עזון

יום קר. נוכחות רכבי צבא

1425 קומנדקר נוסע ממולנו ליד הכפר עזון.

14252 קומנדקרים חונים ליד שתי מכוניות פרטיות , בצד הדרך, לפני הכפר אל-פונדוק.

1428 רכב משטרה  משוריין חונה לפני הכפר אל-פונדוק.

1440 ליד התנחלות חוות גלעד מגיע מולנו קומנדקר.

1445 מחסום חווארה –3 חיילים בודקים מכונית פרטית ביציאה משכם. נוצר תור.

החיילים רואים אותנו –פונים  והולכים לעברנו – כך התור שנוצר מתפוגג.

אחד החיילים אוחז באלת ביסבול. הוא אומר שאסור לנו להיות שם. שואל אם יש לנו  אישור.

אנחנו שואלות אם יש לו צו כלשהו.  מפקד המחסום מנסה להסות את החייל.

 החיילים אומרים שאלת הבייסבול היתה ברכב הפלסטיני  - הם החרימו אותה לכן היא ברשותם.

על ראש הגבעה מדרום להתנחלות ברכה רואים שינוי בפני הקרקע. לא ברור לצורך מה ועל ידי מי נעשה הדבר.

על גדר המחסום, כתמיד, מוצגים לראווה באנרים מהזמן האחרון  העוסקים בענייני המתנחלים ובהצהרות שלהם.

1507מחסום פתע בכניסה לכפר בורין - תמרור עצור על הכביש וקומנדקר מצד שמאל בכניסה לכפר.

1543 מחסום זעתרה – לא ראינו חיילים בעמדות הבדיקה.

 שמנו לב שנוספו עמודי חשמל גבוהים מכיוון זעתרה לכיוון חווארה. לא ברור למי הם מיועדים.

1615 מחסום עזון עתמא –בזמן שהיינו לא נוצר תור. נאמר לנו שעכשיו בודקים את הנכנסים בשני חלונות לכן מתאפשר מעבר ללא העומס שראינו בזמן האחרון.

06:40 עזון עתמה

הרבה פועלים מחכים בחוץ סביב למדורות. מעונן אך לא יורד גשם. עוד לפני שאנו ניגשות לשער הם מדווחים לנו שהיום טוב ושהחיילים עובדים ב"קבלנות".  אין פועלים שמחכים בתור בכלל ורק מפעם לפעם מגיעה מונית המרוקנת את נוסעיה ליד השער ואז מחכים מספר דקות. אנו משערות שבגלל החשש מפני הגשם פחות פועלים יצאו לעבודה למרות שבחוץ מחכים הרבה פועלים .

07:05 עוזבות.

07:15 חבלה

השער פתוח וכשאנו מגיעות חמישיית הפועלים הראשונה כבר יוצאת . שתי עגלות עם סוסים עוברים מהר ללא עיכובים. שתי מכוניות פרטיות עוברות ללא בעיות. עדין חופש לילדי בית הספר .

07:30  4 קבוצות של 5 פועלים עברו עד עכשיו. בין 20 ל 30 פועלים עדין מחכים לעבור.

07:45 מעבר אליהו

במעבר להולכי הרגל, לפני הקרוסלה מחכים כ 10 אנשים. במתקן לבדיקת המכוניות אנו רואות כ 3 מכוניות נבדקות.

07:50  אנו מסמנות שתי מכוניות הנכנסות למתקן ורואות שהן יוצאות לאחר כ8 דקות אחת אחרי השניה.

יש עכשיו הרבה מכוניות במתקן עם דלתות פתוחות ואנו גם רואות כלב מובל אליהן.

08:00 עוזבות.

מול הכניסה לעזון שני כלי רכב צבאיים עם אורות מהבהבים.

08:15 מעבר חקלאי פלאמיה

פוגשות את בעל עדר הכבשים שמחכה שיביאו לו חלב שנחלב באותו בוקר.

אין כל אנשים אחרים המחכים לעבור אך יש מספר מכוניות החונות ליד המעבר.

08:35 כפר ג'מאל

קבענו להפגש עם מספר חקלאים שאנו מכירות כדי לדעת אם השתנה דבר מה במצבם לקראת פגישה מתוכננת בין הרמת'ק ובינם וכמובן אין כל שינוי. למרות פניות הן ל D.C.O.  הפלסטיני והן למת'ק לא הוחזרו האישורים שנלקחו מהחקלאים כעונש וגם לא נפתחו השערים למטעי הזיתים.

הם גם מתלוננים על כך שהאישורים שהם מקבלים הם לשער סלעית שנפתח רק פעמיים ביום ולא לשער פלאמיה שפתוח כל היום.

חזרנו בדרך היפיפיה דרך הכפרים זיבאד , עבוש, חג'ה  לפונדוק. השקדיות פורחות ויש כבר כלניות.

מתחת לרמת גלעד , על הגדר יש שלטים המזהירים שיש שם מוקשים !

09:55   מול הכניסה לעזון ישנם רכבים צבאיים.

עברנו במעבר אליהו ללא עיכוב עם דגלים מתנופפים.

יום מעט גשום ומעט יוצאים לעבודה, אין נוכחות צבאית בכבישים הראשיים. ילדי בית הספר בחופשת חצי השנה.

06:30 עזון עתמה כ 60 עד 70 אנשים בתור, 3 עמדות בדיקה אחת מהן מחוץ למבנה ובה אין מחשב אך העוברים נרשמים וחפציהם נבדקים. 06:40 מתחיל לזרזף גשם ועדין מעל 40 אנשים בתור. המעבר מהיר והתור מתקצר לאט לאט. ב 06:50 מתחילים לחזור פועלים שעברו והחליטו בגלל הגשם ועקב כך שעבודתם היא בחוץ – לחזור הביתה. בשיחה איתם שמחים על הגשם למרות הפסד יום עבודה. יותר ויותר פועלים חוזרים וזה מאט את העבודה של הבודקים מכיון שעליהם לרשום מחדש את החוזרים. אבל לפחות כל החוזרים יכולים לעמוד מתחת לסככה בזמן שהם מחכים לאישור החזרה שלהם.

אדם אחד ביקש לציין שהיום טוב ואכן גם אנחנו חושבות כך בהתחשב בנתונים שיש ימים גרועים יותר.

אדם שסימננו כשהגיע והיו כ 50 אנשים בתור  עבר תוך 14 דקות.

ב 06:55 נותרו כ 20 אנשים בתור וכל הזמן היה טפטוף של מצטרפים. יש מעטים המחכים בצד בקונטיינר וכאשר התור אכן יחסית קצר הם מצטרפים – כנראה אינם ממהרים. אין ספק שעקב היום הגשום היו פחות עוברים מאשר בבוקר רגיל.

הילד מוכר הקפה בתרמוס מגיע. הוא כאן יום יום לפני בית הספר מנסה למכור את מרכולתו. כואב הלב לראותו אך אין אנו רוצות קפה וסתם לתת לו כסף לא יהיה נכון. היום הוא ביקש מטריה – ננסה להביא לו אחת בפעם הבאה ואולי גם כמה מחברות – זה בטח לא יזיק.

07:20 חבלה  מעט מאוד מחכים בתור. גם כאן הגשם כנראה מונע מאנשים לצאת לעבודה. חיכינו לאוטובוסים של בית הספר ומשבוששו לבוא שאלנו והסבירו לנו שהילדים בחופשת מחצית השנה  לשבועיים.

07:50 מעבר אליהו  כ 10 מחכים בתור לבדיקה ויש 4 מכונית בבדיקת המכוניות.

07:55 עזון  מול הכניסה רכב צבאי משקיף על הכניסה.

08:10 צומת ג'ית  מכונית משטרה . השוטר כנראה בודק תעודות של בעל מכונית פלסטיני לידו כעזר כנגדו חייל.

08:20  דיר שאראף  בעל מאפיה מדווח שאין חדש , הכול שקט והחיים טובים. מעניין שגם כאן קצת כמו במדינת תל אביב – כאשר הוא מרוחק מבילעין או סילואן , החיים שלו טובים, יש הכנסה ויחסית שקט -  "שרק יישאר כך" הוא אומר .

08:45 צומת ענבתא  פתוחה , לא ראינו חיילים.

דיווח על ילדי בי'הס

85 ילדים מהכפר הבדואי ערב א רמאדין שנשאר בתוך מרחב התפר צמוד למחסום 109 , על הגבעות ליד כביש 55 נוסעים כל יום לביהס בחבלה בשני אוטובוסים. עליהם לעבור בבוקר את המעבר החקלאי חבלה  כדי להכנס לשטח פלסטין ולחזור דרך מעבר זה בצהרים.  הילדים מגיל 7 עד גיל 18. הנהגים קבועים ולרוב מוכנסים מהר לבידוק תעודות והילדים אינם חיבים לרדת מהאוטובוס. לעיתים החילים נכנסים עם נשקים שלופים לתוך האוטובוסים לבדוק (אני לא יודעת מה ....) כמו כן, בודקים מסביב לאוטובוסים.

בעבר היו מקרים בהם הורידו ילדים שנראו גדולים יותר ודרשו תעודות ואף שלחו אותם הביתה רחוק וללא תחבורה אך כיום, לדברי הנהגים, אין בעיות.

יש עוד קבוצה של  35 ילדים שלומדים בבי'הס בכפר נבי אליאס.

06:45  חבלה

חילים יושבים ברכב צבאי ומחכים. יש הרבה פלסטינים המחכים לעבור.

06:50 החילים יוצאים ומתחילים להתארגן לפתיחת המחסום. מפקד המחסום מסביר לנו שמשתדלים לפתוח מוקדם כדי שלא יהיה לחץ. ואכן ,החמישיה הראשונה נכנסת לבידוק בשעה 06:56 ויוצאת ב 07:00

בפעם הבאה נכנסים ב 07:00 ויוצאים ב 07:04 והקצב הזה ממשיך כל זמן היותנו שם.

הפלסטינים היוצאים מתעכבים ליד הודעה התלויה על השער ובה כתוב ש...

שעת פתיחת המחסום שונתה מה 10.1. ל  07:15 (כלומר ,למחרת ) דבר המקשה מאד על כולם. החילים אינם יודעים למה ומבינים את הקושי של פלסטינים. שאר שעות הפתיחה וסגירה לא שונו.

07:10 אוטובוס הילדים מגיע ומחכה לאוטובוס השני ואז שני הנהגים יורדים יחד ומחכים להכנס לבדיקה.

החילים חדשים ומתענינים מי הילדים ולאן נוסעים.

07:20 האוטובוסים עוברים.

07:25 עוזבות לאחר שהשומר הזקן מגיע מהמשתלות ועובר מהר .

07:35 מחסום 109 .

נכנסות לחניה ומשוחחות עם נהגי מוניות המחכים במקום. הם מתלוננים על הבדיקות שעליהם לעבור כל פעם שחוצים המחסום, לפעמים 10 פעמים ביום, מבקשים שלא יכניסו כלבים ולא יאפשרו להם לריר על המושבים ובתא הכפפות. בשבת לא משתמשים בכלבים ואז בודקים עם מכשיר המגנומטר ואם זה בסדר אז למה לא להתחשב בהם ?!

בדיקות מהירות של מכוניות במתחם המכוניות. אין תור של הולכי רגל שמבקשים לעבור בשעה זו.

08:10 יוצאות.

נכנסות דרך עזון ונוסעות לג'יוס. בדרך רואות את מטעי הזיתים הגזומים, חרושים ומוכנים לעונה הבאה .פיספסנו הפניה למעבר החקלאי פלאמיה (הורידו העמוד הכחול ששמש לנו סימן...) והגענו לכפר ג'מאל על הכביש המהיר .לילדי בתי הספר יש בחינות ולכן אין לימודים מסודרים והם ממלאים את הרחובות. בכל זאת רצינו לראות מה קורה במעבר החקלאי פלאמיה וחזרנו לשם. חוץ מטרקטור אחד שנכנס ונסע רחוק מאד צפונה על כביש המערכת לא ראינו עוברים.

נסענו דרך הכפר פלאמיה ,(גם שם היו הרבה ילדים ברחוב )בחזרה לכפר ג'מאל כדי לבדוק אם קיבלו שם בחזרה את האישורים  שנלקחו מהם לפני מספר שבועות.

09:50  המכולת בכפר ג'מאל.

מסתבר שלא מאפשרים לחקלאים להכנס למטעי הזיתים ולעבד אותם כפי שראינו באזור ג'יוס. הם יכולים לעבור במחסום פלאמיה ולעבד שטחי זעתר ואבוקדו שיש להם אלא להגיע למטעי הזיתים הרחוקים יותר ונעולים מאחורי תלתליות אינם יכולים למרות שהובטח להם שיאפשרו להם.

בנוסף לכך, לפלסטיני ,ששמו וכתובתו נמצאים אצלי,שלו ולאשתו ואחיו נלקחו התסריכים לעבור בשער פלאמיה כעונש לא הוחזרו התסריכים . הם חקלאים וזו פרנסתם היחידה, אינם צעירים ולכל משפחתם אין אפשרות להגיע לאדמותיהם.

פגשנו את ילדיו של בעל המכולת  ידידנו שהיו בקיץ בים ועיניהם נצצו כשנזכרו בחוויה הנהדרת.

בדרך הביתה ראינו את הכלניות והשקדיות הראשונות.

13:00 חבלה

הגענו ב 13:00 ולהתפתעתנו השער היה פתוח ופעיל. לא הרבה אנשים עברו אולי בשל החג (חג המולד) .

היום, חג המולד,  יום שבתון (לא עובדים ואין לימודים) בגדה המערבית.

13:40 עזון

אנשים מחכים למונית בכניסה, אין הרבה תנועה בכביש.

13:55 דיר שאראף

המיני מרקט וחנות הירקות פתוחים לעסקים אך כל השאר בחופש.

14:30 ארתאח

מעט העובדים עוברים ללא בעיות

חבלה

7:02 – הגענו. השער סגור. יחד איתנו הגיע רכב צבאי. מכיוון הכפר כבר המתינו כ-20 אנשים. מכיוון המשתלות המתין עגלון על עגלתו. כמה דקות לאחר מכן, אחד החיילים העומד על כביש הגדר פונה אל העגלון ושואל "00"? העגלון מהנהן בראשו והחייל מנופף לו "יאללה, בוא, בוא".

באופן תמוה, הנייר המנוילן בו מצוינות שעות פתיחת המחסום תלוי על השער הקרוב יותר למשתלות כשהכתוב מופנה לכיוון חבלה. והיה ומישהו המגיע מכיוון הכפר ירצה לקרוא מה כתוב בשלט, הוא יזדקק למשקפת.

7:13 – מתחילים להעביר את האנשים מכיוון חבלה. בקבוצות של 5. נהגי כלי רכב, אופניים, עגלות רתומות לסוסים/חמורים, כולם עוברים כך. 5 מגיעים אל הקרוסלה המובילה אל מיתקן הבידוק, אחד אחד הם ממתינים בקרוסלה, כל אחד לתורו, נכנסים אל הביתן ויוצאים שוב 'כקבוצה' כעבור 3-4 דקות. אנשים באחת הקבוצות התלוננו על החיילת הבודקת כי היא אוכלת ומסתלבטת תוך כדי הבדיקה.

בערך בשעה זו הגיעו אוטובוס התלמידות וזמן קצר אחריו הגיע אוטובוס התלמידים. האוטובוס הראשון עבר ב-7:22.

8:01 – עזבנו.

 קלקיליה

8:11– עברנו ליד מה שהיה מחסום קלקיליה. אין חיילים. נאדים אמר שביום א' השבוע הכניסה הייתה מאוישת בחיילים.

עזון

8:18 – פתוח. ביום א' עמד בכניסה לישוב רכב צבאי.

8:28 – בין ג'ינספוט לבין פונדוק עומד רכב צבאי. חיילים מחוץ לרכב, אך לא ראינו אנשים ו/או מכוניות מעוכבים.

 8:35 -  בצומת ג'ית עומד רכב צבאי לכיוון בית-איבא. אין מכוניות ו/או אנשים מעוכבים; רכב צבאי סמוך לפניה ליצהר/בורין, דוקרן פרוש על הכביש וחיילים עומדים לידו. מכוניות עוכבו לבדיקה.

אנחנו המשכנו לכיוון סרה ומשם לקוסין. ממה שהיה פעם מחסום בית איבא נותרו רק הבטונדות המסמנות את הנתיבים. ההשקעה המסיבית במיכשור, בעיבוי ובתיחזוק המחסום הידוע לשמצה, היתה כלא היתה. הכביש המוביל מהנקודה בה היה פעם המחסום אל דיר שראף נשאר דרך חתחתים ומהמורות ונראה שנוספו מחצבות הממשיכות לנגוס בגבעות משני צידיו.

המשכנו לכיוון מחסום ענבתא. שם דווקא נותרו האינסטרומנטים; לא נצפתה תנועה אל ומ- טול כארם. חיילים לא נראו בשטח אך השמועה אומרת כי הם מתצפתים מהפילבוקס.

9:17 – במחסום ג'ברה / 'מעבר תאנים'

בשפה המכובסת, אנחנו חוצים את ה'גבול' ללא עצירה. בצד הדרך, סמוך לביתו של אבו-חאתם עומדים כלי ציוד הנדסי כבד וכבר נראות ערימות עפר. כנראה פורצים דרך על מנת למקם את גדר ההפרדה כך שג'בארה תשוב ותתחבר אל הגדה.

 נכנסנו לאזור החניה של מחסום אירתאח. צמוד למיתקן הבדיקה הוקם על כביש המערכת מבנה מתכת הנראה כעין גשר. מהמבנה נמתחה גדר ובקצהַ שער המאפשר למעשה לסגור את הגישה אל הקרוסלות דרכן נכנסים אל המיתחם מכיוון אירתאח. ברור העלה כי המבנה מיועד לבדיקת רכבים הנקנים בישראל. ובכלל, במחסום הזה כנראה מתחרים על מקום גבוה בתחרות 'הגינה המטופחת'. טפטפות ומסלעות צמיחה נוספו גם סמוך למיתחם הבטונדות הנמצא בצד של אזור חניית המכוניות האוספות את הפועלים בבוקר.

9:34 – עזבנו.

לאחר דווחים ביום ראשון על מקומות מרובים שבהם הוקמו מחסומים החלטנו לעשות סיבוב כללי להערכת המצב. לא נמצאו כל מחסומי פתע פרט לאחד שהורד במשך שהותנו בשטח . היו מספר גדול מתמיד של מכוניות צבאיות בתנועה שלא הפריעו לתנועת הפלסטינים.

06:40 מעבר אליהו – מספר מכוניות בעמדת הבדיקה לפלסטינים (ישראלים ומפלסטין). המעבר לקח 5-6 דקות. המכוניות נבדקות על ידי כלבים וגם בודקים נוספים. לא היו הרבה אנשים בתור להולכי הרגל אך לא הצלחנו לקחת זמן עבורם כי אף אחד לא היה בולט בצבעי מלבושו ואנו עומדות רחוק מדי כדי להבחין בנכנסים ולסמנם. אנשים שיצאו אמרו שלקח להם כ 10 דקות לעבור.

07:10 חבלה – השער כבר פתוח ורואים שאנשים רבים עברו. המעבר הוא של כ 10 עוברים ב 6 דקות בממוצע. בתחילה העוברים נבדקו בעמדת חייל השמירה שבה היה חייל בודק עם מחשב נייד וחייל שני שבודק עם מגנומטר. לאחר מכן המחשב בחדרי הבדיקה הופעל והמעבר שוב היה דרכם. ב 07:20 מגיע אוטובוס הילדים הנהג מחכה עד שהחיילים הבחינו בו וכוונו אותו לעמדת הבדיקה. אומר שמי שיש לו רישיון 00 עובר ללא בדיקה בעמדה והוא מתכוון לנסות להוציא רישיון 00 . לאחר מכן האוטובוס נוסע למרכז המעבר וחייל בודק את תאי המזוודות שלו - כאילו שיבריחו משהו לתוך חבלה!

טרקטורים עוברים עם כלי עבודה וחומרים, שתילי זיתים – המקום שוקק חיים , לו רק אפשר היה לחיות בו בלי המחסום הארור.

המשכנו דרך הכניסה לקלקיליה ועברנו בעזון – אין חיילים בכניסות והן חופשיות (זאת לאחר דווח ביום קודם שהיו שם חיילים)

08:10 צומת ג'ית – ראינו מרחוק שיש מכוניות צבאיות ומה שנראה כמחסום פתע בצומת סרה/חווארה. החלטנו לקפוץ קודם לדיר שאראף – הכביש לשבי שומרון. המחסום היה פתוח אך משטרה שעמדה שם עצרה פלסטיני לבדיקה וגם אותנו. לאחר שבדקו התעודות שלי – נהיגה ומכונית, ובררו שאנחנו רק רוצות לראות מה קורה כאן, שלחו אותנו לדרכנו.

עצרנו במאפיה בדיר שאראף ושם סיפרו לנו שצומת ג'ית לכוון חווארה סגורה למעבר.

08:50 חזרנו לצומת ג'ית ועכשו היו שתי מכוניות צבאית מוצבות בצד מעל לצומת, אך החיילים היו ספונים במכוניותיהם ללא פעילות נראית לעין. בצד הכביש לכוון חווארה עמדה עוד מכונית צבאית וטנדר אזרחי , ללא פעילות , ולצדם כבלים חשמליים וכלי עבודה. המעבר היה חופשי לכל הכוונים. כנראה שהיה שם מחסום פתע שהוסר עד שהגענו. צפינו  שם זמן מה והמשכנו בדרכנו לחווארה.

09:10 חווארה – המעבר חופשי , אין חיילים בכביש

09:30 בית פוריק – המעבר חופשי אין חיילים בכביש פרט לחייל הקבוע בעליה להר גריזים.

09:50 צומת זעטרה – יש חיילים ומדי פעם שואלים נהג כלשהו משהו , אך המעבר חופשי גם אם איטי, למעשה זחלנו את כל העליה לשם בגלל איטיות המעבר.

10:00 הכניסה לאריאל/סלפית – אין צבא, נכנסנו לכוון הכניסה לסלפית לראות מה קורה שם. בכניסה לכביש סלפית (שיש בה שער צהוב שניתן לחסום איתו את המעבר) עמדו שני חיילים ואמרו שאין אנו יכולות לנסוע לסלפית עם מכונית בעלת מספר ישראלי. הסתובבנו וחזרנו הביתה.

חורבן   בכפר   הבדואי   ערב   א-רמאדין

13:30 חבלה - טרקטור ומשאית עמוסים בשתילים יוצאים מהכפר. 7 הולכי רגל ממתינים לכניסה.
שקט באזור.  אין דבר חריג.
דלת המבנה שמעל הבאר פתוחה ואנו נכנסות. פוגשות את ע' אחראי על התאום בין המת"ק למשתלות, גר  בקלקיליה, בעל משתלה ובנוסף אחראי על  5 הבארות באזור. הוא מספר לנו שהבאר אינה מחוברת לחשמל ולכן מופעלת בסולר היקר פי כמה. על כל חקלאי לשלם 2000 ₪ עבור מים במקום 400 ₪ שהיה עליו לשלם לו הבאר היתה מחוברת לרשת החשמל.  בבארות מי תהום, הן משנות ה-30,  משרתות את כל חקלאי האזור והוא אינו מבין למה המינהל האזרחי מונע מהם העברת כבל חשמלי  (3 פאזות) מעמוד חשמל  שנמצא כ-50 מ' מהבאר.

ע' דובר עברית רהוטה ואנו  ממשיכות לנהל איתו שיחה ושואלות על בעיות נוספות והוא מספר לנו שחיילים הרסו ביום שני  2 מבנים בכפר הבדואי  ערב  א- רמאדין.
 אוטובוס הילדים יוצא ב-13:55 ואנו   נוסעות בעקבותיו אל הכפר.

14:10 ערב  א-רמאדין 
בכניסה אנו פוגשות בדואי מקומי והוא מוביל אותנו ל-2 הבתים שנהרסו על ידי צה"ל (בתמונה).   בשעה 07:00 בבוקר יום שני  הגיעו לכפר כ-50 חיילים, על 15 ג'יפים,  ו-2 טרקטורים שהחלו מיד במלאכת ההריסה.   ניתנה אמנם אתראה לפני שבוע אך בבוקר יום שני הורחקו הדיירים מבתיהם ולא ניתנה להם אפשרות להוציא את תכולת הבתים.  בבית אחד גרים זוג הורים ו-7 ילדים ובבית השני זוג הורים ו-10 ילדים.  רהיטים,  בגדים, צעצועים, מוצרי חשמל ,  ספרי לימוד וכו'  הכול הפך ברגע לגל אשפה.  טענת  הצבא היא שהבתים נבנו קרוב מידי לכביש המוביל לאלפי מנשה.  הבית ה-1 היה במרחק של כ-200 מ' מהכביש ואילו השני היה רחוק יותר.
את שני הבתים בנו התושבים לפני 5 שנים בהשקעה של 80,000 ₪ כל אחד ועכשיו בחורף המקפיא הם נאלצים לישון באוהלים שקבלו מהצלב האדום.  תמונות  קירות הפח המגולוון  והגבס המרוסק, המקרר, הגז והדובי-צעצוע הועברו אתמול לרשת על ידי קרין.
קרוב מאוד למקום המגורים ניצבים 3 עמודי חשמל  חדשים  של מתח גבוה.   מארחינו מספרים  לנו כי אנשי אלפי מנשה התנגדו להצבת העמודים קרוב לשטחם  מחשש שמא הם מסרטנים ולכן הם הועברו קרוב לשטחם.  אנחנו שואלות פניתם למישהו? והם משיבים מי יקשיב לנו??
השארנו שקיות של בגדים ונעלים ובבושת פנים עזבנו את המקום לאחר שהבטחנו שננסה להעביר את המידע לאנשי תקשורת בארץ.

15:00 מעבר אליהו  -  כ-8 רכבים ממתינים בתור  בכיוון ישראל.
אנו פונות ימינה לעזון וממשיכות לת'ולת. עוצרות ליד המכולת ובית המרקחת.  הרוקח איתו דברנו בעבר מספר שעדין הוא היחיד במשפחתו שקבל אישור לצאת למסיק.
אנחנו מתקשרות לז' מראס עטיה אך אין תשובה.  מחליטות בכל  זאת לנסוע לכפר. בעזרת קרוב משפחה  של ז'  שחי בארץ אנו מגיעות לבנין המועצה אך הוא סגור. מחליטות לבקש מפתחיה להתקשר אליו ולבקש ממנו להכין עבורנו את רשימת כל  האנשים שלא קבלו אישורים לצאת למסיק.

חוזרות את כל הדרך לעזון דרך אבו סלמאן וכפר ת'ולת.

16:35 עולות כביש 55 לכיוון קלקיליה וכפר סבא.  

במעבר אליהו  (109)  אנו מחליטות לנסות לקחת את המסלול הימני המיועד לפלסטינים.   הבודק  ליד המחסום שואל אותנו מאיפה הגענו ואנו עונות מאלפי מנשה. המחסום מ יד מורם ואנו עוברות. לא הבחנו במכוניות מעוכבות.

מחסומי חבלה, 109, פלאמיה ושיחה בכפר ג'ימאל עם חקלאים

06:58 חבלה

החילים הגיעו לפני 07:00 ,פותחים השערים.

07:01 החמישיה הראשונה נכנסת , יוצאים אחרי 3 דקות , הבאים נכנסים ויוצאים אחרי 4 דקות, בדיקות מהירות ללא עיכובים.

07:21  30 פלסטינים עברו עד עכשו.

אוטובוס הילדים מגיע באיחור כשאנו כבר מתחילות לעזוב ואנו לא רואות את האוטובוס השני כל הדרך עד למחסום 109 .

07:30 מחסום 109 (אליהו)

תור ארוך של מכוניות אך המעבר מהיר  למתנחלים .  2  מכוניות במכלאה לבדיקה . מהמקום בו אנו עומדות אנו לא יכולות  לראות כמה פועלים בסך הכל מחכים להכנס אך מחוץ לקרוסלות יש רק מםפר קטן.

07:37 מכונית לבנה ושני טנדרים מופנים למכלאה  לבדיקה, יוצאות אחרי  כ 8 דקות, ראינו גם טנדר עם שתילים יוצא, לא ברור כמה זמן שהה בפנים. קשה מאד לעקוב אחרי המתרחש מרחוק.

פועלים שראינו נכנסים יצאו אחרי כ  7 דקות.

07:50 עוזבות.

07:58 בכניסה לעיזבאת טאביב  ג'יפ עם חילים צופה על הכביש ובהמשך לכיוון עזון חילים עם נשקים שלופים צופים על הכביש.

08:10 מעבר חקלאי פלאמיה.

כרגיל מספר האנשים העוברים בשעה זו מועט. רוכב על חמורו, טרקטור, משאית עם  אנשים ומספר הולכי רגל. יותר מאוחר, בשיחה בכפר ג'ימאל נבין יותר טוב למה יש כל כך מעט עוברים במחסום זה.

08:25 עוזבות.

08:40 כפר ג'ימאל

הגענו לחנות המכולת של ז. ידידנו ושם כבר חיכו לנו מספר חקלאים שביקשנו  שיגיעו לשם כדי שנוכל לקחת עדות מדויקת לגבי אי היכולת שלהם להגיע למטעי הזיתים שנמצאים מעבר לגדר המערכת.

כמעט כל מי שבמבקש אישור לשער ההחקלאי פלאמיה, שהוא השער שרב תושבי כפר ג'ימאל עוברים בו לאדמות שלהם, מקבל אישור. אך האדמות שלהם רחוקות יותר ונמצאות ברובן בשטח בין שער סלעית  ושער פלאמיה בערך מול השטח שבין ההתנחלות סלעית והמושב צור נתן הנמצא על הקו הירוק ועד לצור יגאל הנמצאת גם כן על הקו הירוק. עד הקיץ האחרון איפשרו לחקלאים להכנס בשער פלאמיה, לנסוע על כביש המערכת צפונה עד בערך מול אדמותיהם ושם היו 5 שערים קטנים בגדר שאיפשרו להם להגיע לאדמותיהם. מהקיץ האחרון נעלו שערים אלה ורק בעונת המסיק פתחו אותם בבוקר, אפשרו לחקלאים להכנס ונעלו אותו בפנים ובערב פתחו להם כדי שיוכלו להגיע לשער פלאמיה בזמן, לצאת ולחזור לבתיהם.

 לפני כחודש "שכחו" החילים לבוא אח'הצ ולפתוח את השער של אחת החלקות, כמובן שהפלסטינים נלחצו מאד ואחרי זמן רב הצליחו לצאת בטיפוס על אבנים, גדרות וסלעים. אחד מהם, בעל טרקטור לא יכל כמובן להוציא את הטרקטור ונאלץ להשאיר אותו בשטח, למחרת כשהגיע לשטח החילים שוב "שכחו" לבוא ולפתוח. הפלסטיני נסה כנראה לפתוח את השער, חילים ש"במקרה" עברו בסביבה באותו זמן החרימו לו ולעוד 5 חקלאים את האישורים לעבור בפלאמיה כך שעכשו גם אינו יכול לעבד את שטחי הזעתר. עד היום, למרות הבטחות רבות של קצין המעברים ט. ושל הרמ'תק הם לא קיבלו את התסריכים בחזרה ואינם יכולים לעבד את אדמותיהם.

גם החקלאים שיש להם אישורים להכנס בשער פלאמיה אך אדמותיהם מעבר לשערים הנעולים אינם יכולים מהקיץ שעבר לעבד את אדמותיהם ולטענתם ,יש בכפר ג'ימאל כ 500-600 אנשים כאלה.

בעל טרקטור צייר לי תרשים המסביר את השטח ואף נתן לי את מס ת'ז שלו ושל אשתו שמהם נלקחו התעודות וכמו כן עוד 3 חקלאים נתנו לי את הפרטים שלהם ובקשו שנעזור להם לטפל בענין.

ברור שלא הבטחנו שום הבטחות והם גם יודעים את גבול היכולות שלנו אך מסרתי לתמי את כל הפרטים ונמשיך לטפל ולעקוב אחרי התפתחויות.

כמובן שללא תה/קפה אי אפשר להפרד.

 התחלנו בדרכינו חזרה.

06:40 שער תאני באלקנה/מסחה – השער אמור להסגר ב 06:30 אבל החלטנו בכל זאת לקפוץ ולראות אם יש משהו בשטח – לא היה איש והשער היה נעול  לפיכך אין לנו מושג האם בכלל נפתח.

06:45 – עזון עתמה – המון פועלים מחכים להסעות ומתחממים על ידי מדורות קטנות. בתור לשער כ 70 אנשים. המעבר מתנהל באופן חלק למדי . השער למכוניות נפתח לכל הנשים ולאלו שיש להם רישיון לשהייה, הגרים במרחב התפר. ילדים ובוגרים עוברים מכוון מרחב התפר לתוך עזון עתמה, לשנים מהם נפתחו התרמילים בכניסה. אדם אחד שניסה לעבור לא הורשה כי התעודה שלו כבר לא בתוקף – נשלח חזרה לחדש אותה. בתחילה התור אינו מתקצר כי כל הזמן נוספים אנשים. אדם שבדקנו את זמן ההמתנה עד שעבר (התחלנו כנראה מעט זמן לאחר שהגיע) לקח לו 30 דקות לעבור, כלומר 35 דקות בסך הכל. אדם מקו התפר ביקש רשות להעביר טרקטור שהזמין מבלי שנהגו יעמוד בתור הארוך כי עוד מעט יחל לרדת גשם והוא לא יספיק את העבודה. לאחר דיון הוא הורשה שלא לעמוד בתור להולכי הרגל.

בסביבות 07:30 התור החל להתקצר – ברור שרוב העובדים מגיעים מוקדם מאוד, ואחר כך מחכים בחוץ כך שיוכלו לוודא שיעברו בשער ויגיעו בזמן לעבודתם שהרי אי אפשר אף פעם לדעת כמה זמן יקח להם לעבור בשער. היום היו שתי עמדות בידוק ויעילות אחת מהם הוגברה כאשר מ"צ התחיל להקריא לבודק בתוך העמדה (מבחוץ) את מספר העובר ובדק בינתים את תעודותיו.

07:45 שער תמר – (אמור להפתח בשעה 08:00) אין מחכים – כנראה שעבורם המסיק או המעבר למסיק בשער זה נגמר.

המשכנו לפי מסלול מס. 3  לסינריא, כפר טולת', עזון וחזרה דרך קלקיליה ושער אליהו.

09:00 בשער אליהו לא היו פלסטינים שחיכו למעבר וגם לא היו מכוניות בבדיקה.