חברוּת/פעילות בהתאגדות לא מותרת

מגרש הרוסים

שופט: רס"ן משה לוי

חוקר המשטרה: עומרי עווידה

סנגורים: מאמון חשים, מאג'ד חמדאן, אסמעיל טוויל - לא נוכח באולם כי אין לו אישור כניסה לירושלים.

5 תיקים

היום חזרנו לתקופה שבה הארכות המעצר במגרש הרוסים התנהלו כמו על פס ייצור, 5 תיקים, לכל אחד הקדישו 3-5 דקות, במטרה להגיע להסכם בין ההגנה והמשטרה, בזמן קצר ביותר. השופט קיבל את בקשות המשטרה להארכת מעצר חוץ מבתיק אחד. האישומים היו "חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת" ו"פעילות נגד בטחון האזור". החשודים ישבו בשקט,  ורק כשעוה"ד של שניים מהם לא היה נוכח באולם, הם נשאלו אם יש להם מה להגיד.

1. מחמד רבאח שוכרי עאדי – ת.ז. 999838402

עו"ד מאמון חשים

יש הסכם - הארכת מעצר ל-7 ימים (12.2.12).

 

2. עלי ח'ליל עלי אדריס – ת.ז. 854710423

עו"ד אסמעיל טוויל - לא נוכח באולם (אין לו אשור כניסה לירושלים), אבל הוא כתב מכתב לבית המשפט בו הוא מבקש לשחרר את החשוד. החוקר מבקש הארכה של 11 יום. אחרי עיון בתיק הסודי, השופט מחליט על הארכה של 8 ימים.

 

3. צדאן נאג'ח תלג'י אבו עלי – ת.ז. 852561042

עו"ד מאג'ד חמדאן מנסה להגיע להסכם על 4 ימים עם המשטרה. אחרי 4 ימים חייבים להעביר את התיק לתביעה. ההסכם מתקבל.

4. אנאס אבראהים יוסף חלאוקה – ת.ז. 853537447

עו"ד מאמון חשים טוען ש 11 יום (שהחוקר מבקש) הם יותר מדי זמן, כי אין ראיות חדשות. אבל השופט מחליט על 11 יום (16.2.12).

5. דאוד סלימאן דאוד חבוב – ת.ז. 8522366160

עו"ד אסמעיל טוויל - לא נוכח באולם, אבל כתב מכתב עם בקשה לשחרר את החשוד. החוקר מבקש 11 יום והשופט מחליט על 11 יום (עד 16.2.12).

 

  

מגרש הרוסים

השופט:  רס"ן יצחק אוזדים

חוקר המשטרה: עומרי עווידה

הסנגורים: מאמון חשים, פיראס סבאח

לדיון 5 תיקים, מתוכם 2 של מנועי ממפגש עם עורך דין.

נכחנו בשני הדיונים של המנועים.

 

התיק הראשון: הארכת מעצר - המשך של 23.1.12

מחמוד רבאח שוכרי עאצי - ת"ז 999838402

הסנגור: מאמון חשים

התשאול בין החוקר המשטרתי לסנגור התנהל ברוח המוכרת לנו: "הכול בדוח החסוי", אבל היו מספר מועט של שאלות שבהתערבות של בית המשפט התבקש החוקר לענות עליהן. למשל:

הסנגור ביקש לדעת אם העצור קושר את עצמו להאשמות שבהן הוא מואשם. תשובת החוקר: חלקית,  הוא קושר את עצמו לחלק מהחשדות.

שאלת הסנגור: כמה פעמים החשוד נחקר על ידי השב"כ? התשובה : 30 פעם.

ואז מאמון חשים ביקש להבין: אחרי כל כך הרבה תחקורים הוא קושר את עצמו חלקית לאישומים?

האישום מתייחס לפעילות נגד ביטחון האזור, שנעשתה יחד עם מוחמד צלאח בדר (ר' דוח מ 23.1.12)

עם סיום חלק התחקור של הסנגור התבקשנו לצאת, כי רצו להכניס את העצור המנוע.

הצגנו בפני השופט את מסמך הקדם בג"ץ שממליץ לאפשר לנו להיות נוכחות בכל חלקי המשפט, כחלק מפומביות הדיון. השופט קרא והחליט להשאיר אותנו באולם. חוקר המשטרה, כמו בשבוע הקודם, ניסה להכריז על דלתיים סגורות.

השופט התנגד, ואז החוקר ניסה לדחות את התחלת הדיון עד שראש צוות החוקרים יסביר לכבוד השופט את הסכנות שבנוכחותנו בכל חלקי הדיון. השופט לא היה מוכן לחכות. הוא הזכיר שבשבוע הקודם כבר נכחנו בדיונים, וציין שאינו רואה סיבה למנוע את נוכחותנו בדיונים גם היום.

הוכנס החשוד. הוסבר לו מה היה בחלק הראשון של הדיון, והחשוד הוצא.

נכנס ראש הצוות החוקרים, כי גם הדיון הבא היה של מנועת מפגש עם עורך דין. הוא הסביר לשופט שהוא חייב להיות מודע לכך שנשות  "מחסום ווטש"  מפרסמות דוחות שיכולים לסכן את החקירות.   

השופט אוזדים לא קיבל את הההסבר של השב"כ והחליט שנשות 'מחסום ווטש' לא מסכנות את הדיון. הוא פירט בפרוטוקול שאל לנו ליצור קשר כלשהו עם העצורה. קשר אינו אפשרי ממילא, היות שהעצורה מוקפת מכל הצדדים באנשי שב"ס, כמו כל העצורים האחרים.

 

הסנגור פיראס סבאח טען כי העצורה אינה קשורה לחמאס, וכי היא רק הסכימה להעביר ילד חולה לירדן, בנו של עצור. לשם כך היא העבירה גם כסף לטיפולו של הילד.

העצורה היא מורה בת 37. היא לבושה בגדים אזרחיים. זו לה הפעם הראשונה שהיא עצורה.

בחלק הדיון שבו העצורה נוכחת והסנגור לא נוכח, עדכן אותה השופט על מה שהסנגור ביקש, ומה שהחוקר המשטרתי דרש.

קשה להבין מדוע יש צורך בדלתיים סגורות(דיון בדלתיים סגורותהוא דיון המתנהל בבית משפט  או בפני ועדות חקירה ללא נוכחות קהל);הרי  החומר המופיע בפרוטוקול מועבר לסנגור של העצורים מיד לאחר הדיון!  

מגרש הרוסים

השופט: רס"ן קובי סודרי

חוקר המשטרה: עומרי עווידה

הסנגורים: מאמון חשים, פיראס סבאח,אבו אחמד, נאג'י עמר

 

 נדונו 7 תיקים, מתוכם אחד של מנוע מפגש עם עורך דין.

בין לבין נכנסו חוקרים ממחלקת המיעוטים עם עצורים החשודים בעבירות "אזרחיות": 

אחד (תושב א-ראם בעל תושבות ישראלית)  מואשם בסכסוך עם שכנים, ושניים בגניבת מכונית.

התנהלות הדיונים הייתה מהירה מאוד, והשופט היה ביקורתי כלפי המערכת.

 

אסלאם צאלח מחמד בדר

הייתה הסכמה בין הצדדים (לא נכחנו בדיון).

 

אסמאעיל מחמוד אסמאעיל עווד - ת"ז 852558576

מיוצג על ידי מאמון חשים ואבו אחמד.

יש הסכמה בין הצדדים להוסיף 9 ימי חקירה. אם יהיה צורך בהארכה נוספת, התביעה הצבאית תבקש זאת.

 

מחמד צלאח מחמוד בדר - ת"ז 852478940 

הסנגור: מאמון חשים

החוקר המשטרתי ביקש 8 ימים נוספים. השופט, שקרא את התיק, לא הבין למה מבקשים הארכה נוספת: כבר הוספו ימי חקירה עד יום חמישי,  26.1.12. למה להביא אותו היום?!

השופט הציע לחוקרים לחשוב שוב על מה שקורה, ולבקש מהשב"כ ליידע את הסנגורים על המהלכים בניסוח מתאים, ולא על "צעטאלע" (פתק).

 

ד'יאא חאתם תופיק קשוע - ת"ז 852588276

הסנגורית, אחלאם חדד לא הייתה נוכחת באולם, ומאמון חשים חשב שלעצור אין ייצוג, והציע את עזרתו, אך התברר שלא כך המצב.

החשוד נעצר ב 18.1.12.

השופט שוב הקפיד לקרוא את הדוחות שבתיק והבין מהם כי לעצור היה דיון יום לפני כן (יום ראשון) ב"עופר", בנוכחות הסנגורית, וכי היא ביקשה לשחררו. במעמד זה סוכם על דיון בתיקו של קשוע למחרת, 24.1.12, ב"עופר", וכך נמסר לסנגורית.

השופט שוב לא הבין וביקש מהחוקר הסבר. זה טען שמסובך לקחת את העצור ביום שלישי, ל"עופר"; ניסו ליצור קשר עם עו"ד חדד, אך לא הצליחו, ולכן הקדימו את הדיון להיום, מועד מתאים יותר לתוכנית החקירה.

השופט סודרי לא הסכים לשינויים שעליהם לא יידעו את חדד, אף שפגשו אותה ב 22.1.12. הוא דחה את הבקשה וקבע שהדיון יתקיים למחרת, בנוכחות הסנגורית של קשוע.

 

מוצעב אברהים עיסא סעיד ת"ז -  852396266

הסנגור: פיראס סבאח

החוקר המשטרתי ביקש 15 ימים נוספים.

הטענה של פיראס: העצור הופלל,והחוקרים לא טרחו לברר אם האדם שהופלל הוא אכן האדם שנוכח באולם, כי כנראה לא נעשה ניסיון זיהוי. לכל השאלות של הסנגור ניתנת התשובה המוכרת: הכול בדוח החסוי.

החלטת השופט: העצור נעצר ב 16.1.12. בהסתמך על הכתוב בדוחות החסויים יש יסוד לחשדות . האריך את המעצר ב-11 יום.

 

חמדאן עבד אל-ג'ואד ד'יב דאר צלאח - ת"ז 980742472

הסנגור: פיראס סבאח

זו ההארכה הרביעית שלו. נעצר ב 29.12.11.

חוקר המשטרה ביקש 11 ימים נוספים. 

החשוד הודה בחלק מהחשדות נגדו. הסנגור לא הבין מדוע צריך להמשיך לחקור אותו  לאחר הודאתו.

השופט, אחרי קריאת התיק, האריך את מעצרו ב 8 ימים נוספים.

 

מוחמד רבאח שוכרי עאצי - ת"ז 999838402

מנוע מפגש עם עורך דין  עד 23.1.12 בחצות.

הסנגור: מאמון חשים

העצור חשוד בפעילות נגד ביטחון האזור ובמתן שירות להתארגנות בלתי חוקית (הג'יהאד האסלאמי).

עדיין לא מסר גרסה במשטרה.

מאמון חשין קיבל מידע מינימלי בלבד ([מהחוקר]: יש לעצור עבר ביטחוני מהשנים 2005–2007. רוב השאלות נענו, כצפוי, בתשובה אחת: זה בדוח  החסוי.

הסנגור יצא מהאולם, והחוקר ביקש שגם אנחנו נצא. רוני הראתה לשופט את מסמך הקדם-בג"ץ הממליץ לאפשר את נוכחותנו [למען עקרון פומביות הדיון]. השופט  קרא ושאל את החוקר מה עמדתו. החוקר אמר שהוא רוצה דיון בדלתיים סגורות. השופט דרש שינמק את טענותיו. הטענות היו חלשות מאוד, והשופט לא קיבל אותן. החוקר ניסה מיד להתקשר לשב"כ וביקש פסק זמן כדי שאיש השב"כ המנהל את החקירה יסביר לשופט את הצורך בדלתיים סגורות.

השופט לא הסכים ודרש להמשיך את הדיון. העצור הוכנס והשופט ביקש לתאר בפרוטוקול את מקום ישיבתנו ביחס לעצור, שאינו מאפשר כל קשר בינינו (!)

העצור הזדהה, והשופט הסביר לו מה היה בחלק הראשון של הדיון עליו עם עורך דינו, ועל מה דנו, ושאל אותו אם יש לו מה להגיד. לא, אין לו מה להגיד. הישיבה נסגרה.

החלטת השופט: להאריך את המעצר ב 11 ימים נוספים.

  

בוקר + אחה"צ

דו"ח של עפרה:

באנו למשפטו של באסם תמימי.בעת ההמתנה פגשנו הורים מודאגים שבאו לדיון בהארכת מעצר של בנם הקטין. ארבעה קטינים (שאנו ראינו, אולי היו יותר ,לא הייתה רשימת דיונים כמתחייב!)

עברו "כבני מרון" לפני השופטת, שרון ריבלין-אחאי ,אשר מופקדת לשפוט ילדים ונוער פלסטינים .ייתכן שתחום אחריותה יורחב, אם ממשלת ישראל תחליט בקרוב לקבל את הצעת רה"מ שלפיה גם "נוער הגבעות" היהודי הפוגע בביטחון האזור (הגדה המערבית), יידון ב"בית המשפט הצבאי יהודה". אם זה יקרה, נדע שאחרית הימים כבר הגיעה. בינתיים רק ילדים פלסטינים ממשיכים להיות מופללים על ידי חבריהם בחסות השב"כ, רק ילדים פלסטינים נחטפים ממיטותיהם באישון ליל ע"י חיילים ישראלים, רק הם מוסגרים לידי חוקרים מלומדי ומאומני שיטות חקירה המיוצאות לחו"ל, רק הם מורחקים ממשפחותיהם למשך חודשים, מנותקים מחברים ומלימודים – וכל זאת רק משום שהם פלסטינים. זה בדיוק מה שקרה לכל הארבעה שראיתי היום. הם הופיעו זוג זוג ,כתאומים אזוקים זה לזה:

מוחמד אבו רומי, בן 15  מאל עזריה, וסאבר מעלי, בן 16 מדהיישה 

מועז אבו נאסר, בן 15 -ויוסף סבאחנה,בן  14 -  שניהם מדהיישה, שניהם עצורים מ 23.7.11 !

כולם נאשמים ביידוי אבנים ו/או בקבוקי תבעירה. כולם מכחישים זאת מכל וכל.משום כך טרם הגיעו לעסקת הטיעון שהמערכת כרגיל מנסה לכפות עליהם. זה ההסבר למעצרם הממושך - כחצי שנה - של מועז ויוסף. יתר על כן, השנייםהופללו על עבירה שכביכול ביצעו ביום הנכבה (מאי) 2008 ,כשהיו בני 10 ו - 11. כיצד יכול ילד מפליל לזכור באמת מה קרה 3 שנים קודם לכן, אלא אם כן החוקרים "דואגים" שזה יקרה?! למה כל כך חשוב למערכת להתחשבן עם קטינים על אירוע שקרה כשהיו ילדים ?למה?    

מוחמד התלונן על מכות שקיבל מחוקר השב"כ. לכן סנגורו, טארק ברגות, ביקש דחייה כדי לבדוק את התלונה לקראת הדיון הבא ב 18.1.12.

משיחה עם הסנגור והאב התברר הסיפור הבא:

מוחמד נעצר עם אחיו עבדאללה בן ה 13 . האב, רמזי, הצטרף אליהם למתקן החקירה לפי בקשת החיילים. על פי החוק לחקירת נוער הוא נכח בחקירת בנו, עבדאללה ,ששוחרר מיד.אלא שבמקביל נחקר מוחמד ללא נוכחות האב, וזוהי עבירה על חוק חקירת נוער.מאז הוא עצור בעופר חודש וחצי.

מועז ויוסף עצורים במתקן הכליאה לנוער פלסטיני בכלא מגידו באגף 3 (לטענת האב ישנם שם גם בגירים).התלונה הקשה ביותר שלהם היא בעניין "מעבר רמלה"(בכלא רמלה).ידוע שישנה פרוצדורה בהעברת עצירים/אסירים מן הכלא לבית המשפט. ידוע גם שהשהות במעבר היא ממש עינוי. ואלה הקשיים שהילדים מתארים: לכלוך, ג'וקים, אוכל גרוע, שירותים איומים, אין שמיכות!!  השניים שהו ב"מעבר רמלה" 3 ימים! מיום חמישי עד יום ראשון, יום הדיון.השופטת, מן הסתם מודעת לסבל הזה, ולכן "התחשבה", וקבעה את מועד הדיון הבא ליום ד', הידוע כיום שבו המעבר קצר יותר.

העברתי את החומר ל"רופאים לזכויות אדם" ,ל"וועד נגד עינויים"  ול"בצלם".

 

דו"ח של נורה:

כאמור, באנו בעיקר לשמוע את משפטו של באסם תמימי מנבי סאלח העצור כבר ממארס 2011.

אך לפני כן התקיים באותו אולם דיון תזכורת קצר בעניינו של

מוחמד עזאם צדקי כפאיה, ת.ז. 921569455 – תיק 1556/11

השופטת: רס"ן אתי אדר

הסנגור: עו"ד לביב חביב

האישום: חברות ופעילות [בהתאחדות בלתי מותרת]

כפאיה מואשם בתמיכה בג'יהאד האסלאמי. היה עצור במעצר מנהלי וכן ברשות הפלסטינית.

אחיו שישב באולם סיפר שגם הוא היה עצור זמן רב על סעיף "חברות".

ב 5.2.12 בשעה 13:30 יתקיים דיון הוכחות שאליו יזומנו עדים.

 

באסם מוחמד עבד אלרחמאן תמימי, ת.ז. 959225640 – תיק 2058/11

שופטת וסנגור כנ"ל

תובע: סרן מיכאל אביטן

עד התביעה היחיד שזומן לדיון ההוכחות היה פקד ג'לל עווידה שתפקידו היה קצין חקירות (היום הוא תובע בבימ"ש בעכו). ג'לל עווידה זכור לנו מהופעתו כעד במשפט הזוטא על תקינות חקירתו של הקטין אסלאם דאר איוב מנבי סאלח, מפלילו של באסם תמימי. [לאחרונה נודע לנו שהשופטת ריבלין-אחאי דחתה את טענות הסנגוריה שחקירתו של אסלאם התנהלה בצורה לא חוקית – ר' הודעה לעיתונות + קטעי וידיאו מחקירתו של אסלאם שפורסמו בידי "הוודעה המתאמת של המאבק העממי"].

חקירתו של עווידה והחקירה הנגדית נמשכו שעות רבות וגלשו אל שעות אחה"צ.

אך "גולת הכותרת" של החקירה המייגעת הזאת הייתה בהחלט תשובתו החוזרת והמודגשת של עווידה שחקירת הקטין התנהלה באווירה נינוחה מאוד – ולא, הוא לא נהג בו בשיטות הפחדה – הכול נעשה בצחוק. גם כשהראו לו קטע מהחקירה שתועדה בקלטת וידיאו ובו רואים את עווידה מפעיל כנגד הילד תנועות גוף מאיימות, אמר: "זה הכול היה בצחוק".

(ר' פרוטוקול של כל הדיון/חקירה בצרופה בתחתית העמוד)

ועוד יש לציין שהופעתו של עווידה הייתה של אדם שמרגיש כבעל בית ולא של עד שזומן להעיד בביהמ"ש. הוא ענה על מה שרצה ומה שרצה – נזף בסנגור, הרים את קולו כנגד הסנגור, עד שהשופטת נאלצה לקרוא לו לסדר.

הדיונים הבאים נקבעו ל 22.1.12 / 29.1.12 / 19.2.12 / 26.2.12

 

  

מגרש הרוסים

שופט: סא"ל דהאן

חוקר המשטרה: מר משה לוי

סנגור: עו"ד מאמון חשים

3 תיקים לדיון.

 

תושב חברון וסים נאדל סלמאן אסעיד - ת.ז. 850474669

המשטרה מבקשת 12 ימי הארכת מעצר נוספים. החשוד נעצר ב 9.11.11 . זו הארכת מעצרו השנייה.

החשדות: פעילות נגד בטחון האזור, חברות בארגון עוין, קשירת קשר לביצוע פשע.

בדברי הפתיחה  של החוקר המשטרתי נאמרים המשפטים המוכרים:  ...מחומר החקירה עולה כי חקירתו של החשוד בעיצומה.....

הסנגור מאמון חשים לא מקבל משפט זה כמובן מאיליו, ובשלושת התיקים שבהם מייצג את העצור, שואל שאלות נוקבות, ואינו מרפה מפניות חוזרות לחוקר המשטרתי שחוזר בתשובותיו בצורה עיקבית: "אני מפנה לדוח החסוי, תסכם מאמון, כבר שאלת את השאלה הזו..."

הדיונים של היום מתנהלים בדו שיח לפעמים לוהט בין החוקר לבין הסנגור.

השופט דאהן מנסה להוסיף מידע שבעצם לא מוסיפה דבר .

כתוצאה ממה שהוא לומד מהדיונים בין הצדדים השופט דאהן מבקש להוסיף לפרוטוקולים שהוא מבקש מהגורמים המחליטים לאפשר פגישה אישית בין הלקוח לבין הסנגור, לפני ההארכה עצמה, על מנת שהסנגור יוכל ללמוד יותר על מצב החקירה של החשוד שאותו הוא מייצג.

מפגש זה יתקיים לפני הדיונים של הארכות המעצר. הוא  יתרום לדיון של הארכת המעצר, יועיל במובן הזה שהסנגור ישאל פחות שאלות את החוקר ויוכל ללמוד מהעצור איפנורמציה רלוונטית.

החוקר מסביר שזה בעייתי, אם העצור הוא בחקירה באותו הזמן, או הוא מנוע , או...

נושא נוסף שחזר לאורך כל הדיונים הוא שהסנגור רצה לדעת "כמה" פעולות חקירה חסרות.

החוקר הסביר שהוא היה חלש במתמטיקה וגם לא למד סטטיסטיקה באוניברסיטה. הוא לא אוהב לכמת, כי זה לא נכון.

השופט קרא בתיק, ועל סמך החשדות הכבדים שראה בו, מאשר 8 ימי חקירה נוספים.

 

אחמד ח'דר עבד אל-פתאח אבו מריא.  מבית אומרת.ז.988047163

נעצר ב 19.10.11.

חשדות: פעילות נגד בטחון האזור, חברות בארגון עוין (חמאס).

המשטרה מבקשת 11 ימים נוספים לחקירה.

שני התיקים הראשונים קשורים בכך שהחשוד אבו מריא העביר חגורת נפץ לוסים. שניהם לא מודים באשמה זו.

השאלות הנוקבות נענות ב: "אני מפנה לדוח החסוי".

הסנגור מתעקש להמשיך לשאול איך זה שזו ההארכה הרביעית ועדיין אין התקדמות!

השופט: מאריך ב 8 ימים.

 

איהאם סעיד עבד אל ג'ליל ג'רבעה – תושב ביטין ליד שכם -ת.ז. 852344373

החוקר מבקש 18 ימים נוספים.

החשוד נעצר ב 21.11.11.

חשדות: פעילות נגד בטחון האזור, חברות בארגון עוין.

זו הארכה ראשונה, אך זה מעצרו השני על אותה עברה שבגינה הוא כבר שוחרר לפני פחות משנה, כי לא נמצאו ראיות.

עכשיו חוקרים אותו שוב. הוא סטודנט בביר זית במינהל עסקים.

העצור ביקש להגיד כי עובר חקירות במשך הרבה שעות רצופות, ולא נותנים לו לישון מספיק שעות.

השופט מאריך ב 15 יום ומציין בפרוטוקול שהוא מבקש לאפשר מנוחה מתאימה לעצור.

  

בוקר + אחה"צ

דיווחה של נורה:

כיוון שהיו היום כמה וכמה דיונים שעניינו אותנו, התפצלנו חלק מהזמן.

אדווח על הדיונים ששמעתי באולם 5 ובאולם 7.

אולם 5

שופט: רס"ן שמואל פלישמן

תובע: סרן אבישי קפלן

סנגור: עו"ד לימור גולדשטיין

דיונים שבהם נכחתי באולם הזה:

סלימאן סאלם עיסא עדרה, ת.ז. 850883216 – תיק 2267/08 –

תושב טוואני בדר' הר חברון

ר' דח"ות קודמים בעניינו: 7.6.10  /  3.11.10

זהו תיק ישן משנת 2008. וכך כתבה חברה שלנו שנכחה באחד הדיונים:

"כל השומע יצחק אבל מר עדרה מואשם בתקיפת גדליה, רכז הביטחון של האזור, בפריצה לג'יפ שלו ובשבירת משקפיו. תארו לעצמכן חברות את מר עדרה, רועה צאן מטוואני, מתנפל בידיים חשופות על הג'יפ של רכז הביטחון , בנוכחות רכז הביטחון עצמו ועוד שוטרים וחיילים ומתנחלים מסוגים שונים שהיו שם מסיבות שעוד נתוודע אליהן.  מר עדרה אומר שהוא עצמו הותקף, נפצע ונזקק לטיפול רפואי. עכשיו, לאחר שהחלים הואשם כאמור. הוא לא עצור עד תום ההליכים ובא למשפט מהבית. הוא העיד על מהלך האירועים באותו יום..."

ובכן, היום הודיע השופט: " על זיכויו של הנאשם מן הספק מכל המיוחס לו בכתב האישום."

לאור הזיכוי הורה גם על החזרת 3,000 ₪ לעדרה שהפקיד סכום זה ב 2008 כערבון שנועד לצורך התייצבותו בביהמ"ש.

כיוון שלתביעה זכות לערער תוך 30 יום, ביקש התובע לעכב את החזרת הערבות מתוך חשש שעדרה עלול לא להופיע לשמיעת הערעור.

הסנגור התנגד בטענה שמרשו התייצב לכל הדיונים, והשופט הסכים אתו והורה על החזרת הכסף.

(ר' פרוטוקול הדיון בצרופה)

הדיונים הנוספים אצל השופט פלישמן התנהלו באווירה שונה לחלוטין.

כשהוכנסו 4 בחורים מהכפר קרוואת בני זיד לאולם לשמיעת הכרעת דינם, החל מסע הקנטות והשפלות מתמשכות מצד השופט. הוא שם לעצמו למטרה להטיף מוסר לארבעת הצעירים וללמד אותם לקח על שחזרו על אותה העבירה שעליה כבר נשפטו קודם לכן (יידוי אבנים), אך בעיקר, כך התרשמתי, בשל ישיבתם הלא כנועה בעיניו על ספסל הנאשמים. הם פטפטו עם קרובי המשפחה ששהו באולם, חייכו וצחקו, ספק מתוך מבוכה, ספק כי כך מתנהגים בחורים בגילם כשהם יושבים יחדיו.

יש לציין שגם השופט לא הסיר חיוך ציני מפניו לאורך כל הדיון, גם כשניהל שיחת מוטיבציה עם כל אחד מהנאשמים.

הנה כמה מהפנינים ששמענו מפיו:

"ככה תבלה בין כלא לבימ"ש... תקבל 14 חודשים. תגיד לי, למה לא יותר? למה שלא ארשום לך 4 שנים?

"מה אתה צוחק כל הזמן? אולי תפסיק לצחוק כשתשב זמן רב בכלא...

"דיברת כל הזמן... עכשיו אני אדבר ואתה תשמע אותי...

"הנאשם עומד לו באולם ביהמ"ש, מחייך כאילו אין דינו נגזר היום, ואני כלל לא בטוח שהוא מפנים את חומרת המעשים שלו, ואינני בטוח שלא ישוב ויבצע שוב ושוב עבירות כנגד בטחון האזור. בנסיבות אלה יש להרתיע את הנאשם... ולכן אחמיר איתו בעניין מאסר על תנאי."

[וכך גם עשה. מעניין מה היה גוזר על הנער בן ה 17 אילו זה היה נופל על ברכיו, פורץ בבכי, ובכך מרצה את השופט הנקמן].

לנאשם אחר שסיפר שהוא ארוס אמר: "תרצה להתחתן, אה? קודם כל תחשוב על הילדים שיהיו לך... "

ועוד: "אולי אתן לך שנתיים אם אתה כל כך אוהב את הכלא...."

כאמור, כל זה נאמר תוך כדי חיוך זחוח שלא ירד אף רגע מפני השופט.

בסוף האולם ישבו בני משפחה רבים (של 4 הנאשמים), ואיש השב"ס הוסיף את שלו לאווירה העכורה כשהשליט שם סדר, או יותר נכון טרור, בסגנון של קלגס, תוך כדי דיבור גס [בעברית!] וניסיונות חוזרים להוציא את האנשים מהאולם, כי ניסו לשוחח עם בניהם הנאשמים שאותם לא זוכים לראות במשך חודשים רבים. גסות הרוח של האיש הייתה מקוממת ביותר, אך השופט לא טרח להתערב (כפי שלעתים שופטים אחרים נוהגים לעשות במקרים כאלה).

שמות הנאשמים:

עלאא עבדאללה סעיד סלימאן, ת.ז.852242833 – תיק 2698/11 – בן 21

מוחמד קאסם סאמי מחמוד עראר, ת.ז. 853401792 – תיק 2754

נאג'י מאג'ד רבחי עראר, ת.ז. 853401743 – תיק 2546/11 – בן 19

פתחי חמדאללה שירף עראר, ת.ז. 854732617 -  תיק 2753/11 – בן 17

( ר' דו"חות קודמים: 10.4.11 / 28.4.11 / 18.5.11)

כיוון שהצדדים הגיעו להסדר טיעון, הוצג כתב אישום מתוקן שנותרו בו שני סעיפים:

-חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת [החזית העממית לשחרור פלסטין]

-זריקת חפצים [אבנים] לעבר כלי תחבורה נוסע.

אצל עלאא סלימאן אין אישום של זריקת אבנים.

נגזרו עליו: 10 חודשי מאסר מיום מעצרו + 12 חודשי מאסר על תנאי + קנס של 2000 ₪.

על מוחמד עראר נגזרו: 12 חודשי מאסר + 12 חודשי מאסר על תנאי + קנס של 2000 ₪

על נאג'י עראר נגזרו: 12 חודשי מאסר + 14 חודשי מאסר על תנאי (כולל הפעלה של 60 יום ממאסר ע"ת קודם – כך שסה"כ ירצה 14 חודשים בפועל מיום מעצרו) + קנס של 2000 ₪

גם במקרה של פתחי עראר הפעיל השופט מאסר על תנאי קודם, כך שהמאסר בפועל יסתכם ב 14 חודשים מיום מעצרו + 12 חודשי מאסר על תנאי ל 3 שנים בנוגע לעבירה 'חברות בהתאחדות בלתי מותרת', 18 חודשי מאסר על תנאי במשך 3 שנים על 'זריקת חפצים' + קנס של 4000 ₪.

השופט איים להחמיר בעונשו וגם קיים.

(ר' פרוטוקול בצרופה)

 

אולם 7

שופט: רס"ן מאיר ויגיסר

תובע: ?

סנגור: עו"ד לימור גולדשטיין

הנאשם: מוצטפא מוחמד יוסף עודה, ת.ז. 976862854 – תיק 5406/11

בן 50 - תושב וואלג'ה – מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בית לחם

נעצר ב 13.11.11 בהפגנה שנערכה בוואלג'ה בה ניסו התושבים למנוע את הרחבת תוואי הגדר שנבנית במקום [ותכתר את הכפר]. מוצטפא עודה מואשם שבעימות עם הצבא דחף חייל לתהום של 2.5 מ'. כתוצאה מהנפילה נשברה רגלו של החייל.

הסנגור טען שאין ראיות המוכיחות שהנאשם דחף את המתלונן בכוונה כפי שסרטון שצולם בעת האירוע מלמד. כמו כן טען שמרשו מופלה לרעה: אדם אחר שנעצר יחד אתו שוחרר, ואחרים כלל לא נעצרו. מרשו אינו מפגין סדרתי ונקלע להפגנה במקרה..

השופט שוכנע שהסרטון מציג תמונה שונה מתיאור התביעה ושלל את הטענה לפיה דחף הנאשם את המתלונן בכוונה. גם הנאשם נפל כנגד רצונו כשגבו למדרון התלול.

יחד עם זאת קבע שהנאשם התפרע ונטל חלק פעיל בעימות שגרם לנפילה ובהתקהלות אסורה.

בהחלטתו קבע השופט שבהתחשב בגילו של הנאשם ובעובדה שאין בעברו הרשעות בעבירות אלימות או בהפרת סדר, הוא מוכן להסתפק בחלופת מעצר והטיל על הנאשם מעצר בית חלקי, כך שיותר לו לצאת מביתו לצורך הוראה באוניברסיטת בית לחם בלבד.

כמו כן הוטל עליו להפקיד 5,000 ₪ .

בעקבות בקשתו של התובע עיכב השופט את ביצוע החלטתו למשך 72 שעות, כדי לאפשר לתביעה לשקול הגשת ערר.

(ר' פרוטוקול בצרופה)

 

דיווחה של חוה:

אולם 1:

שופטת: רס"ן אתי אדר

תובע: סרן מיכאל אביטן

סנגור: עו"ד לביב חביב

הנאשם: באסם  מוחמד עבד אלרחמאן תמימי, ת.ז. 959225640 – תיק 2058/11

 מדריך למלחמת גרילה

על ספסל הנאשמים באסם תמימי ועל ספסלי הקהל הקבוצה הקבועה של האנרכיסטים נגד הגדר, כמה דיפלומטים אירופיים שכבר מכירים את המקום ואת הסיפור, אשתו של באסם נרימאן עם בת דודתה ושתי המשקיפות של צוות בתי המשפט.

שוב חוקרים את החיילים שהיו בשטח. התובע מנסה להראות שההפגנות לא היו ספונטניות אלא מאורגנות מלמעלה. הפעם שמענו שני עדי תביעה. היות והדברים די חזרו על עצמם, אספר רק על עדותו של עד התביעה מס. 6 ברשימת העדים, סרן יוני גרינשטיין והוא סיפר ותיאר איך מתנהלת מלחמת גרילה כנגד כוח כובש בכפר קטן במזרח התיכון:

... מבחינת הארגון של כל הדברים האלה... היו שם מעין חוליות שהיו מנסות לתעל את הכוח שלי  (הכוח שלי!!!)לאזור של מטעים שנמצא מתחת למגרש הכדורגל ולאזור החממות בכפר. זה היה סוג של כוח הטעיה כזה. ברגע שכוח הטעיה היה מגיע, היו מושכים אותנו אליהם. הם היו זורקים עלינו אבנים. ברגע שזרקו עלינו אבנים התקדמנו לכיוון שלהם לתוך שטח נחות מתחת למגרש הכדורגל.. היו זורקים עלינו אבנים, מושכים אותנו לתוך המטעים וברגע שהיינו בפנים היו מגיעים עוד חברה שזורקים עלינו אבנים מלמעלה מהמגרש כדורגל....  המשך ההפגנות היו כמו איזה משחק של חתול ועכבר שמנסים כל הזמן למשוך אותנו למקומות בכפר. היינו רודפים אחריהם עד שעות הערב ובערב ממש לקראת חושך היו מתפזרים כולם לתוך הבתים והעסק היה נגמר".

התובע שאל: מה איפיין את הנשק הקר שהמתפרעים (המתפרעים) השתמשו בו?

- היו אבנים, בנוסף קלע דוד שזה רצועות בד או עור שתחתית שלהן יש מנשא לאבן... עוד היו זורקים עלינו גז מדמיע שהוא היה בעיקר נפלים שלנו... וכדוריות מתוך דבר שקוראים לו ררנ"ג וזה גם נפל שלנו. אלה כדוריות ברזל עטופות בגופי וזה היה נזרק עלינו גם על ידי קלע דוד".

אז מהתיאור הזה אפשר היה להבין שהצבא נמצא שם כדי לעצור את התהלוכה מלהגיע אל התנחלות חלמיש, ולא היא. היו להם עוד ענינים לענות בהם ומשימות למלא:

"עוד אירוע שארע לא במהלך הפגנה אלא במהלך לילה שהייתי בתוך הכפר. התקדמתי לכיוון סמטה, בזמן שהייתי באותה סמטה הסמטה נחסמה על ידי שני פחי אשפה גדולים מברזל שהיו מלאים סלעים שהוכנו מראש. כשהסתובבתי לצאת מתוך הסמטה נתקלתי באותו חסם שחסם את הציר... שם קבוצה של נערים חיכו לי ונזרקו לעברי אבנים וסלעים..."

ומה החייל הזה עשה שם, על פי עדותו בסביבות 01:30 בלילה? זה נודע לנו רק בחקירה הנגדית של הסנגור.

ש.  תסביר לנו מה זה צילום התמונות שהזכרת.

ת. היו עוברים מבית לבית וממפים את התושבים.

ש. מה זאת אומרת?

ת. מצלמים אותם, רושמים מה מספר הבית ומי גר.

ש. כלומר נכנסים, דופקים בדלת?

ת. כן, דופקים בדלת. באחת וחצי בלילה!!!

ש אז איך מסדרים אותם לצילום?

ת. מבקשים מבעל הבית להביא את מי שבבית.

ואחר כך נודע לנו שהפחים מלאי האבנים והסלעים היו בוערים, והג'יפ נתקל בסלע והתקלקל, ואי אפשר היה לצאת מהסמטה החסומה על ידי כל הדברים הבוערים הללו. ועוד היו שם חוליות וכוחות ואיגופים וצילומים ותפיסת בתים  וגרירות – ממש מדריך למלחמת גרילה אבל כמעט לקראת הסוף נאמרו המשפטים שהבהירו לנו מה זאת התנגדות עממית:

ש. את הבתים האלה שתפסתם תפסתם בתחילת הפעילות שלכם?

ת. כן

ש. אבל ההפגנות נמשכו?

ת. כן.

ש. עד סוף השירות שלך שם... באותם מאפיינים של ההפגנה?

ת. נכון.

המשפט יימשך ביום 28.11.11.

 

 

 

 

 

  

 

דיווחה של מילי:

נכנסתי לאולם 3 באמצע דיון בערעור. לא לקחתי את הפרטים הדרושים ואני מאזכרת את הדיון רק למקרה שהעניין יוזכר בעתיד וניתן יהיה לעקוב אחרי המקרה. התביעה ערערה על זיכוי של פלסטיני, אדם בשנות הארבעים כמדומני, שהואשם בחטיפה ובתקיפה של פלסטיני ישראלי. הוא זוכה מאחר שהמתלונן היחיד שהה בחו"ל ו לא הגיע לדיונים למרות ארכות חוזרות ונשנות שניתנו לדיון זה בבית המשפט שבו נדון התיק. הנאשם ישב באולם עם אשתו ולידו מתורגמן.

השופטים הציעו להכריז על משפט חוזר, שיתקיים בעוד 7 חודשים לאחר שהתביעה תשלים את החקירה; הזיכוי יבוטל והנאשם ישהה במעצר בית; סכום ההפקדה יופחת. לצדדים ניתנה ארכה של שבועיים להגיב להצעה.

באולמה של השופטת אתי אדר משפטו של באסם תמימי, ת.ז. 959225640 –תיק מס'  2058/11 מהכפר נבי סאלח.

נעצר בסוף מרץ 2011 ומשפטו נפתח ב 5 ביוני 2011.

לדיווחים קודמים באתר MWראו:  5.6.11 ; 31.3.11

(פרוטוקול הדיון נשלח אלינו ע"י יונתן פולק ר' צרופה).

ר' פרוטוקול בצרופה בתחתית העמוד.

התובע: עו"ד סרן מיכאל אביטן.

הסנגור: עו"ד לביב חביב

עד תביעה מס' 2 (מס' 1 ברשימת העדים): ארנון יהב חוקר במחלק תשאול בימ"ר ש"י.  

התובע ביקש לאשר שהחקירה התנהלה באווירה נינוחה וקיבל מן העד גם את אישורו לחתימתו על אימרתו של הנאשם. האימרה הוגשה לבית המשפט. תוכנו איננו מפורט בפרוטוקול.

עו"ד לביב מנסה לברר עם העד מדוע הוחלט לחקור את באסם תמימי. והעד עונה שקיבל הוראה ומילא אותה. לשאלה מדוע נחקר רועי ונספי, אוסף מודיעין, עונה העד שלא זוכר נחקר זה. הוא גם לא היה יכול לנמק, לבקשתו של עו"ד לביב, מדוע הסתכל בתמונות שצילם רועי וספי (לשאלתו של עו"ד – "אז סתם הסתכלת בתמונות?" ענה העד: "אין דבר כזה אצלנו סתם. אני מקבל כסף ואני לא עושה דברים סתם").

עוה"ד טוען שהחוקרים התחילו לחפש בתמונות רק מ  12.1.11 ולא לפני כן, מפני שאז החלה החקירה של הנאשם והם חיפשו עדויות להפליל אותו. עוה"ד שואל אם הקלדנית שהדפיסה את החקירה היא מדובבת ושזאת הסיבה שנכחה בעת החקירה? (שכן החוקר עצמו יכול להקליד), אך העד לא יודע מה ההתמחות של הקלדנית שעבדה אתו.

עוה"ד מנסה לברר מדוע החוקר עימת את הנאשם עם עדותו של אסלאם שהפליל אותו, אבל לא עם עדותו של עומר דאר איוב שהעיד שהנאשם לא מסית לאלימות., העד טוען שמאחר שלא הוא גבה את עדותו של עומר דאר איוב, לא היה זה מתפקידו לעמת את הנאשם עם עדותו (אבל לגבי כל שאלה אחרת טען העד שהסתמך על ממצאים שנמצאים בתיק החקירה – מ"מ).   עוה"ד טוען שלחוקרים אין עדויות של חיילים שראו בזמן אמת את הדברים שהחיילים מייחסים לנאשם. והעד עונה שאם עדויות כאלו קיימות הן מצויות בתיק, ואם אינן קיימות הן לא תמצאנה.    

(מתמיה שלאור תשובותיו של החוקר הוא לא הסכים עם אמירתו של עוה"ד שהוא מציג את עצמו כבורג קטן, מ"מ).

עד תביעה מס 3 משה מדיוני (מס' 2 ברשימת העדים) חוקר בימ"ר ש"י במחלק התשאול.

התובע שוב מקבל את אישורו של העד שהחקירה התנהלה כסדרה ללא אירועים חריגים ושקיבל את אישורו לחתימתו על אימרתו של הנאשם.

גם חוקר זה מרבה להשיב לשאלותיו של עוה"ד ב"אני לא זוכר" "אם זה היה בתיק החקירה כנראה שקראתי..." . עוה"ד מתמקד בצילומים שנבחנו, והחוקר לא מצליח להזים את טענתו שהחוקרים החלו להתבונן בצילומים מן ההפגנות רק לאחר שהחלה חקירתו של באסם תמימי, מאחר שחיפשו עדויות להפליל אותו, ולא כדי לעקוב אחרי מפרי סדר.

כמו כן מעמת עוה"ד את החוקר עם עדותו של הנאשם ששבע או שמונה פעמים לא היה בכלל בכפר בעת ההפגנות מאחר שהשתתף בקורס של הצלב האדום, והחוקר טוען שלא היה באפשרותם לעמת את האליבי, מאחר שאי אפשר ליצור קשר עם הסהר האדום שנמצא בשטחים. ("חוסר האונים" של שירות הביטחון מרשים – מ"מ).

גם את החוקר הזה שואל עוה"ד מדוע עמתו את הנאשם רק עם עדויות שהפלילו אותו ולא עם עדויות שעל פיהן הנאשם לא השתתף בשום צורה בהפגנות, וחוקר זה עונה שאין זה מתפקידו להיות הסנגור של הנאשם. עוה"ד סבר שמתפקידו של החוקר לברר מהי האמת.  

הדיון הבא במשפטו של באסם תמימי נקבע ליום רביעי   2.11.11.

(קשה להחליט אם החוקרים לא טרחו להכין את עצמם לפני עדותם ולא קראו את תיק החקירה לפני שעלו על דוכן העדים, או שבחרו להיתמם. כך או כך הם הפגינו זלזול בוטה במעמדם כעדים, זלזול שנובע כנראה מן הביטחון שיש להם במעמדם בבית המשפט – מ"מ). 

 

דיווח של חגית:

אולם 5 

שופט רס"ן שלמה כץ

תובעת: ?

על שולחן התביעה 31 תיקים באישומים מגוונים ובשלבים שונים של ההליך המשפטי: הקראות, תזכורות, הוכחות, טיעונים לעונש.

שליש מהנאשמים ברשימת התיקים יושבים במעצר כבר לפחות 10 חודשים (זאת ע"פ מספר התיק המציין 2010 ). באולם רעש רב והמולה. חמישה או ששה עורכי דין נכנסים ויוצאים, קרובי הנאשמים מוכנסים ומוצאים לעתים יותר מפעם, כי טרם התחיל הדיון בבנם, למרות שהוא כבר הוכנס לאולם עם עצורים אחרים אזוקים ברגליהם. בנוסף לתיקים הרבים שחלקם  נידחה למועד אחר, חלקם מטופלים במהירות בין הצדדים תוך הסכמות שמובאות לידיעת השופט, ואינן נשמעות כלל באולם, מגיעה יחידת 'להב 433' שכוללת תובע וסנגור אזרחיים, ואיתם 3 נאשמים. ביהמ"ש הצבאי מתפנה לעסוק בגניבת מכוניות וזיוף מנועים של ישראלים על ידי פלסטינים מהשטחים.

בתוך הבלגן מתקיים משפט הוכחות למעאויה תיסיר יאסין נתשה (תיק 4260/10) שמייצגו עו"ד מוחמד ג'בארין. מעאויה יושב במעצר כבר 14 חודש על סעיפי אישום רבים: חברות בארגון אסור (חמאס), ניסיון לגיוס כסף לארגון ונשק למימוש פיגוע התאבדות יחד עם פעיל חמאס נוסף. לטענת התביעה ביקש לצאת לאימונים בירדן, אך כוונתו סוכלה עם מעצרו. 

השופט קובע בשפתו שיש הצדקה לקבל את ההסדר שהושג בין התביעה להגנה: קשיים ראיתיים. במילים אחרות המובנות לכול: אין הוכחות לכך שאמנם עשה מה שמיוחס לו, או לפחות לא הוכחות מעבר לספק סביר. אך אנו כבר מורגלים לכך שבבית המשפט הצבאי יש פתרון לבעיה שכיחה זו של קשיים ראיתיים: הסדר טעון.

אחרי 14 חודשי מעצר העצור מוכן להודות בכתב אישום מתוקן ופוסקים את דינו גם אם אין הוכחות מובהקות לאישומים התלויים נגדו.

נפסקו לו 28 חודשי מאסר (היינו, עוד 14 חודשים) וקנס בסך 6000 ₪ .

 

 

  

בוקר + אחה"צ

אולם 4 

שופטת: אתי אדר

על ספסל הנאשמים 4 בחורים. האשמה: שימוש בתיעוד מזויף. מאחורי שפת הצחצחות הזו נמצאת המציאות המייאשת המלאה תרמיות, ניצול, עושק והולכת שולל.

במציאות חייב פועל פלסטיני העובד בישראל לקבל אישור עבודה והדברים ידועים.  רק המעסיק הישראלי יכול לבקש ואף לקבל את האישור והוא, המעסיק, חייב לשלם למדינה סך 1200-1500 ₪ מדי חודש עבור כל פועל, עבור הזכות שהמדינה נותנת לו, להעסיק פועלים מהשטחים. ברוב המקרים שאני פגשתי, הפועל עצמו משלם את הסכום הזה.

ועכשיו יש לנו מצד אחד מאגר גדול של  אנשים צעירים המוכנים לעבוד בכל עבודה ובכל תנאי ובלבד להתפרנס; מן הצד השני יש מעסיקים שיודעים את זה והם גם זקוקים לכוח העבודה; מעל כל אלה משקיפה מדינת ישראל ויודעת כי בכל מקרה היא המרוויחה מן המצב ואת כל מחול השדים הזה מניע המון כסף – התשלום החודשי שמשלמים עשרות אלפי פלסטינים עבור הזכות להיות מנוצלים - לישון בשדות בור בקיץ ובמגרשי חניה או מחסנים בחורף, לחכות במחסומים וכו'ומדי ששה חודשים צריך לחדש את האישור - עוד אפשרות להפעיל  מניפולציות ואיומים ונסיונות לגייס משתפי פעולה ואולי סתם להתעלל ולהפחיד את האיש העומד עצבני במחסום כי מה הוא יודע מה כתוב באישור שלו – הכול בעברית.

ועכשיו, מה קרה לארבעת הצעירים על הספסל בעופר?

- ככה סיפר לי אביהם של שניים מן העצורים.  "יש אנשים שבאים ולוקחים את הפועלים, אומרים להם בואו תעבדו אתנו אנחנו נוציא לכם אישורים אבל אתם תשלמו לנו על האישורים.

• יהודים או ערבים?
• ערבים מבאר שבע. לקחו אותם לחקלאות, עבדו אתם חודש חודשיים, כל חודש לקחו מהם 1500 ₪ על האישור.  אחר כך אמרו להם נגמרה לנו העבודה, נקח אתכם למקום שבו יש לכם עבודה, ולקחו אותם במכוניות שלהם, למקום שיש בו עבודה אבל האישורים האלה הם ל-6 חודשים. אחר  כך אמרו להם עכשיו זה 1800 ש"ח כל חודש עבור האישורים והאנשים האלה, הפועלים, לא יודעים זה מזויף או לא מזויף. עבדו בירושלים, אחר כך עבדו בתל-אביב עם אחד מאבו גוש. שם אותם בעבודה והלך.  תפסו אותם בקסטל. הראו את האישורים – אמרו להם האישורים האלה מזויפים. אמרו: לא ידענו, לוקחים מאתנו כסף על זה. לפני חודשיים לקחו אותם לעטרות ומעטרות לקחו אותם לעופר למעצר.

בבית המשפט מחו הבחורים בקולי קולות, רבו עם העורך דיןדאודעזי’וכפרו באשמה. 

אחד העצירים,  טארק מוחמד סאלם אדעיס (תיק  3838/11 .ת.ז.850168543,משמש כנציג הארבעה.

תקיפותו מנעה הסכם טיעון והמשפט נקבע להוכחות ליום ראשון 25.9.2011 בפני השופטת דליה קאופמן. הכול.

זה לא עזר. העורך דין הגיע להסכם עם התביעה על עונש של ארבעה עד ששה חודשי מאסר מיום  מעצרם.

לקחו אותם, ניצלו אותם, רימו אותם, ואחרי כל זה עוד הענישו אותם במאסר. מדינת ישראל כבר לא תיתן להם אף פעם אישור להיות מנוצלים בשבילה.

ביום א' 25.9.11 דיברנו עם אביו של אחד העצירים. הם נשפטו לחודשיים עד ארבעה חודשים ולקנסות בסך כולל של 11,000 ₪.

 

בטלוויזיה סיפר פרשן אחד לענייני ערבים, שכנראה מבלה את רוב זמנו ברמאללה, ש"יש פריחה כלכלית בגדה". שמונת העצירים שאני ראיתי היום בבית המשפט ושכתב האישום נגדם היה על שימוש בתיעוד מזויף או "יציאה מן האזור ללא היתר" (מי שזה  מזכיר לו משהו זה על דעתו בלבד),  לא שמעו על זה ובוודאי היו מתפלאים מאןד למה הפריחה הזו לא הגיעה אליהם.

למשל סאאד אנואר תופיק זיר (תיק 4001/11  ת.ז. 901183772),שנעצר במחסום חיזמה ב 31.7.11 עם אישור מזויף ושם מזויף. האם הוא ידע שהאישור מזויף?

במחסום א-ראם עומדים דרך קבע "כמה אנשים" ומציעים לעוברים ושבים (אלה שמנסים לעבור או לשוב) לסדר להם אישור. סאאד נתן לאחד המאכערים הללו 1000 ₪ ותמונה שלו וההוא סידר לו אישור כניסה לישראל. במחסום חיזמה, כאמור, הוא נתפס, נעצר והודה. הסכםבין עוה"ד נובאני והתביעה התקבל ע"י השופט רס"ן אמיר דהאן  שקבע את העונש: 91 ימי מאסר מיום מעצרו, 2000 ₪ קנס או חודשיים נוספים של מאסר ומאסר על תנאי של חודש אחד.

כשיצאתי מהאולם הלכו אחריי הוריו וביקשו עזרה. שניהם חולים וחסרי אונים. אין להם 2000 ₪ ומה יעשו? הבן הוא המפרנס היחיד בבית.

גם אם נעזוב בצד את רגשות האשמה והבושה והצער, למה מדינת ישראל עם מנגנוני השגת המידע המשוכללים והמופלאים שלה לא עוצרת את המאכערים הללו? כולם יודעים איפה הם נמצאים ומה הם עושים – הכל. עוצרים מענישים וקונסים את הקורבנות והרמאים ממשיכים באין מפריע. כי זו המטרה של מערכת הצדק והמשפט של הכיבוש: שהגלגלים ימשיכו להסתובב, שהמצוקה תדחף את המובטלים והרעבים לידי הנוכלים למיניהם שבלי שיתוף פעולה עם גורמים ישראליים לא היו יכולים לייצר בסרט נע אישורים מזויפים ומשתפי פעולה שאין  להם ברירה,  וטחנות הצדק ימשיכו לטחון את הקנסות לתפארת.

 

באולם 2, בראשותו של השופט דהאן  ובייצוגו של עו"ד חאלד אערג' נשפט ביןכ 25 עציריםאחריםצוהייב ג'מאל ג'ודה חושיה (תיק 3512/11 - ת.ז.852558873 ) האישום: חברות ופעילות. 

כיום הוא סטודנט ולומד היסטוריה ומדעי החברה. יש קושי ראייתי להוכיח את המשך חברותו באותה אוסרה, שהיא כתת לימוד קוראן, מ-2008 ועד יום מעצרו. 

על לימוד הקוראן הזה הוא נשפט ל-7 חודשי מאסר,חודשיים על תנאי וקנס של 2000 ₪.

 

הדיון בעניינו של באסם תמימי התקיים אחרי הפסקת הצהריים בראשותה של השופטת אתי אדר. נכחו באולם אשתו של באסם ועוד קרובת משפחה, החברים מארגון אנרכיסטים נגד הגדר התומכים בעצורי נבי סאלח, כתבת העיתון הגרמני דר שפיגל שהייתה מלווה בשני חיילים מדובר צה"ל (אחד מהם היה יאיר נתניהו שהיה מלווה בשני שומרי ראש), ושני אנשים מהקונסוליה הגרמנית ברמאללה.

כל הדיון כולו הוקדש לקביעת מועדים עתידיים לדיונים: 25.9 ;16.10 ;24.10 ;26.10 ;2.11 ;16.11.

 

 

 

  

במלה אחת: לא היה משפט.

השופטת: אתי אדר

תובע: מיכאל אביטן

סנגור: לביב חביב – לא נוכח.

 

הלכנו לצפות במשפטו של באסם תמימי מהכפר נבי סאלח שמואשם בארגון הפגנות נגד הגדר בכפרו. כבר בכניסה נודע לנו מיונתן פולק שעורך דינו לביב חביב הודיע שלא יוכל להגיע כי מכוניתו התקלקלה. אבל באסם יובא לאולם המשפטים. 

באולם נכחו אשתו של באסם, נארימן, ודודתו, וכן קבוצה של האנרכיסטים נגד הגדר המלווים את המשפטים הללו, וכמה דיפלומטים זרים. בהתאם לתקנות הגזעניות הנהוגות בבית המשפט מותר לקבוצה של 10 אנשים – יהודים ואזרחי חוץ, להיכנס לדיונים, אבל מבין בני משפחתו של הנאשם רק שניים יכולים להיכנס, ואכן זה היה הרכב הנוכחים, וכמובן אחד מחוקרי השב"כ ישב ליד התובע.

הדיון כמובן לא התקיים, והישיבה הבאה תהיה ביום א' הבא ה 11.9.11

חוץ מחוקר השב"כ יזומנו 4 עדים, כולם בני משפחת תמימי.

אשתו של תמימי אמרה שהוא עצור כבר כחצי שנה. במשך הזמן הזה היא ביקרה אותו פעם אחת. יש לה אישור לעוד פעם, ואחר כך? אחר כך או שהוא ישתחרר או שהיא תבקש אישור חדש.

 

ליד השער חנתה מכונית של ערוץ אל ג'זירה. הם באו למשפטו של  סאמר עלאווי.

לפרטים ראו את 2 הידיעות:

www.haaretz.co.il/hasite/spages/1238473.html

http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/050911_Natural_connection_to_any_journalist.aspx

הצלם עמד מחוץ לשער עם מצלמתו, במקום גלוי וחשוף שמאות פלסטינים רואים אותו כל יום, רובם הגדול לצערם. אולי הוא צילם ואולי רק רצה לצלם, אבל מראה האיש עם המצלמה הזניק את החייל שיושב בדרך כלל מאחורי הזכוכית האפלה. הוא יצא במהירות דרך ארבעת הדלתות החשמליות והקרוסלות, דרש מהצלם שיפנה ממנו והלאה את המצלמה, לקח את תעודת הזהות שלו והלך לבקש הנחיות. מחוץ לשער עמדה משפחתו של עלאווי, אבל בינתיים גם הם לא הורשו להיכנס בגלל הצלם שבעצם לא היה קשור אליהם בשום צורה, אבל גם הם וגם צלמי אלג'זירה באו בשביל לראות את אותו האדם. אז גם להם, על פי היגיון צבאי בטחוני, לא נתנו בינתיים להיכנס.

כשיצאנו ממתחם בית המשפט ראינו שהצוות של אלג'זירה לא הורשה להיכנס כי הם לא תיאמו את כניסתם עם דובר צה"ל, אבל ביציאה שמענו את עורך הדין של עלאווי, סלים וקים, מתראיין. מתברר שעלאווי בכלל לא הופיע בבית המשפט משום שמזה שבוע הוא מנוע מפגישה עם עורך דינו, שהוא נחקר תחת לחץ ואיומים ושמאיימים עליו שאם לא ישתף פעולה הוא ייכנס למעצר מנהלי.

אז מה היה לנו היום? ישיבת סרק אחת בבית המשפט, זו של באסם תמימי, שבו לא הופיע העורך דין, וישיבת סרק שנייה, זו של עלאווי,  שבו לא הופיע הנאשם.

 

 

  

 

באולמו של השופט שלמה כ"ץ

בהאא עבד אל מג'יד ג'ברין, ת.ז. 937290146

סנגור: ואליד זחלקה

האישום: שימוש בסמים

הנאשם שוחרר בדיון קודם, נמחקו 4 סעפי אישום ונשאר אחד. עוה"ד אומר שמאז פברואר הוא מבקש את ההקלטות של החקירה ולא מקבל אותן. התובעת תבדוק את העניין.

הדיון הבא נקבע ל 5.10.11.

סאמר עזיז מוחמד אל מצרי ת.ז. 850088717, תיק בית המשפט 2984/11

מתרקומיה, בן 24, לומד הנדסה בביר זית, עצור חודש חצי.

הסנגור: איליא תיאודורי

האישום: חברות ופעילות [בהתאחדות בלתי מותרת]

ביהמ"ש מאשר הסדר טיעון. במסגרת חברותו השתתף בעצרת תלמידים והיה חבר במועצת התלמידים (אל כותלה אל-אסלאמיה). יש לו עבר נקי. הודה באשמה וחסך זמן שיפוטי.

גזה"ד: 10 חודשי מאסר, ו 5 חודשי מאסר על תנאי + קנס בסך 6000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתם.

עימאד זיאד אבראהים ג'עברה,ת.ז. 946900545- תיק 3328/11

סנגור: איליא תיאודורי

האישום: תקיפת חייל

ביהמ"ש מאשר הסדר טיעון: ניסיון לתקוף חייל במערת המכפלה ב- 1.2.11. בחיפוש על גופו נמצאה סכין שלהבה באורך 15 ס"מ. ניסה להסתירה מכוחות הביטחון בכוונה לתקוף חייל. הנאשם הסגיר את הסכין באופן וולונטרי (ציטוט מדויק) לאחר החיפוש.

גזה"ד: 24 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים + קנס של 2000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.

עלאא אניס עבדאללה ג'פרי,ת.ז. 9383844633- תיק 2890/11

סנגור: איליא תיאודורי

האישום: חברות ופעילות

ביהמ"ש מאשר הסדר טיעון: בשנת 2009 היה חבר בכותלה אל-איסלאמיה, שהיא התאחדות בלתי מותרת.

בשנת 2007 השתתף במסיבה שאורגנה ע"י החמאס.

גזה"ד: 6 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר מותנה לשנתיים + 5000  ₪ קנס או 5 חודשי מאסר תמורתם.

מוחמד אחמד חסן עביד,ת.ז. 85882152- תיק 1773/11

עוה"ד איליה תיאודורי

האישום: חברות ופעילות.

הנאשם פונה לבית המשפט ואומר שאם יקבל עונש של 11 חודשי מאסר הוא יפסיד את הסמסטר שמתחיל בחודש ינואר. לומד הנדסה.  השופט אומר שאין לו מה לדאוג, יקבל קיצור מינהלי.

ביהמ"ש מאשר הסדר טיעון: היה חבר בהתאחדות הסטודנטים (אל כותלה), באוניברסיטת ביר זית. השופט יתחשב בהטלת מאסר מותנה כי התרשם שלא יראה שוב את הנאשם בבית המשפט.

גזה"ד: 11 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר מותנה למשך שנה + קנס כספי בסך 6000 ₪, או 6 חודשי מאסר תמורתם.

עבד אל קאדר מוחמד חליל עבד,ת.ז. 948200233- תיק 3616/11

התובע: עו"ש אורן ביטון מיחידת אתגר (להב 433). גם החוקר(?)שלא קלטנו את שמו שייך ליחידה זו.

האישום: פגיעה ברכוש (גניבת 25 מנועי רכב).

הנאשם גבר כבן 60. התובע מציע לאחד את הדיון ב 25 המנועים כדי לקצר את ההליך. יש להגיש תגובה לכתב האישום תוך 30 יום. משפחתו של הנאשם הביאה לו את משקפיו שבלעדיהם הוא רואה בקושי, אך המאבטחים במקום סרבו למסרם לו. השופט אמר כמובן שאין לו סמכות בעניין זה והמשקפיים חזרו לידי המשפחה.

אחמד סעד צאלח אלמדהון, ת.ז. 949270862- תיק 3848/11

סנגורית: דניאלה קדרי

האישום חברות ופעילות

עוה"ד ביקשה דחייה של הדיון. ישיבת תזכורת ב 7.9.11.