סאלם

באתי בגלל בקשת חברנו ממחסום ריחן-ברטעה, שקרוב משפחתו עומד היום למשפט.

איש עם כיפה ואני מחכים לאישור כניסה. הוא מוזמן כעד - ראה פלסטינים מגלגלים  אבנים בכוונה לפגוע במתנחלים. הוא עצמו נסע עם שלושת ילדיו. ליד יאמון ירו  לעברם. למזלו פגעו רק במכונית. הוא אומר ''התינוק שלי לא עשה להם שום רע''. מעיר לי  שצריכים לדעת לבחור חברים. 

מתחילים הדיונים.

 

1. פאדי - נראה כבן 30, חוור ותשוש - תכנן לבצע פגוע בערב יום העצמאות בעזרת  טלפון סלולרי. הפיגוע לא בוצע. מואשם גם באחזקת נשק. פאדי מכחיש. הדיון  נדחה ל 15.5.11.

 

2. חמדאן - העדים לטובתו זומנו אבל לא הגיעו. זה קרה גם בשני דיונים קודמים.

הוא מבקש עוד דחייה כדי שהעדים בכל זאת יעידו. מסתמך על פסק דין במקרה דומה, כאשר עדים לא הגיעו 4 פעמים והנאשם זוכה. גם הוא חושב לבקש זיכוי.

הנאשם  לא אשם במחדלי התביעה. הזימונים לא הגיעו. 

השופט נוזף – לא  נעשה מספיק לאיתורם - אם לא ימצאו את העדים הנאשם יזוכה.

 

באולם נשמע ציוץ ציפורים. השופט מעיר, מבקש שקט, אבל הן ממשיכות. עוזר התובע מפהק פיהוק היפופוטם.

עציר מבקש לדבר עם משפחתו. השופט מאשר. אחות העציר מנסה לא לבכות .

 

הקשבתי  ל 17 דיונים - הנאשמים צעירים מאוד, חיוורים ,עייפים.

האישומים דומים: החזקת נשק, סכינים , ניסיון לפגוע בבטחון המדינה.

עורכי דין שאכפת להם ועושים כמיטב יכולתם.

השופט מבקש להסביר לעצורים שזכותם לבקש דיון ולזמן עדים. לא חייבים להסכים להסדר טיעון, ההחלטה היא שלהם ולטובתם. הכול מאורגן.

מביאים את הנאשמים. מכניסים 3-4 שגם משפחתם מורשית להיות בזמן הדיון, אפילו מותר להחליף כמה מילים - מה שמשמח אותם ומרגש.

הסוהרים מוציאים את אלה שכבר העידו ,שמים אזיקים, מכניסים אחרים, מורידים להם אזיקים. וכך זה מתנהל בתיאום.

אבל כמה אנשים אפשר לכלוא ולאן כל זה מוביל?

 

 

  

חקירה של חוקר משטרה במסגרת משפטו של ג'מאל טיראווי

(ר' דוחות קודמים בעניינו של ג'מאל טיראווי: "סאלם" 24.1.10 / 17.2.10)

שופטים: רס"ן דליה קאופמן, סא"ל אייל נון, סא"ל יאיר צדוק

סנגורית: מרב חורי שעובדת על התיק עם משרד אביגדור פלדמן

תובע: סרן כמיל פרג'

"המתורגמן מתרגם בשבילכם"

"אם זה לא מעניין אותך ואת ג'מאל, אני יכולה להוציא אותך. המתורגמן מתרגם בשבילכם. כל האחרים לא צריכים את זה". הפעם גערות השופטת הופנו כלפי האחים טיראווי, שבילו את החצי הראשון של היום בשיחות ערות משני צדי האולם. לזכותם אציין שגם אני הייתי צריכה להכריח את עצמי לא להתנמנם בחקירה הראשית. סרן פרג' הציג לחוקר אימרות אינסוף, ובכל פעם חזר בדיוק על אותן השאלות: ספר לבית המשפט מה הייתה האווירה בחקירה, באיזה שפה נחקר החשוד וכו'. בשלב שני שאל: באימרה כתוב X אבל בבית המשפט העיד הנחקר שלך Y, מה תוכל להגיד על כך? נו, אז החוקר אמר שהנחקר שיקר בבית המשפט ושלדבריו אין שחר, ושהאימרה נגבתה, נכתבה ונחתמה מרצונו הטוב והחופשי של הנחקר וכו'. מעניין, שהערבים הם שקרנים בהגדרה עד שהם מפלילים ערבים אחרים, ואז כל מלה שלהם חקוקה בסלע, דברי אלוהים חיים.

שח מט, ואולי לא

הסנגורית מרב חורי דרשה הוכחה לקיומה של גופה לפני שדנים מי רצח את מי שאולי נרצח. בינתיים קיומה של זו היא בבחינת עדות שמיעה בלבד, טענה. אלא שיש בעיה - בית המשפט אינו מכיר בתעודות פטירה של הרשות. אם יכיר בהן יצטרך להכיר במסמכי הרשות באופן כללי, ובזה אינו מעוניין. אי לכך, ההוכחה היחידה למותו של האדם שטיראווי מואשם בהוראה לרוצחו כמשת"פ היא עדות האב (מועיאד מנסור, עד מספר 26), שלכאורה קבר אותו. האב טוען שהוא מאוים על ידי משפחת טיראווי, ועל כן אינו מוכן לבוא להעיד: "איימו עלי שאם אנסה לחשוף מה שקרה ושבני חף מפשע, ישרפו את ביתי ויפגעו בבנות שלי", הוא מצוטט כאומר בחקירתו בחווארה. צו ההבאה שהוצא לו אינו ממומש, כנראה מפני שהתביעה יודעת שאין לה כל דרך להגן עליו. שח מט? כנראה שלא. ראינו שהחוקים גמישים, ובטח גם במקרה הזה יימצא מוצא אחרי שיכופפו אותם מעט, לכאן או לשם. מכל מקום, בשלב זה הורה בית המשפט לצדדים להגיש טיעוניהם בכתב, על יסוד סעיף 10א'/ב' שעניינו סירוב עד להעיד, או שלא ניתן למוצאו או שיש ניסיון להניאו ממתן עדות.

מתורגמן חדש, ג'ינג'י

בהפסקה הארוכה שנכפתה עלינו, התפעלתי מהערבית שלו ומכמה מהר נכנס לעניינים. "אני ערבי", הסביר. מתורגמן חדש, נוצרי אבנגליסט, בן להורים שהם פליטים פנימיים מנצרת, גדל בקרית אליעזר ולמד בכרמלית. התנדב לצבא מתוך הכרה בחשיבות המשך קיומה של המדינה היהודית. סיפר שכמוהו יש כ 420- מדי שנה. אמר שערביי ישראל מרגישים שבהשוואה לאזרחי מדינות אחרות במזרח התיכון שפר גורלם. אז עכשיו, אחרי שחצי האוכלוסייה גורשה ב 1948- ופלסטינים בעלי אמצעים וקשרים היגרו (כמו יהודים רבים, ייאמר למען ההגינות), אחרי שהושלמה הקואופרטציה של הדרוזים והבדווים, מי שנשארו הם יותר ציונים ממני. אז אולי אפשר להפסיק כבר לנפנף ב"סכנה הדמוגרפית"?

מחיר האיחור

לשמאלי התובע הדרוזי משוחח בחום עם אחי-הנאשם - בערבית, כמובן. למה, באיזה שפה ידברו? מימיני עורכת הדין חורי מדברת בחום עם הנאשם - בערבית, כמובן. בתווך אני - היהודייה היחידה באזור, שברוב סכלותה אפילו לא הצליחה ללמוד די ערבית כדי לעקוב אחר המתרחש. מה שקרה הוא שכרגיל השופטים איחרו לחזור מהפסקת הצהריים, אבל ההוראה להכניס לאולם את הנאשם ואת משפחתו מולאה בשעה היעודה. לזכות מוסר העבודה הגבוה של החיילת שהכניסה אותו והחייל שהכניס אותם ייאמר, שדי מהר הסתבר להם שהתמונה סוריאליסטית משהו ומעט נוגדת את הנרטיב על מסוכנות וצורך באבטחה. אז הם ביקשו הוראה להוציא את הפלסטינים (שאינם דרוזים, בדווים או מתנדבים נוצרים אבנגליסטים) מהאולם, וקיבלו, כנראה. למותר לציין שתוך כדי התארגנותם לא היה אפילו שביב נשק באולם.

מופג'אה

"למעשה, אתה לא מנהל חקירה עצמאית: אנשי השב"כ מורים על מעצר וחוקרים לפניך. לא נפל בחלקך לחלץ בראשונה מפיו של חשוד הודאה. אתה משכתב את דברי השב"כ, לא חוקר". כך התחילה עורכת הדין את החקירה הנגדית. סופסוף התחיל להיות מעניין - שיחות הביניים פסקו ואני התעוררתי. אביא שתי דוגמאות מתוך הדברים שאמרה להמחשת קביעתה. שתיהן לקוחות מתוך החקירה הנוגעת לסעיף האישום המרכזי נגד ג'מאל טיראווי - שילוח המחבל המתאבד לבית הקפה התל אביבי ב 2002.

הפתעה מספר 1 - הרצל אמר

"באמרה של רביע אבו ליל אתה עומד על כך ששהה בבית של רוואש 4 ימים לפני המעצר יחד עם הנאשם. הוא טוען שאמר שהיה שם עם עוד ארבעה, לא 4 ימים. למה אתה מתעקש? אולי שאלת 'היית' ורשמת 'שהית' וזה מקור הטעות? למה שאבו ליל יחזור בו מהאימרה בנקודה זאת? ההסבר הוא, אדוני, שבזכ"ד של השב"כ 'הרצל' כתב כך: 'לן 4 ימים בביתו של רוואש', וכך זה זלג לחקירה המשטרתית. אחדש לך, שבאותו זכ"ד נאמר, כביכול, על ידי אבו ליש, שהיו איתם 4 אקדחים, ובהתאמה מדהימה זה מופיע באימרה שלך. איך הוא טעה גם אצלך וגם בשב"כ? קיבלנו דוח תפיסה של החיילים - נתפסו 3 אקדחים ותרסיס גז מדמיע: 2 אקדחים בלגיים, 1 ג'ריחו ועוד אקדח של פיראס".

הפתעה מספר 2 - הרצל לא אמר

"נפל בחלקך לחקור שלושה אנשים שהיו מעורבים באותה פרשה בפרק זמן תחום: ריאד אבו סריס, פאדי פאהמי בכרי וסרחאן עלאן. אבו סריס מסר גרסה לגבי הנאשם, לפיה במהלך הנסיעה שלו ושל המתאבד התקשרו עלא וג'מאל טיראווי לסלולרי של המתאבד כדי לבדוק התקדמות. סרחאן עלאן סיפר בחקירתו, שאבו סריס אמר לו שהוא שמר לעצמו את הטלפון שהיה של המתאבד למזכרת. ביקשת את הפלאפון כדי לבדוק שיחות נכנסות?". כלומר, היה נוח לחשוב שהסלולרי אבד עם המחבל המתאבד, אבל מהחקירות עולה שאולי לא כך קרה, כי אחד הנוסעים ברכב דווקא אמר ששמר לעצמו את הסלולרי המפליל (אולי). קו החקירה הזה אבד בנבכי "חקירת" המשטרה המשכתבת את זכ"ד השב"כ. כנראה ש"הרצל" לא אמר על זה כלום.

הקינוח

"אולי אתה תוכל לענות לי על השאלה, שאף שוטר עד היום לא הצליח לתת לי עליה תשובה", איתגרה חורי את החוקר הנחקר, "בהינתן הזהות בין האימרה שגובה המשטרה לבין הזכ"דים שעל בסיסם היא חוקרת, למה צריך את המשטרה?".

כבוד השופטת דליה קאופמן אמרה לחורי בשלב זה שתשמח לספק לה תשובה. אולי, אם נתנהג יפה, נוכל לשמוע גם?

המשך פרשת הגנה, 28.2.10

את הדיון שתמציתו מובאת לעיל נאלצתי לעזוב מעט אחרי ארבע, טרם סיומו. הצטערתי, כי היה מרתק.

ביום ראשון האחרון, 28 בפברואר, התייצבנו רחל ח' ואנוכי, להמשך פרשת ההגנה במשפטו של ג'מאל טיראווי, ולא הורשנו להישאר באולם. התקיימה חקירה של אנשי שב"כ בדלתיים סגורות. לשאלתי הטלפונית למחרת, אמרה עו"ד חורי שב 14.3.10 יהיה הדיון סגור לפחות במחציתו הראשונה - עד שתסתיים חקירת חוקר השב"כ.

עדותו של ג'מאל טיראווי תידחה כנראה ל 21.3.10.

חקירה של שלושה עדי תביעה במסגרת משפטו של ג'מאל טיראווי

(ר' דוח קודם בעניינו של טיראווי - סאלם 24.1.10)

הרכב השופטים: רס"ן דליה קאופמן, סא"ל אייל נון, סא"ל יאיר צדוק

סנגור: חיים יצחקי ממשרד אביגדור פלדמן

התובע: סרן כמיל פרג'

לצערי, על ה"הליך המשפטי" אין הרבה מה להגיד, ושום דבר שאינו לעוס לעייפה. משרדו של אביגדור פלדמן לא הכין שיעורי בית, וחקירת עדי התביעה הייתה ביזיון לאינטליגנציה (אזדרז ואוסיף שאני מודעת לכך, שאין קל מלהעביר ביקורת, שלא אני היא שעושה במלאכה הלא אפשרית של הגנה על חשודים שזכות החפות לא עומדת להם מלכתחילה, שעורכת דין אחת לזכויות אדם היגרה מכאן לנכר המעתיר, שכל האחרים, אם אינם משת"פים, שחוקים עד דק, ואף על פי כן). הדבר היחיד שיש לי לומר בעניין זה הוא שאם אפילו משרד עורכי דין כל כך מכובד מזלזל בהגנה על נאשמים שאתרע מזלם ליפול בידי רשת השיפוט הצבאית של ישראל 2010, אז, אם עוד היו ספקות כלשהן, המערכת ניצחה. אבל כן, אני רוצה לשתף אתכן בכמה סיפורים בשולי ההתרחשות המרכזית.

בעיות אבטחה

באחד הדיונים הקודמים בעניינו של טיראווי (24.1.10) התפעלתי מכך שהתירו לארבעה מבני משפחתו להיות  נוכחים באולם בשעת הדיון, ויותר מכך - שעד שהשופטים הגיעו התירו לאורחים לדבר עם הנאשם (כש 15 המטרים של אורך אולם הדיונים מפרידים ביניהם, אבל מי סופר). מאז שנחטף, ב 29.5.07, לא פגש ג'מאל טיראווי את אשתו אלא בבית המשפט. רק לבנו מותר לבקר אותו. היום ישבו באולם אשתו ובנו (כמו אז) ואחי-אביו של הנאשם. אחיו, שהיה אז, הושאר בחוץ ולא הורשה על ידי השופטת להיכנס. למה? "בעיות אבטחה", "נהלים", "מסוכן". אזכיר, שביום שכן הותר לארבעה בני משפחה להיות נוכחים, היה מאבטח יחיד באולם, וגם הוא יצא לפרקים לאולם סמוך, כי רוב הדרוזים היו בחופשת נבי ח'ד'ר. ומעניין לעניין בעניין דומה - היום היו באולם "פרחי שב"ס". אחד מהם תמה על כך שלנאשם מותר לדבר עם משפחתו. הסביר לו ה"וותיק" שהדריך אותם: "האסיר הזה במעמד כל כך גבוה....". ולא ייסף. גמישים החבר'ה האלה, והחוקים שלהם.

אם את מדברת, אז לא כאן

הופיעו שלושה עדים - שניים מהם חוקרים שחקרו מפלילים של טיראווי, ומפליל אחד (שלטענתו כלל לא הזכיר את ג'מאל בחקירתו). אחד היה יהודי חובש כיפה סרוגה (רב סמל בכיר נחום בבקוף, מחלק תשאול מרחב ירקון), אחד דרוזי (רס"מ עטאף עוודה) והשלישי פלסטיני משכם (פאדי פהמי בכרי).

כבוד השופטת הייתה עסוקה רוב העת בלגעור בגברת טיראווי ("אם את מדברת, אז לא כאן!") ולהכתיב לקלדניות  את שעליהן לכתוב. בעת שהעיד הבחור משכם, הוסיפה על ההנחיות לקלדנית תיאורים מפורטים על שפת הגוף שלו - הוא השפיל מבט, הוא הגניב מבטים, הוא גלגל עיניים לתקרה, הוא חייך, הוא לא חייך, תכתבי, תכתבי. מכל השלושה כנראה רק הוא השתמש גם בשפת גוף, וכמובן צריך להדגיש את זה, כי הפרוטוקול צריך לייצג את האמת, את כל האמת ורק את האמת.

אפילו חיה לא יכולה להישאר מתחת לאדמה תשעים יום

לעומת זאת, על דברים רבים שאמר הנחקר הפלסטיני ושצריכים היו להקפיץ כל מי שישב שם באולם, איש לא הגיב - השופטת לא הנחתה את הקלדנית לכתוב אותם, ועורך הדין לא נזעק לשאול לגביהם שאלות הבהרה. בעיניי בוטאו שם הרבה דברים שצריכים לעניין את הוועד נגד עינויים.

אקדים מספר מלים על הנחקר - היה תושב שכם והסתכסך עם משפחת טיראווי, אחרי שג'מאל טיראווי מתוקף תפקידו ברשות שחרר ממאסר את רוצח דודו אחמד טאבוק. בשל הסכסוך, שהפך כנראה למלחמת חמולות, עקר משכם. הוא נשפט לארבע שנים בגין עבירות שלא פורטו בדיון שבו נכחתי, אבל זוכה מאשמת מעורבות בפיגוע בתל אביב, שהוא סעיף האישום הכבד ביותר בכתב האישום נגד ג'מאל טיראווי. הוא אמור להשתחרר בעוד 40 יום (זה לא עולה בדיוק בקנה אחד עם חיבור 4 שנים לתאריך מעצרו, 7.6.06, אבל זה מה ששמעתי אותו אומר).

בין יתר הדברים שעלו מעדותו - הוא היה "90 יום מתחת לאדמה", ועל זה אמר: "אפילו חיה לא יכולה להישאר מתחת לאדמה 90 יום". המדובבים (א[ל] סאפיר) התחזו בפניו ל"אנשי הארגון" - התנזים. לפחות בחקירה אחת ישבו חוקרי השב"כ ("הרצל" ו"יאיר") רעולים, כשאחד מתחזה לאיש פת"ח והאחר לחבר הג'יהאד האסלאמי. באותה חקירה, אחרי שהסירו את המסכות וצעקו עליו שהוא שקרן, הוא כנראה התפרץ בזעם והטיח את ראשו בכותל באופן שחייב התערבות הנוכחים בחדר, למנוע ממנו לפגוע בעצמו. מה שבטוח, כשהוא אמר שאיימו עליו שיחזירו אותו לחקירות, ובתגובה הוא ענה: "אז אתם רוצים שהוא היה שם, בסדר, הוא היה שם", יש נטייה להאמין לו. אני יודעת שהצורה הדקדוקית הזאת you would like him to have been there, אינה תקנית בשפות שפאדי בכרי דובר אותן. גם חוקי הדקדוק מתגמשים במערכת השיפוט הצבאי.

ג'מאל ואני הגענו בזמן

את המשפט "הדיון, שתוכנן להתחיל ב 9:30 מפאת אורכו הצפוי, התחיל כתמיד ב 10:45", כתבתי עוד טרם צאתי. החלטתי לפתוח קובץ ולחסוך זמן אחר כך, וכך גם לאלץ את עצמי לשבת מיד לרשום את הדברים המעצבנים שאתן קוראות עכשיו. ולא הייתי צריכה לשנות אותו, אף שבדיון שקדם לזה הנוכחי (31.1.10) בילו השופטת ועורך הדין 20 דקות בחילופי דברים משועשעים על קשיי התעבורה בין תל אביב לבית הדין (הרבה יותר כיף מלעסוק בדברים הקשים שעלו מדברי הנחקר ביחס לתנאי המעצר והחקירה). אחרי שהשתעשעו כל צורכם הוחלט שהדיון יחל ב 9:30, חרף הקושי שזה מציב בפני עורך הדין התל אביבי, כדי לאפשר לשמוע את כל שלושת העדים באותה ישיבה. נו, אז ג'מאל ואני הגענו, יחד, מעט אחרי 9:00, ורק אנחנו היינו בזמן. אחר כך, מפני שהיה יום ארוך ומתיש, יצאה סוללת השופטים להפסקה. "עד אחת, לא דקה יותר", אמרה כבוד השופטת. התרווחתי בשמש בידיעה שיש לי המון זמן. פתאום מולי ראיתי סנגור לבושחור במיוחד מנפנף ידיים במרץ. זוג נימפות הסרפד ניסו להתיישב עליו והוא כפר באשמה בכל תוקף - הוא לא סרפד, ובכלל מה יש לפרפרים לחפש כאן? בסביבות שתיים התחיל החלק השני של היום. גם הזמן מתגמש כאן.

אני חוקר לפי הזכ"ד

בשלושת הדיונים שהייתי בהם בתיק הזה הספקתי לשמוע מיד ראשונה לא מעט חוקרים מעידים על החקירות, ולא מעט דברים מיד שנייה על הנחקרים. התמונה שעולה מהם הכי חזק היא של מטווה צפוף של קורי עכביש, שרק שוטה ינסה להתיר מתוכם חוט שלם. נשמע שככה זה עובד - הצבא חוטף אדם בשטחים הפלסטינים הכבושים ומוסר אותו לידי השב"כ לחקירה, בתנאים שכנראה איננו מודעים להם די הצורך. בתום חקירת השב"כ (לפעמים 3 חודשים), נמסר הנחקר לידי המשטרה, שחוקרת אותו על יסוד הסיפור שמוסר לה השב"כ. כלומר, השוטר כבר יודע במה הנחקר שלו אמור להודות. בחלק הארי של המקרים שם זה נעצר. החשוד מודה בכתב אישום מתוקן, הרבה פעמים בעצת סנגורו, וכך חוסך זמן לבית המשפט, למדינה הוא חוסך את עלות החזקתו בכלא בדמי הקנס המושתים עליו, ולעצמו אולי חלק מזמן המעצר, המאסר והטרטור של ה"הליך המשפטי". הבעיה היא המיעוט שכופר באשמה. סביב הכופרים נרקמת רשת שהשתי שלה הוא הסיפור שטווה השב"כ, מחוזק בחקירת המשטרה הנסמכת עליו, והערב הוא ה"הפללות" של נחקרים אחרים ועדות המדובבים, שמכניסים לתא החשוד, כדי שיאוששו את אותו סיפור ראשון של השב"כ. בסוף, המטווה כל כך סבוך ודביק, מלא סתירות ושקרים ולחצים - הוא אמר שאתה אמרת שהם אמרו שהוא היה שם - שאיש אינו יכול להתיר אותו, אפילו היה באמת ובתמים רוצה בכך. ובסוף - אם החשוד ממשיך לכפור בזכ"ד, ואיש מהנחקרים במקביל אליו אינו מזכיר את שמו, וגם המדובבים לא מצליחים לגרום לו לומר את אשר הורו להם לחלץ ממנו, אז תמיד אפשר להשאירו במעצר מנהלי. ואז שוב נשאלת השאלה - למה צריך את כל הקרקס הזה? שם, גם האמת גמישה לחלוטין.

עדנה קנטי חמודה וטיראווי יקבל מאסר עולם

קלדנית המשמרת הראשונה, אחרי שראתה את התג שלי, הביעה את דעתה ש"עדנה קנטי חמודה". קלדנית המשמרת השנייה הביעה דעתה שג'מאל טיראווי יקבל מאסר עולם. על ההתבטאות הראשונה איני יכולה להגיב, כי אף שראיתי הרבה אחים גדולים בחיי, את זה שבקופסא לא ראיתי. ההתבטאות השנייה היא לדעתי הדבר המוצק היחיד ששמעתי בכל ה"הליך המשפטי" הזה עד היום, כשהמכבסה של השב"כ ממשיכה באין מפריע לשחרר לעולם אוויר חם, הבל ורעות רוח. הקלדנית, בתוך עמה היא יושבת, ואני מוכנה להמר שהיא יודעת על מה היא מדברת.
מכל מקום, שתינו מצפות בהתרגשות ליום א', 21.2.10 - לעדות של ג'מאל טיראווי בראשית פרשת ההגנה.

אולם מספר 3

ערעורים
הרכב שופטים: רס"ן דליה קאופמן, סא"ל אייל נון, סא"ל יאיר צדוק
תובע: סרן כמיל פרג'
סנגור: חיים יצחקי ממשרד אביגדור פלדמן

הלכתי לבית המשפט, לבקשת הקבוצה הירושלמית, ללוות את המשך הדיון בעניינו של אברהים חליל סרור מנעלין, שאמור היה לעבור מעופר לסאלם. כשהגעתי התברר שההוראה להעבירו בוטלה. עורכי הדין שלו לא ידעו על כך, וגם אנחנו לא, כאמור.

בשער אמר לי הש"ג הישיש שהיום יש חג לדרוזים (יום הנבי אל-ח'ד'ר) וזה שתמיד מאשר לו להכניס אותי חוגג, אז הוא צריך לברר עם מישהו אחר. כשהזכרתי לו לצורך הבירור שקוראים לנו מחסום ווטש, זיק ניצת בעיני כל החבר'ה מסביב - "חברה של עדנה?", שאלו. נו, מזל שלא הצטרפתי בשעתו לדיון אם כן או לא לברך אותה בדרכה לייצג אותנו בקופסא [בתוכנית הטלוויזיה "האח הגדול]... כך זכיתי באיזה דוק של סלבריטאות, ולפני שידעתי מה קורה צעדתי במעלה השביל מהשער לאולמות ביהמ"ש עם דהמשה האב ובנו, ומן הון להון התגלגלתי לפרק במסכת המשפטית של ג'מאל טיראווי, והוא, התברר, מה-זה סלבריטאי.

ל
כל מי, שכמוני, זוכרת שהוא חשוב אבל לא זוכרת בדיוק למה, אזכיר בקצרה את מה שהתעדכנתי בו בין השיבה מביהמ"ש עד לרגע זה:

כשנחטף עם 4 פלסטינים נוספים ממחנה הפליטים בלאטה, ב 29.5.07, כיהן טיראווי כחבר פרלמנט וכדובר סיעת פתח במועצה המחוקקת הפלסטינית. אחיו, תאופיק טיראווי, מפקד המודיעין הכללי בשטחים, היה ממקורבי ערפאת, וגם היום, אחרי הבחירות האחרונות בפתח, מעמדו איתן.

ב 15.8.07 הוגש נגד ג'מאל טיראווי כתב אישום ובו 17 אישומים, לרבות שילוח המחבל המתאבד לקופי-שופ ברחוב אלנבי בת"א חמש וחצי שנים קודם לכן (מארס 2002). עוד הוא נחשד שכאחד ממפקדי גדודי חללי אל-אקצא (הזרוע הצבאית של הפתח) תכנן פיגועי התאבדות בעקבות הטבח בבית חנון וירי בישראלים באינתיפאדה השנייה.

כתב האישום מבוסס על עדויות מפלילים וחקירות על סמך דברי מדובבים. אחד המפלילים, פיראס ריאן, נחטף אתו מבלאטה, אחר, ראיד אבו סריס, נעצר כשב"ח, ובחקירתו בשב"כ הודה בהובלת המחבל המתאבד ב 2002- מכפר קאסם לפתח תקווה, וייחס את ההנחיה לעשות כן לטיראווי. מפליל נוסף ששמו עלה בדיון שבו נכחתי הוא מוחמד אבו טובו.

ברגע שנכנסתי לאולם מספר 3 (אחרי שחיפשתי את אברהים סרור לשווא בכל האולמות האחרים ובאחדים מהמשרדים), ברור היה שהיום אינו כתמול שלשום ושהאסיר הזה אחר. קודם כל, לא היו ענני האפור והחאקי הרגילים, כי רוב לובשי המדים היו בחופשת נבי ח'ד'ר, וכבר היה אפשר לנשום יותר בקלות - הרבה פחות רעש בעיניים והפרעות שמע וריכוז, מבלי שהתמעטה כהוא זה תחושת ה"ביטחון". אבל עוד יותר בולט היה האיש שמילא את קופסת הנאשמים. לא היה אפשר לטעות בו - ברור היה שהוא עדיפואי מהליגה הראשונה. הוא אמנם עמד בתא הנאשמים בחולצה חומה של שירות בתי הסוהר, אבל בכל זאת נראה כמי שמנהל את חצרו. מתחת לחולצת האסירים קצרת השרוולים היה לבוש בגד שחור שנראה חדש, נקי ומוקפד. סביבו עמדו ארבעה בני משפחה (ביניהם אחיו פאיז טיראווי) - פי שניים מהמותר לרוב האסירים - ושוחחו אתו חופשי כחצי שעה עד שהגיעה התפאורה - השופטים, המתרגם והרשמת. מפקד המתרגמים תרגם את הדיון.

אני מנחשת שאורחיו היו בנו, ילד שנראה כבן שש, ואשתו, ואתם היה זוג נוסף. כל מי שנכנס לאולם בירך אותו לשלום, רבים בלחיצת יד, אחדים מעורכי הדין בנשיקות.

אז הופיעו הסנגורים, תל אביביים בעליל, עוד לפני שנודע לי שהם ממשרדו של אביגדור פלדמן. והכי חשוב - הם עשו את העבודה שבדרך כלל מצפים מסנגורים לעשות ולעתים רחוקות כל כך רואים אותם עושים בפועל בבית המשפט הצבאי בסאלם. אבל בעצם זה היה יותר מכל דבר אחר שיח חירשים. השופטת הייתה צריכה "לתרגם" לחוקרים המעידים את שאלות הסנגור. לא מפני שהם לא מבינים עברית, אלא כי הם מעולם לא העלו על דעתם לפקפק באופן החקירה, בהרשעה על סמך מדובבים או מפלילים, באיום על נחקר ושימת מלים בפיו. זה מה שלימדו אותם, זה מה שהם תמיד עשו, ואין להם שום סיבה להבין פתאום שמישהו רוצה לדבר על זה.

אם הבנתי נכון, עיקר העניין של ההגנה היה לנסות לקעקע את מסכת ההפללה על ידי חשיפת פגמיה של שיטת החקירה והעלאת ספק בדבר תקיפות של הרשעה על יסוד נוהל מדובבים ואימרות מפלילים. הופיעו שני עדים, שניהם חוקריהם של המפלילים של טיראווי, שפעלו באותם אמצעים שכולנו מכירות ואוהבות. כך שלכאורה, לא היה כל חדש בביקורת שהופנתה כלפי השיטה. אבל, עצם אמירתה היא חידוש, לפחות כאן.

שני חוקרים העידו על שלושה מנחקריהם שהפלילו את טיראווי: ראיד אבו סריס, מוחמד אבו טובו ופיראס ריאן. כל שלושת המפלילים ביקשו בעדותם בבית המשפט לסגת מהאימרה עליה הם חתומים, בטענה שהיא אינה אמת.

מהחקירה שניהל התובע למדנו כי החוקרים המעידים עשו הכול על פי הנוהל - בדקו את כשירותו הרפואית של הנחקר שלהם, דיברו אתו בשפתו, נתנו לו לרשום בכתב ידו ובערבית את השאלות והתשובות, לקרוא מה שכתב ולחתום על כל עמוד. הכול כמובן מתוך מטרה להגיע לחקר האמת וכל שנאמר נאמר על ידי הנחקר מרצונו החופשי. מהחקירה הנגדית, של הסנגור התל אביבי עם הקוקו, אפשר היה להתרשם אחרת, אבל, שוב, אני מבטיחה לכן שלהוציא אותנו אף אחד לא יטרח.

 

ראיד אבו סריס: הסנגור הזכיר לבית המשפט שכשהעיד אבו סריס בבית המשפט טען שמסר את שמו של טיראווי כי היה במצב נפשי קשה ולא ידע על מה הוא מדבר. בחקירתו הנגדית העלה שתי טענות, האחת שהאיש היה ידוע כצרכן של אקסטזי, מריחואנה, חשיש ואלכוהול. הוא העלה את הסברה שהגיע לחקירה רק ביום הרביעי למעצרו (נעצר ב16- והובא לחקירה רק ב20- באוגוסט 2006) מפני שעד אז היה "מסטול מת" ובעת החקירה היה כנראה בקריז. הטענה השנייה שלו הייתה שעל פי עדותו של אבו סריס טיראווי הפחיד אותו, אך מרגע שהחוקר שמע את השם טיראווי הפסיק לשאול שאלות רלוונטיות ולמעשה הוביל את אבו סריס להפליל את טיראווי, שהיה לו כנראה אינטרס אישי להפלילו. נמצאה לו הזדמנות להיפרע ממשהו שמפחיד אותו. מכל מקום, אמת, אמר הסנגור, לא היה אפשר לחפש בחקירה של העד הזה, שעל דבריו נסמכת התביעה.

אבו סריס נעצר ב 16.8.06 כשב"ח, וב 10.5.07 הורשע בהובלת המחבל שהתאבד בבית הקפה בתל אביב במארס 2002.

יש להניח שגם את הבסיס להרשעתו של אבו סריס אפשר וצריך היה לאתגר, בדיוק כמו במקרה טיראווי שלפנינו, אבל הוא לא עדיפואי, אלא סתם תושב השטחים שעבד בישראל והתמכר לסמים ואלכוהול.

 

מוחמד אבו טובו אמר בביהמ"ש שכשהוא נשאל על טיראווי בחקירה הוא רק אמר שהוא עובד ברשות. "החוקר היה אומר לי כל דבר", אמר, בהתייחס לאימרה. הפרקליט הצביע על כך שאין זכ"דים הקודמים לאימרה, וזה מצביע על חקירה על סמך תרגיל מדובבים. הרי לא ניהלת חקירה של ארבעה עמודים "על עיוור", אמר לחוקר.

פיראס ריאן נעצר עם ג'מאל טיראווי. גם במקרה זה נטענו שתי טענות עקרוניות שמעלות ספק ביחס לקבילות תביעה המסתמכת על מפלילים. הטענה הראשונה הייתה שעל פי העדות שנתן המפליל בבית המשפט הוא רצה לחזור בו מאימרתו, ואז איים עליו החוקר ש"יחזיר אותו ל 90 יום לתאים, לשב"כ ולסבל", על אף שבעת החקירה דחק בו לחתום על הכתוב באומרו שבבית המשפט יוכל להגיד מה שירצה. בטיעונו השני השווה הסנגור את הזכ"ד של חקירת השב"כ של ריאן מיום 24.6.07 לאימרה על סמך חקירת החוקר הנחקר מ 26.6.07 (יומיים אחר כך). אלה שני טקסטים מאוד ארוכים וזהים כמעט לחלוטין, לרבות רשימה המצויה בשניהם של עשרה שמות, ואחרי כל שם פרטי בעליו (גיל, מקום מגורים, מצב משפחתי, תעסוקה וכו'), המופיעות בשניהם ובדיוק באותו הסדר. הסנגור לא נראה משוכנע כשהחוקר השיב בשלילה לשאלתו אם לא הקריא לנחקר את הזכ"ד בחקירתו, כלומר שם את האימרה בפיו.

משרד אביגדור פלדמן מתכוון להגיש בג"צ אחרי שביהמ"ש הצבאי לערעורים דחה עתירתו לגילוי ראייה או חומר חקירה נוסף ביחס לעוד עד תביעה במשפטו של טיראווי. בתום המשפט ביקש הפרקליט לא לחקור את אותו עד עד אשר תשיג ההגנה צו ביניים או התערבות בג"צ.

החלטת בית המשפט, נשיאה ושני שופטים, היא להשאיר את תאריך חקירת העד ליום שנקבע - 31.1.10, אלא אם יוצא קודם צו ביניים, ולקיים גם את הישיבה שנקבעה ליום רביעי שלאחריו - 3.2.10. אם יוחלט לחשוף חומר בפני ההגנה, הבטיחה נשיאת בית המשפט, בית המשפט לא יפגע בהגנת הנאשם, אבל הסיכוי שבג"צ יתערב, היא אמרה, הוא כידוע קלוש.

להוציא מקרים ספורים שבהם התלחש עם הסנגור או התנשק עם עורכי דין שחלפו באולם ביהמ"ש ונעצרו לברכו, טיראווי התנהג כאילו ההתנהלות המתרחשת סביבו כלל אינה נוגעת לו. הוא היה עסוק כל העת בשיחות ערות עם אורחיו, במחוות ידיים ותנועות שפתיים. ענני האפור והחאקי לא היו שם לחצוץ ביניהם.

 

 

הארכת מעצר שלישית של מוחמד עות'מאן עזאת מוצטפא - ת.ז. 901095380

שופט - סא"ל אליהו נימני

חוקר - רס"ב לוטוף מרעי

סנגור - עו"ד מחמוד חסאן

 

ברקע

בגלל הבלגן ששורר בימים אלה בבית המשפט הצבאי שומרון, שוב לא הגיעו בזמן כל מי שהיו צריכים להיות באולם, והשופט, אחרי שהגיע, חזר ויצא. לעומת זאת, העציר הוכנס בינתיים, וגם עורך הדין הגיע, וגם אביו של העציר כבר ישב על ספסל משפחות החשודים, והנה כבר יצא מתוק מעז. הסנגור ומרשו יכלו לשוחח ארוכות, באופן יחסי, ובאין מפריע, באופן יחסי. האב ובנו יכלו לדבר במחוות ידיים הרבה יותר זמן מכפי שהם יכולים בדרך כלל, ושאר הצופים יכלו להחליף חוויות.

אז ככה - האב - מזוקן, אפור וכחוש עם עיניים גדולות - ישב בפינתו ובכה, ועו"ד מחמוד חסאן ניגש וחיבק אותו חיבוק אמיץ.

שני נציגי Pax Christi, שמצאתי בשער הכניסה כשהגעתי, סיפרו לי שביקרו אצל המשפחה בג'יוס יום קודם.

עו"ד התעדכן בינתיים בדברים שמרשו עבר מאז פגישתם האחרונה והשתמש באינפורמציה בדיון. רק ניסיונותיו לתת לו כוס מים הזניקו לעברם שלושה סוהרים. זה, משום מה, אסור.

נקודת המוצא

נקודת המוצא של הסנגוריה היא שמעצרו של מוחמד עות'מאן הוא מעצר שווא וממילא כל החקירה אינה לצורך השגת מידע אלא לצורכי ענישה בלבד, וכך הוא גם אמר בדיון. הדיון נפתח בהתנגדות שלו לבקשת המשטרה להארכה של 23 יום נוספים לצורכי חקירה. לי זאת היתה הפעם הראשונה ששמעתי בסאלם סניגור מונה בפני המערכת את כל כשליה בהגנה על מרשו.

הדיון - מצד הסנגוריה

קודם כל, ובניגוד לכל התקדימים המוכרים לי, הדיון, שהתחיל לבסוף ב 11:00, נמשך קרוב לשעה. בדרך כלל דיונים בהארכת מעצר מסתיימים אחרי עשר דקות לכל היותר.

עו"ד חסאן התחיל בתחקור החוקר על התקדמות החקירה והציע את האינטרפרטציה שלו, כנראה על סמך דברים של מרשו.

הוא טען, למשל, שב 15 באוקטובר, ידוע לו כי מרשו היה קשור לכיסא החקירה במשך 11 שעות. כשבתשובה לשאלתו אמר החוקר שיום חקירה זה הניב חמישה עמודים (המצויים בפני כבוד השופט בדוח החסוי), ביקש הסנגור לדעת איך זה, ובעצם אמר שאם כך, אז אחת מן השתיים - או שדברים שהנחקר אמר לא נרשמו כי לא התאימו למה שחוקריו ביקשו לשמוע, או שהיה קשור לכיסא כענישה, ורוב אותן שעות בעצם לא נחקר כלל. לחיזוק התיאור של אותו יום אמר עורך הדין כי מרשו נרדם על כיסא החקירה ונשפכו עליו מים כדי להעירו. החוקר אמר שלא ידוע לו על כך.

באותה הזדמנות הזכיר עורך הדין שהנוהל בכלל פסול, אם כך או כך, ושנוהל חקירה פסול אחר שימש את חוקריו של מוחמד עותמאן בראשית חקירתו, ועד שנקראו לסדר על ידי בית המשפט: איום לפגוע באחותו. יצוין גם, שכל הזמן הזה מוחזק עותמאן בבידוד.

הוא המשיך וטען שיש לו תחושת בטן שאין כל התפתחות בחקירה שיש בה לבסס את החשדות כלפי מרשו, ושהיא הולכת סחור סחור. הוא ביקש לדעת איך זה, למרות שמרשו נעצר כבר ב 22 בספטמבר, טרם נגבתה ממנו עדות משטרתית. הוא הזכיר לחוקר כי בהארכה הקודמת נתנו לו 12 יום להשלמת החקירה וביקש לדעת למה לא מלאו אחר החלטת בית המשפט. בהארכה הקודמת, הזכיר, קבע גם בית המשפט שאין התקדמות בחקירה, אין חשד ספציפי, ראייה חיצונית או נחקרים נוספים בפרשה. יש להם רק תשובותיו של החשוד, והם שבים ושואלים אותו את אותן שאלות כי זה כל מה שיש להם.

עוד טען עורך הדין כי מרשו משתף פעולה עם חוקריו ועונה על כל שאלותיהם, שהוא בן 33 ומעולם לא התחכך עד כה עם הרשויות, שכל מה שעשה, גם אם אינו מוצא חן בעיני השב"כ, הוא כשר וחוקי. הוא גם ענה על החשד שבגינו הוא נחקר - פגישה לכאורה עם סוכן חזבאללה בירדן, שמעלה את החשד לכאורה שהעניק לארגון זה שירותים. החשוד סיפר כי אכן נפגש עם מישהו בירדן וקיבל ממנו פוסטרים נגד הקמת גדר ההפרדה.

לסיכום הוא טען שאין כל עילה להמשך מעצרו. אין למרשו עבר פלילי, מקום מגוריו ידוע, הוא עובד בעבודה מסודרת ולומד, ואין כל מניעה לשחררו בערבות. הוא לא יפר את הערבות ויהפוך למבוקש בגלל פעילות חוקית לגמרי.

לבסוף הוא פנה אל השופט וביקש שיקרא את תיק החקירה בעיניים של סנגור, מפני שהוא, עורך הדין של החשוד, מוגבל ביכולתו להגן עליו מפאת חיסיון הראיות המצויות בדוח הסודי.

מצד החוקר

החוקר לא היה בקיא בחומר, ובכל פעם שנשאל שאלה עיין דקות ארוכות בתיק שלפניו. התשובות שלו היו על הרצף של - לא יודע, חסוי, לא הייתי שם, זה היה השב"כ, חשדות חמורים נגד ביטחון האזור, חקירה מורכבת ומסועפת, יש צורך בהמשך מעצרו כי שחרור יגרום לשיבוש הליכי חקירה, סיכון ביטחון המדינה והימלטות מדין. את הטקסט האחרון הזה הוא ידע בביטחון גמור. ועוד טענה אחת טען בתוקף: החשוד משקר ביודעין.

על כך תהה עורך הדין בדברי הסיכום איך, לאור ידיעותיו הדלות במהלך החקירה וממצאיה, הוא כה בטוח בכך.

מצד השופט

השופט הגה את שם החשוד כמי ששומע אותו בפעם הראשונה, כלומר, הדי פרסומו העולמי של מוחמד עותמאן לא הבקיעו את גדרות בית המשפט הצבאי שומרון.

אחרי עיון של דקות ארוכות בדוח החסוי הוא אישר הארכה נוספת של 11 יום (עד 29.10.09), כי, טען, מהדוח עולה שיש פריצת דרך בחקירה, ויש עילת מסוכנות.

והאמת, מי יכול להאשים אותו? מנקודת מבטה של מערכת הכיבוש אין מסוכן מפלסטיני המתנגד לאלימות ולגדר ההפרדה בדרכי שלום. בייחוד נכון הדבר בקשר לגדר בכפר ג'יוס שעל התוואי שלה גם בית המשפט העליון בישראל קבע שאינו מידתי ושיש לשנותו. המדינה מתעלמת מהחלטת בית המשפט התעלמות חגיגית כבר שנים.

בינתיים הוגש ערעור על הארכת המעצר, והוא יידון בביהמ"ש בעופר ביום חמישי הקרוב, 22.10.09, בשעה 09:30.

מוחמד עות'מאן שוחרר בלי תנאים ב 13.1.10 אחרי תקופה במצצר מינהלי מה 23.11.09.
לרגל שחרורו פרסם ארגון א-דאמיר הודעה לעיתונות שבה גם מופיע חומר רקע על מוחמד עות'מן:

Mohammad Othman, a youth coordinator with the Grassroots Anti-Apartheid Wall Campaign (Stop the Wall), was released after 113 days in Israeli detention without charge or trial. Mohammad, 34, was arrested by Israeli soldiers on 22 September 2009 at the Allenby Border Crossing as he returned home to the West Bank from an advocacy tour in Norway. On 22 November, after 61 days of physically and psychologically exhausting interrogation, a military court judge ordered the end to Mohammad's interrogation. The next day, however, Mohammad was placed under administrative detention. Mohammad's administrative detention was renewed for a one month period on 22 December, but was later shortened by ten days by a military judge in the Court of Administrative Detainees. Although administrative detention is legally permissible only in emergency situations, threatening the "security of the state," and not as substitute for prosecution where there is no evidence to obtain a conviction, the military judge reduced Mohammad's detention order on the grounds that there had been no serious developments in the investigation into his case. Addameer and Stop the Wall contend that Mohammad's administrative detention was clearly arbitrary and based on impermissible grounds, in severe derogation from Israel's obligations under law.

סוג הדיון - תזכורת

לשבת לקום

ביום שלישי, 17 באוגוסט, 2009, היה לי המון זמן להסתכל בקיר מעל כיסאו הריק של השופט, באולם מספר 1 בבית המשפט הצבאי בסאלם. רק בעשר שלושים וחמש היינו צריכים לקום לכבודו, ולהתיישב אחרי שהוא התיישב, מתחת לשלושת הסמלים המקשטים את הקיר מאחוריו. בראשון מופיעים מאזני הצדק, שענף של זית מלופף עליהם, בלי מלים. בשני מופיעה המנורה בין שני ענפי הזית, ומתחתיה המלה "ישראל". בשלישי ענף הזית עוטף את החרב המפלחת את מגן הדוד, שמתחתיו הכיתוב "צבא הגנה לישראל". בטח תזכורת לכך שידינו מושטות לשלום.

אז קמנו שוב, כי השופט הצבאי סרן חיים ויסמונסקי, שהקדים את התביעה, החליט לא לחכות לה בישיבה באולם. אחרי שיצא התיישבנו וחיכינו לתובע. התובע הגיע סמוך לשעה אחת-עשרה. קמנו שוב לכבוד השופט השב והתיישבנו אתו.

כל אותה עת, בין קימה לישיבה של הקהל, התרוצצו באולם שבעה סוהרים כרסתנים במדי האפור של שב"ס - הכניסו עצירים, הסירו מידיהם את האזיקים, החזירו את האזיקים, הוציאו אותם ושוב הכניסו והסירו אזיקים.

שמונה חיכו להישפט, רזים, חייכניים, בבגדי עציר חומים. שניים מואשמים בהחזקת אמל"ח וסחר בו, שניים ביציאה מן האזור ללא היתר, שניים בחברות ופעילות בהתאגדות שאינה מותרת, אחד ביידוי חפצים ואחד בפח"ע אחר.

כשיום העבודה החל בבית המשפט הצבאי בסאלם השעה כבר הייתה אחת-עשרה בבוקר.

הכל יחסי

עמאד עז אלדין מוחמד מראעבה, ת"ז 948979455, תיק בית המשפט 3542/09, הוא יליד 1986, עוד מעט בן 23, עומד לסיים ארבע שנות לימודים לקראת תואר בהוראת ערבית, באוניברסיטת אל-נג'אח, ולהתחתן. אלא שביום רביעי, 22 ביולי, 2009, בשתיים בבוקר, הגיע צבא הגנה לישראל לביתו שבעזון עתמה בנפת קלקיליה, והיום, 17 באוגוסט, 2009, עומד להיגזר דינו באשמת חברות ופעילות בהתאגדות שאינה מותרת.

באולם מספר 1 של בית המשפט הצבאי בסאלם הוא הופיע בראשונה ביום חמישי, 6.8.09 , להארכת מעצר. הדיון ארך דקה וחצי. השופט אישר את ההסכם בין התביעה לסנגוריה להאריך את מעצרו של מראעבה בשמונה ימים. אף שאיש לא התנגד, בפועל הייתה ההארכה קצרה יותר והסתיימה בדיון נוסף בבית המשפט בסאלם, כבר ביום ד', 12.8.09.

ביום הקראת גזר דינו, חמישה ימים אחרי הארכת המעצר השנייה, הגיעה לבית המשפט בנוסף להוריו, שהיו גם בפעמיים הקודמות, אחת משמונה אחיותיו (יש לו גם ארבעה אחים). היא לא הורשתה להיכנס לאולם. לכל עציר שעומד לדין מותר רק שני אורחים ואין הסכמי עודפים.

בין יום תפיסתו במיטתו, 22 ביולי, עד שנראה בראשונה בסאלם, ב6- באוגוסט, בילה בג'למה.

האב ביקש מעורך הדין מוחמד זחאלקה שבהסדר הטיעון יגיד שהם מוכנים לשלם יותר קנס ובלבד שתקופת הכליאה תהיה קצרה. הוא קיווה ל 3 חודשים. בהתחשב בזה שברגיל על חברות בחמאס משלמים בשנה וחצי של שלילת חירות, עורך הדין, שהגיע לעסקת טיעון על חצי שנה, חשב שההישג שלו גדול.

הכבולים ואלה שאינם כבולים

התביעה דרשה 6 חודשים, אלפיים שקל קנס או חודשיים מאסר תחתיהם ומאסר על תנאי לתקופה על פי שיקול דעתו של בית המשפט. הסנגור הסכים. השופט סיכם, שאמנם עברו של עמאד נקי, ונכון, שמדובר בהתארגנות סטודנטיאלית, שאופיה תעמולתי בלבד. נכון שהוא היה חבר חמאס רק חודשים ספורים טרם מעצרו, שאין אינדיקציה לפעילות כלשהי מצדו, שהודה בהזדמנות הראשונה, שחסך מבית המשפט את הצורך בהבאת עדים, אבל - תחת תקנות ההגנה, שעת חירום, חברות ופעילות בהתאגדות שאינה מותרת היא בת ענישה, והוא אשם על פי הודאתו.

לפני הסיכום הוא הזכיר שאינו כבול להסכם בין התביעה לסנגוריה ויכול גם להכביד את ידו. זחאלקה הציע לו בעדינות שינסה את חוסר כבליו בשיפוט לקולא, אבל הצעתו נדחתה מסיבות סטטיסטיות. "זה קרה פעם?", "אה, באמת?", "בסאלם היה מקרה כזה?, מעניין". 

בתשובה לשאלה שלי למה היה כדאי להודות ולמה עסקת טיעון, זחאלקה הזכיר לי, שבהינתן מערכת החוקים שהאוכלוסייה בשטחים הפלסטינים הכבושים כפופה לה, הסדר טיעון הוא האמצעי היחיד שמבטיח קיצור התקופה של שלילת החירות.

בערב חג המולד השתא ישתחרר עמאד מראעבה מהעדר כבליו של השופט, מידיו הארוכות של חוק הכיבוש ומתורת היחסות המקומית, להמשיך את חייו. יצאנו בזול.

שופט: אחסאן חלבי

סנגור: איאד מחמיד

תובעת: מאיה הדר

נאשם: פאיז מאהר זכארנה ת.ז : 910754423

הנאשם הוחזר לכלא לאחר כ 17 חודשים שהיה משוחרר לאחר ערעור של בית המשפט על קולת עונשו . הנאשם ריצה עונש מאסר של 15 חודשים בכלא מגידו.  ב 28.2.08 זוכה הנאשם ושוחרר. לדברי התובעת גזר הדין היה מקל ולכן התביעה ערערה עליו. השחרור והזיכוי היו שגויים.

כתב האישום המקורי ייחס לו הנחת פצצה יחד עם מספר חברים. התובעת טוענת כי משקל הפצצה היה 35 ק"ג, ואילו הסנגור טוען כי משקלה היה 9 ק"ג בלבד.

(כדוגמה מביאה התובעת את המקרה של שר האוצר הפלסטיני אשר הוחזר להמשך ריצוי מאסר לאחר שסיים את ריצוי עונשו).

השופט חוזר ואומר  כי מדובר במקרה חריג.

על דוכן העדים עולה אביו של הנאשם ומספר כי לאחר שחרור הבן, נדהמו כל בני המשפחה שהוא נעצר בשנית מאחר והוא למד שירותי כיבוי והצלה ברשות הפלסטינית, הוא התארס ואמור להתחתן

ב 15.8.09 .הוא חי חיים נורמטיבים,ואינו מהווה שום סכנה לביטחון באזור. לכן הוא מקווה שבית המשפט ישחרר את בנו כדי שיוכל להמשיך בחיים נורמטיבים.

דברי הסנגור היו ארוכים במיוחד. אנסה לתמצת את הדברים העיקריים שבהם:

במהלך תקופת שחרורו שיקם הנאשם את חייו ולמד לקח מהמאסר שריצה, לא עירב את עצמו בכל עניין שיש בו כדי לפגוע בביטחון האזור.

בפרטי האישום המקוריים, לא צוין שהנאשם היה מעורב בתכנון ולא צוין כיצד נהייה מעורב. הוא אומנם נכנס לתמונה, אבל חלקו מתגמד לעומת חלקם של האחרים בביצוע העבירה. מבחינת הנאשם מדובר באירוע חד פעמי של מעורבות בסיוע להנחת בפצצה.  לא נגרם כל נזק מהנחת הפצצה. יש לאפשר לנאשם לשקם את חייו,  להטיל עליו קנס, ובלבד שהדבר יביא להחזרת הנאשם למסלול חיים טבעיים ונורמטיביים.

בית המשפט יצא להפסקה  וגזר הדין יינתן לאחריה.

גזר הדין:

א. 24 חודשי מאסר בפועל. מהתקופה תנוכה תקופת מעצרו של הנאשם החל מיום  9.12.06 ועד ליום 28.2.08. יתרת התקופה תחל מיום 15.7.09 יום מעצרו האחרון של הנאשם.

ב. 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 4 שנים מיום צאתו מן הכלא, והתנאי שלא יעבור את אחת העברות בהן הורשע.

(יש לציין כי פרוטוקולי הדיונים נכתבים בעברית. ביהמ"ש אינו מספק תרגום לערבית, דבר שהיה מאפשר לנאשמים ולבני משפחתם לקראו אותם ולהבינם.) 

 

אולם 3

השופט: רס''ן אחסאן חלבי

נוכחים שלושה תובעים, סרנים.
 

באתי לצפות בהמשך משפטו של המורה סעיד צאלח סעיד ח'טיב, שנעצר במחסום שקד-ברטעה ב 27.4.09 (ראו דוחות מ 3.5.09, 1.6.09).

צפיתי במשפטים נוספים שנערכו באותו אולם. לא תמיד הצלחתי לעקוב, למרות שהייתה בידי רשימת המשפטים.

ב 09:30 מוכנסים לאולם שני הנאשמים הראשונים ובני משפחותיהם.

השופט נכנס ב 09:38 והדיונים מתחילים.

• 1. 2814/08 - ראמי ראתב מוצטפא דיכ, ת''ז 912053923

נאשם בירי לעבר אדם.

שלב ההוכחות

סנגור: מוהנד חראז.

השופט רוצה לסיים את הדיון. הצדדים עדיין אינם מוכנים. השופט מחליט שהדיון יתחדש בשעה מאוחרת יותר. לא נשארתי לשמיעת המשך הדיון.

• 2. 3119/09 - מוחמד פאיק מוחמד מרשוד, ת''ז 945865343

נאשם בקשירת קשר לגרימת מוות.

שלב ההקראה

הסנגור חלבי מחליף את נאדר חראז.

הנאשם נראה צעיר מאוד. עו''ד חלבי קיבל את התיק רק לפני 24 שעות ומבקש דחייה.

ישיבת הוכחות  ב   17.8.09.

09:50 - מבקשים להכניס את סעיד ח'טיב, המשוחרר בערבות.

השוטרת הצבאית לא מוצאת אותו.

• 3. 2159/09 - עלאא טלאל לוטפי ריזק, ת''ז 850446329

נאשם ב'פח''ע אחר' [פעילות חבלנית עוינת].

שלב ההוכחות

הסנגור חלבי מחליף את מוהנד חראז.

מוותרים על העדים בהסכמת הצדדים.

ישיבת הוכחות הבאה ב 1.9.09.

 משפחתו של עלאא לא הגיעה לאולם. לבקשת הסנגור, השופט אומר שיוכלו לראותו אם יגיעו.

• 4. 2966/09 - סעיד מאג'ד עבד אלחמיד ג'ארף, ת''ז 411729023

נאשם בהחזקה וסחר באמל''ח

שלב הקראה

סנגור: נאדר חראז.

הצדדים ישתדלו להגיע עוד היום להסדר. הדיון יתחדש מאוחר יותר. לא נשארתי לשמיעת המשך הדיון.

• 5. 3040/09 - בשאר זוהיר אחמד ג'ריב, ת''ז 914246301

נאשם ב'פח''ע אחר'.

שלב הקראה

סנגורז: נאדר חראז

הנאשם נארה צעיר מאוד.השופט מסביר לו את פרטי האישום: מ 2004 ועד יום המעצר היה חבר בגיהאד האסלמי הפלסטיני, בקיץ 2005 החזיק יחד עם אחרים  מטעני זווית, השליך אותם בשטח פתוח, ושניים מהמטענים התפוצצו. הנאשם כופר בכתב האישום.

ישיבת הוכחות ב 17.8.09. יזומנו עדי תביעה 4,5,6.

• 6. 2495/09 - סאמר האשם אחמד סעדי , ת''ז 850229048

נאשם בחברות ופעילות [בהתאגדות לא מותרת].

סוג דיון: טיעונים לעונש

סנגור: רסלאן מחאג'נה.

הנאשם צעיר. מוכנסת המשפחה, אבא ואשה צעירה, נראית בהריון.

הסנגור מבקש משפט זוטא על קבילות ההודאה. התביעה זקוקה לשבועיים למציאת עדי הזוטא. המשפט יועבר לשופט אחר.

10:12 השופט שואל שנית על סעיד ח'טיב. שוטרת צבאית יוצאת להביא אותו.

משפט זה, לצפייה בו הגעתי, יתקיים עוד דקות ספורות (8).

• 7. 3120/09 - עלי אחמד מוחמד אחול, ת''ז 852532449

נאשם בחברות ופעילות.

שלב הקראה

סנגור חלבי מחליף את נאדר חרזי.

עו''ד חלבי קיבל את התיק רק לאחרונה. הנאשם כופר באשמה.

ישיבת הוכחות ב 17.8.09. יזומנו עדי תביעה 4,5,6.

• 8. 2329/09 - סעיד צאלח סעיד ח'טיב, ת''ז 907632368

נאשם בתקיפה והפרעה לחייל.

שלב הקראה

סנגור מואיד כבהא.

סעיד ח'טיב משוחרר בערבות. הוא לבוש בבגדיו ואינו יושב על ספסל הנאשמים אלא על ספסלי המשפחות. לשמיעת משפטו הוא נקרא אל דוכן העדים.

הנאשם כופר בכתב האישום.

הדיון הבא נקבע ל 18.8.09. הסנגור מבקש לחקור את העדים  2,3,4. מוותר על עד מס' 1.

הסנגור ממהר לבית משפט 'נורמלי' בחדרה. סעיד מקבל את הזימון ויוצא לדרכו.

• 9. 3045/09 - רפיק כמאל רפיק טנבור, ת''ז 850466376

נאשם ב'נשיאת משרה'.

שלב הקראה

סנגור: פארס אבו חסן. מגיע עו''ד העובד במשרדו של אבו חסן.

הנאשם כופר בכתב האישום.

ישיבת הוכחות ב  17.8.09 . יזומנו עדי תביעה 2,3.

• 10. 2971/09 - מוחמד ענאד פארס זבן, ת''ז 850759499

נאשם בהחזקה וסחר באמל''ח.

שלב הוכחות

סנגור: ג'מאל מחאמיד

מסיבה שלא הבנתי הנאשם אינו נמצא באולם. הסנגור מדבר עם השופט.

11. לצערי לא זיהיתי את פרטי הנאשם ואשמתו.

סנגור חלבי.

לסנגור טענת אליבי. בתאריכי האישום הנאשם היה עצור.

הדיון הבא נקבע ל 18.8.09 ויזומנו עדי תביעה 4, 3, 2.

12, 13, 14. לא הצלחתי לעקוב כראוי אחרי דיונים אלה.

15. 2955/09  - מחמד נור אלדין עבד אלקאדר, ת''ז 938497682

נאשם בחברות ופעילות.

שלב הקראה

סנגור דרעד סעדי מוחלף ע''י סנגור אחר.

הנאשם כופר באשמה.

ישיבת הוכחות ראשונה נקבעת ל 18.8.09.
 

16. 2322/09  - מג'האד נעמאן רבאח תלתין, ת''ז 850021387

נאשם בחברות ופעילות.

שלב הוכחות.

סנגור: נאאל זחאלקה.

ישיבת הוכחות הבאה ב 18.8.09. יזומנו עדי תביעה.

17. 2570/09 - מחמוד נביל מחמוד אלאח'רס, ת''ז 411508344

נאשם בקשירת קשר לגרימת מוות.

שלב הקראה.

ישיבת הוכחות נקבעת ל 18.8.09. יזומנו עדי תביעה.

18. לא זיהיתי את פרטי הנאשם.

יש הסדר טיעון מלא והשופט מאמץ אותו. הנאשם מודה בכתב האישום המתוקן.

העבירות הן יידוי אבנים ויציאה משטח צבאי סגור.

יידוי האבנים נעשה בשנים 2000-2003. האבנים נזרקו במספר הזדמנויות לעבר רכב ביטחון ולא נגרם נזק. היציאה משטח צבאי סגור בוצעה סמוך למעצר. הנאשם נכנס ללא היתר לשטח ישראל לצורך פרנסה.

גזר הדין 4 חודשי מאסר בפועל , 2000 ש''ח קנס או חודשיים מאסר תמורתם ו 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים.

19. הנאשם לא נמצא באולם.
השעה 11:25 והשופט מכריז על הפסקה עד השעה 11:45.

לא חזרתי לאולם אחרי ההפסקה.

השופט שמר על אווירה נינוחה למדי באולם. היה משהו מוזר בכך ששפת אימם של השופט, הסנגורים והנאשמים ערבית, אך הדיונים מתקיימים בעברית ובעזרת מתורגמן. מפעם לפעם השופט לא היה בטוח שהנאשם הבין הכול ופנה אליו ישירות בערבית.

     

    

 

 

 

 

10:00-14:15

בכניסה לשטח בית המשפט כתובת צבעונית גדולה: ''ומשפט שלום שפטו בשעריכם'' זכריה ח', ט''ז.

אולם 2

השופטת: סא''ל ורד אורנשטיין

באנו לצפות במשפטם של שני אחים שנאשמו בתקיפת חיילים במחסום חקלאי 609

ליד דיר אל ע'זון. ( ראו סעיף 13 בדו''ח מיום 1.6.09).

צפינו בדיונים נוספים.
 

1.עקב ויכוח על זכותנו לקבל את רשימת הדיונים והעדרה על דלת האולם, איחרנו להיכנס לדיון הראשון, ולא שמענו את פרטי הנאשם.

יש הסדר טיעון סגור. הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן במגוון עבירות: סחר באמל''ח, נסיון לקשירת קשר לירי לעבר אדם, זריקת אבנים, זיוף מסמך ויציאה משטח צבאי סגור.

הסחר [באמל"ח]היה רכישת ציוד מאולתר. הניסיון לקשירת קשר אירע כשנה לפני המעצר. הנאשם דיבר עם אחיו, שסרב להצעתו, על ביצוע פיגוע ירי. זריקת האבנים בוצעה כארבעה חודשים לפני המעצר, לעבר סיור צבאי שעבר במרכז הכפר ולא נפגע.

הזיוף היה של ת''ז ישראלית, בעזרתה נכנס הנאשם לשטח ישראל.

השופטת מאמצת את הסדר הטיעון: 18 חודשי מאסר בפועל מיום המעצר, 3000ש''ח קנס

או 3 חודשי מאסר תמורתם ו 8 חודשי מאסר על תנאי.

לבקשת הסנגור השופטת מממשת הבטחה קודמת ומאפשרת לאבי הנאשם ולאחיו הקטן לדבר איתו.

2. 2070/09 -  נור אלדין עבד אלכרים נאיף עטאטרה ת''ז 850117268

נאשם ביצור וזריקת חפץ מבעיר.

סוג הדיון: תזכורת

סנגור: איאד מחמיד

יש הסדר טיעון סגור. השופטת אומרת שהנאשם וחברו רכשו בנזין בתחנת דלק להכנת בקבוקי תבערה, השליכו את הבקבוקים ויידו אבנים לעבר כלי רכב בכביש ראשי. לא נגרם נזק מהמעשה והבקבוקים לא נדלקו. המעשה נעשה שלא במסגרת חברות בארגון.

לנאשם עונש מאסר על תנאי של 7 חודשים.

על הנאשם נגזרים 6 חודשי מאסר בפועל, 1000 ש''ח קנס או חודש מאסר תמורתם ו 6 חודשים על תנאי למשך 5 שנים. העונש על תנאי הקודם יופעל באופן ש 3 חודשים ממנו מצטברים

ו 4 חופפים, כך שלמעשה מוטלים על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל.

3. 1459/09 - מוחמד עבד אלחפיד מחמד חאלד - ת''ז 850348921  

נאשם בידוי חפצים

סוג הדיון: תזכורת פנימית

סנגור ריאד עארדה

הנאשם אינו נוכח. הודה כבר ב 16.6.09 לפני השופט רס''ן לוי. אין צורך בצו הבאה.

המשך הדיון ב 5.7.09.

4. 1753/09 - עמאד צאיל שנאעה - ת''ז 414958017

נאשם בחברות ופעילות בהתאחדות אסורה

סוג דיון:  הקראה

סנגור: מחמוד חסאן.

טענת אליבי בוטלה ויש דיון על הסדר טיעון.

המשך הדיון ב 20.7.09.

5. 1986/09 - יוסף עבד אלראוף מוחמד ברהוש - ת''ז 907349872

נאשם בירי לעבר אדם

סוג הדיון: הקראה

סנגור: מוצטפא עזאמטה

בדיון נוכח סנגור נוסף, פארס אבו חסן. שני הסנגורים נוסעים לחודש לחו''ל,

ולכן נקבע המשך הדיון ל 10.8.09.

6. 1757/09 - ראמי מאלכ ראדי אגבר, ת''ז 853052447 

נאשם בחברות ופעילות בהתאחדות אסורה

סוג דיון: הוכחות

סנגור: פארס אבו חסן

נאשם צעיר מאוד. יש הסדר טיעון סגור. הנאשם פעל בהתאחדות בלתי מותרת עוד בתקופת בית הספר, השתתף בתפילות של תנועת תלמידים השייכת לחמאס.

מדצמבר 2008 פעל בארגון נוסף השייך לחמאס וגייס אליו אחרים. הפעילות נמשכה עד יום המעצר, הייתה סטודנטיאלית ונשאה אופי תעמולתי ולא צבאי. חלק משותפיו לפעילות כבר נשפטו ונדונו לתקופות מאסר קצרות מזו שסוכמה בהסדר, כי פעילותם הופסקה טרם מעצרם. הסנגור מבקש לתת לנאשם הזדמנות לחזור ללימודיו באוניברסיטה.

השופטת מאמצת את ההסדר: 11 חודשי מאסר בפועל, 2000 ש''ח קנס ו 6 חודשים על תנאי.

שוטר צבאי שואל אם להכניס כבר את האחים. עדיין לא.

7. לא קלטנו את פרטי הנאשם ולא הופיע ברשימה.

הוא משוחרר בערבות, בא בבגדיו ואינו יושב על ספסל הנאשמים אלא עומד ליד דוכן העדים. השופטת שואלת אם יש לו סנגור. היה לו סנגור, עו''ד שרעב, שכבר התפטר.

העניין נמשך מ 2006. מדובר בעבירת תנועה - נהיגה ברכב ללא רישיון ועוד. מחפשים את הקבלה עבור הערבות. מסתבר שנמצאת אצל העו''ד המתפטר.

הדיון נדחה ל 20.7.09 , ועל קצינת בית המשפט לוודא שעו''ד שרעב יתייצב או ידאג להבאת
שובר הערבות של הנאשם בסך 1500 ש''ח.

8. 1929/09 -  פרטים לא הופיעו ברשימה.

הנאשם לא היה נוכח. הסנגור רצה לבוא בדברים עם התביעה.

נקבעה ישיבת הוכחות ל 20.7.09 ויזומנו עדי תביעה 4, 5.

שואלים שוב אם להכניס כבר את האחים.

9. 3196/08  - מוחמד חסן עבד אלרחמן אלחגאגלה, ת''ז 994476349 

נאשם ביציאה מהאזור ללא היתר

סוג דיון: הקראה

סנגור: נאאל זחאלקה

הנאשם וסנגורו לא נוכחים. השופטת והתובע משוחחים ביניהם. לא הבנו מה קורה.

12:00 השופטת מכריזה על הפסקה עד 13:00.

13:00 מכניסים את האחים לאולם. לא יושבים יחד, הבוגר על ספסל הנאשמים והצעיר על ספסל צדדי. ההורים ואח נוסף נוכחים באולם.

חוזרים ל  9. מסתבר שלא נוצר קשר עם הנאשם, המשוחרר בערבות של 2000 ₪. 

השופטת אומרת שחבל לחלט את הערבות. הדיון נדחה ל 27.7.07.

10. 5041/08  - צבחי מוחמד סלמאן אבו עדואן, ת''ז 909496259

נאשם בשימוש בתעוד מזויף

סוג דיון: הקראה

שם סנגור לא רשום.

הנאשם אינו נוכח. לא נכח גם בדיונים קודמים. לא זומן לדיון זה כי לא היה זמין.

משוחרר בערבות של 800 ש''ח. השופטת נותנת לו הזדמנות נוספת להופיע כדי לא לחלט את הערבות.

הדיון  הבא נקבע ל 27.7.09. על קצינת בית המשפט להודיע לו.

11,12. לאחים, מצעב ומעאד ברכאת, יש הסדר טיעון לא סגור. הוסכם על תקופת המאסר אך לא על גובה הקנס. עו''ד ג'מאל מחאמיד, סנגרו של מעאד אומר שהוא מרגיש רע שההסדר נופל על הקנס, שקופת המדינה תיפגע אם לא ישלמו.
 

13. 4748/08  - מחמד עדנאן מוצטפא הרשה , ת''ז 852331024

נאשם בשימוש בתיעוד מזויף

סוג דיון: הקראה

שם סנגור לא רשום.

לא נוצר קשר עם הנאשם. הדיון  הבא נקבע ל 27.7.09.

11,12. חוזרים לאחים. השופטת מציעה שישאירו את הקנס לשיקול דעתה. הסנגור אגברייה מהסס. הסנגור מחאמיד מדבר עם אבי הנאשמים. התובע הולך להתייעץ.

13:35 מוכרזת הפסקה, כנראה לסגירת עסקת הטיעון.

13:45 הדיון מתחדש. התובע במשפטיהם של האחים מצעב ומעאד ברכאת הוא סגן לואי אלמן.

11. 1749/09 - מצעב פואז אבראהים ברכאת, ת''ז 854129673

נאשם בתקיפה והפרעה לחייל

שלב הוכחות

סנגור: ויסאם אגברייה.

יש כבר הסדר טיעון סגור. הנאשם מודה בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה שאירעה כאשר נכנס למרחב התפר יחד עם אחיו, סרב לעבור בידוק והחלה אלימות בינו לבין חייל. השיקולים להסדר הטיעון כוללים קושי ראייתי הנובע מגרסאות שונות של החיילים ושל הנאשמים, ומכך שאין תיעוד רפואי על מצבם של החיילים.

הנאשם היה קטין בזמן ביצוע העבירה וזו עבירתו הראשונה. בסופו של דבר הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט.

גזר הדין 5 חודשי מאסר בפועל מיום המעצר ב 27.2.09, 1000 ₪  קנס או שבועיים מאסר תמורתו, 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 5 שנים.

12, 1750/09 - מעאד פואז אבראהים ברכאת, ת''ז 858570740

נאשם בתקיפה והפרעה לחייל

שלב הוכחות

סנגור: ג'מאל מחאמיד

יש הסדר טיעון סגור כמו אצל מצעב. מעאד כבר עבר למרחב התפר, אבל כאשר התחילה  אלימות בין אחיו הצעיר, מצעאב, לבין חייל, הצטרף מעאד לאחיו. אשמתו של מעאד פחותה מזו של אחיו, אך הוא אינו קטין ולכן עונשם זהה.

יש לציין את האווירה הנינוחה יחסית שהייתה באולם המשפט. כשהשופטת והצדדים דיברו ביניהם יכלו הנאשמים ובני משפחותיהם להגניב מילים אלה לאלה בלי שיצעקו עליהם ויאיימו עליהם בהוצאה מהאולם.

אחרי המשפט שוחח איתנו עו''ד ג'מאל מחאמיד והסביר את הצורך המעשי בהסדר טיעון,

כדי שהנאשמים לא ישבו במעצר זמן רב יותר מהעונש שיושת עליהם, גם אם אין זה משקף משפט צדק וגם אם הייתה אפשרות תיאורטית לזיכוי בגלל אי אמינות העדים. לדבריו משפט עם עדויות והוכחות היה נמשך כשנה. האחים הנאשמים ישוחררו בעוד פחות מחודש. אומר לנו שהתביעה דרשה 2000 ש''ח קנס לכל אחד מהאחים, ובמו''מ הנוסף על הסדר הטיעון הצליחו להוריד ל 1000 ש''ח לכ''א. עו''ד.

 

היום משפטו של סעיד צאלח סעיד ח'טיב, שבמעצרו במחסום שקד-טורה אנה נ''ש ואני נכחנו ב 27/04/2009
(ר' דו''ח סאלם מ 3.5.09).

אני מקבלת רשימה של 24 דיונים ונוכחת ב 12 מהם.
השופט רס''ן גיורא אלדן.

אני נוכחת בדיון נוסף באולם אחר.

1. 2635/08 עמיד סעיד מוחמד עיאד, ת''ז 950228890

נאשם בקשירת קשר לגרימת מוות

סנגור: מוהנד חראז

סוג דיון: טיעונים לעונש.

תקופת מאסר זהה לימי המעצר

התובעת אומרת שיש הסדר טיעון, הנאשם הורשע בישיבה קודמת.

עשרה ימים לפני מעצרו נפגש הנאשם עם אישה והציע לה לבצע פיגוע התאבדות או להציע מועמד אחר. התובעת מסכמת שעל אף חומרת העבירה והנזק שיכול היה להיגרם ברכוש ובנפש, השותפה לא הסכימה לבצע את הפיגוע, לא נבחר יעד ולא סוכמו פרטים, כך שהעבירה הייתה בשלב של דיבורים ולא הייתה פעילות למימושה, לא הייתה חברות בארגון עויין.

עברו של הנאשם אינו נקי. ב 2004 נכשל בעבירה של קשירת קשר. הנאשם הודה והיה חיסכון בזמנו של בית המשפט, כי לא היה צורך בשמיעת עדים. יש בתיק קושי ראייתי, ולכן התביעה הסכימה להסדר טיעון. 14 חודשי מאסר זו ענישה הולמת שמשרתת את האינטרס הציבורי.

הסנגור מצטרף לתובעת ומוסיף שהתיק מבוסס על עדות של אישה עם בעיות משפחתיות ונפשיות. אין כל חיזוק לעדותה. לו היו נשמעים עדים נוספים, הנאשם היה מזוכה.

הנאשם אומר שהוא המפרנס היחיד במשפחתו ושלא יחזור על מעשיו.

השופט פוסק שאין ראיות בידי התביעה להרשיע את הנאשם. אומר שהתוצאה העונשית של הסדר הטיעון שוות ערך לזיכוי. גוזר על הנאשם ימי מאסר כימי מעצרו עד כה.

אומר שזה לא עונש כבד, למרות ששלילת חירותו של אדם אינה עניין של מה בכך.

השופט מאמץ את הסדר הטיעון, עונש מאסר בפועל כימי המעצר מ 23.4.08. הנאשם מסיים היום לרצות את מאסרו.

המאסר על תנאי, שכבר היה לנאשם, הוארך בשלוש שנים.  24 חודשי מאסר על תנאי לחמש שנים מיום צאתו מהכלא (היום), שלא יעבור את העבירה בה הורשע שעניינה פגיעה בגופו של אדם בנסיבות ביטחוניות.

את שמחת הנאשם ומשפחתו אפילו לא אנסה לתאר.

2. 2284/09 מוחמד נאצר מחמוד ענאתי, ת''ז 852300839 נאשם בהחזקה וסחר באמל''ח, סנגור נאדר חראז

סוג דיון: הקראה

בחור צעיר, באולם נמצאים הוריו ותינוקת.

השופט דוחה את הדיון ל 13.7.09. עד אז ידונו הצדדים על מידת העונש.

3. 1009/09 חנין זיאד כמאל נצר אללה, ת''ז 910651793 

נאשמת ביציאה מהאזור ללא היתר

סנגור: חסן תיתי

סוג דיון: הקראה

השופט מזדעזע

הנאשמת אישה צעירה שנשואה לערבי אזרח ישראל. היא מודה באשמה ומאשרת את הראיות, עברה נקי וזו מעידתה הראשונה. נדונה לשלוש שנים מאסר על תנאי.

הסנגור מבקש לקצר את תקופת התנאי, כי בתקופה זו לא תוכל לקבל אישור כניסה לישראל להיפגש עם בעלה. השופט מזדעזע, לא תוכל לראות את בעלה שלוש שנים?

מצב בלתי נסבל. השופט מבטל את המאסר על תנאי.

4. 2153/09 מוחמד אברהים עבד אל עזיז יאמין, ת''ז 852378611 

נאשם בהחזקה וסחר באמל''ח

סנגור: מוצטפא עזאמטה

סוג דיון: הקראה

בחור צעיר, חיוור. הדיון נקבע ל 13.7.09.

5. 2468/09 פואד טאלב סעיד אשקר, ת''ז 850203118 

נאשם בחברות ופעילות בארגון עוין

סנגור: מוצטפא עזאמטה

סוג דיון: הקראה

הסנגור מסביר לנאשם את כתב האישום.  הנאשם כופר באשמה. 

הדיון הבא נקבע ל 13.7.09 .

6. 2158/09 עבדאללה חאלד עבדאללה סלואדי, ת''ז 850361684

נאשם בהחזקה וסחר באמל''ח

סנגור: מוצטפא עזאמטה

סוג דיון: הקראה

יזומנו ארבעה עדים.

הדיון הבא נקבע ל 13.7.09.

7. הגיע תורו של סעיד ח'טיב, לצפייה במשפטו הגעתי, כאמור, במיוחד.

 2329/09 סעיד צאלח סעיד ח'טיב, ת''ז 907632368 

נאשם בתקיפה והפרעה לחייל במילוי תפקידו

סנגור מואיד כבהא

סוג דיון: הקראה

הפתעה: סעיד איננו, השופט מבקש מאיש שב''ס לברר מה קרה. הסנגור אומר שראה את סעיד בסאלם כבר ב 09:30. הסנגור אינו יכול  להמתין זמן רב כי עליו להיות בבית המשפט בחיפה, הוא כעוס ומרוגש.

מסתבר שסעיד נלקח לחקירת משטרה. השופט מורה לאנשי שב''ס ולמשטרה לדאוג שסעיד יופיע באולם תוך 15 דקות. בינתיים ממשיכים.

8. 2156/09 סיף אלדין חוסאם צאלח עווד, ת''ז 851975185

נאשם בהכנת/זריקת/הנחת פצצה

סנגור מוצטפא עזאמטה

סוג דיון: הקראה

בחור צעיר. הסנגור מסביר לו את כתב האישום. מבקש דחייה ל 13.7.09. כולם מסכימים.

לאחות הנאשם נולד תינוק והוא מורשה לברך את משפחתו באולם בית המשפט. הללויה!

9. 2285/09 אחמד זיאד מוחמד קשמר, ת''ז 850063025 

נאשם בחברות ופעילות בארגון עויין

סנגור: מחמוד חסאן

סוג דיון: הקראה

הסנגור מבקש דחיית הדיון ל 13.7.09.

חוזרים ל 7. מגיע איש שב''ס ומודיע שסעיד יבוא בעוד שלוש דקות. ממשיכים בינתיים.

10. 2146/09 יוסף ח'ליל יוסף חג'אב, ת''ז 854327731 

נאשם ביצור וזריקת חפץ מבעיר

סוג דיון: הקראה

בחור צעיר. משפחתו, ביניהם ילדה קטנה ומתוקה, מנסים ליצור קשר מרחוק. הילדה מספרת בתנועות ידיים משהו חשוב מאוד והנאשם שולח לה נשיקה מכל הלב.

הנאשם נראה מאושר, לא מקשיב כלל לדברי השופט. הדיון נדחה.

11. 2328/09 מוחמד ראג'ח מוחמד אלבזור, ת''ז 907629513 

נאשם בחברות ופעילות בארגון עויין

סנגור: מוהנד חראז

סוג דיון: הקראה

הנאשם כופר באשמה.

הדיון הבא נקבע ל 13.7.09.

שוב חוזרים ל 7, סעיד צאלח סעיד ח'טיב

נציג משטרת ישראל מבהיר: לאחר בידוק ביטחוני סעיד ישב באולם ההמתנה. כעבור חצי שעה אנשי שב''ס בדקו את תעודות הזיהוי של הממתינים ולקחו את סעיד לתשאול. נמסר להם שסעיד הגיע למשפטו וביקשו לא להאריך בתשאול. לצערו של השוטר התשאול התארך, כי ביקשו לסיים את חקירת הנאשם לפני שיתייצב למשפט. השוטר מתנצל על אי הנעימות שנגרמה.

סעיד נכנס לאולם המשפט, הוא משוחרר בערבות, מגיע בבגדים אזרחיים ואינו יושב על ספסל הנאשמים.

הסנגור אומר שהחקירה הסתיימה לפני כחודש והתביעה הגישה כתב אישום על סמך חומר החקירה. הסנגור רואה בחומרה את החקירה הנוכחית.

השופט אומר שכנראה יש צורך בחומר חקירה נוסף.

הסנגור מתנגד לחקירה ביום המשפט. השופט אומר שזה אפשרי.

הסנגור אומר שבשלב זה, כשהחליטו להמשיך את החקירה, עליו ללמוד את החומר החדש ומבקש דחייה.

השופט נענה לבקשת הסנגור וגם התובעת לא מתנגדת. הדיון נקבע ל 14.7.09 לפני כבוד השופט חלבי.

12. 3711/08 נאדם ג'בר עותמאן מיאלה, ת''ז 850444878 

נאשם בחברות ופעילות

סנגור: מוהנד חראז

סוג דיון: תזכורת

הסנגור מבקש דחייה. הדיון נקבע ל 13.7.09.

13. בהמלצת סנגורו של סעיד אני עוברת לאולם 1.

מתקיים שם משפט שמזכיר את המקרה של סעיד. שני אחים מואשמים בתקיפת חיילים.

אני מגיעה אחרי תחילת הדיון. באולם מכהנת שופטת.

חייל מעיד שלא ראה כלום, בחור פלסטיני דחף והפיל אותו ארצה.

הסנגורים של שני הנאשמים מנסים, ע''י שאלות חוזרות, להפריך את טענת החייל.

השופטת מכריזה על הפסקה של חצי שעה. אומרת שיש לה עוד ארבעה עשר משפטים.

נראית מותשת. (גם אני).

אחרי ההפסקה מעיד חייל שני, מפקד מחסום, בחור גבוה, חסון, נשבע לומר רק אמת.

החייל מתבקש ע''י התובעת לספר על המחסום (מעבר, לדבריה). אומר שהוא משרת בגזרת

טול כרם. מדובר בשער חקלאי. המדינה מאפשרת לחקלאים לעבור בבוקר ולחזור בערב, בגמר העבודה, בשעות קבועות. זה שער מס. 609, יש בו עמדת בידוק ב 06:00-07:00 בבוקר. בודקים אם מעבירים דברים אסורים לישראל. זה תפקידם. ב 28.4.09 הגיע תושב הכפר.

החייל מתבקש להצביע עליו (יושבים שני נאשמים). החייל ממשיך: התושב הנ''ל רשום כמותר למעבר. אחריו הגיע אחיו, הורו לו לעצור, אבל הוא המשיך ללכת, למרות שצעקו לו לעצור, עד שכוונו אליו נשק ואז עצר. הורו לו להרים את החולצה - עניין של נוהל -  הוא סרב, צעק והשתולל, המשיך להתקרב אל החייל שביקש לשמור מרחק ביטחון. אחיו, שראה את המתרחש, רץ בחזרה לשער ודחף את החייל.

החייל אומר שזה שער חקלאי, קטן, אין הרבה אנשים, המקום ידידותי, מדברים יפה עם הפלסטינים שהחיילים מכירים ממעברם יום-יום, ולכן לא לקח ברצינות את מה שקרה והמשיך בשגרת יומו. החייל בדק את תעודת הזיהוי של האח הקטן, זה ''שעשה בעיות'' במחסום ומצא את שמו 'ברשימה השחורה'. הוא העביר את החקלאים האחרים והתחיל לטפל בשני האחים

ב 06:50, כשהיה עוד פלסטיני שלישי בסביבה. החייל ניגש לאח הקטן וביקש ממנו אישור מעבר. הבחור דחף את החייל והכניס לו אגרוף. החייל החזיר לו ושנייהם נפלו על האדמה. החייל הזעיק עזרה, גשש שהיה בסביבה ירה כדור באוויר, הפלסטיני השלישי ברח מהמקום. השתלטו על שני האחים

וכך האירוע נגמר.

הסנגור שואל אם יש מצלמה במחסום. החייל עונה שלא בסמכותו לענות על זה.

השופטת מעירה: אם אתה יודע, תענה. החייל אומר שאינו יודע. הוא מפקד המחסום והוא בדק את תעודת הזיהוי של האח הקטן. החיילים נחקרו גם ע''י מצ''ח. הוגשה תלונה נגדם.

הסנגור מבקש לקבל את מסמכי החקירה.

התובעת מבטיחה לבדוק ומבקשת לסיים את חקירת החייל.

יש רושם שעדויות החיילים מתואמות. למפקד המחסום נגמרה הסבלנות לשאלות הסנגור, מעיר הערות וננזף ע''י השופטת.

השופטת מנסה להאיץ את החקירה. יש לה עוד תיקים רבים.

הסנגור מנסה למצוא סתירות בעדויות החיילים. מפקד המחסום מוסיף שכתוצאה ממכת האגרוף נשברה לו שן.

בדיון הבא תישמע עדות נוספת. מבקשים להמציא מסמכים רפואיים.

הדיון  הבא נקבע ל 29.6.09.