פנינו לבית חנינא ובכיכר אחת צפונה לנקודת המוצא של הרכבת הקלה מצאנו  כיכר שממנה יוצא הכביש שיוביל מפסגת זאב  לכביש בגין (בהמשכה של 443). הגענו למחלף הגדול הנבנה תוך שינוי תוואי בגלל בית מגורים אחד שמפריע ולא ניתן להזיזו. חשבנו על כך שכל התוכניות האלה – הנהגות במחשכים ומתקדמות בשקט במעלה ועדות האישור השונות – מפתיעות אותנו ומתגשמות לבסוף, שלא כדרכם של חלומות על חיים טובים יותר לשני העמים שלנו.

במשך שעה התעכבנו בצד הפלשתיני של המחסום תוך ניסיון לתאם את חזרתנו לשטח ישראל.

שיח' סעד – 7:30
בוקר קר, הגענו לשיח' סעי עם לונה, האורחת האמריקנית, ועוכבנו בתוך השטח הפלסטיני במשך שעה תמימה.

השתלשלות העניינים:
7:30  שוטר מג"ב,  מודיע לנו ש: "...כמו שכבר אמרתי לכן בעבר, אם תכנסו לשיח' סעד לא תוכלנה לחזור ללא תיאום טלפוני..." (לנו לא היה ברור עם מי מתאמים). ענת ענתה לו שאנו תמיד עוברות במחסום ושיש לנו זכות להיכנס וגם לצאת, כיון שמדובר בשטח B.

7:45  לאחר שסקרנו את המחסום הריק וסיפרנו לאורחת על תולדות המחסום ביקשנו להמשיך בדרכנו. ענת טלפנה לחמ"ל של עוטף ירושלים (חדר המצב של המינהל האזרחי). החיילת לא ידעה מהו ארגון מחסום ווטש אך הבטיחה לנסות למצוא קצין שיאשר לנו את המעבר.

בינתיים, התקרבו אלינו כמה מ 'נהגי המוניות' המחכים ליד מכוניותיהם הפרטיות בציפייה שיגיע תושב מקומי הזקוק להסעה. ביום טוב הם יכולים להרוויח עד 120 ₪. ההיצע רב על הביקוש ומחירי הנסיעה אינם כה גבוהים. אחד הבחורים מוביל אותנו למכולת בה מכינים עבורנו שלוש כוסות קפה לוהט (לא קפה ערבי מבושל אלא קפה בוץ מתוצרת 'עילית'). הוא וחבריו מתקבצים סביב האורחת היפה שלנו, לונה, המחייכת במבוכה. לא נעים.

7:55    החיילת מן החמ"ל עוד לא הצליחה לאתר את המפקד שלה ולנו אסור לעבור במחסום חזרה לכיוון ירושלים.

בינתיים, שלושה שוטרי מג"ב עולים במעלה ההר וצופים בנו מקרוב מצידה השני של הגדר. לי הם נראים מאוד משועשעים. כאילו נשברה שגרת יומם המשעממת.

8:05    ענת מתקשרת למוקד ההומניטארי. ע' שעונה לטלפון, מכיר אותנו ומנסה להשיג את אחד הקצינים.

8:10  נת מקבלת קשר עם ש', קצין מן המוקד ההומניטארי, המבקש ממנה להתקשר בעוד כמה דקות, לאחר שישיג את קצין המת"ק שיוריד הוראה למחסום.

8:15   ענת חוזרת לש', היא אומרת שאם לא יאפשרו לנו לצאת דרך המחסום כנראה ניאלץ לקחת מונית פלסטינית ולהגיע איתה אל מעבר הזיתים. היא שואלת האם לכך הם התכוונו כשדיברו על 'תיאומים'  ועל 'שמירה על ביטחוננו'.

8:25   ש' מבשר שיש תיאום ומבקש שננסה לעבור דרך המחסום. כשהגענו לבידוק ישב בתא שוטר אחר, הוא מעביר את ענת אך עוצר את לונה כשהיא מציגה בפניו את דרכונה האמריקאי.

אני, תקועה מאחור בין שלבי הקרוסלה, נבהלת מהאפשרות שניאלץ לנסוע עם לונה במונית פלסטינית עם הנהג הצעיר והנלהב שכבר הציע לה נישואין... קראתי בקול לשוטר שבתא הבידוק, ודיווחתי לו על החשש שלי מהסתבכות אפשרית, במידה וניאלץ לעשות זאת.

8:27    gנת, עדיין בשיחה עם ש', מסבירה כי לונה היא אורחת מחסום ווטש, ועונדת את תג הזיהוי שלנו. היא מספרת כי גם בעבר היינו מגיעות עם אורחים בעלי דרכון זר ומעולם לא נעצרנו במחסום.

8:30   שוחררתי מבין שלבי הקרוסלה ועזבנו את המחסום.

8:35  מהטלפון שברכב התקשרנו אל ש' להודות לו על עזרתו. הוא התנצל על המקרה ואמר שמה שקרה הוא זה מקרה פרטי שהוא מקווה שלא יחזור, אנחנו מבקשות ממנו שיינתנו הוראות ברורות, שידגישו כי מותר לנו, במסגרת תפקידנו בארגון זכויות האדם שאותו אנחנו מייצגות, לעלות מעבר למחסום ולרדת.

סילואן  – 9:00
שום דבר לא השתנה מאז ביקורנו בשבוע שעבר. לאורך הדרך מיפינו, עבור האורחת, את נקודות הציון של היישוב הפלסטיני ובו משובצים הבתים בעלי הדגל הישראלי.

אבו דיס  – 9:15
סיור לאורך החומה, עד המלון, וחזרה, דרך הבתים שנשארו בצד הישראלי, אך הוקפו מאחור, במימון עצמי, בחומת הפרדה משופרת ויפה בהרבה מהחומה האפרורית הרגילה. בבתים בהם עובר קו הגבול לאורך הקיר המזרחי של הבית, נחסמו כל המרפסות האחוריות בסבכת ברזל מרצפה עד תקרה.

 מעבר הזיתים  – 9:30
תוך כדי נסיעה סיפרנו לחנה על מעללי מג"ב במחסום שיח' סעד. היא הזהירה אותנו כי אם יתעקשו חיילי המחסום על התקנון, לא יתנו ללונה, בעלת הדרכון הזר, לעבור דרך מעבר הזיתים והיא תישלח למחסום בבית לחם (300) או בקלאנדיה. אי לכך, ויתרנו הפעם על כניסה למעבר הזיתים. במבט מבחוץ היה המחסום ריק ולא צפינו בעיה במעבר.

)

6:45 שיח' סעד

תנועת ילדים ערה. בדיקות אקראיות, זריזות.

7:20 מעבר הזיתים

בכניסה למגרש החנייה עומד רכב משטרתי גדול, מעין הכלאה בין קומנדקר לג'יפ. הרכב חנה שם גם כשעזבנו. לחזק את תחושת האיום?

בפנים אנשים מעטים, אין תורים.

קבוצה קטנה של ילדים עברה לפנינו בשרוול 2. המגנומטר צפצף כשאחד מהקטנים עבר. ברמקול הרעים קול והילד נבהל. הוא שלף כמה מטבעות מכיסו, אך עדיין נשמע צפצוף. פשט את מעילו – עדיין נשמע צפצוף והילד נעשה לחוץ עוד יותר. אדם מבוגר פנה אל החייל והראה שבמכנסי הג'ינס של הילד יש כפתור מתכת גדול, וניתן לו לעבור. האם יצליח להתרכז בלימודיו אחרי חווית הבוקר?

א-זעיים

בדיקות שגרתיות.

6:40 שיח' סעד

תנועה ערה של ילדים ומבוגרים, זורמת במהירות.  לפתע הקרוסלה ננעלת ומעמדת הבדיקה מגיח שוטר מג"ב. הוא מצביע על אחד הילדים ואומר שאותו הוא לא מעביר, כי אין לו אישור. מבוגרים בתור מנסים לעזור, מנופפים במסמך כלשהו שבידי הילד, אך הלה בשלו. הוא מכיר את הילד ו"כל אחד יכול להדפיס את זה, לא בעיה". הילד ממשיך להמתין, אך לבסוף מוותר וחוזר על עקבותיו. הלך יום לימודים. מדוע דווקא הוא?

מעבר הזיתים

מעט מאוד אנשים. אין תור.