6:50  שיח' סעד

במחנה מג"ב ממתינים שוטרים ושני בולדוזורים. נראה כמו הכנה לבוקר של הריסת בתים. אנחנו מדווחות לוועד נגד הריסת בתים. הם מוסרים לנו שאתמול ב-12 בלילה הרסו בענאתא בית השייך לעמותה, ובאמת יש גלים של הריסות בתקופה האחרונה.

במחסום שיח' סעד מעט תלמידים יחסית חוצים והמעבר חלק ללא עיכובים. הנהגים במרומי הגבעה ספונים במכוניותיהם בגלל הקור ואינם יודעים אם יש חופשה בחלק מבתי הספר (של הרשות/הווקף?). ערימות הזבל שוב מצטברות על מורדות הגבעה הסמוכה למחסום.

7:40 מחסום מחנה שועפאט

שני אוטובוסים חונים במגרש החנייה הפנימי, קבוצת נערים גדולה  ממתינה להיכנס אליהם, והמתנדבים המארגנים את ההסעה מספרים שהיום בדקו ארוכות במחסום כל אוטובוס ואוטובוס של הסעת תלמידים (מ-6:00 עברו כבר כ-70 אוטובוסים) למרות ההסכם עם ועד התושבים שהאחריות לבדיקה היא עליהם ורק במקרים של חשד מיוחד יעכבו את האוטובוסים של התלמידים ויבדקו תעודות אחד אחד. היום תתקיים ישיבה עם גורמי ביטחון בנושא, ואם המצב לא ישתפר, יצטרכו להחזיר את נקודת האיסוף של התלמידים אל מעבר למחסום, והלחץ על המעבר הרגלי במחסום יהיה קשה, כי הוא אינו מתוכנן למספר רב של עוברים ברגל.  הוא מספר כי היו לפני כשנתיים יחסים מצוינים עם חיילי מג"ב, אך עכשיו יש מקרים של הכאת ילדים ובעקבותיהם מגיעה נקמה, זריקת אבנים וחיכוכים אלימים עם החיילים.

במחסום זה עוברים רק כאלה שרשומים כתושבי ענאתא/שועפאט בעלי תעודות כחולות או תושבי המחנה בעלי היתרים. אולם המינהל האזרחי אינו מתיר שינוי כתובת של בני זוג ממקומות אחרים בגדה, ובני הזוג שהתחתנו עם תושבי המחנה חייבים לעבור בקלנדיה או בזיתים. לעומת זאת, עדיין יש מתי מעט מתושבי שועפאט הירושלמים שמקבלים אזרחות ישראלית לאחר בקשה רגילה. הקריטריונים אינם שקופים, ויכול להיות שאלה בני משפחות מכובדות וותיקות בירושלים. האם זהו חלק מהכנה של מהלך עירוני של ניתוק מהשכונה?

           פעיל מוועד התושבים מספר לנו על המתרחש בשכונת ראס אל חמיס, השכונה הסמוכה למחסום, שנשארה מאחורי חומת ההפרדה. התחושה היא שהשכונה הופקרה ע"י עיריית ירושלים, למרות שכל תושביה היו בעלי תושבות ירושלמית והשטח שייך מוניציפלית לירושלים. נבנו בנייני דירות גבוהים ללא רישיונות ואישורים, אגב העלמת עין של הרשויות, ובגלל הקרבה הנוחה לירושלים וחוסר הפיקוח המוחלט נכנסו לגור בהם גורמי פשע מהשטחים, סוחרי סמים ונשק רב הוזרם אליה. לפני שבועיים נרצחה אישה בדרכה לעבודה, וכל לילה יש יריות וקטטות. אין שירותים של העירייה ואין סיורי משטרה.

8:45     מעבר הזיתים

המעבר ריק למדי בשעה זו, אך משיחה עם העוברים ועם המסיעים מתבררת לנו עובדה משמחת: לפני שלושה שבועות התחילו להנפיק בנציגות המת"ק במחסום זה תעודות מגנטיות, אישורי מעבר הומניטריים ואישורי איחוד משפחות לשנה; כמו כן יש מכונה לשיקוף כף היד. השירותים ניתנים לכל תושבי השכונות המרכזיות של ירושלים: אבו דיס, א-טור, ראס אל עמוד, עזרייה, והנפיקו כ-80 תעודות ביום. תושבי השכונות האלה נאלצו עד  כה לנסוע למת"ק יריחו כדי להנפיק כרטיסים מגנטיים ולרענן את צילום כף היד הנלווה אליהם.

נרגשות, אנחנו מנסות לקבוע עם מפקד המחסום ועם מפקד נציגות המת"ק החדש להיכנס לראות את אולם ההמתנה שבתוך שטח המחסום. למרות שאין התנגדות עקרונית לביקור שלנו, אין מתירים לנו ביקור מיידי, אלא מבקשים שנתאם מראש.

בדרכנו חזרה לגן הפעמון, אנחנו נוסעות דרך ראס אל עמוד ושכונת הבוסתן של סילוואן ומגלות שבכל הכבישים יש זרימת מים רצינית. אנחנו מתקשרות למוקד ומשם לחברת הגיחון. לתדהמתנו, שתי עובדות שירות לקוחות "מחנכות" אותנו שאי אפשר לשלוח צוות בדיקה אם אנחנו לא יודעות בדיוק באיזה רחוב הנזילה מתחילה ואם זו נזילת ביוב או מים נקיים. אנחנו מתכוונות להתקשר לדובר העירייה ולהתלונן על חוסר האונים המוזר הזה, כשהנציגה השלישית מתרצה לדווח על התקלה ולשלוח צוות בדיקה לפי ההסברים שלנו. 

כללי: מרבית התלמידים בחופשה

6:45 שיח' סעד

מעט עוברים, המעבר מהיר.

מעבר הזיתים

גם כאן מעט עוברים, אין תורים בפנים.

מחסום ענאתא

התחלנו את התצפית ליד הפתח ממנו יוצאים הולכי הרגל. אך עוד לפני שהתקרבנו עטו עלינו שני מאבטחים אזרחיים בצעקות וניסו לגרש אותנו. השפה הייתה בוטה וכוחנית. לא נרתענו. כשהתקרב מפקד המחסום נסוגו שניהם ואנחנו התלוננו על התנהגותם. במהלך כל זמן שהותנו שם לא הסירו הללו את עיניהם מאיתנו, אורבים ל"טעות" שלנו, כמו חתול שהעכבר נמלט מפיו.

חשוב לזכור לא להירתע מאנשי חברות האבטחה למיניהם. אין להם סמכויות ברורות כלפי אזרחים.

ממקום זה נוח לצפות על בדיקת כלי הרכב. שתי עמדות פעלו, באחת נבדקו רק תעודות באופן מהיר ובשנייה בדקו תעודות אך גם תאי מטען והמעבר היה איטי יותר. היתה בדיקה גם בתוך האוטובוסים, אך אנשים לא נדרשו לרדת.

גם כאן התלמידים בחופשה ורחבת האוטובוסים ריקה.

מעבר הולכי רגל – היה כמעט ריק. הבודקים ישבו בעמדותיהם.

יש הכנות להפעלת מכונת שיקוף לחפצים.

7:20  שיח' סעד
הילדים הפלסטינים בשבועיים של חופשת החורף, רק ילדים הלומדים במוסדות החינוך של הוואקף הולכים לבית הספר, ולפי מה שראינו אלה ילדים קטנים. אבל גם כך הכל זז לאט במחסום, מספרים לנו שזו פלוגה חדשה משבוע שעבר. במשמרתנו הקודמת נתקלנו בשיח' סעד (חנה ב', עדית ש' ואני) בשוטר מג"ב שהגיע לעימות קשה עם עוברי המחסום ללא שום צורך. חנה ב' התלוננה בפני דוברת מג"ב על התנהגותו הלא נאותה ואנו מקוות שהנושא טופל/יטופל.

בירידתנו, בודקים את תעודותינו בקפידה, כולל הספחים, ואנו נשלחות להביא את התעודה של שירה שנשכחה באוטו – ובינתיים אנחנו מפספסות ילד בן 10 שהוחזר: תושב אבו דיס שהגיע עם תעודת לידה ואישור בית ספר, אך ללא אישור מת"ק – הוא אינו מורשה לעבור במחסום השכונתי. זה בניגוד לנהלים בריבוע: גם לא תושב שיח' סעד וגם ללא אישור מת"ק. בשיחה עם מפקד המחסום אנחנו מנסות "להגיע אליו" ולטעון בפניו שילד בן 10 שתיקו נבדק אינו סכנה בטחונית כלל, ואיך יגיע למחסום הזיתים לבד? חבל שהילד הלך לדרכו. מפקד המחסום נראה מתרכך קצת, לעומת טענתו הראשונית שנהלים הם נהלים הם נהלים. אבל אולי רק קצת.

8:00 נסיעה בגזרת אבו דיס ותצפית ממחסום הזיתים על שינויי התחבורה הצפויים
מן הדרך האמריקאית המצ'וקמקת אנחנו לוקחות את הפנייה מערבה לסילוואן ועולות ברח' עין חילווה. עבודות עירייה נרחבות במורד השכונה (בקרבת מעיין השילוח). רק בערב אנחנו לומדות על התמוטטות מנהרת חפירה ארכיאולוגית בקרבת מסגד באזור זה לפני יומיים ודרישת רכזת מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו" לעצור את כל החפירות התת קרקעיות בסילוואן עד לבדיקה הנדסית מקיפה ובלתי תלויה של כל המנהרות. אז גם נודע לנו שהיום תדון הוועדה המקומית של עיריית ירושלים בשתי תוכניות בנייה חדשות שהגישה אלעד: מבנה גדול בחניון גבעתי לשעבר ופיתוח של "בית המעיין" שבתחתית סילוואן. יש התנגדויות של התושבים.

אחרי סיבוב קצר במחסום לזרוס הסגור למעבר (ליד המנזר שיש בו גן ילדים), אנו עולות למעבר הזיתים (ראס אבו סבסטיאן) לצפות מלמעלה במערכת הכבישים החדשים ההולכים ונפרצים מא-זעים לחיזמה דרך צומת חדשה הנבנית והולכת מול עיסאוויה. קראנו על כך במאמר של חיים לוינסון ב"הארץ" של יום שישי, אך העניינים מתבהרים רק אחרי נבירה קצרה באתר של "עיר עמים" המעלה מפה של תוכנית מ-2009 של כביש 45 המתוכנן. הרעיון הוא ליצור מערכת כבישים נפרדת לפלסטינים, שתחבר את דרום הגדה (בית לחם) לצפונה (רמאללה)  באמצעות גשרים ומעברים תת-קרקעיים ללא עלייה לכבישי הגישה לירושלים, וכך תתאפשר תנועה חופשית ללא מחסום לתושבים ישראלים ממעלה אדומים לירושלים ו"תוכשר" הבנייה ב-E1 ליצירת רצף אורבאני בין מעלה אדומים לירושלים. ראה מפת הכבישים המתוכננים בקישור כאן.

 נסיעה בדרכים החדשות, מחסום שועאפט החדש ובית חנינא
ניסינו לנסוע בכבישים החדשים, לפחות עד המקום שהם חסומים בשערים נעולים. דרך מחסום ומעבר תת-כבישי לכפר א-זעים נסענו בכביש 45 (הכביש ובלבו חומה) מצדו הפלסטיני וראינו שהוא חסום אך מוביל בהמשך לענתות. אחר כך חזרנו דרך המחסום התחבורתי בא-זעים, המשכנו לכיוון הגבעה הצרפתית בכביש 1 עד הכיכר של המחלף החדש בפנייה למצודת אדומים. אנו מניחות כי שם יעבור גם כביש למחסום הרכבים החדש בשועפאט, שינקז את הכניסה לירושלים עבור הפלסטינים שיורשו להיכנס לירושלים ברכב (האם הדבר יכלול פלסטינים בעלי תעודות כחולות? סביר שכן).  

המשכנו למחסום שועפאט החדש, אף כי השעה כבר הייתה מאוחרת לצפייה בתנועת הבוקר. המעבר היה ריק למדי, והצעידה ממנו ואליו ארוכה ללא כל צורך. מכתבה באתר "במחנה" בתאריך מרץ 2011 אנו למדים שזה מתוכנן להיות המעבר הגדול בגדה אשר נבנה עפ"י דרישת בג"צ לאישור תוואי הגדר באזור, ושמתוכננים בו משרדי נציגויות משרדי ממשלה ועוד. ראו הכתבה כאן .
בינתיים המשטרה הצבאית בודקת תעודות במעבר הולכי רגל היחיד שפועל, ללא הפעלת מכונת השיקוף. נציגויות של משרדי ממשלה לא ראינו עדיין אך בהחלט הותקנו במקום שירותים מצוחצחים, שזכינו להשתמש בהם אחרי שנפתחו במיוחד עבורנו. לשאלתנו אם לפלסטינים מותר להיכנס לשירותים אלה התשובה הייתה: "רק אם הם ממש מוכרחים...".

את הסיור התחבורתי סיכמנו בבית חנינא. נסענו ממחסום שועאפאט לפסגת זאב, פנינו לבית חנינא ובכיכר אחת צפונה לנקודת המוצא של הרכבת הקלה מצאנו  כיכר שממנה יוצא הכביש שיוביל מפסגת זאב לכביש בגין (בהמשכה של 443). הגענו למחלף הגדול הנבנה תוך שינוי תוואי בגלל בית מגורים אחד שמפריע ולא ניתן להזיזו. חשבנו על כך שכל התוכניות האלה – הנהגות במחשכים ומתקדמות בשקט במעלה ועדות האישור השונות – מפתיעות אותנו ומתגשמות לבסוף, שלא כדרכם של חלומות על חיים טובים יותר לשני העמים שלנו.

7:20  שיח' סעד

הילדים הפלסטינים בשבועיים של חופשת החורף, רק ילדים הלומדים במוסדות החינוך של הואקף הולכים לבית הספר, ולפי מה שראינו, אלה ילדים קטנים. אבל גם כך הכל זז לאט במחסום, מספרים לנו שזו פלוגה חדשה משבוע שעבר. במשמרתנו הקודמת נתקלנו בשיח' סעד (חנה ב', עדית ש' ואני) בשוטר מג"ב שהגיע לעימות קשה עם עוברי המחסום ללא שום צורך. חנה ב' התלוננה בפני דוברת מג"ב על התנהגותו הלא נאותה ואנו מקווים שהנושא טופל/יטופל.

בירידתנו, בודקים את תעודותינו בקפידה, כולל הספחים, ואנו נשלחות להביא את התעודה של שירה שנשכחה באוטו – ובינתיים אנחנו מפספסות ילד בן 10 שהוחזר: תושב אבו דיס שהגיע עם תעודת לידה ואישור בית ספר, אך ללא אישור מת"ק – הוא אינו מורשה לעבור במחסום השכונתי. זה בניגוד לנהלים בריבוע: גם לא תושב שיח' סעד וגם ללא אישור מת"ק. בשיחה עם מפקד המחסום אנחנו מנסות  ל"הגיע אליו" ולטעון בפניו שילד בן 10 שתיקו נבדק אינו סכנה ביטחונית כלל, ואיך יגיע למעבר הזיתים לבד? חבל שהילד הלך לדרכו. מפקד המחסום  התרכך במקצת, ביחס לטענתו הראשונית שנהלים הם נהלים הם נהלים. אבל אולי רק קצת.

8:00 נסיעה בגזרת אבו דיס ותצפית ממעבר הזיתים על השינויים הצפויים  בתחבורה

מן הדרך האמריקאית המצ'וקמקת אנחנו לוקחות את הפנייה מערבה לסילוואן ועולות ברח' עין חילווה. עבודות עירייה נרחבות במורד השכונה (בקרבת מעיין השילוח). רק בערב אנחנו לומדות על התמוטטות מנהרת החפירה הארכיאולוגית בקרבת מסגד באזור זה לפני יומיים ודרישת רכזת מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו" לעצור את כל החפירות התת קרקעיות בסילוואן עד לבדיקה הנדסית מקיפה ובלתי תלויה של כל המנהרות. כך גם נודע לנו שהיום תדון הוועדה המקומית של עיריית ירושלים בשתי תוכניות בנייה חדשות שהגישה עמותת אלעד: מבנה גדול בחניון גבעתי לשעבר, ופיתוח של "בית המעיין" שבתחתית שכונת סילוואן. יש התנגדויות של התושבים.

אחרי סיבוב קצר במחסום לזרוס הסגור למעבר (ליד המנזר שיש בו גן ילדים), אנו עולות למעבר הזיתים לצפות מלמעלה במערכת הכבישים החדשים ההולכים ונפרצים מא-זעים לחיזמה דרך צומת חדשה הנבנית והולכת מול עיסאוויה. קראנו על כך במאמר של חיים לוינסון ב"הארץ" של יום שישי, אך העניינים מתבהרים רק אחרי נבירה קצרה באתר של "עיר עמים" המעלה מפה של תוכנית מ-2009 של כביש 45 המתוכנן. הרעיון הוא ליצור מערכת כבישים נפרדת לפלשתינים שתחבר את דרום הגדה (בית לחם) לצפונה (רמאללה)  באמצעות גשרים ומעברים תת-קרקעיים ללא עלייה על כבישי הגישה לירושלים, וכך תתאפשר תנועה חופשית ללא מחסום לתושבים ישראלים ממעלה אדומים לירושלים ו"תוכשר" הבנייה ב-E1 ליצירת רצף אורבאני בין מעלה אדומים לירושלים. ראה מפת הכבישים המתוכננים בקישור:                                                                  :

http://www.ir-amim.org.il/Eng/_Uploads/dbsAttachedFiles/EasternRingRoad.JPG

נסיעה בדרכים החדשות, מחסום שועאפט החדש ובית חנינא

ניסינו לנסוע בכבישים החדשים, לפחות עד המקום שהם חסומים בשערים נעולים. דרך מחסום ומעבר תת-כבישי לכפר א-זעים נסענו בכביש 45 (הכביש ובלבו חומה) מצדו הפלשתיני וראינו שהוא חסום אך מוביל בהמשך לענתות. אחר כך חזרנו דרך המחסום  התחבורתי בא-זעים, המשכנו לכיוון הגבעה הצרפתית בכביש 1 עד הכיכר של המחלף החדש בפנייה למצודת אדומים. אנו מניחות ששם יעבור גם כביש למחסום הרכבים החדש בשועאפט, שינקז את הכניסה לירושלים עבור הפלשתינים שיורשו להיכנס לירושלים ברכב (האם הדבר יכלול פלשתינים בעלי תעודות כחולות? סביר שכן).

 
המשכנו למחסום שועאפט החדש, אף כי השעה כבר הייתה מאוחרת לצפייה בתנועת הבוקר. המעבר היה ריק למדי, והצעידה ממנו ואליו ארוכה ללא כל צורך. מכתבה באתר "במחנה"

ממרץ 2011 אנו למדים שכאן מתוכנן להיות המעבר הגדול בגדה אשר נבנה עפ"י דרישת בג"צ לאישור תוואי הגדר באזור, ושמתוכננים בו משרדי נציגויות משרדי ממשלה ועוד. ראו הכתבה ב:

http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2011/10/02.htm.

בינתיים המשטרה הצבאית בודקת במעבר הרגלי היחיד הפועל, את התעודות , לא הפעלת מכונת השיקוף. נציגויות של משרדי ממשלה לא ראינו עדיין, אך בהחלט הותקנו במקום שירותים מצוחצחים שזכינו להשתמש בהם אחרי שנפתחו במיוחד עבורנו. לשאלתנו אם לפלשתינים מותר להיכנס לשירותים אלה התשובה הייתה: "רק אם הם ממש מוכרחים...".

את הסיור התחבורתי סיכמנו בבית חנינא. נסענו ממחסום שועאפט לפסגת זאב, פנינו לבית חנינא ובכיכר אחת צפונה לנקודת המוצא של הרכבת הקלה מצאנו  כיכר שממנה יוצא הכביש שיוביל מפסגת זאב  לכביש בגין (בהמשכה של 443). הגענו למחלף הגדול הנבנה תוך שינוי תוואי בגלל בית מגורים אחד שמפריע ולא ניתן להזיזו. חשבנו על כך שכל התוכניות האלה – הנהגות במחשכים ומתקדמות בשקט במעלה ועדות האישור השונות – מפתיעות אותנו ומתגשמות לבסוף, שלא כדרכם של חלומות על חיים טובים יותר לשני העמים שלנו.

6:45 ענאתא

עוד בטרם הגענו אל נבכי המחסום החדש, בולט לעין החפזון בו נאטם הרחוב הראשי בחומה וגידור השדה שמעל המחסום הישן בקונצרטינות של תיל.

את פנינו במחסום החדש קידם קצין שהתעניין לדעת מה דעתם של הפלסטינים על המחסום החדש. זו שיחה המסמלת את הגישה הנוכחית להשתדל שלא לעורר את זעם התושבים. ואכן, המחסום נקי ומרווח כרגע. הבדיקות יעילות וזריזות.  עם זאת המחסום עדיין לא לבש את פניו המלאים, יש קרוסלות שטרם הותקנו ומיכשור שעדיין אינו מופעל.  ימים יגידו לאן יתפתחו הדברים.

נכנסנו במסלול הולכי הרגל אל ענאתא. ההולכים צועדים על מדרכה בשרוול של גדר ובסופו קרוסלה.  קרוסלה אחת,  שאינה מאפשרת מעבר לנכים ועגלות ילדים. אין מה שמכונה "שער הומניטרי" ואין פעמון המאפשר לקרוא לעזרה.

מצד ימין ישנה רחבה המיועדת להסעות התלמידים. סדרנים ונציג ועד השכונה פועלים ללא לאות בהכוונת התנועה. מסודר ונקי, ללא ספק שיפור ניכר על פני הסידור הקודם. תלמידים לא נבדקים והאוטובוסים שלהם עוברים במחסום ללא עיכוב.

צעדנו מעט אל הרחוב הראשי, שכאמור, חומה חוסמת אותו. אין לתאר את הצחנה והטינופת השוררים בכל מקום. ממש מזבלה פעילה. לא ניכר שיש שירותי פינוי אשפה מסודרים.

במחסום כלי הרכב 3 נתיבים פעילים, יש אפשרות לנתיב רביעי. הנוסעים מציגים תעודות מתוך הרכב. לא ראינו בדיקה פיזית של תאי מטען. המעבר מהיר ולא מצטברים תורים ארוכים.

הולכי הרגל המבקשים לצאת מענאתא צריכים לעבור בשרוול שתחילתו בקרוסלה. גם כאן אין אפשרות למעבר כסא גלגלים או עגלת תינוקות.  בפנים יש שער למעבר נכים, אך  יש קושי  להגיע אליו.

כרגע אין עמדות בדיקה, חיילים עומדים במסלול המעבר ובודקים תעודות. המעבר מהיר ושוטף.

7:30 מעבר הזיתים

התורים קצרים, רק שתי עמדות בדיקה פעילות. 2 זאטוטים שביקשו לעבור במסלול השלישי, שהיה סגור, הופנו לתורים האחרים.

   7:20  שיח' סעד   

הילדים הפלסטינים בשבועיים של חופשת החורף, רק ילדים הלומדים במוסדות החינוך של הואקף הולכים לבית הספר, ולפי מה שראינו, אלה ילדים קטנים. אבל גם כך הכל זז לאט במחסום, מספרים לנו שזו פלוגה חדשה משבוע שעבר. במשמרתנו הקודמת נתקלנו בשיח' סעד (חנה ב', עדית ש' ואני) בשוטר מג"ב שהגיע לעימות קשה עם עוברי המחסום ללא שום צורך. חנה ב' התלוננה בפני דוברת מג"ב על התנהגותו הלא נאותה ואנו מקווים שהנושא טופל/יטופל.

בירידתנו, בודקים את תעודותינו בקפידה, כולל הספחים, ואנו נשלחות להביא את התעודה של שירה שנשכחה באוטו – ובינתיים אנחנו מפספסות ילד בן 10 שהוחזר: תושב אבו דיס שהגיע עם תעודת לידה ואישור בית ספר, אך ללא אישור מת"ק – הוא אינו מורשה לעבור במחסום השכונתי. זה בניגוד לנהלים בריבוע: גם לא תושב שיח' סעד וגם ללא אישור מת"ק. בשיחה עם מפקד המחסום אנחנו מנסות לנסות ל"הגיע אליו" ולטעון בפניו שילד בן 10 שתיקו נבדק אינו סכנה ביטחונית כלל, ואיך יגיע למחסום הזיתים לבד? חבל שהילד הלך לדרכו. מפקד המחסום נראה מתרכך קצת, לעומת טענתו הראשונית שנהלים הם נהלים הם נהלים. אבל אולי רק קצת.

8:00 נסיעה בגזרת אבו דיס ותצפית ממעבר הזיתים על שינויי התחבורה הצפויים

מן הדרך האמריקאית המצ'וקמקת אנחנו לוקחות את הפנייה מערבה לסילוואן ועולות ברח' עין חילווה. עבודות עירייה נרחבות במורד השכונה (בקרבת מעיין השילוח). רק בערב אנחנו לומדות על התמוטטות מנהרת חפירה ארכיאולוגית בקרבת מסגד באזור זה לפני יומיים ודרישת רכזת מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו" לעצור את כל החפירות התת קרקעיות בסילוואן עד לבדיקה הנדסית מקיפה ובלתי תלויה של כל המנהרות. אז גם נודע לנו שהיום תדון הוועדה המקומית של עיריית ירושלים בשתי תוכניות בנייה חדשות שהגישה אלעד: מבנה גדול בחניון גבעתי לשעבר ופיתוח של "בית המעיין" שבתחתית סילוואן. יש התנגדויות של התושבים.

      אחרי סיבוב קצר במחסום לזרוס הסגור למעבר (ליד המנזר שיש בו גן ילדים), אנו עולות למעבר הזיתים לצפות מלמעלה במערכת הכבישים החדשים ההולכים ונפרצים מא-זעים לחיזמה דרך צומת חדשה הנבנית והולכת מול עיסאוויה. קראנו על כך במאמר של חיים לוינסון ב"הארץ" של יום שישי, אך העניינים מתבהרים רק אחרי נבירה קצרה באתר של "עיר עמים" המעלה מפה של תוכנית מ-2009 של כביש 45 המתוכנן. הרעיון הוא ליצור מערכת כבישים נפרדת לפלשתינים שתחבר את דרום הגדה (בית לחם) לצפונה (רמאללה)  באמצעות גשרים ומעברים תת-קרקעיים ללא עלייה על כבישי הגישה לירושלים, וכך תתאפשר תנועה חופשית ללא מחסום לתושבים ישראלים ממעלה אדומים לירושלים ו"תוכשר" הבנייה ב-E1 ליצירת רצף אורבאני בין מעלה אדומים לירושלים. ראה מפת הכבישים המתוכננים בקישור:                                                                  :

amim.org.il/Eng/_Uploads/dbsAttachedFiles/EasternRingRoad.JPG

נסיעה בדרכים החדשות, מחסום שועאפט החדש ובית חנינא

ניסינו לנסוע בכבישים החדשים, לפחות עד המקום שהם חסומים בשערים נעולים. דרך מחסום ומעבר תת-כבישי לכפר א-זעים נסענו בכביש 45 (הכביש ובלבו חומה) מצדו הפלשתיני וראינו שהוא חסום אך מוביל בהמשך לענתות. אחר כך חזרנו דרך המחסום  התחבורתי בא-זעים, המשכנו לכיוון הגבעה הצרפתית בכביש 1 עד הכיכר של המחלף החדש בפנייה למצודת אדומים. יש לנו הנחה ששם יעבור גם כביש למחסום הרכבים החדש בשועאפט, שינקז את הכניסה לירושלים עבור הפלסטינים שיורשו להיכנס לירושלים ברכב (האם הדבר יכלול פלשתינים בעלי תעודות כחולות? סביר שכן).  
המשכנו למחסום שועאפט החדש, אף כי השעה כבר הייתה מאוחרת לצפייה בתנועת הבוקר. המעבר היה ריק למדי, והצעידה ממנו ואליו ארוכה ללא כל צורך. מכתבה באתר "במחנה"

ממרץ 2011 אנו למדים שזהו מתוכנן להיות המעבר הגדול בגדה אשר נבנה עפ"י דרישת בג"צ לאישור תוואי הגדר באזור, ושמתוכננים בו משרדי נציגויות משרדי ממשלה ועוד. ראו הכתבה ב:

http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2011/10/02.htm.

בינתיים המשטרה הצבאית בודקת במעבר הרגלי היחיד הפועל את התעודות ללא הפעלת מכונת השיקוף. נציגויות של משרדי ממשלה לא ראינו עדיין, אך בהחלט הותקנו במקום שירותים מצוחצחים שזכינו להשתמש בהם אחרי שנפתחו במיוחד עבורנו. לשאלתנו אם לפלשתינים מותר להיכנס לשירותים אלה התשובה הייתה: "רק אם הם ממש מוכרחים...".

את הסיור התחבורתי סיכמנו בבית חנינא. נסענו ממחסום שועאפט לפסגת זאב, פנינו לבית חנינא ובכיכר אחת צפונה לנקודת המוצא של הרכבת הקלה מצאנו  כיכר שממנה יוצא הכביש שיוביל מפסגת זאב  לכביש בגין (בהמשכה של 443). הגענו למחלף הגדול הנבנה תוך שינוי תוואי בגלל בית מגורים אחד שמפריע ולא ניתן להזיזו. חשבנו על כך שכל התוכניות האלה – הנהגות במחשכים ומתקדמות בשקט במעלה ועדות האישור השונות – מפתיעות אותנו ומתגשמות לבסוף, שלא כדרכם של חלומות על חיים טובים יותר לשני העמים שלנו.

במשך שעה התעכבנו בצד הפלשתיני של המחסום תוך ניסיון לתאם את חזרתנו לשטח ישראל.

שיח' סעד – 7:30
בוקר קר, הגענו לשיח' סעי עם לונה, האורחת האמריקנית, ועוכבנו בתוך השטח הפלסטיני במשך שעה תמימה.

השתלשלות העניינים:
7:30  שוטר מג"ב,  מודיע לנו ש: "...כמו שכבר אמרתי לכן בעבר, אם תכנסו לשיח' סעד לא תוכלנה לחזור ללא תיאום טלפוני..." (לנו לא היה ברור עם מי מתאמים). ענת ענתה לו שאנו תמיד עוברות במחסום ושיש לנו זכות להיכנס וגם לצאת, כיון שמדובר בשטח B.

7:45  לאחר שסקרנו את המחסום הריק וסיפרנו לאורחת על תולדות המחסום ביקשנו להמשיך בדרכנו. ענת טלפנה לחמ"ל של עוטף ירושלים (חדר המצב של המינהל האזרחי). החיילת לא ידעה מהו ארגון מחסום ווטש אך הבטיחה לנסות למצוא קצין שיאשר לנו את המעבר.

בינתיים, התקרבו אלינו כמה מ 'נהגי המוניות' המחכים ליד מכוניותיהם הפרטיות בציפייה שיגיע תושב מקומי הזקוק להסעה. ביום טוב הם יכולים להרוויח עד 120 ₪. ההיצע רב על הביקוש ומחירי הנסיעה אינם כה גבוהים. אחד הבחורים מוביל אותנו למכולת בה מכינים עבורנו שלוש כוסות קפה לוהט (לא קפה ערבי מבושל אלא קפה בוץ מתוצרת 'עילית'). הוא וחבריו מתקבצים סביב האורחת היפה שלנו, לונה, המחייכת במבוכה. לא נעים.

7:55    החיילת מן החמ"ל עוד לא הצליחה לאתר את המפקד שלה ולנו אסור לעבור במחסום חזרה לכיוון ירושלים.

בינתיים, שלושה שוטרי מג"ב עולים במעלה ההר וצופים בנו מקרוב מצידה השני של הגדר. לי הם נראים מאוד משועשעים. כאילו נשברה שגרת יומם המשעממת.

8:05    ענת מתקשרת למוקד ההומניטארי. ע' שעונה לטלפון, מכיר אותנו ומנסה להשיג את אחד הקצינים.

8:10  נת מקבלת קשר עם ש', קצין מן המוקד ההומניטארי, המבקש ממנה להתקשר בעוד כמה דקות, לאחר שישיג את קצין המת"ק שיוריד הוראה למחסום.

8:15   ענת חוזרת לש', היא אומרת שאם לא יאפשרו לנו לצאת דרך המחסום כנראה ניאלץ לקחת מונית פלסטינית ולהגיע איתה אל מעבר הזיתים. היא שואלת האם לכך הם התכוונו כשדיברו על 'תיאומים'  ועל 'שמירה על ביטחוננו'.

8:25   ש' מבשר שיש תיאום ומבקש שננסה לעבור דרך המחסום. כשהגענו לבידוק ישב בתא שוטר אחר, הוא מעביר את ענת אך עוצר את לונה כשהיא מציגה בפניו את דרכונה האמריקאי.

אני, תקועה מאחור בין שלבי הקרוסלה, נבהלת מהאפשרות שניאלץ לנסוע עם לונה במונית פלסטינית עם הנהג הצעיר והנלהב שכבר הציע לה נישואין... קראתי בקול לשוטר שבתא הבידוק, ודיווחתי לו על החשש שלי מהסתבכות אפשרית, במידה וניאלץ לעשות זאת.

8:27    gנת, עדיין בשיחה עם ש', מסבירה כי לונה היא אורחת מחסום ווטש, ועונדת את תג הזיהוי שלנו. היא מספרת כי גם בעבר היינו מגיעות עם אורחים בעלי דרכון זר ומעולם לא נעצרנו במחסום.

8:30   שוחררתי מבין שלבי הקרוסלה ועזבנו את המחסום.

8:35  מהטלפון שברכב התקשרנו אל ש' להודות לו על עזרתו. הוא התנצל על המקרה ואמר שמה שקרה הוא זה מקרה פרטי שהוא מקווה שלא יחזור, אנחנו מבקשות ממנו שיינתנו הוראות ברורות, שידגישו כי מותר לנו, במסגרת תפקידנו בארגון זכויות האדם שאותו אנחנו מייצגות, לעלות מעבר למחסום ולרדת.

סילואן  – 9:00
שום דבר לא השתנה מאז ביקורנו בשבוע שעבר. לאורך הדרך מיפינו, עבור האורחת, את נקודות הציון של היישוב הפלסטיני ובו משובצים הבתים בעלי הדגל הישראלי.

אבו דיס  – 9:15
סיור לאורך החומה, עד המלון, וחזרה, דרך הבתים שנשארו בצד הישראלי, אך הוקפו מאחור, במימון עצמי, בחומת הפרדה משופרת ויפה בהרבה מהחומה האפרורית הרגילה. בבתים בהם עובר קו הגבול לאורך הקיר המזרחי של הבית, נחסמו כל המרפסות האחוריות בסבכת ברזל מרצפה עד תקרה.

 מעבר הזיתים  – 9:30
תוך כדי נסיעה סיפרנו לחנה על מעללי מג"ב במחסום שיח' סעד. היא הזהירה אותנו כי אם יתעקשו חיילי המחסום על התקנון, לא יתנו ללונה, בעלת הדרכון הזר, לעבור דרך מעבר הזיתים והיא תישלח למחסום בבית לחם (300) או בקלאנדיה. אי לכך, ויתרנו הפעם על כניסה למעבר הזיתים. במבט מבחוץ היה המחסום ריק ולא צפינו בעיה במעבר.

6:15 מעבר הזיתים

3 השרוולים עובדים, ותור ארוך משתרך עד תחילת מסלול המתכת. הבדיקה מהירה יחסית והשקט נשמר. בערך בשעה 7:20 מתחילים להגיע תלמידים ופונים לשרוול השלישי.

כשהגיע תורנו לעבור, ננעלה הקרוסלה לאחר שנפתחה לשבריר שנייה. תקלה? יד זדונית מכוונת? לקח לנו כ-35 דקות לעבור.

7:00 מחסום א-זעיים

תנועת הרכב היורד מהכפר מופנית אל תוך המחסום, מה שחוסך את ההשתלבות עם התנועה הרבה מכיוון כביש מס. 1. הרכבים נבדקים ביעילות, וניכר שהבודק מכיר חלק מהנהגים.

בשעה זו מגיעים מיניבוסים בתדירות רבה. כל מיניבוס נכנס לרחבת המחסום, פורק את נוסעיו ונבדק ע"י חייל/ת ומאבטח. בתום הבדיקה מציגים הנוסעים שממתינים בחוץ תעודות ושוב עולים למיניבוס. מלבד תעודה אחת שעוררה חשד ובעליה נשלח לבדיקה נוספת בבודקה, כל השאר התנהל בצורה מסודרת.

מאבטח התעניין עם מחפשים במחסוםווטש תחקירן דובר ערבית...

7:30 ענאתא

איש אינו יודע מתי יפתח המחסום החדש, לא נציג ועד השכונה ולא חייל ששאלנו במחסום. השמועות מדברות על תחילת דצמבר, ללא התחייבות... נראה שהמבנה העיקרי של המחסום החדש כבר מוכן, אך הפיתוח הסביבתי עדיין דורש עבודה רבה.

למרות השעה המאוחרת יחסית, רחבת האוטובוסים המתה ילדים שהמשיכו לזרום מכיוון המחסום.

במחסום – כלי רכב נבדקים בכמה מסלולים, לא היו עיכובים. במסלול הולכי הרגל לא היו תורים, הקטנים עברו ללא בדיקה, הגדולים – בדיקה מהירה.

ענאתא – 7:00

התחלנו את הבוקר בענאתא, כדי לבדוק אם המחסום החדש נפתח,  ומצאנו  שעדיין לא. אומרים שייפתח רק בתחילת דצמבר.

במחסום הרכבים עומס תחבורתי. שני מסלולי הבדיקה פתוחים וטור המכוניות ארוך ומשתרך עד אל מעבר לקו הראייה שבתוככי היישוב. הבידוק עצמו מהיר.

השעה מעט מוקדמת ובכל זאת מרבית העוברים במחסום הם ילדים, אם כי רובם תלמידי תיכון. עברנו בשביל להולכי הרגל. לקראת סוף המסלול, במקום בו צריך להציג את התעודות והאישורים, מתפצל התור לשניים. הילדים היותר קטנים עוברים דרך דלת פתוחה לשביל מקביל, ויוצאים מהמחסום ללא הפרעה. לאחר בדיקת במסמכים צריך לעבור דרך קרוסלה בודדת, נוצר לחץ. מתברר שהדלת הצדדית ננעלה. ברגע שהחיילים פותחים את הדלת, הלחץ מתפוגג. במחסום כל שינוי מזערי עשוי לשנות מקצה עד קצה את המצב. מטוב מאוד לגרוע ולהיפך.

יו"ר וועד השכונה מספר שהמחסום החדש יפתח רק בתחילת דצמבר. הוא מתלונן על המצב הכללי בתוככי היישוב. המחנה הפך להיות מחסן נשק וסמים. המשטרה כמעט איננה נכנסת ליישוב, אוטובוסים של אגד לא נכנסים ליישוב, העירייה לא נכנסת ליישוב.... ולכן התושבים שיכולים לשכור דירה מחוץ ליישוב בורחים. היותר עניים נשארים בפנים, טרף לפשע ולהזנחה.

בפאתי היישוב, על צוק שמעבר לחומה, הבחנו בצריף בודד. אמרו לנו ששם עורכים פעילויות לילדים יהודיים ומתכוונים, במסגרת הפוליטית של הקפת ירושלים ברצף בנייה יהודית, לבנות באזור התנחלות חדשה בשם "שער המזרח".

ואדי נאר – 8:00

המחסום כמעט ריק. הפועלים עברו בשעה מוקדמת יותר, עכשיו זו שעת הילדים.

הכביש המפותל העולה למחסום ואדי נאר הוא חד סיטרי, רק לעלייה. מה שלא מפריע לפלסטינים רבים לרדת בו, בניגוד לכיוון התנועה ולכללי נהיגה זהירה. הכביש משובש, צר, תלול, תהום נפערת מצד ימין, ללא מדרכה, וללא הגנה על ידי מעקה. ענת נוהגת בחשש בכיוון התנועה כשלפני כל עיקול (ויש בכביש הרבה עיקולים) היא צופרת לאזהרה.

במחסום עצמו ריק ושקט. רק ארבעת הכלבים שהקיפו אותנו בנביחות נזעמות שמו לב שהגענו למקום. התנועה דלילה והחיילים לא עוצרים את המכוניות.

מעבר הזיתים – 8:45

הגענו מעזריה אל הצד האחורי של המחסום. מבחוץ לא ראינו כל תור. המחסום כמעט ריק. בפנים חיכתה לנו הפתעה. תור מזערי של 15 אנשים, במעבר הבידוק היחיד שהיה פתוח,  הצליח לייצור פקק מעצבן. כל אדם היה תקוע 10 דקות לפני שסיים את הבידוק.

וכל זאת ללא שום אירוע יוצא דופן המצריך בדיקה יותר קפדנית. אף אחד לא היה מחוסר מסמכים ולא התבצעה בדיקה מיוחדת בשום מקרה, פרט לשתי נשים שהתבקשו להסיר את נעליהן. הקרוסלה פעלה כל הזמן, סתם בדיקה ארוכככככה.

ענת צפצפה בזמזם שבשער השני וביקשה שייפתחו אותו. וראו זה פלא, האנשים שעברו לעמוד במעבר הנוסף, שנפתח תוך דקה, עברו במהירות. אני, שנשארתי במקומי, במעבר הישן, יצאת הרבה אחרי ענת, שעברה דרך המעבר החדש.

)

6:45 שיח' סעד

תנועת ילדים ערה. בדיקות אקראיות, זריזות.

7:20 מעבר הזיתים

בכניסה למגרש החנייה עומד רכב משטרתי גדול, מעין הכלאה בין קומנדקר לג'יפ. הרכב חנה שם גם כשעזבנו. לחזק את תחושת האיום?

בפנים אנשים מעטים, אין תורים.

קבוצה קטנה של ילדים עברה לפנינו בשרוול 2. המגנומטר צפצף כשאחד מהקטנים עבר. ברמקול הרעים קול והילד נבהל. הוא שלף כמה מטבעות מכיסו, אך עדיין נשמע צפצוף. פשט את מעילו – עדיין נשמע צפצוף והילד נעשה לחוץ עוד יותר. אדם מבוגר פנה אל החייל והראה שבמכנסי הג'ינס של הילד יש כפתור מתכת גדול, וניתן לו לעבור. האם יצליח להתרכז בלימודיו אחרי חווית הבוקר?

א-זעיים

בדיקות שגרתיות.