פיגועים

מגרש הרוסים

 

השופט: אשר ברק

חוקר המשטרה: נסים ארגמן

הסנגורים: מאמון חשים, פיראס סבאח , פהמי שקיראת

7 תיקים של הארכות מעצר היו לדיון. נכחנו ב-3 מהם, שלושתם של מנועי מפגש עם עורך דין.

2 היו של עצורים מהכפר עוורתא (סמוך להתנחלות איתמר), שתיקיהם הועברו מביהמ"ש בפתח תקווה.

שלושת התיקים (שנוכחנו בהם) הוצגו על ידי מאמון חשים.

שני העצורים מעוורתא היו ללא ייצוג, והשלישי, מא-ראם, היה של עורך דין שביקש שיחליפו אותו בהעדרו, כי הוא מבאר שבע, וכנראה היה בבית משפט אחר.

השופט ברק לא ראה לנכון לאפשר את נוכחותנו בחלק של המפשט שבו מופיע העציר (המנוע).

 

ראיס ג'ראח מרוח עבדאת, ת.ז. 850001033– תושב עוורתא

נעצר ב 16.3.11. זו הארכת מעצרו הראשונה. הוא יליד 1988.

חוקר המשטרה ביקש 15 ימים נוספים להמשך החקירה. העצור מסר כבר שתי גרסאות משטרתיות.

הסנגור שאל שאלות רבות. החוקר לא ענה אלא: "אני מפנה לדוח החסוי". כך היה גם לגבי טיב החשד, הן לגבי הודאתו או אי הודאתו באשמה, וכמובן גם לגבי השאלה אם הוא קשור לרצח שהתרחש באיתמר, התנחלות שבה נרצחו 5 בני אדם, ילדים ומבוגרים. הסנגור רצה להבין את הסיבה להעברת התיק מפתח תקווה לירושלים, ואם החשוד התלונן על חקירות שלא לפי החוק וכו'.

לכל אלה הוא נענה: "בדוח החסוי".

בסיכום: המשטרה עומדת על בקשתה (15 ימי הארכה), והסנגור מתנגד להארכה, כי אין לה בסיס.

השופט ברק ביקש לראות היכן בדוח כתוב במה העצור חשוד, ומה החשד החמור שהחוקר מזכיר. השופט טען כי ממכלול הראיות שהוצגו לפניו לא הצליח ללמוד אם אכן יש טעם בהארכה של 15 יום. נראה לו שגורמי החקירה יוכלו למצות את חקירתם בפרק זמן קצר יותר, 8 ימים.

 

עבד אל רחמאן יאסין נאצר ג'באלי, ת.ז. 805822818– תושב עוורתא

נעצר ב 13.3.11

המשטרה ביקשה 15 ימים נוספים .

מאמון חשים שאל אם העצור חשוד באותם החשדות המיוחסים לעצור הקודם.

התשובה: "בדוח החסוי שבידי השופט". החשדות נגדו הם "עילות נגד ביטחון האזור". החוקר ציין שהחשדות הם מהשבועות האחרונים.

השופט חיפש בתיק וביקש מחוקר המשטרה הסבר: למה רוצים 15 יום לחקירה? למה עצרו אותו? מה החשד נגדו?

החוקר ענה שהדברים יתבררו תוך כדי חקירה; הרי מטרת החקירה היא לחפש את האמת...

החלטת השופט: מבדיקת הדוחות והבירורים הגיע למסקנה כי להשלמת החקירה של החשוד דרושים לא יותר מ-4 ימים נוספים.

 

עאצם מוסא אברהים מנצור, ת.ז., 904381802 – תושב א-ראם.

נעצר ב 16.3.11.

מאמון חשים מייצג אותו בשם עוה"ד מבאר שבע שנעדר.

המשטרה ביקשה הארכה של 15 ימים נוספים.

הוא חשוד ב"פעילות נגד ביטחון האזור".

מתוך השאלות הסיק הסנגור שמדובר בעבירה פלילית - סחר באמל"ח. לעצור עבר פלילי.

תגובת החוקר: בדוח החסוי;  לא יכול לענות יותר ממה שהוא מסר.

החלטת השופט: 8 ימים נוספים.

 

  

 

בבואנו מצאנו את בית המשפט שומם-משהו – מעט מאוד קרובי משפחה ואולמות שרובם נעולים.

נכנסנו לאולם מס' 6 שבו התנהלו דיונים בהארכות מעצר.

השופטת: רס"ן שרון ריבלין-אחאי

ברשימת הדיונים: 19 שמות להארכת מעצר. נדווח על 4 דיונים שבהם נכחנו.

1. העציר: ממשפחת ג'עברי (אסמעיל ג'עברי? מוחמד עאמר ג'עברי?)

סנגור: עו"ד נאצר נובאני

על פי החשד, השניים (בבית המשפט נכח רק אחד) ישבו ברכב. משניגשו אליהם חיילים וביקשו לפתוח את החלון, סירב נהג הרכב (מוחמד), ולפי עדות החיילים ניסה לדרוס אותם. החיילים ירו לעבר הרכב ופצעו את שני החשודים. הרכב התברר כגנוב ונמצאה בו סכין קומנדו. החשודים בחקירתם הכחישו את המיוחס להם וטענו שלא ניסו להימלט ולא ניסו לדרוס את החיילים. החומר הראיתי מורכב בעיקר מעדויות החיילים.

הסנגור טען כי הרכב נקנה כחוק, הגם שהתברר כגנוב.

השופטת ביקשה מן התביעה להעמיד לרשות הסנגור את חומר הראיות בטרם הדיון בהארכת המעצר עד תום ההליכים והאריכה את מעצר החשוד ב-6 ימים.

2. העציר: בלאל בני ג'אבר, ת"ז 903907459 - תיק מס': 5375/10

סנגור: עו"ד נאצר נובאני

החשוד, אב לשלושה ילדים קטנים במשפחה הסובלת מקשיים כלכליים קשים, נכנס לישראל שלא כדין. בדרך כלל הוא עובד ברמאללה, אך משהוצעה לו עבודה תמורת 500 ש"ח בבית חנינה בסוף השבוע, בימים שהוא ממילא לא עובד, הוא התפתה לקבל את ההצעה ("בגלל המצוקה שנקלעתי אליה הייתי חייב").

בעסקת טיעון שאושרה על ידי בית המשפט נגזרו עליו 35 ימי מאסר, 2 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 800 ש"ח או שבוע מאסר תמורתו.

3. בחור מאזור חברון

סנגורים: עו"ד זחלקה ועו"ד רשיד

הבחור חשוד ביבוא סמים מסוכנים מירדן דרך גשר אלנבי תוך הסתייעות באשתו, סחר בסמים במספר הזדמנויות והעברת התמורה לירדן (אל אחיו), החזקה ושימוש בסמים ושיבוש הליכי משפט.

השופטת לא קיבלה את טענות הסנגורים, שההודאות נגבו מן הנאשם תחת לחץ מעצרן של אשתו וגיסתו, שהחשוד לא היה מודע לתוכן השקיות שהעביר, ושעבירות ההחזקה, הסחר והשימוש נעברו בשטח הרשות הפלסטינית, ולכן אין לבית משפט זה זכות לדון בהן.

על החשוד נגזר מעצר עד תום ההליכים.

התיק נקבע להקראה בפני סא"ל עצמון ל-24.1.10

4. העציר: סאאד מחמוד עבד אלחמיד בחר, ת"ז 999681620 - תיק מס': 5377/10

סנגור: עו"ד מונזר אבו אחמד

החשוד, בן 22 מבית אומר. כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו שתי עבירות של חברות – האחת בחולייה צבאית ששייכת לפת"ח, שבמסגרתה הנאשם וחבריו נכחו במצעדים צבאיים, כשהם רעולי פנים ונושאים נשק; השנייה – בקבוצה הנושאת נשק אשר תכננה ביצוע פיגועים. אחד מפרטי האישום מייחס לנאשם מעורבות בפיגוע שבמהלכו הנאשם וחבריו הניחו מטען על דלת של מגדל שמירה וניסו להפעילו במטרה לפגוע בחיילים.

לדברי הסנגור, מעורבותו של הנאשם בפיגוע הייתה שולית, והוא שימש כתצפיתן בלבד. כמו כן החברוּת בארגונים הופסקה כאשר הנאשם נעצר בידי הרשות הפלסטינית בפברואר 2010 וריצה 11 חודשי מאסר, ומכאן שמעצרו הנוכחי הוא למעשה מעצר שני בגין אותה עבירה.

השופטת ייחסה לנאשם פעילות בחולייה ושותפות מלאה בתכנון ובביצוע הפיגוע, שאותו הגדירה מתוחכם יחסית, אף שהסתיים מבלי שנגרם נזק. טענת הפסקת החברוּת לא התקבלה, שכן לא נעשתה ביוזמתו, וגם לא טענת כפל המעצרים, שעשויה להקל על הנאשם בשלב גזירת הדין.

החלטה: הנאשם יישאר במעצר עד תום ההליכים.

התיק נקבע להקראה בפני סא"ל עצמון ל-24.1.10

 

אולם מס' 1

הרכב השופטים: סג"א רונן עצמון, רס"ן הילית בראון, רס"ן אמיר דהאן.

1. הנאשם: חאלד

הסנגור: עו"ד חאלד אל עראג'

הישיבה נועדה להקראת גזר דין, על פי הסדר טיעון, לאחר שהוכנס שינוי באחד מסעיפי האישום.

מדובר באישום בחטיפה בנסיבות מחמירות, לאחר שבנובמבר 2002 פנה אל הנאשם אחיו, נאצר, וביקש ממנו לעקוב אחר מי שבינואר 2003 נחטף בידי נאצר, ובחור נוסף ששמו מוחמד, הובל באיומי נשק למרכז הכפר, ולאחר שהודה בשיתוף פעולה עם ישראל, נקשר לעמוד ונורה.

הנאשם הודה בפרטים המתוקנים וחזר והודה בפרטים שכבר הודה בהם בעבר.

נגזרו עליו 10 שנות מאסר.

באולם ישבה אמו של הנאשם ומיררה בבכי. בנה עזב את האולם מבלי להסב אליה את פניו.

2. עוד כשהיינו בחצר בית המשפט פנה אלינו גבר ירושלמי לבוש בקפידה וסיפר בעברית רהוטה כי דודו, תושב רמאללה, עצור מאז 2006, והיום עומד להיגזר דינו.

מדובר במחמוד עווד תאופיק דמרה, ת.ז.410076806 – תיק מס' 5997/06 –

מפקד כוח 17, ולימים שומר הראש והאחראי על אבטחתו של אבו-מאזן.

אין בידינו פרטים מלאים על סעיפי האישום והתנהלות המשפט, אך משיחה עם עו"ד אריה יצחקי ממשרדו של עו"ד אביגדור פלדמן, אשר ייצג את דמרה, עולה כי מדובר בביצוע של הוראות הממונים עליו לפתיחה באש כנגד כוחות צה"ל בעת הפלישה למוקטעה תוך כדי מבצע "חומת מגן". מבחינה זו ניתן לגזור גזירה שווה בינו לבין כל מפקד של כוחות מזוינים במצבי עימות.

מר דמרה, בן 52, נמוך קומה, חמור סבר ובעל פנים חתומות, הוגדר על ידי אבו מאזן כמי שיוכל לסייע למאמצי השלום, אם ישוחרר, ומכתב בנוסח זה אף הועבר באמצעות סאיב עריקאת לבית המשפט.

בית המשפט דחה את מתן הנימוקים לעונש, אך גזר את דינו של דמרה על סמך כללים הנקוטים במקרים של פערים בין דעותיהם של השופטים. השופט דהאן קבע 11 שנות מאסר, השופט עצמון – 15 שנות מאסר, והשופטת בראון – 18 שנות מאסר.

גזר הדין: 15 שנות מאסר ו-3 שנות מאסר על תנאי למשך 5 שנים.

הסנגוריה מתכוונת להגיש ערעור על גזה"ד, וכן כנראה התביעה (על קלות העונש), כפי שנודע לנו.

  

חקירה של חוקר משטרה במסגרת משפטו של ג'מאל טיראווי

(ר' דוחות קודמים בעניינו של ג'מאל טיראווי: "סאלם" 24.1.10 / 17.2.10)

שופטים: רס"ן דליה קאופמן, סא"ל אייל נון, סא"ל יאיר צדוק

סנגורית: מרב חורי שעובדת על התיק עם משרד אביגדור פלדמן

תובע: סרן כמיל פרג'

"המתורגמן מתרגם בשבילכם"

"אם זה לא מעניין אותך ואת ג'מאל, אני יכולה להוציא אותך. המתורגמן מתרגם בשבילכם. כל האחרים לא צריכים את זה". הפעם גערות השופטת הופנו כלפי האחים טיראווי, שבילו את החצי הראשון של היום בשיחות ערות משני צדי האולם. לזכותם אציין שגם אני הייתי צריכה להכריח את עצמי לא להתנמנם בחקירה הראשית. סרן פרג' הציג לחוקר אימרות אינסוף, ובכל פעם חזר בדיוק על אותן השאלות: ספר לבית המשפט מה הייתה האווירה בחקירה, באיזה שפה נחקר החשוד וכו'. בשלב שני שאל: באימרה כתוב X אבל בבית המשפט העיד הנחקר שלך Y, מה תוכל להגיד על כך? נו, אז החוקר אמר שהנחקר שיקר בבית המשפט ושלדבריו אין שחר, ושהאימרה נגבתה, נכתבה ונחתמה מרצונו הטוב והחופשי של הנחקר וכו'. מעניין, שהערבים הם שקרנים בהגדרה עד שהם מפלילים ערבים אחרים, ואז כל מלה שלהם חקוקה בסלע, דברי אלוהים חיים.

שח מט, ואולי לא

הסנגורית מרב חורי דרשה הוכחה לקיומה של גופה לפני שדנים מי רצח את מי שאולי נרצח. בינתיים קיומה של זו היא בבחינת עדות שמיעה בלבד, טענה. אלא שיש בעיה - בית המשפט אינו מכיר בתעודות פטירה של הרשות. אם יכיר בהן יצטרך להכיר במסמכי הרשות באופן כללי, ובזה אינו מעוניין. אי לכך, ההוכחה היחידה למותו של האדם שטיראווי מואשם בהוראה לרוצחו כמשת"פ היא עדות האב (מועיאד מנסור, עד מספר 26), שלכאורה קבר אותו. האב טוען שהוא מאוים על ידי משפחת טיראווי, ועל כן אינו מוכן לבוא להעיד: "איימו עלי שאם אנסה לחשוף מה שקרה ושבני חף מפשע, ישרפו את ביתי ויפגעו בבנות שלי", הוא מצוטט כאומר בחקירתו בחווארה. צו ההבאה שהוצא לו אינו ממומש, כנראה מפני שהתביעה יודעת שאין לה כל דרך להגן עליו. שח מט? כנראה שלא. ראינו שהחוקים גמישים, ובטח גם במקרה הזה יימצא מוצא אחרי שיכופפו אותם מעט, לכאן או לשם. מכל מקום, בשלב זה הורה בית המשפט לצדדים להגיש טיעוניהם בכתב, על יסוד סעיף 10א'/ב' שעניינו סירוב עד להעיד, או שלא ניתן למוצאו או שיש ניסיון להניאו ממתן עדות.

מתורגמן חדש, ג'ינג'י

בהפסקה הארוכה שנכפתה עלינו, התפעלתי מהערבית שלו ומכמה מהר נכנס לעניינים. "אני ערבי", הסביר. מתורגמן חדש, נוצרי אבנגליסט, בן להורים שהם פליטים פנימיים מנצרת, גדל בקרית אליעזר ולמד בכרמלית. התנדב לצבא מתוך הכרה בחשיבות המשך קיומה של המדינה היהודית. סיפר שכמוהו יש כ 420- מדי שנה. אמר שערביי ישראל מרגישים שבהשוואה לאזרחי מדינות אחרות במזרח התיכון שפר גורלם. אז עכשיו, אחרי שחצי האוכלוסייה גורשה ב 1948- ופלסטינים בעלי אמצעים וקשרים היגרו (כמו יהודים רבים, ייאמר למען ההגינות), אחרי שהושלמה הקואופרטציה של הדרוזים והבדווים, מי שנשארו הם יותר ציונים ממני. אז אולי אפשר להפסיק כבר לנפנף ב"סכנה הדמוגרפית"?

מחיר האיחור

לשמאלי התובע הדרוזי משוחח בחום עם אחי-הנאשם - בערבית, כמובן. למה, באיזה שפה ידברו? מימיני עורכת הדין חורי מדברת בחום עם הנאשם - בערבית, כמובן. בתווך אני - היהודייה היחידה באזור, שברוב סכלותה אפילו לא הצליחה ללמוד די ערבית כדי לעקוב אחר המתרחש. מה שקרה הוא שכרגיל השופטים איחרו לחזור מהפסקת הצהריים, אבל ההוראה להכניס לאולם את הנאשם ואת משפחתו מולאה בשעה היעודה. לזכות מוסר העבודה הגבוה של החיילת שהכניסה אותו והחייל שהכניס אותם ייאמר, שדי מהר הסתבר להם שהתמונה סוריאליסטית משהו ומעט נוגדת את הנרטיב על מסוכנות וצורך באבטחה. אז הם ביקשו הוראה להוציא את הפלסטינים (שאינם דרוזים, בדווים או מתנדבים נוצרים אבנגליסטים) מהאולם, וקיבלו, כנראה. למותר לציין שתוך כדי התארגנותם לא היה אפילו שביב נשק באולם.

מופג'אה

"למעשה, אתה לא מנהל חקירה עצמאית: אנשי השב"כ מורים על מעצר וחוקרים לפניך. לא נפל בחלקך לחלץ בראשונה מפיו של חשוד הודאה. אתה משכתב את דברי השב"כ, לא חוקר". כך התחילה עורכת הדין את החקירה הנגדית. סופסוף התחיל להיות מעניין - שיחות הביניים פסקו ואני התעוררתי. אביא שתי דוגמאות מתוך הדברים שאמרה להמחשת קביעתה. שתיהן לקוחות מתוך החקירה הנוגעת לסעיף האישום המרכזי נגד ג'מאל טיראווי - שילוח המחבל המתאבד לבית הקפה התל אביבי ב 2002.

הפתעה מספר 1 - הרצל אמר

"באמרה של רביע אבו ליל אתה עומד על כך ששהה בבית של רוואש 4 ימים לפני המעצר יחד עם הנאשם. הוא טוען שאמר שהיה שם עם עוד ארבעה, לא 4 ימים. למה אתה מתעקש? אולי שאלת 'היית' ורשמת 'שהית' וזה מקור הטעות? למה שאבו ליל יחזור בו מהאימרה בנקודה זאת? ההסבר הוא, אדוני, שבזכ"ד של השב"כ 'הרצל' כתב כך: 'לן 4 ימים בביתו של רוואש', וכך זה זלג לחקירה המשטרתית. אחדש לך, שבאותו זכ"ד נאמר, כביכול, על ידי אבו ליש, שהיו איתם 4 אקדחים, ובהתאמה מדהימה זה מופיע באימרה שלך. איך הוא טעה גם אצלך וגם בשב"כ? קיבלנו דוח תפיסה של החיילים - נתפסו 3 אקדחים ותרסיס גז מדמיע: 2 אקדחים בלגיים, 1 ג'ריחו ועוד אקדח של פיראס".

הפתעה מספר 2 - הרצל לא אמר

"נפל בחלקך לחקור שלושה אנשים שהיו מעורבים באותה פרשה בפרק זמן תחום: ריאד אבו סריס, פאדי פאהמי בכרי וסרחאן עלאן. אבו סריס מסר גרסה לגבי הנאשם, לפיה במהלך הנסיעה שלו ושל המתאבד התקשרו עלא וג'מאל טיראווי לסלולרי של המתאבד כדי לבדוק התקדמות. סרחאן עלאן סיפר בחקירתו, שאבו סריס אמר לו שהוא שמר לעצמו את הטלפון שהיה של המתאבד למזכרת. ביקשת את הפלאפון כדי לבדוק שיחות נכנסות?". כלומר, היה נוח לחשוב שהסלולרי אבד עם המחבל המתאבד, אבל מהחקירות עולה שאולי לא כך קרה, כי אחד הנוסעים ברכב דווקא אמר ששמר לעצמו את הסלולרי המפליל (אולי). קו החקירה הזה אבד בנבכי "חקירת" המשטרה המשכתבת את זכ"ד השב"כ. כנראה ש"הרצל" לא אמר על זה כלום.

הקינוח

"אולי אתה תוכל לענות לי על השאלה, שאף שוטר עד היום לא הצליח לתת לי עליה תשובה", איתגרה חורי את החוקר הנחקר, "בהינתן הזהות בין האימרה שגובה המשטרה לבין הזכ"דים שעל בסיסם היא חוקרת, למה צריך את המשטרה?".

כבוד השופטת דליה קאופמן אמרה לחורי בשלב זה שתשמח לספק לה תשובה. אולי, אם נתנהג יפה, נוכל לשמוע גם?

המשך פרשת הגנה, 28.2.10

את הדיון שתמציתו מובאת לעיל נאלצתי לעזוב מעט אחרי ארבע, טרם סיומו. הצטערתי, כי היה מרתק.

ביום ראשון האחרון, 28 בפברואר, התייצבנו רחל ח' ואנוכי, להמשך פרשת ההגנה במשפטו של ג'מאל טיראווי, ולא הורשנו להישאר באולם. התקיימה חקירה של אנשי שב"כ בדלתיים סגורות. לשאלתי הטלפונית למחרת, אמרה עו"ד חורי שב 14.3.10 יהיה הדיון סגור לפחות במחציתו הראשונה - עד שתסתיים חקירת חוקר השב"כ.

עדותו של ג'מאל טיראווי תידחה כנראה ל 21.3.10.

אולם מספר 3

ערעורים
הרכב שופטים: רס"ן דליה קאופמן, סא"ל אייל נון, סא"ל יאיר צדוק
תובע: סרן כמיל פרג'
סנגור: חיים יצחקי ממשרד אביגדור פלדמן

הלכתי לבית המשפט, לבקשת הקבוצה הירושלמית, ללוות את המשך הדיון בעניינו של אברהים חליל סרור מנעלין, שאמור היה לעבור מעופר לסאלם. כשהגעתי התברר שההוראה להעבירו בוטלה. עורכי הדין שלו לא ידעו על כך, וגם אנחנו לא, כאמור.

בשער אמר לי הש"ג הישיש שהיום יש חג לדרוזים (יום הנבי אל-ח'ד'ר) וזה שתמיד מאשר לו להכניס אותי חוגג, אז הוא צריך לברר עם מישהו אחר. כשהזכרתי לו לצורך הבירור שקוראים לנו מחסום ווטש, זיק ניצת בעיני כל החבר'ה מסביב - "חברה של עדנה?", שאלו. נו, מזל שלא הצטרפתי בשעתו לדיון אם כן או לא לברך אותה בדרכה לייצג אותנו בקופסא [בתוכנית הטלוויזיה "האח הגדול]... כך זכיתי באיזה דוק של סלבריטאות, ולפני שידעתי מה קורה צעדתי במעלה השביל מהשער לאולמות ביהמ"ש עם דהמשה האב ובנו, ומן הון להון התגלגלתי לפרק במסכת המשפטית של ג'מאל טיראווי, והוא, התברר, מה-זה סלבריטאי.

ל
כל מי, שכמוני, זוכרת שהוא חשוב אבל לא זוכרת בדיוק למה, אזכיר בקצרה את מה שהתעדכנתי בו בין השיבה מביהמ"ש עד לרגע זה:

כשנחטף עם 4 פלסטינים נוספים ממחנה הפליטים בלאטה, ב 29.5.07, כיהן טיראווי כחבר פרלמנט וכדובר סיעת פתח במועצה המחוקקת הפלסטינית. אחיו, תאופיק טיראווי, מפקד המודיעין הכללי בשטחים, היה ממקורבי ערפאת, וגם היום, אחרי הבחירות האחרונות בפתח, מעמדו איתן.

ב 15.8.07 הוגש נגד ג'מאל טיראווי כתב אישום ובו 17 אישומים, לרבות שילוח המחבל המתאבד לקופי-שופ ברחוב אלנבי בת"א חמש וחצי שנים קודם לכן (מארס 2002). עוד הוא נחשד שכאחד ממפקדי גדודי חללי אל-אקצא (הזרוע הצבאית של הפתח) תכנן פיגועי התאבדות בעקבות הטבח בבית חנון וירי בישראלים באינתיפאדה השנייה.

כתב האישום מבוסס על עדויות מפלילים וחקירות על סמך דברי מדובבים. אחד המפלילים, פיראס ריאן, נחטף אתו מבלאטה, אחר, ראיד אבו סריס, נעצר כשב"ח, ובחקירתו בשב"כ הודה בהובלת המחבל המתאבד ב 2002- מכפר קאסם לפתח תקווה, וייחס את ההנחיה לעשות כן לטיראווי. מפליל נוסף ששמו עלה בדיון שבו נכחתי הוא מוחמד אבו טובו.

ברגע שנכנסתי לאולם מספר 3 (אחרי שחיפשתי את אברהים סרור לשווא בכל האולמות האחרים ובאחדים מהמשרדים), ברור היה שהיום אינו כתמול שלשום ושהאסיר הזה אחר. קודם כל, לא היו ענני האפור והחאקי הרגילים, כי רוב לובשי המדים היו בחופשת נבי ח'ד'ר, וכבר היה אפשר לנשום יותר בקלות - הרבה פחות רעש בעיניים והפרעות שמע וריכוז, מבלי שהתמעטה כהוא זה תחושת ה"ביטחון". אבל עוד יותר בולט היה האיש שמילא את קופסת הנאשמים. לא היה אפשר לטעות בו - ברור היה שהוא עדיפואי מהליגה הראשונה. הוא אמנם עמד בתא הנאשמים בחולצה חומה של שירות בתי הסוהר, אבל בכל זאת נראה כמי שמנהל את חצרו. מתחת לחולצת האסירים קצרת השרוולים היה לבוש בגד שחור שנראה חדש, נקי ומוקפד. סביבו עמדו ארבעה בני משפחה (ביניהם אחיו פאיז טיראווי) - פי שניים מהמותר לרוב האסירים - ושוחחו אתו חופשי כחצי שעה עד שהגיעה התפאורה - השופטים, המתרגם והרשמת. מפקד המתרגמים תרגם את הדיון.

אני מנחשת שאורחיו היו בנו, ילד שנראה כבן שש, ואשתו, ואתם היה זוג נוסף. כל מי שנכנס לאולם בירך אותו לשלום, רבים בלחיצת יד, אחדים מעורכי הדין בנשיקות.

אז הופיעו הסנגורים, תל אביביים בעליל, עוד לפני שנודע לי שהם ממשרדו של אביגדור פלדמן. והכי חשוב - הם עשו את העבודה שבדרך כלל מצפים מסנגורים לעשות ולעתים רחוקות כל כך רואים אותם עושים בפועל בבית המשפט הצבאי בסאלם. אבל בעצם זה היה יותר מכל דבר אחר שיח חירשים. השופטת הייתה צריכה "לתרגם" לחוקרים המעידים את שאלות הסנגור. לא מפני שהם לא מבינים עברית, אלא כי הם מעולם לא העלו על דעתם לפקפק באופן החקירה, בהרשעה על סמך מדובבים או מפלילים, באיום על נחקר ושימת מלים בפיו. זה מה שלימדו אותם, זה מה שהם תמיד עשו, ואין להם שום סיבה להבין פתאום שמישהו רוצה לדבר על זה.

אם הבנתי נכון, עיקר העניין של ההגנה היה לנסות לקעקע את מסכת ההפללה על ידי חשיפת פגמיה של שיטת החקירה והעלאת ספק בדבר תקיפות של הרשעה על יסוד נוהל מדובבים ואימרות מפלילים. הופיעו שני עדים, שניהם חוקריהם של המפלילים של טיראווי, שפעלו באותם אמצעים שכולנו מכירות ואוהבות. כך שלכאורה, לא היה כל חדש בביקורת שהופנתה כלפי השיטה. אבל, עצם אמירתה היא חידוש, לפחות כאן.

שני חוקרים העידו על שלושה מנחקריהם שהפלילו את טיראווי: ראיד אבו סריס, מוחמד אבו טובו ופיראס ריאן. כל שלושת המפלילים ביקשו בעדותם בבית המשפט לסגת מהאימרה עליה הם חתומים, בטענה שהיא אינה אמת.

מהחקירה שניהל התובע למדנו כי החוקרים המעידים עשו הכול על פי הנוהל - בדקו את כשירותו הרפואית של הנחקר שלהם, דיברו אתו בשפתו, נתנו לו לרשום בכתב ידו ובערבית את השאלות והתשובות, לקרוא מה שכתב ולחתום על כל עמוד. הכול כמובן מתוך מטרה להגיע לחקר האמת וכל שנאמר נאמר על ידי הנחקר מרצונו החופשי. מהחקירה הנגדית, של הסנגור התל אביבי עם הקוקו, אפשר היה להתרשם אחרת, אבל, שוב, אני מבטיחה לכן שלהוציא אותנו אף אחד לא יטרח.

 

ראיד אבו סריס: הסנגור הזכיר לבית המשפט שכשהעיד אבו סריס בבית המשפט טען שמסר את שמו של טיראווי כי היה במצב נפשי קשה ולא ידע על מה הוא מדבר. בחקירתו הנגדית העלה שתי טענות, האחת שהאיש היה ידוע כצרכן של אקסטזי, מריחואנה, חשיש ואלכוהול. הוא העלה את הסברה שהגיע לחקירה רק ביום הרביעי למעצרו (נעצר ב16- והובא לחקירה רק ב20- באוגוסט 2006) מפני שעד אז היה "מסטול מת" ובעת החקירה היה כנראה בקריז. הטענה השנייה שלו הייתה שעל פי עדותו של אבו סריס טיראווי הפחיד אותו, אך מרגע שהחוקר שמע את השם טיראווי הפסיק לשאול שאלות רלוונטיות ולמעשה הוביל את אבו סריס להפליל את טיראווי, שהיה לו כנראה אינטרס אישי להפלילו. נמצאה לו הזדמנות להיפרע ממשהו שמפחיד אותו. מכל מקום, אמת, אמר הסנגור, לא היה אפשר לחפש בחקירה של העד הזה, שעל דבריו נסמכת התביעה.

אבו סריס נעצר ב 16.8.06 כשב"ח, וב 10.5.07 הורשע בהובלת המחבל שהתאבד בבית הקפה בתל אביב במארס 2002.

יש להניח שגם את הבסיס להרשעתו של אבו סריס אפשר וצריך היה לאתגר, בדיוק כמו במקרה טיראווי שלפנינו, אבל הוא לא עדיפואי, אלא סתם תושב השטחים שעבד בישראל והתמכר לסמים ואלכוהול.

 

מוחמד אבו טובו אמר בביהמ"ש שכשהוא נשאל על טיראווי בחקירה הוא רק אמר שהוא עובד ברשות. "החוקר היה אומר לי כל דבר", אמר, בהתייחס לאימרה. הפרקליט הצביע על כך שאין זכ"דים הקודמים לאימרה, וזה מצביע על חקירה על סמך תרגיל מדובבים. הרי לא ניהלת חקירה של ארבעה עמודים "על עיוור", אמר לחוקר.

פיראס ריאן נעצר עם ג'מאל טיראווי. גם במקרה זה נטענו שתי טענות עקרוניות שמעלות ספק ביחס לקבילות תביעה המסתמכת על מפלילים. הטענה הראשונה הייתה שעל פי העדות שנתן המפליל בבית המשפט הוא רצה לחזור בו מאימרתו, ואז איים עליו החוקר ש"יחזיר אותו ל 90 יום לתאים, לשב"כ ולסבל", על אף שבעת החקירה דחק בו לחתום על הכתוב באומרו שבבית המשפט יוכל להגיד מה שירצה. בטיעונו השני השווה הסנגור את הזכ"ד של חקירת השב"כ של ריאן מיום 24.6.07 לאימרה על סמך חקירת החוקר הנחקר מ 26.6.07 (יומיים אחר כך). אלה שני טקסטים מאוד ארוכים וזהים כמעט לחלוטין, לרבות רשימה המצויה בשניהם של עשרה שמות, ואחרי כל שם פרטי בעליו (גיל, מקום מגורים, מצב משפחתי, תעסוקה וכו'), המופיעות בשניהם ובדיוק באותו הסדר. הסנגור לא נראה משוכנע כשהחוקר השיב בשלילה לשאלתו אם לא הקריא לנחקר את הזכ"ד בחקירתו, כלומר שם את האימרה בפיו.

משרד אביגדור פלדמן מתכוון להגיש בג"צ אחרי שביהמ"ש הצבאי לערעורים דחה עתירתו לגילוי ראייה או חומר חקירה נוסף ביחס לעוד עד תביעה במשפטו של טיראווי. בתום המשפט ביקש הפרקליט לא לחקור את אותו עד עד אשר תשיג ההגנה צו ביניים או התערבות בג"צ.

החלטת בית המשפט, נשיאה ושני שופטים, היא להשאיר את תאריך חקירת העד ליום שנקבע - 31.1.10, אלא אם יוצא קודם צו ביניים, ולקיים גם את הישיבה שנקבעה ליום רביעי שלאחריו - 3.2.10. אם יוחלט לחשוף חומר בפני ההגנה, הבטיחה נשיאת בית המשפט, בית המשפט לא יפגע בהגנת הנאשם, אבל הסיכוי שבג"צ יתערב, היא אמרה, הוא כידוע קלוש.

להוציא מקרים ספורים שבהם התלחש עם הסנגור או התנשק עם עורכי דין שחלפו באולם ביהמ"ש ונעצרו לברכו, טיראווי התנהג כאילו ההתנהלות המתרחשת סביבו כלל אינה נוגעת לו. הוא היה עסוק כל העת בשיחות ערות עם אורחיו, במחוות ידיים ותנועות שפתיים. ענני האפור והחאקי לא היו שם לחצוץ ביניהם.

אולם 2

ב 10 בבוקר מתחילים הדיונים ב"ביהמ"ש לנוער" שמופעל מזה כמה חודשים בימים שני, שלישי וחמישי. הממונה על מסגרת זו היא השופטת שרון ריבלין-אחאי אך היום יושב בדין השופט עצמון.

המשפט מתקיים בדלתיים סגורות והקהל היחידי שנוכחותו מותרת הוא הורי הקטין הנאשם. אנו נאלצנו לצאת מהאולם.

הקטינים שמובאים למשפט במסגרת המיוחדת לנוער יושבים לעתים במשך שבועות  במעצר בתנאים רגילים ומובאים לפני שופט מעצרים להארכת מעצרם במשך כל תקופת החקירה. רק לאחר הכנת כתב האישום הדיון בהם מועבר למסגרת ביהמ"ש לנוער. המעצר והחקירה של הנערים נערכים בתנאים הרגילים לפלסטינים מהשטחים.

ראינו ודיווחנו לפני שבוע ( ראה  דו"ח מתוקן  ל 12.1.10) על שני נערים אחים שהובאו להארכת מעצרם ללא ייצוג של עו"ד. וכעבור שבוע, בישיבת ביהמ"ש לנוער, החליט השופט על מעצרם עד תום ההליכים. השניים הודו ביידוי אבנים על ג'יפ צבאי.

אולם 3 : ערעורים

הרכב של שלושה שופטים. אב"ד אל"מ איציק מינא (מילואים); סג"א צבי לקח; סג"א נתנאל בנישו

הנאשם סייע להוציא לפועל שני פיגועי התאבדות באזור ירושלים בהפרש של חודש ימים זה מזה. 19 אנשים נהרגו בשני הפיגועים. בשני המקרים הנאשם סייע בכך שהשיג את האצטון שמשמש להכנת חומר נפץ למטען.

ביהמ"ש קמא התייחס לגילו הצעיר (בן 17 ) בעת ביצוע העבירה. הוא נגרר לפעולה בהשפעת חבר מבוגר ממנו שהיה מעורב באותו פיגוע.

התביעה מבקשת לגזור על הנאשם מאסר עולם ומביאה פסיקות שקובעות שהקטינות אינה מעניקה חסינות מפני מאסר עולם.

הסנגור מדגיש שהנאשם התחרט על מעשהו, מדגיש את אלמנט השיקום בענישה של קטינים ומבקש מבית המשפט להתחשב, לפחות ברמת ההצהרה, באפשרות לשינוי הדרך של הנאשם.

ההחלטה תינתן בתוך 7 ימים.

שופטים: סג"א רונן עצמון, רס"ן אמיר דהאן, רס"ן מנחם ליברמן

תובעת ...........

סנגור - עאדל חמאייסי

הנאשם - ערפאת אבו שעירה, רווק, בן 24 תושב מחנה הפליטים אל עאזלי ליד בית לחם.

צפינו בטיעונים לעונש של ערפאת אבו שעירה, שדיווחנו על פסק הדין במשפטו ב-9.8.09.

מי מכן שתהיה לה סבלנות לקרוא עד הסוף ולקרוא בין השורות תראה ותבין מהתיאורים הלקוניים שלהלן את מציאות החיים בשטחים הכבושים - פעילות צה"ל מצד אחד, וסיר הלחץ שקוראים לו "מרקם החיים של תושבי הגדה המערבית" מצד שני.

התובעת דרשה עונש חמור התואם את המעשים החמורים שבהם הורשע. היא תיארה אותו כפעיל צבאי שפעל לאורך תקופה ממושכת נגד ביטחון האזור בארגון שוהדא אל אקצא, וכמי ששגרת חייו הייתה ביצוע פיגועים נגד מטרות ישראליות:

-      היה אחראי על חולייה צבאית והשתתף ב 6 הזדמנויות שונות בזריקת מטעני צינור ובקבוקי תבערה שיצר בעצמו ויחד עם אחרים.

-      ערב את עצמו ב-4 פרטי אישום וירי לעבר שכונות יהודיות, בסיסים צבאיים ומכוניות ישראליות.

-      תכנן עם חבריו להניח מטען נפץ בשוק מחנה יהודה, אך הרעיון נדחה מחשש לתגובה ישראלית קשה.

-      שוחח עם חבריו (אולי אף תכנן) לחטוף חייל או חיילים ישראליים. הוא וחבריו לחולייה אף קבלו כסף לצורך ביצוע החטיפה והיו אמורים לקבל סכום כסף נוסף למטרות צבאיות.

-      היה שותף מלא לפעילות של התנגדות לכוחות צה"ל שפעלו באזור וביקשו לעצור מבוקשים.  הם הגיעו למקום כשהם חמושים כשמטרתם לבטל את המעצר ולפגוע בחיילים. שני חיילים נפצעו פציעות קלות.

-      בכמה הזדמנויות כלי הנשק לא היה אפקטיבי, הרובים לא ירו אבל התלקחה אש בסמוך לחיילי צה"ל.

התובעת, אחרי שמנתה את ההאשמות, הגישה לשופטים רשימת תקדימים במשפטים דומים שבהם נשפטו אנשים ל 10 עד 15 שנות מאסר ויותר, סברה כי יש להחמיר עם הנאשם ולא קבעה מה העונש שהתביעה מבקשת.

הסנגור תיאר את מצבו המשפחתי והאישי הקשה של הנאשם - תיאורים שיכולים להתאים ואף מתאימים לרוב תושבי הגדה המערבית - נטישת בית הספר בגיל צעיר, הורים חולים או נכים, אבטלה ומצב כלכלי קשה.

טיעונים להקלה בעונש:

-      בסעיף האישום של אחזקת כלי ירייה ללא היתר - האקדח ניתן לו על ידי הרשות הפלסטינית.

-      בשישה סעיפי אישום שבהם מדובר גם על החזקת נשק ואימון וגם על ייצור וזריקת חפצים נפיצים - אלה בוצעו בשנת 2001 בהיות הנאשם בן 16.

-      בארבעה סעיפי אישום - ירי לעבר אדם בשנת 2003, לא דובר על מרחק הירייה, ולכן, לטענת הסנגור, הירי לא היה אפקטיבי ולא הייתה פגיעה בנפש או ברכוש.

-      בפרט אישום נוסף, גם הוא על ירי לעבר אדם - הנאשם לא ירה. הוא נשאר ברכב, שותפיו ירו, ולא נגרם כל נזק לא לנפש ולא לרכוש. גם במקרה הזה הירי לא היה אפקטיבי.

-      האישומים באימונים צבאיים התייחסו בעצם לפירוק אקדח ולהרכבתו.

-      הניסיון לסחר בנשק הוא ניסיון למכור אקדח - ניסיון שלא עלה יפה.

-      קשירת קשר לחטיפה - היו דיבורים על חטיפה, ושום דבר חוץ מדיבורים.

גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.

היום משפטו של סעיד צאלח סעיד ח'טיב, שבמעצרו במחסום שקד-טורה אנה נ''ש ואני נכחנו ב 27/04/2009
(ר' דו''ח סאלם מ 3.5.09).

אני מקבלת רשימה של 24 דיונים ונוכחת ב 12 מהם.
השופט רס''ן גיורא אלדן.

אני נוכחת בדיון נוסף באולם אחר.

1. 2635/08 עמיד סעיד מוחמד עיאד, ת''ז 950228890

נאשם בקשירת קשר לגרימת מוות

סנגור: מוהנד חראז

סוג דיון: טיעונים לעונש.

תקופת מאסר זהה לימי המעצר

התובעת אומרת שיש הסדר טיעון, הנאשם הורשע בישיבה קודמת.

עשרה ימים לפני מעצרו נפגש הנאשם עם אישה והציע לה לבצע פיגוע התאבדות או להציע מועמד אחר. התובעת מסכמת שעל אף חומרת העבירה והנזק שיכול היה להיגרם ברכוש ובנפש, השותפה לא הסכימה לבצע את הפיגוע, לא נבחר יעד ולא סוכמו פרטים, כך שהעבירה הייתה בשלב של דיבורים ולא הייתה פעילות למימושה, לא הייתה חברות בארגון עויין.

עברו של הנאשם אינו נקי. ב 2004 נכשל בעבירה של קשירת קשר. הנאשם הודה והיה חיסכון בזמנו של בית המשפט, כי לא היה צורך בשמיעת עדים. יש בתיק קושי ראייתי, ולכן התביעה הסכימה להסדר טיעון. 14 חודשי מאסר זו ענישה הולמת שמשרתת את האינטרס הציבורי.

הסנגור מצטרף לתובעת ומוסיף שהתיק מבוסס על עדות של אישה עם בעיות משפחתיות ונפשיות. אין כל חיזוק לעדותה. לו היו נשמעים עדים נוספים, הנאשם היה מזוכה.

הנאשם אומר שהוא המפרנס היחיד במשפחתו ושלא יחזור על מעשיו.

השופט פוסק שאין ראיות בידי התביעה להרשיע את הנאשם. אומר שהתוצאה העונשית של הסדר הטיעון שוות ערך לזיכוי. גוזר על הנאשם ימי מאסר כימי מעצרו עד כה.

אומר שזה לא עונש כבד, למרות ששלילת חירותו של אדם אינה עניין של מה בכך.

השופט מאמץ את הסדר הטיעון, עונש מאסר בפועל כימי המעצר מ 23.4.08. הנאשם מסיים היום לרצות את מאסרו.

המאסר על תנאי, שכבר היה לנאשם, הוארך בשלוש שנים.  24 חודשי מאסר על תנאי לחמש שנים מיום צאתו מהכלא (היום), שלא יעבור את העבירה בה הורשע שעניינה פגיעה בגופו של אדם בנסיבות ביטחוניות.

את שמחת הנאשם ומשפחתו אפילו לא אנסה לתאר.

2. 2284/09 מוחמד נאצר מחמוד ענאתי, ת''ז 852300839 נאשם בהחזקה וסחר באמל''ח, סנגור נאדר חראז

סוג דיון: הקראה

בחור צעיר, באולם נמצאים הוריו ותינוקת.

השופט דוחה את הדיון ל 13.7.09. עד אז ידונו הצדדים על מידת העונש.

3. 1009/09 חנין זיאד כמאל נצר אללה, ת''ז 910651793 

נאשמת ביציאה מהאזור ללא היתר

סנגור: חסן תיתי

סוג דיון: הקראה

השופט מזדעזע

הנאשמת אישה צעירה שנשואה לערבי אזרח ישראל. היא מודה באשמה ומאשרת את הראיות, עברה נקי וזו מעידתה הראשונה. נדונה לשלוש שנים מאסר על תנאי.

הסנגור מבקש לקצר את תקופת התנאי, כי בתקופה זו לא תוכל לקבל אישור כניסה לישראל להיפגש עם בעלה. השופט מזדעזע, לא תוכל לראות את בעלה שלוש שנים?

מצב בלתי נסבל. השופט מבטל את המאסר על תנאי.

4. 2153/09 מוחמד אברהים עבד אל עזיז יאמין, ת''ז 852378611 

נאשם בהחזקה וסחר באמל''ח

סנגור: מוצטפא עזאמטה

סוג דיון: הקראה

בחור צעיר, חיוור. הדיון נקבע ל 13.7.09.

5. 2468/09 פואד טאלב סעיד אשקר, ת''ז 850203118 

נאשם בחברות ופעילות בארגון עוין

סנגור: מוצטפא עזאמטה

סוג דיון: הקראה

הסנגור מסביר לנאשם את כתב האישום.  הנאשם כופר באשמה. 

הדיון הבא נקבע ל 13.7.09 .

6. 2158/09 עבדאללה חאלד עבדאללה סלואדי, ת''ז 850361684

נאשם בהחזקה וסחר באמל''ח

סנגור: מוצטפא עזאמטה

סוג דיון: הקראה

יזומנו ארבעה עדים.

הדיון הבא נקבע ל 13.7.09.

7. הגיע תורו של סעיד ח'טיב, לצפייה במשפטו הגעתי, כאמור, במיוחד.

 2329/09 סעיד צאלח סעיד ח'טיב, ת''ז 907632368 

נאשם בתקיפה והפרעה לחייל במילוי תפקידו

סנגור מואיד כבהא

סוג דיון: הקראה

הפתעה: סעיד איננו, השופט מבקש מאיש שב''ס לברר מה קרה. הסנגור אומר שראה את סעיד בסאלם כבר ב 09:30. הסנגור אינו יכול  להמתין זמן רב כי עליו להיות בבית המשפט בחיפה, הוא כעוס ומרוגש.

מסתבר שסעיד נלקח לחקירת משטרה. השופט מורה לאנשי שב''ס ולמשטרה לדאוג שסעיד יופיע באולם תוך 15 דקות. בינתיים ממשיכים.

8. 2156/09 סיף אלדין חוסאם צאלח עווד, ת''ז 851975185

נאשם בהכנת/זריקת/הנחת פצצה

סנגור מוצטפא עזאמטה

סוג דיון: הקראה

בחור צעיר. הסנגור מסביר לו את כתב האישום. מבקש דחייה ל 13.7.09. כולם מסכימים.

לאחות הנאשם נולד תינוק והוא מורשה לברך את משפחתו באולם בית המשפט. הללויה!

9. 2285/09 אחמד זיאד מוחמד קשמר, ת''ז 850063025 

נאשם בחברות ופעילות בארגון עויין

סנגור: מחמוד חסאן

סוג דיון: הקראה

הסנגור מבקש דחיית הדיון ל 13.7.09.

חוזרים ל 7. מגיע איש שב''ס ומודיע שסעיד יבוא בעוד שלוש דקות. ממשיכים בינתיים.

10. 2146/09 יוסף ח'ליל יוסף חג'אב, ת''ז 854327731 

נאשם ביצור וזריקת חפץ מבעיר

סוג דיון: הקראה

בחור צעיר. משפחתו, ביניהם ילדה קטנה ומתוקה, מנסים ליצור קשר מרחוק. הילדה מספרת בתנועות ידיים משהו חשוב מאוד והנאשם שולח לה נשיקה מכל הלב.

הנאשם נראה מאושר, לא מקשיב כלל לדברי השופט. הדיון נדחה.

11. 2328/09 מוחמד ראג'ח מוחמד אלבזור, ת''ז 907629513 

נאשם בחברות ופעילות בארגון עויין

סנגור: מוהנד חראז

סוג דיון: הקראה

הנאשם כופר באשמה.

הדיון הבא נקבע ל 13.7.09.

שוב חוזרים ל 7, סעיד צאלח סעיד ח'טיב

נציג משטרת ישראל מבהיר: לאחר בידוק ביטחוני סעיד ישב באולם ההמתנה. כעבור חצי שעה אנשי שב''ס בדקו את תעודות הזיהוי של הממתינים ולקחו את סעיד לתשאול. נמסר להם שסעיד הגיע למשפטו וביקשו לא להאריך בתשאול. לצערו של השוטר התשאול התארך, כי ביקשו לסיים את חקירת הנאשם לפני שיתייצב למשפט. השוטר מתנצל על אי הנעימות שנגרמה.

סעיד נכנס לאולם המשפט, הוא משוחרר בערבות, מגיע בבגדים אזרחיים ואינו יושב על ספסל הנאשמים.

הסנגור אומר שהחקירה הסתיימה לפני כחודש והתביעה הגישה כתב אישום על סמך חומר החקירה. הסנגור רואה בחומרה את החקירה הנוכחית.

השופט אומר שכנראה יש צורך בחומר חקירה נוסף.

הסנגור מתנגד לחקירה ביום המשפט. השופט אומר שזה אפשרי.

הסנגור אומר שבשלב זה, כשהחליטו להמשיך את החקירה, עליו ללמוד את החומר החדש ומבקש דחייה.

השופט נענה לבקשת הסנגור וגם התובעת לא מתנגדת. הדיון נקבע ל 14.7.09 לפני כבוד השופט חלבי.

12. 3711/08 נאדם ג'בר עותמאן מיאלה, ת''ז 850444878 

נאשם בחברות ופעילות

סנגור: מוהנד חראז

סוג דיון: תזכורת

הסנגור מבקש דחייה. הדיון נקבע ל 13.7.09.

13. בהמלצת סנגורו של סעיד אני עוברת לאולם 1.

מתקיים שם משפט שמזכיר את המקרה של סעיד. שני אחים מואשמים בתקיפת חיילים.

אני מגיעה אחרי תחילת הדיון. באולם מכהנת שופטת.

חייל מעיד שלא ראה כלום, בחור פלסטיני דחף והפיל אותו ארצה.

הסנגורים של שני הנאשמים מנסים, ע''י שאלות חוזרות, להפריך את טענת החייל.

השופטת מכריזה על הפסקה של חצי שעה. אומרת שיש לה עוד ארבעה עשר משפטים.

נראית מותשת. (גם אני).

אחרי ההפסקה מעיד חייל שני, מפקד מחסום, בחור גבוה, חסון, נשבע לומר רק אמת.

החייל מתבקש ע''י התובעת לספר על המחסום (מעבר, לדבריה). אומר שהוא משרת בגזרת

טול כרם. מדובר בשער חקלאי. המדינה מאפשרת לחקלאים לעבור בבוקר ולחזור בערב, בגמר העבודה, בשעות קבועות. זה שער מס. 609, יש בו עמדת בידוק ב 06:00-07:00 בבוקר. בודקים אם מעבירים דברים אסורים לישראל. זה תפקידם. ב 28.4.09 הגיע תושב הכפר.

החייל מתבקש להצביע עליו (יושבים שני נאשמים). החייל ממשיך: התושב הנ''ל רשום כמותר למעבר. אחריו הגיע אחיו, הורו לו לעצור, אבל הוא המשיך ללכת, למרות שצעקו לו לעצור, עד שכוונו אליו נשק ואז עצר. הורו לו להרים את החולצה - עניין של נוהל -  הוא סרב, צעק והשתולל, המשיך להתקרב אל החייל שביקש לשמור מרחק ביטחון. אחיו, שראה את המתרחש, רץ בחזרה לשער ודחף את החייל.

החייל אומר שזה שער חקלאי, קטן, אין הרבה אנשים, המקום ידידותי, מדברים יפה עם הפלסטינים שהחיילים מכירים ממעברם יום-יום, ולכן לא לקח ברצינות את מה שקרה והמשיך בשגרת יומו. החייל בדק את תעודת הזיהוי של האח הקטן, זה ''שעשה בעיות'' במחסום ומצא את שמו 'ברשימה השחורה'. הוא העביר את החקלאים האחרים והתחיל לטפל בשני האחים

ב 06:50, כשהיה עוד פלסטיני שלישי בסביבה. החייל ניגש לאח הקטן וביקש ממנו אישור מעבר. הבחור דחף את החייל והכניס לו אגרוף. החייל החזיר לו ושנייהם נפלו על האדמה. החייל הזעיק עזרה, גשש שהיה בסביבה ירה כדור באוויר, הפלסטיני השלישי ברח מהמקום. השתלטו על שני האחים

וכך האירוע נגמר.

הסנגור שואל אם יש מצלמה במחסום. החייל עונה שלא בסמכותו לענות על זה.

השופטת מעירה: אם אתה יודע, תענה. החייל אומר שאינו יודע. הוא מפקד המחסום והוא בדק את תעודת הזיהוי של האח הקטן. החיילים נחקרו גם ע''י מצ''ח. הוגשה תלונה נגדם.

הסנגור מבקש לקבל את מסמכי החקירה.

התובעת מבטיחה לבדוק ומבקשת לסיים את חקירת החייל.

יש רושם שעדויות החיילים מתואמות. למפקד המחסום נגמרה הסבלנות לשאלות הסנגור, מעיר הערות וננזף ע''י השופטת.

השופטת מנסה להאיץ את החקירה. יש לה עוד תיקים רבים.

הסנגור מנסה למצוא סתירות בעדויות החיילים. מפקד המחסום מוסיף שכתוצאה ממכת האגרוף נשברה לו שן.

בדיון הבא תישמע עדות נוספת. מבקשים להמציא מסמכים רפואיים.

הדיון  הבא נקבע ל 29.6.09.  

 

0930

נכנסנו לאולם וחיכינו יחד עם 7  אנשים שאמורים להישפט. הם יושבים בצדו השמאלי של האולם, ולא מובאים כבולים אל ספסל הנאשמים [מדובר בנאשמים ששוחררו ממעצר בערבות כספית], אנחנו יושבות בצדו הימני של האולם, כך מורים לנו. בנוסף נמצאים באולם 4 יילים עם נשק,  תובעת וכתבנית. כולנו מחכים לשופט שמגיע ב 0952.

הנאשם הראשון מוכנס לאולם:

מוחמד חסן

סנגור: עו"ד סמארה     

אישום: חברות בהתאגדות לא מותרת. חברות בחמאס  מ 2004 עד 2006

הנאשם מודה.

השופט לנאשם: הבנת? הסבירו לך? ולסנגור סמארה אומר: אתה יכול לדבר עם כל הנאשמים בניחותא.

כאן השופט מודיע שרצונו להמשיך בתיקים שמצריכים הרכב שופטים [יותר משופט אחד].

כל 7 האנשים מוצאים מהאולם. תיקיהם יידונו מאוחר יותר.

מחכים לתיקים שבהרכב. מוכנסות המשפחות ויושבות במקום המיועד להן.

שני עצורים אזוקים ברגליהם מוכנסים לאולם. אחד נראה ממש ילד צעיר מאוד.

עמאר ???

נאשם בעבירות חמורות -רצח.

יש לזמן את העדים, ולכן ישיבת ההוכחות נקבעת ל 27.1.09   ב 1100 בבוקר.

ננסה לעקוב אחר המשפט הזה.

סמיר סעיד

יש הסכמה לגבי חומר הראיות, והדיון הבא נקבע לפברואר. השופט ועורכי הדין מדברים בינהם, ואנו בקושי שומעות במה מדובר ומחליטות לעבור לאולם אחר.

השופט: רס"ן אחסאן חלבי

תובעת: נועה

הנאשם: מוחמד ???

נכנסנו באמצע הדיון ורק שמענו שהנאשם נתבע על חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ג'מעה אלאיסלמייה. מדובר בפעילות תעמולתית בלבד, תליית תמונות, חלוקת עלונים והשתתפות בתהלוכות במסגרת הבחירות במהלך  2006 , וכן ניסיון לגייס סיוע כספי. העבירות הן בדרג נמוך.

השופט מציין כי משאלתו של הנאשם לאסוף כספים לא צלחה. בשלושת החודשים האחרונים שלפני מעצרו לא היה פעיל כלל.

השופט מאמץ את הסדר הטיעון: 14 חודשי מאסר מיום מעצרו.  1000  שח' קנס או חודש מאסר תמורתם. 14 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.

הנאשם: עבד מוסטפה

חבר בהתאגדות בלתי מותרת. קשירת קשר לפעילות צבאית, אך הקשר נגדע ולא נגרמו נזקים כלשהם. נגד נאשם זה הוגש בתחילה כתב אישום שמייחס לו אחזקת מטען צינור וקשירת קשר, וכן ניסיון להקים חוליה חדשה של הארגון, אך לא הוקמה חוליה כזו, והנאשם וכפר במיוחס לו. הובאו עדים שלא הצליחו להוכיח את הדברים, ונשאר אישום של עבירה אחת בלבד והיא חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת , גדודי חללי אל אקצה.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

לכן אחרי כתב האישום המתוקן יש להתחשב בהודאתו ובהסדר הטיעון.

גזר הדין: 14 חודשי מאסר , 2000 ₪ קנס או חודשיים מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.

הנאשם: תאמר מוחמד דאוור עלאווי

סנגור: חלבי

הנאשם נראה ילד צעיר. נאשם במתן מקלט [לאדם מבוקש], קשירת קשר לזריקת מטען צינור. מדובר בקשר ראשוני בלבד.

לדברי התובעת, עברו נקי. הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום, ולא נגרם נזק כלשהו ממעשיו. הוא מבטיח לא לחזור על מעשיו.

גזר הדין: 12 חודשי מאסר, קנס 1000 ₪, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. (על פי הסדר הטיעון).

את שמו של הנאשם הבא לא הצלחנו לשמוע.

סנגורית: אנה סעיד

אישום: חברות סטודנטיאלית במשך כשנה בהתאחדות בלתי מותרת ששייכת לתנועת החאמס,

מ 2003-2004. הנאשם היה קטין בן 15 בעת ביצוע העבירה.

הנאשם לומד הנדסה באוניברסיטת אל נאג'ח. עברו נקי. הודה בעבירה המיוחסת לו והבטיח שלא יחזור על מעשיו.

השופט מאחל לו הצלחה ובהתאם להסדר בין הצדדים קורא את גזר הדין:

49 ימי מאסר כימי מעצרו , קנס של 1000 ₪ אשר ינוכו מ 10.000 שהפקיד כדמי ערבות,

6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנה.

נאשם: מחמוד צאלח מחמד עבדאללה

סנגור: זחאלקה

נאשם בפח"ע (פעילות חבלנית עויינת).

משפטו נדחה לינואר.

נאשם: יוסוף מחמוד אבו סאלח

סנגורית: בריהן חורי

אמו של הנאשם יושבת באולם ובוכה. הנאשם בתנועות ידיים מנסה להרגיעה.

נאשם בקשירת קשר להנחת מטען באוטובוס שמסיע חיילים ולהתאבד.

הנאשם מודה.

התובעת: מדובר בקשר שלא היה פרי יוזמתו של הנאשם. הקשר נגדע באיבו ולא נגרמו נזקים כלשהם.

השופט: מי שנוטל חלק או מסכים ליטול חלק בפיגוע התאבדות ... דינו עונש ממושך בשנים, כדי ליצור הרתעה. השופט מאמץ את הסדר הטיעון השופט מביא בחשבון את הודאתו של הנאשם  

שחסכה מזמנו של בית המשפט וגוזר על הנאשם:

27 חודשי מאסר מיום מעצרו, קנס של 7000 ₪ מהם ינוכו 2000 ₪  אותם שילם הנאשם,

24 חודשי מאסר על תנאי למשך 5 שנים.

נאשם: טארק אשקר

סנגור: ויסאם אגברייה

אישום: חברות סטודנטיאלית בהתאגדות בלתי מותרת בגיל צעיר, ארגון הג'יהאד האיסלמי.

עסק בפעילות תעמולתית.

לא נגרמו נזקים ממעשיו, עברו נקי.

גזר הדין: 11 חודשי מאסר, 1000 ₪ קנס, 14 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים.

נאשם: מחמוד כפאיה

סנגור: נאאל זחלקה

אישום: ייצור חפץ מבעיר ובקשירת קשר לגרימת מוות.

התיק נקבע ל 28.1.09

בית המשפט יצא להפסקה, ואנחנו עזבנו לאחר ההצגה...

 

השופט: רס"ן איתי רגב

החוקר: רס"מ האשם חלבי

עורכי דין: אבו וואסל, ראאד מחמיד (מועדון האסיר), סמעאן (ממשרד עו"ד מחמוד חסאן), לואי הוארי (פרטי. מטעם המשפחה.)

עו"ד ראאד מחמיד מספר לי שברשת אל-ג'זירה מזכירים הרבה ובהערכה רבה את פעילות חברות מחסום ווטש.

עו"ד סמעאן מתלונן לפני השופט על הקשיים שמציבים לו מפקדי בית המעצר פתח תקווה כשהוא מבקש להיפגש עם העצירים לאחר הסרת המניעה. השופט מציין בהחלטותיו הכתובות שיש לאפשר לעו"ד להיפגש איתם עוד היום. אומר לעורך הדין שהוא מקווה שזה יעזור.

הדיונים החלו ב-10.00. הסוהרים נהגו בעצורים בעדינות יחסית. היום גם לא משכו אותם החוצה בחולצתם, כשהם עדיין שומעים את החלטת השופט ואת המשך הטיפול מעורך דינם.

נראה שהתנאים בבית המעצר פתח תקווה בעייתיים במיוחד,  ולאחרונה התקבלו החלטות להעביר עצירים, קטינים או חולים, לבתי מעצר אחרים.

ב-10.35 הגיע ברק יעיש הזכור "לטוב" (ר' דו"ח פ"ת מ 23.7.08), ובזאת השתנה לרעה ההתנהגות הכל כך יוצאת דופן במקום הזה.

העציר העשירי, סעיד יונס מחמוד עמרו, קטוע כף רגל. הוא מדדה על 2 קביים. לא ידוע לי מתי נקטעה

כף רגלו, אך פניו מביעות סבל בהליכה. בירידה במדרגות כיסו הסוהרים את עיניו "בהתאם להוראות" וסחבו אותו בזרועותיו (לדברי עו"ד ראאד שנכח שם כשהוצא מחדר הדיונים).

השופט מציין בפני החוקר שיש השנה הרבה פחות עצורים יחסית לשנים עברו.
 

12 עצורים מתוכם 2 מנועים.

1.  עבדאללה איברהים עבד אל חאפז פוקהא,  ת.ז. 851936161, דיר שרף, נעצר: 15.7.08,

בקשה:16 יום

עו"ד לואי הוארי.     

החלטה: להעבירו למתקן חקירה אחר אם נוכחותו לא נדרשת לצורך החקירה.

הארכת מעצר 16 יום.

 

2.אחמד חליל מוחמד מחלוף, ת.ז. 921566477, שכם, נעצר: 18.7.08,

בקשה: 8 ימים

עו"ד אבו וואסל.    

החלטה: 8 ימים הארכת מעצר.

 

3.אמין חאתם אמין מנצור,  ת.ז. 853440691, שכם,  נעצר: 25.7.08,  

בקשה: 8 ימים.

(קטין בן 16, בקושי מתגלח).

עו"ד ראאד מחמיד.     

החלטה: 8 ימים הארכה.
 

 לראשונה מאז אני צופה בבית המעצר: הסוהר מאפשר לעציר לסיים את השיחה עם עורך הדין. לא מושך אותו החוצה בחולצתו. הגיעו ימים חדשים?

 

4.עבד אל גבאר סלים מוסא סריס,  ת.ז. 850472259,  שכם,  נעצר: 14.7.08,  

בקשה: 16 יום.

עו"ד אבו וואסל.      

החלטה: העציר יועבר למחנה סאלם להגשת כתב אישום.

הארכת מעצר 16 יום.

 

5.אסלאם חאלד חסן אחמד,  ת.ז. 850014507,  מ.פ. בלאטה,  נעצר: 16.7.08, 

בקשה: 16 יום.

עו"ד אבו וואסל.    

החלטה: 16 יום הארכה.

 

6.מוחמד יונס מוחמד עמרו,  ת.ז. 9509016007,  דורא,  נעצר: 10.7.08, 

בקשה: 16 יום.

חוקר: היה מנוע עד היום. הסירו את המניעה כדי להעביר את התיק לתביעה.

נאשם בייצור מטעני חבלה. נעצר בביתו.

עו"ד סמעאן.         

החלטה: הארכת מעצר 16 יום.

 

7.אחמד סעיד אחמד עמרו,  ת.ז. 851597161,  דורא-חברון,  נעצר: 10.7.08,  

בקשה: 16 יום.

עו"ד סמעאן.     החלטה: 16 יום. מבקש להעבירו לבית מעצר אחר להכנת התיק לתביעה.

 

8.כמיל גואד נאיף עבדי,  ת.ז. 852373984,  יעבד,  נעצר: 15.7.08, 

בקשה: 16 יום.

עו"ד ראאד מחמיד,         

החלטה: הארכת מעצר 12 יום.

 

9.סאהר חסן מוחמד מנצארה,  ת.ז. 851103978,  בני נעים,  נעצר: 22.7.08, 

בקשה: 16 יום.

עו"ד אבו וואסל: העציר בן 16 וחצי. היה לו חלק זעיר בניסיון פיגוע... רק השגיח. אמו של העציר חולה במחלה סופנית. מבקש לאפשר לעציר לדבר איתה בטלפון.

היה מנוע מיום מעצרו ועד היום. היום הוסרה המניעה.

החלטה:  הארכת מעצר 16 יום. 

המלצה לרשויות החקירה לאפשר לו לשוחח בטלפון עם אמו בתנאים שיקבעו על ידי צוות החקירה.

 

10.סעיד יונס מחמד עמרו,  ת.ז. 850746769,  ?    נעצר: ,10.7.08 

בקשה: 16 יום

(בשבוע שעבר האריכו את מעצרו בשבוע היום הבקשה להוסיף 16 יום למעצר).

עו"ד סמעאן: מבקש בשם העציר להעביר אותו לבית המעצר בעופר, שם הדרך אל בית המשפט קלה יותר. העציר קטוע כף רגל ימין וההליכה גורמת לו סבל רב בעיקר לעלות ולרדת במדרגות. מבקש גם שהשופט יורה לסוהרים להתחשב בנכותו כשהם מביאים ומוציאים אותו לחדר הדיונים.

חוקר: העציר חשוד בייצור והנחת מטענים.

החלטה: הארכת מעצר 16 יום.

 

11.מנוע: סאמח מחמד עואד דאהר שרבאתי,  ת.ז. 937181279,  חברון, נעצר: 23.7.08, 

בקשה: 15 יום.

מניעה: 3 ימים מ-29.7.08.     

עו"ד ראאד.   

החלטה: הארכת מעצר 15 יום.

 

12.מנוע:  תאמר מחמד מערוף עליוי,  ת.ז. 851956789,  שכם,  נעצר: 21.7.08, 

בקשה: 16 יום.

מניעה 3 ימים מ-29.7.08.   

עו"ד ראאד.     

החלטה: הארכת מעצר 16 יום.

 

10 בבוקר, המקום שקט ושומם מפלסטינים ומלובשי מדים. מתקיימים היום דיונים רק באולם הערעורים ובאולם המנהליים (בו אנו מנועות מצפיה). דיונים אחרים אינם מתקיימים בגלל סיור/טיול/חופש(?) לצוותות העובדים.

אולם 3 :ערעורים

השופט: סגן נשיא ביהמ"ש נתנאל בנישו      

התובע: שלומי שניידר

ברשימת הדיונים 24 שמות ללא ציון קטגורית האישום. עד הפסקת הצהריים שמענו דיון בחמישה מקרים ששלושה מהם לא נכללו ברשימה. להלן דיווח אחד על ערעור על פסק דין. שלושה דיווחים על עררים על מעצר.

 

חסן יוסף דאוד דאר חליל - ת.ז.909927956 - תיק מס' 3335/07
הנאשם מואשם ב"נשיאת משרה בארגון בלתי מותר" - הוא שימש כדובר החמאס וידוע כאיש מתון בדיעותיו. אנו עוקבות אחר משפטו מתחילת 2007 (ר' דו"חות קודמים  מביהמ"ש בעופר בתאריכים: 20.2.07 - 26.3.07 - 6.12.07 - 13.12.).

2 קרובות משפחה נוכחות בדיון (אישתו ובתו?).

ההגנה הגישה ערעור על פסק הדין באמצעות הסנגורים אחמד ספיה וג'וואד בולוס שנכחו באולם.
ללמדנו על החשיבות של הנאשם - בעת הדיון נכנס לאולם גם האחראי על התביעה ארז חסון והתיישב ליד התובע.

השופט סיכם סוגיות משפטיות שונות שעלו בדיוני הערכאה הראשונה:

מתן עדות (חוקרי שב"כ ועדים אחרים) בדלתיים סגורות, מאחורי פרגוד, כנגד העקרונות של מידתיות ופומביות; הגדרת תפקיד הנאשם המערער - מה היה היקף וסוג פעולתו; מהי משרת "דוברות" שבה שימש, ועוד.

מסקנת השופט : ...אין מנוס מקביעה שהנאשם הוא עבריין מובהק ...לא נרתע מעונשים קודמים בעבר...ויש לקבל את החלטת הערכאה הראשונה שקבעה את עונשו ל 6 שנות מאסר ועוד שנתיים מאסר על-תנאי.

אחמד סעדאת - תיק מס' 2958/06

רקע:

מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין. לתפקידו כמזכ"ל החזית התמנה בעקבות ההתנקשות הישראלית בחיי קודמו, אבו עלי מוסטפא. כפעולת נקם, התנקשו אנשי הארגון בשר רחבעם זאבי ב 7.10.01. הוא וחבריו נעצרו בידי הרשות הפלסטינית ותחת לחץ האמריקנים נכלא גם הוא, בסופו של דבר בכלא הרשות ביריחו.
ב 14.3.06 נחטף במבצע  בידי כוחות צה"ל, יחד עם חבריו, והועבר למעצר בישראל.

הוא מואשם בתכנון רצח זאבי.

באולם נוכחים אשתו ובנו של הנאשם.

הדיון אמור להיות בבקשת התביעה להאריך ב 6 חודשים את המעצר שנמשך כבר שנתיים. (לפי הדין בבית המשפט הצבאי התקופה מיום המעצר ועד מתן פסק הדין לא תעלה על שנתיים. יש לקבל היתר להאריך את תקופת המעצר מעבר לשנתיים. בישראל התקופה מיום המעצר ועד תום ההליכים מוגבלת לתשעה חודשים).

מתחילת המשפט הודיע סעאדאת שאינו מכיר בסמכותו של בית המשפט הצבאי לשופטו.

גם הפעם לא קם כשהורה לו השופט לקום. השופט הורה על הוצאתו מהאולם וכך נעשה.

הסנגור, עו"ד מחמוד חסאן (מארגון "אדמיר"), הודיע שהוא מנוע מלטעון בשמו של הנאשם. על כך העיר לו השופט (בביקורת, ח.ש.) שיכול היה להודיע על כך בכתב .

עאלב עבד אלגליל עיסא אדעיס - ת.ז.900076654 ; תיק מס' 2963/08

הנאשם הוא יצרן וסוחר נעליים מחברון, בן 32 .

אמו ואחיו נוכחים באולם.

הוא נאשם בסחר באמל"ח. ע"פ כתב האישום העבירה נעברה לפני שנתיים. נתפס בגשר אלנבי כשברשותו אקדח,  אך הופלל לאחרונה . ביהמ"ש בערכאה הראשונה החליט לשחררו בתנאים מגבילים. על כך מגישה התביעה ערר.

הסנגור, עו"ד שאדי ג'אבר מבקש לדחות את הערר. "אין לו עבר", הקנייה של הנשק הייתה לפני שנתיים , תנאים מגבילים יבטיחו את התייצבותו למשפט לכשיזומן.

השופט יודיע על החלטתו מאוחר יותר.

חסן חליל מוחמד אל עוידאת  - ת.ז.  850122367  ;  2951/08

נער בן 18 וחצי מביר נבאלה -  נעצר ב 14.5.08 .

מואשם בפריצת גדר ההפרדה ושהייה ללא היתר בישראל.

אביו ואמו נוכחים באולם.

הערר הוגש בידי התביעה לאחר החלטת ביהמ"ש לשחררו ממעצר בערבות של 3500 ₪. 

התביעה מתבססת על עדות של תצפיתנית ועל סרט וידיאו שמתאר את האירוע שבו שני נערים (העציר ואחיו ששוחרר במשטרה מיד לאחר מעצרו) רועים עדר כבשים ליד הגדר בליווית חמור שנראה נוגח את הגדר. בסרט נראה אדם מחזיר את החמור מצדה הישראלי

של הגדר לעבר הצד הפלסטיני. לא ניתן לזהות את פניו של אותו אדם, אך הנחת התביעה היא שהנער חסן עוידאת הוא המצולם.     

הסנגורית, עביר מע'אר, טוענת שאין ראיות לכך שהנער פרץ את הגדר (פרט האישום הראשון), ואשר לפרט האישום השני: שהייה ללא היתר בישראל - יש ראיות אך אין עילא: הנערים גרים בסמוך לגדר ובעת שרעו את הכבשים והחמורים עברו האחרונים לשטח הישראלי (דרך פירצה שהייתה בגדר), והנערים עברו בעקבותיהם על מנת להחזירם.

הם תפסו את החמורים במרחק  6 -10 מטרים והחזירו אותם מבלי לשהות בשטח הישראלי ומבלי להוות סכנה כלשהי. עוד טוענת הסנגורית שקלטת הווידיאו הובאה לביהמ"ש אחרי שהחליט השופט על השחרור בערבות ולא הובאה כלל לידיעתה.