מעבר תאנים

חבלה

7:02 – הגענו. השער סגור. יחד איתנו הגיע רכב צבאי. מכיוון הכפר כבר המתינו כ-20 אנשים. מכיוון המשתלות המתין עגלון על עגלתו. כמה דקות לאחר מכן, אחד החיילים העומד על כביש הגדר פונה אל העגלון ושואל "00"? העגלון מהנהן בראשו והחייל מנופף לו "יאללה, בוא, בוא".

באופן תמוה, הנייר המנוילן בו מצוינות שעות פתיחת המחסום תלוי על השער הקרוב יותר למשתלות כשהכתוב מופנה לכיוון חבלה. והיה ומישהו המגיע מכיוון הכפר ירצה לקרוא מה כתוב בשלט, הוא יזדקק למשקפת.

7:13 – מתחילים להעביר את האנשים מכיוון חבלה. בקבוצות של 5. נהגי כלי רכב, אופניים, עגלות רתומות לסוסים/חמורים, כולם עוברים כך. 5 מגיעים אל הקרוסלה המובילה אל מיתקן הבידוק, אחד אחד הם ממתינים בקרוסלה, כל אחד לתורו, נכנסים אל הביתן ויוצאים שוב 'כקבוצה' כעבור 3-4 דקות. אנשים באחת הקבוצות התלוננו על החיילת הבודקת כי היא אוכלת ומסתלבטת תוך כדי הבדיקה.

בערך בשעה זו הגיעו אוטובוס התלמידות וזמן קצר אחריו הגיע אוטובוס התלמידים. האוטובוס הראשון עבר ב-7:22.

8:01 – עזבנו.

 קלקיליה

8:11– עברנו ליד מה שהיה מחסום קלקיליה. אין חיילים. נאדים אמר שביום א' השבוע הכניסה הייתה מאוישת בחיילים.

עזון

8:18 – פתוח. ביום א' עמד בכניסה לישוב רכב צבאי.

8:28 – בין ג'ינספוט לבין פונדוק עומד רכב צבאי. חיילים מחוץ לרכב, אך לא ראינו אנשים ו/או מכוניות מעוכבים.

 8:35 -  בצומת ג'ית עומד רכב צבאי לכיוון בית-איבא. אין מכוניות ו/או אנשים מעוכבים; רכב צבאי סמוך לפניה ליצהר/בורין, דוקרן פרוש על הכביש וחיילים עומדים לידו. מכוניות עוכבו לבדיקה.

אנחנו המשכנו לכיוון סרה ומשם לקוסין. ממה שהיה פעם מחסום בית איבא נותרו רק הבטונדות המסמנות את הנתיבים. ההשקעה המסיבית במיכשור, בעיבוי ובתיחזוק המחסום הידוע לשמצה, היתה כלא היתה. הכביש המוביל מהנקודה בה היה פעם המחסום אל דיר שראף נשאר דרך חתחתים ומהמורות ונראה שנוספו מחצבות הממשיכות לנגוס בגבעות משני צידיו.

המשכנו לכיוון מחסום ענבתא. שם דווקא נותרו האינסטרומנטים; לא נצפתה תנועה אל ומ- טול כארם. חיילים לא נראו בשטח אך השמועה אומרת כי הם מתצפתים מהפילבוקס.

9:17 – במחסום ג'ברה / 'מעבר תאנים'

בשפה המכובסת, אנחנו חוצים את ה'גבול' ללא עצירה. בצד הדרך, סמוך לביתו של אבו-חאתם עומדים כלי ציוד הנדסי כבד וכבר נראות ערימות עפר. כנראה פורצים דרך על מנת למקם את גדר ההפרדה כך שג'בארה תשוב ותתחבר אל הגדה.

 נכנסנו לאזור החניה של מחסום אירתאח. צמוד למיתקן הבדיקה הוקם על כביש המערכת מבנה מתכת הנראה כעין גשר. מהמבנה נמתחה גדר ובקצהַ שער המאפשר למעשה לסגור את הגישה אל הקרוסלות דרכן נכנסים אל המיתחם מכיוון אירתאח. ברור העלה כי המבנה מיועד לבדיקת רכבים הנקנים בישראל. ובכלל, במחסום הזה כנראה מתחרים על מקום גבוה בתחרות 'הגינה המטופחת'. טפטפות ומסלעות צמיחה נוספו גם סמוך למיתחם הבטונדות הנמצא בצד של אזור חניית המכוניות האוספות את הפועלים בבוקר.

9:34 – עזבנו.

חבלה, 109, פלאמיה, בית ג'ימאל, ג'וברה, הכביש לטול כרם עד למעבר האחורי למעבר תאנים (ליד עיזבאת שופא) וחזרה דרך חאג'ה ופונדוק לכביש 55, 109 והביתה.

07:02 חבלה

השערים נעולים ואין חילים. בצד של חבלה מחכים הרבה פלסטינים. בצד המשתלות מחכה השומר הזקן עם "רכבו".

07:04 אוטובוס הילדים הראשון מגיע ומיד אחריו השני. אני מטלפנת למת'ק, יודעים כבר על האיחור ומיד יגיעו...

07:07 מגיע בטיסה על כביש המערכת אוטו אזרחי ו4 חילים. מתחילים להתארגן במהירות, לשאלתי מפקד המחסום עונה שהייתה הבוקר בעיה עם הרכבים.

07:14 המ.צ. מכניסה את נהגי האוטובוסים ואת השומר ומעבירה מהר ללא בדיקה. חמישית הפועלים הראשונה נכנסת גם היא ולאחר  3 דקות יוצאים.

07:17 התמישיה השניה נכנסת  וב 07:20 יוצאים. קצב הבדיקה המהיר ממשיך למרות שיש רק 4 חילים.

07:45 למרות הבדיקות המהירות יש עדין כ 100 פלסטינים המחכים לעבור ויש מריבות על התור. המ.צ. מחלצת אישה מהתור ומעבירה אותה.

כשאנו קוראות את תיאורי המצב במחסומים כמו עזון עתמה בזמן האחרון או להבדיל, קלנדיה אנו יודעות שכאן המצב יותר טוב אך קשה להשלים עם מצב שאנשים כל יום בדרכם לעבודה חיבים לעבור מרוץ מכשולים זה ושוב בדרך חזרה לביתם .

07:50 אנו עוזבות.

07:55 שער אליהו 109

מכונית נכנסת לאזור הבדיקה, יוצאת מהר. מעט פועלים מחכים במעבר הרגלי .

08:00 נכנסות 3 מכוניות למכלאה, 8:05 גם שתי עגלות עם סוסים נכנסות. אנו עוקבות גם אחרי 3 פועלים שנכנסים לאזור בדיקת הולכי הרגל. נוסעי המכוניות מחכים מחוץ למכוניות. תוך 3-4 דקות כולם יצאו ולא היה כל תור.

08:20 עוזבות לאחר "שיחה חד כיוונית " עם אחד ממנהלי התפעול. לאחר שבשבוע שעבר הוסבר לנו איפה מותר לנו לעמוד ואיפה אסור, היום ההוראות היו הפוכות.

08:25 ליד הכניסה לעזון קבוצת חילים

במטעי הזיתים של ג'איוס חורשים וגוזמים את העצים, דבר הנמנע מהמטעים במרחב התפר כי אחרי המסיק שוב לחלק מהאנשים אין אישורי כניסה לאדמתם.

08:35 שער חקלאי פלאמיה.

השער פתוח מ 05.00 בבוקר עד 17.00 בערב. השער מנקז אליו חקלאים מג'יוס, מפלאמיה ומכפר ג'ימאל שאדמותיהם רחוקות מאד. מותר לחלק מהם לנסוע על כביש המערכת עד לשער נוסף בגדר הפנימית  ומשם לנסוע בדרכים הפנימיות שבחלקן נעולות בתלתליות ולא תמיד נפתחות אפילו בעונת המסיק. בקיץ הן נעולות ונפתחות רק אחרי תאומים מיוחדים במת'ק.

כרגיל בשער זה יש טפטוף קבוע של עוברים.

אני שואלת את אחד האנשים שאני מכירה מה נשמע ותשובתו : חצי... חצי... ה"חצי הרע" הקבוע שעליו להגיע לאדמות שלו ושל משפחתו באישור החילים מלווה בבדיקות ושאלות ואיסורים החצי השני זה היתר...

אנו פוגשות בחור מהכפר פלאמיה ללא אישור שקיוה שהחילים יאפשרו לו לעבור כי הגיע עם אדם שיש לו שטחי זעתר ומעסיק פועלים וביניהם גם אחיו של אותו בחור. אנו מקשרות אותו עם סילביה. הוא לוקח אותנו לשער העונתי של פלאמיה שממש מחובר לכפר. מספר שהשער היה פתוח בעונת המסיק ועכשו שוב סגור למרות שהיה יכול להקל מאד על החיים של התושבים.

בדרך לשער אנו עוברות ליד בית המשפחה של הבחור ואח'כ ליד באר שלידה יש סוכה יפה, מטעים וירקות. פוגשות שתי נשים שחיו שנים רבות בלבנון ועכשו חזרו לכפרן ולאדמתם. בעזרתו של הבחור אנו מסבירות לנשים מי אנו והן לוחצות את ידינו בהערכה. הן דוברות צרפתית ומספרות על חייהן בלבנון. הוא מספר לנו שלמד בירדן באוניברסיטה והוא מהנדס בנין אך לא מוצא עבודה במקצועו ולכן מחפש אפשרות לעבוד בחקלאות. גם הוא לא מוכן להגר כדי למצא  פרנסה.

09:30  נפרדות מידידינו החדשים וממשיכות לכפר ג'ימאל. ז. לא נמצא בחנותו ואנו ממשיכות על הכביש לכיוון טול כרם.

פונות שמאלה בדרך עפר מתחת לסלעית ונוסעות לשער סלעית המשמש הן למעבר חקלאים  בעלי אישורים למטעי הזיתים שלהם ולמעבר פועלים העובדים בהתנחלות. המחסום נפתח בימים א' - ה' בבוקר בשעה  05.30 עד 06.00 ואחה'צ  15.00 עד 15.30 שזו אולי שעה שאפשר לבקר שם ולפגוש אנשים.

10:30 ממשיכות לשער ג'וברה ויורדות לכיוון טול כרם עולות לשער האחורי של מעבר תאנים הצמוד לעיזבאת שופא ופוגשות בשמחה את ידידי ק. נהג המונית מבית ליד , שהיה עובד על הקו בין טול כרם ובית איבא בימים הרעים יותר. אנו משוחחים ומתעדכנים .

מכיון שהשער הזה נפתח לערביי ישראל רק בשעה 11:30 ואנו לא בטוחות שיתנו לנו לעבור אנו חוזרות באותה דרך חזרה ,דרך כיכר הזית לכיוון פונדוק, חוצות את חאג'ה ובפונדוק פונות ימינה על כביש 55 לכיוון מעבר אליהו (109) ויוצאות הביתה.

06:30  חבלה

השער סגור ומסוגר אך אנו רואות פלסטינים מחכים בצד השני.

טלפון לקצין המעברים ט.. מתברר שבאופן רשמי המסיק נגמר למרות שחודש נובמבר לא נגמר ושבוע שלם ירד גשם שלא איפשר לעבוד !

שעות הפתיחה של חבלה בבוקר חזרו ל 07:00 עד 09:00 (ואני משערת שבהתאם גם שעות הפתיחה של הצהרים והערב) בררנו גם לגבי ג'יוס צפון ושם שעות הפתיחה בבוקר 06:00 עד 06:30 .

06:40  מעבר 109

פגשנו פועלים שעברו במעבר. הם מחכים מהשעה 04:00 , המעבר נפתח בשעה 05:00 והם עברו ב 06:30 . התלוננו שהבודקים עובדים לאט מאד.

במגרש החניה מחכות מוניות לקחת פועלים למשתלות ולאלפי מנשה. הם מדווחים שפועלים עוברים בין 05:00 עד 08:30 בבוקר ושוב אח'הצ בחזרה.

גם נהג מכונית פרטית שעובד במשתלה מחכה לנוסעים. עובד המשתלה מתלונן על כך שעליו ועל מכוניתו להבדק באופן יסודי עם כלבים וכ'ו כל פעם שעובר . יש ימים שעליו לעבור אפילו 10 פעמים וכל פעם להבדק.

אנו חוצות את הכביש ומנסות לצפות על אזור בדיקת הפועלים ובדיקת המכוניות. קשה לראות כי הוסיפו גדר אטומה שלא מאפשרת לראות דרכה.

פועל שעובר מתלונן שאח'הצ יש תור ארוך של חוזרים מהעבודה  וכשיש גשם אין מחסה והבידוק  לוקח הרבה זמן.

מגיע מנהל המתקן ודורש מאיתנו להתרחק ולעמוד ליד תחנת ההסעה של המתנחלים , מקום שממנו לא נוכל לראות דבר כמובן. מתפתחת "שיחה" חד כיוונית שבה הוא עומד בתוקף על דעתו שהתנאים במעבר השתפרו מאד ועל הפלסטינים לשמוח שהמעבר עבר לידי החברה האזרחית .לכל שאלה שלנו יש תשובה פסקנית. הכל מהיר, יעיל והומני....

07:30 בשעה זו יש מעט פועלים שעוברים. מדדנו זמן ל 5 פועלים מזמן כניסתם למתקן ועד היציאה - 6 דקות.

07:45 שער חקלאי פלאמיה

טרקטור עם נשים וילדים שבאים למסיק נכנסים לאחר בדיקות. יש טיפטוף של נכנסים. למרות שבאופן רשמי המסיק נגמר יש עדין אנשים שלא סימו למסוק. גם חקלאי מג'איוס דווח לי טלפונית שעדין לא סיים כי הוא היחיד מכל משפחתו שקיבל אישור וגם הגשם עיקב אותו.

08:15 כפר ג'ימאל

במכולת מדווח לנו שלא פתחו את שערי התלתליות היום בכלל ויש עוד הרבה זיתים למסוק. כמו כן לא נפתרה הבעיה של חמשת הפלסטינים שהתסריכים שלהם הוחרמו כי ניסו לפתוח את שערי התלתליות שמונעים מהם להכנס לשטחים שלהם למרות שיש להם תסריך לעבור בשער הראשי.

בשיחה עם ט. נאמר לי שהבעיה ידועה אך לא טיפל בה בגלל הגשם ....הבטיח שיטפל ואם הנושא לא יפתר תוך 3 ימים להזכיר לו. כמו כן הציע שאתן לח. את מספר הטלפון הישיר שלו כדי שיוכל להתקשר אליו ישירות. ביקשתי מז. במכולת שיתקשרו אלי במידה שהענין לא יפתר.

שוב אני שואלת את עצמי ואת החברות  האם ואיך אנחנו יכולות לעזור יותר בנושא זה.

09:00 מחסום ג'וברה ממשיך לתפקד כרגיל כשער הכניסה והיציאה היחיד של תושבי הכפר ורק אנשים בעלי רשיונות מיוחדים שאינם תושבי המקום מורשים להכנס.

אנו יורדות בכביש לטול כארם ,נוסעות מתחת לכביש 557 ומגיעות לפאתי עיזבאת שופא מעל "מעבר תאנים". מסתבר שיש שם שער הנפתח כל יום בשעה 11:00 בבוקר רק לערבים ישראלים הרוצים להכנס לישראל. השער פתוח עד 23:00 בלילה. לא ברור אם לנו יאפשרו לעבור כשהשער פתוח. ננסה לברר יותר את הסיבות לשער מיוחד זה. בשעה זו אין ברירה אלא להסתובב ולחזור את כל הדרך חזרה.

אנו מתכבדות בגויאבות  ומסתובבות לחזור. בדרך עוברות שטיחים צפופים של סתוניות ורודות נפלאות ביופין.

10:00 חוזרות דרך שער 109 השקט בשעה זו.

לא קורים דברים איומים ונוראים כמו שרינה שוב דווחה לנו היום מהבקעה אבל כל היום שוב הייתי מודעת לכיבוש ולדרך שבה אפילו אנחנו מקבלים אותו.

תכננו לסייר במסלול מס' 3  אך מכיון שהתבקשנו לפגוש בענבתא פלסטינאי מטול כרם ולהחתים אותו על מסמכים שינינו את התחלת המסלול.

07:10 מעבר תאנים.

התנועה זורמת .

07:15 לפי הצעתה של קארין פנינו בכביש לאבני חפץ כדי לראות אם הכניסה לעיזבאת שופא נשארה פתוחה או שוב חסמו אותה אחרי סוף הראמדן ועיד אל פיטר.

ובכן, סגרו גם סגרו - עם שער צהוב ובטונדות כבדות כדי שלא יהיה כל ספק !

בשעת בוקר זו ראינו מספר רוכבים על חמורים המגיעים משופא ועוברים את החסימה בדרכם לעיזבאת שופא. יש גם הולכי רגל ההולכים את הדרך הארוכה. מונית גדולה מגיעה מעיזבאת שופא מורידה מספר נוסעים ומחכה ליד החסימה להולכי רגל הממהרים להכנס למונית ולנסוע איתה לעיזבאת שופא או אף להמשיך לטול כרם

07:25 חוזרות לכביש הראשי ורואות בדרך בין שופא ועינב שני כלי רכב צבאיים בצד הדרך.

07:30 בפניה למחסום ענבתא אנו פוגשות את א. בשליחותה של ס. ומחתימות אותו על טפסים.

כדי להתחבר למסלול מס' 3 אנו חוצות מכביש 60 דרך צומת ג'ית לכביש 55 דרך פונדוק לעזון ושם להתחיל את המסלול. כל אותה דרך לא פגשנו כל רכב צבאי וראינו הרבה תנועה פלסטינית.ילדים חוצים את הכביש הראשי בכפר ג'ית כדי ללכת לבית ספרם.

07:50 חוצות את פונדוק. הרבה חנויות פתוחות ותנועה ערה של הולכי רגל.

דגלי ישראל מחוברים לעמודי החשמל לאורך כל הכביש מבערך הפניה למבצרו של משה זר ועד אחרי הפניה לקרני שומרון.

08:00 הפילבוקסים  משני עברי הכניסה לעזון מקושטים אף הם בדגלי ישראל הפנסים דולקים.

מכאן אנו נוסעות לפי מסלול 3. ההסברים מדויקים והדרך מאד יפה.

בסעיף 7 של פרוט המסלול מגיעים לכפר אבו סלימאן  ולשלט עצור שבו אפשר במקום לפנות שמאלה  להמשיך ישר ולהגיע לשער חקלאי הפתוח בבוקר בין 06:00 ל 06:30 ואח'הצ בין 17:00 ל  17:30 . (מס' השער 1419 ואם רוצים לבקר בו אח'הצ כדאי לבדוק במ'תק אם שעות הפתיחה עדיין רלונטיות)

08:20  ממשיכים לפי ההנחיות למחסום עזון עטמה הצפוני הפתוח למעבר חופשי(סעיף 8 ). בתי ההתנחלות שערי תקוה ממש חולשים על הכפר. אנחנו נכנסות עד למחסום הדרומי שבו לנו לא ניתן לעבור. לפני המחסום חונות עשרות ואולי מאות מכוניות של פועלים הבאים מכל הכפרים השכנים לעבוד בהתנחלויות שבסביבה וגם בחקלאות שבמרחב התפר באזור זה.

בכניסה לביתן הבידוק כ10 פועלים מחכים.

חוזרות ליציאה מהכפר וממשיכות לפי ההנחיות. מפעם לפעם כאשר לא היינו לגמרי בטוחות שאנו בכיוון הנכון שאלנו אנשים ונענינו כל פעם בצורה אדיבה ונעימה ביותר.

הכבישים טובים והדרך יפה ביותר.

הכפר ראפאת (סעיף 14) שוכן על גבעה והדרך אליו מתפתלת ויורדת בתלילות רבה, עולה לכפר ושוב יורדת מהצד השני בתלילות ובפיתולים.ממשיכות לפי ההנחיות.

מחסום דיר באלוט פתוח והמעבר חופשי אך ברור שכל רגע אפשר שוב להפעיל אותו.

09:45  מגיעות לכפר ברוקין  (סעיף 17) עוצרות ליד בנין גדול שיש עליו שלט באנגלית ובערבית האומר שזה משרד הדואר,מסתבר שזה בית העיריה.  לשאלתנו לגבי הפניה לכיוון כביש 5 אנו כמובן מקבלות הסבר אך גם נשאלות מי אנחנו ומיד מוזמנות לקפה בבית העיריה.

מול הכפר רואים את ההתנחלות ברוכין .

אנו מספרות למזכיר העיריה ולמספר אנשים שהתאספו סביבנו בחדרו על מחסום ווטש, נותנות למזכיר מספרי טלפון שאפשר להתקשר אליהם ומשוחחות על המצב בעיברית , אנגלית וערבית (של נינה)

מגיע גם ראש העיריה ומזמין אותנו ללשכתו המפוארת,אנו משוחחות גם איתו, הוא מספר על הכפר והבעיה החמורה ביותר שיש צו הריסה על ביה'ס חדש ועל מסגד חדש שבנו בשטח סי (על אדמה של הכפר). יש עורך דין מראמאלה שמטפל בעינינם .אנו נותנות גם לו מספרי טלפון של יש דין והאגודה לזכויות האזרח. אני משאירה לראש הכפר את הטלפון שלי ולוקחת כרטיס ביקור מפואר שלו.

אנו פוגשות אדם שיש לו מטע זיתים צמוד לבתי ההתנחלות ולמרות שאין גדר המתנחלים לא מאפשרים לו לעבד ולמסוק את הזיתים. החילים מגרשים אותו כשהוא מבקש מהם עזרה. לדבריו , יש לו את כל נירות שהמטע של משפחתו .הוא טוען שה D.C.O   הפלסטיני לא עוזר לו. לגבי המסיק אנו מציעות לו שיתקשר עם זכריה והרבנים.

10:15  נפרדות בידידות רבה מכולם וממשיכות בדרכנו.

נוסעות מברוקין לאזור התעשיה אריאל מערב ועוברות מחסום פתוח שיוכל שוב בקלות רבה להסגר.

הדרך  מובילה לכביש 5 , עוברות דרך מעבר שומרון  לישראל.

06:55 חבלה

החילים נמצאים כבר אך לא החלו להעביר.

07:03  החמישיה הראשונה נכנסת לבדיקה.

הבדיקות מהירות ותוך 15 דקות עברו 20 אנשים וגם בולדוזר גדול שנהגו נבדק.

שני רכבים צבאיים מגיעים בדרך בין המשתלות המובילה למעבר, הם עולים על כביש הבטחון וממשיכים בדרכם עליזים ומתרוננים....

07:16 אוטובוס הילדים הראשון מגיע ואחריו השני .הנהגים נבדקים מהר , חיל נכנס לאוטובוס ויוצא מהיציאה האחורית. בודקים גם את תא המטען.

07:35 מעבר אליהו

לפחות כ 30 פלסטינים מחכים לעבור את הבדיקה במתקן הבידוק.  לא נראית התקדמות רבה בבנית  והרחבת המחסום.

אנו נוסעות דרך נבי אליאס, נכנסות בעזון ופונות מתחת לכביש 55 לג'יוס. חולפות על פני הכפר, ויורדות בכביש לטול כרם. חולפות על פני הפניה למעבר החקלאי ג'יוס הסגור בשעה זו ומגיעות למעבר החקלאי פלאמיה הפתוח.

08:00  מעבר חקלאי פלאמיה

אין עוברים ושבים בשעה זו ואנו ממשיכות הלאה.

אנו חוצות את הכפר  פלאמיה, ממשיכות לכפר ג'ימאל ופונות  לכביש לטול כרם בדרכנו למחסום שער הילדים - ג'וברה.

אני רוצה לצין שבשעה זו יש מעט אנשים ברחוב, ילדי בית הספר כבר הלכו לבית הספר (ראינו ילדים עומדים בשורות בחצר בית הספר)וחוץ מחנויות המזון הכל עדין סגור.

08:20 שער הילדים -ג'וברה

מכוניות חונות מחוץ לשער. מונית מגיעה מורידה אדם הנכנס לבדיקה ויוצא מהר וממשיך לתוך הכפר, אשה המגיעה מהכפר נכנסת למונית אחרי בדיקה קצרה ונוסעת לדרכה.

טנדר מגיע, נהגו יוצא ,נבדק וממשיך עם רכבו לתוך הכפר.

שגרת חיים של כפר המוקף בגדר ורק לתושביו ובעלי אישורים מיוחדים מותר להכנס אליו.

אנו מסתובבות ונוסעות עד לכיכר הזית ושם פונות שמאלה לכיוון הכפר כור. קצת לפני הכפר פונות שמאלה לכוון בית ליד. הדרך מאד יפה ומתפתלת.

08:45 בית ליד

נכנסות לכפר וכאשר אנו לא בטוחות לגמרי איפה הפניה לכיוון היציאה מהכפר עוצרות לשאול, מיד שלושה אנשים באים לעזרתנו ומסבירים לנו. בשעה זו יש כבר יותר חנויות פתוחות ואנשים ברחוב.

בכביש 557 אנו פונות לכיוון דיר שאראף.

09:00 דיר שאראף

עצירה מהירה לקפה ומאפה במאפיה ושיחה קלה עם העובדים במכולת ובמאפיה על הראמדן והחג שעבר,ואנו פונות לכיוון ענאבתא. בפניה מדיר שאראף (כביש 60 ) לכביש 557 לכיוון ענבתא עומד בצד הדרך אמבולנס צבאי וזה למעשה הרכב הצבאי היחידי שראינו בכביש בכל הסיור שלנו.

בדיעבד התברר לנו שבאותו בוקר מתנחלים גבו תג מחיר באזור חווארה.

09:20 מחסום ענבתא פתוח והמעבר חופשי לכל המכוניות לשני הכיוונים.יש רכב צבאי וחילים במגדל השמירה שכנראה משקיפים על העוברים.שמנו לב שמוכרי הקפה והמכוניות שחנו באזור בעבר לא היו שם. גם מוכרי התאנים לא היו שם.

09:30 חזרנו דרך מעבר תאנים עם בדיקה מהירה של התעודות שלנו.

06:30 מעבר אליהו

כ 30 אנשים מחכים להכנס. מעט מכוניות בתור המכוניות.

"עבודות הפיתוח" ממשיכות להתבצע במחסום כנראה לקראת הפיכת המחסום למעבר המנוהל ע'י חברה פרטית והפנית אנשים מהמעבר החקלאי חבלה למחסום זה. (ראו דו'ח של דליה ג. מאתמול בלילה לגבי חבלה)

06:50 ג'יוס

השער פתוח, אין תור ,כניסה מידית ומעבר מהיר מאד. טיפטוף של עוברים בטרקטורים וסוס ועגלה.

07:15 סוגרים את השער.

חוזרות לכביש הראשי ופונות למעבר פלאמיה. (יש סימון של עמוד בטון צבוע כחול לבן בכביש בפניה)

07:25 פלאמיה

אין כל עוברים בשעה הזאת. החילים מרוכזים בצל מגדל השמירה.

07:45 כפר פלאמיה רדום לגמרי ואין נפש חיה בחוץ.

ממשיכות  לכפר ג'אמל ובכניסה פונות בפנייה הראשונה שמאלה, נוסעות בכביש המתפתל בשולי הכפר עד לתמרור עצור ועולות על הכביש המעולה לכיוון טול כרם.

עוברות את הפניות לכפר סור ולאראס ומגיעות למחסום ג'וברה.

08:00 ג'וברה פתוח.

3 מכוניות חונות מחוץ לגדר, ואין כרגע כל עוברים. אנו מסתובבות ,חוזרות מעט ופונות לכיוון טול כרם (מהפינה שבה היה בעבר מחסום אראס).

 בצד שמאל ,על צלע ההר,מתחת לג'וברה עובד בולדוזר גדול . אנו מקוות /משערות שעבודה זו קשורה להזזת הגדר סביב ג'וברה.

נוסעות מתחת לכביש 557 ורואות  מימינינו את בתי הכפר עיזבאת שופא הצמוד לכביש ומשמאלינו את המבנה של מחסום תאנים.

עוצרות ליד מונית המחכה לנוסעים. הוא מציע שנמשיך אך אנחנו מתאפקות ומסתובבות. חוזרות לכיכר ופונות לכיוון פונדוק. בדרך חולפות על פני לול תרנגולות חדש ומודרני שנבנה ,לפי דברי נהג מיכלית שהיה במקום , לפני כ 8 חודשים ע'י בעל מפעל התערובת הגדול (סילו)ליד כפר סור.

08:35 עוברות את חאג'ה שנראית קצת פחות רדומה ועולות על כביש 55 דרך פונדוק.

08:40  רכב צבאי ראשון . ומיד אחריו בין קדומים לצומת ג'ית בצד הדרך משטרה כחולה עוצרת רכב פלסטיני.

מעל צומת ג'ית רכב צבאי חונה אך אין כלמחסום.

09:00 דיר שאראף .שקט מאד.

09:10 מחסום ענבתא. למרות שיש חילים במחסום מעבר חופשי לשני הכיוונים. קצין עומד באמצע המחסום ורושם רשימות....

בדרך למחסום תאנים אנחנו נכנסות לעיזבאת שופא כדי להנות מפתיחת הכביש בין שופא לעיזבאת שופא. נהג מונית העובר שם מספר שהמכשול הוסר לפני כ 14 ימים ואחרי החג ראש הכפר מתכונן לדבר עם המתק והדי סי כדי שיפתחו באופן קבוע.

09:45 מעבר תאנים

מעבר מהיר למרות דגלי מחסום ווטש.

13:10  חבלה, שער חקלאי 1393#

השער נפתח לפני כמה דקות, כשבעה גברים מחכים על הספסלים, שעדיין מוצלים, לתורם. הם עוברים ללא עיכובים, כמו גם טרקטור הסוחב ערימה של צמחים יבשים. מכיוון חבלה עוברים כמה רכבים ומשאית עם עצים. מגיעה אישה דוברת עברית העובדת בחקלאות בישראל וחוזרת לביתה בחבלה. בבוקר היא נאלצת לצאת במעבר אייל, כי שער חבלה נפתח מאוחר מדי בשבילה ובשביל החקלאים המנצלים את שעות הבוקר המוקדמות לעבודה בשדה.

13:35 מעבר אליהו -התנועה זורמת.

 עזבת טביב: אין שינוי באורך גדר התלתליות המלווה חלק מהכביש הממשיך לעזון. בעזון שקט, כמעט ואין אנשים ברחובות, החנויות סגורות. ממשיכים בכביש העובר מתחת לכביש 55 לכיוון ג'יוס.

 ממשיכים צפונה לכיוון טול כרם על הכביש ששופץ, מפספסים את הכניסה לפלמיה, עוברים את כפר ג'מאל, כפר צור וא-ראס עד מחסום ג'וברה (הדרומי). לא רואים נוכחות צבאית בשטח, אך נהג הרכב הפלסטיני שמגיע יודע שעליו לעצור, לרדת מהרכב, לגשת למבנה הקטן, להטיל את התעודה לתוך תא קטן, להיכנס ולהיבדק, לפני שהוא חוזר לרכבו ונכנס לכיוון הכפר.

חזרנו עד הכיכר בכפר צור המשכנו מזרחה לכיוון אל פונדוק (יש שילוט, התפעלנו מהשלטים הרבים לאורך כל הדרך) ובמזלג לוקחים את הדרך המתפצלת לכיוון צפון מזרח (שעדיין לא מופיעה באף אחת מן המפות החדשות שראיתי) המובילה לבית ליד ומשם צפונה עד ענבתא.

 ענבתא -אין שינוי במחסום הרכבים עוברים (התפלאנו שלא ראינו רכבים עם לוחיות ישראליות) והחיילים (בהנחה שהם שם)סמויים.

 14:45 שופה

הסיבה להעדר רכבים ישראלים החוזרים מטול כרם התבררה בשופה. החסימה הקבועה של הכביש המוביל משופה עלית לשופה תחתית הוסרה בחלקה, כמה מבלוקים הגדולים ואבני הענק הוסתו וניתן היה לעבור ברכב. המשכנו כמה מאות מטר לביקור אצל ס. ואשתו. שוחחנו אתו ארוכות על "המצב". הוא הסביר שהם רגילים שבחג (הרמדאן) פותחים את החסימה ל-3 עד 4 ימים, אבל הפעם פתחו אותה לכל החודש. את המידע קיבלו מהצלב האדום. מספר גדול של רכבים ישראלים שבאו מכיוון טול כרם עברו בכביש.

בביקורים הקודמים בכפר הדגישו כולם שחסימה זו מקשה על החיים שלהם יותר מכל דבר אחר. הם ינסו לפנות לרשויות ולבקש שהיא תוסר לגמרי.

 מעבר כפריאת/תאנים, מעט מכוניות, בדקו לנו את תא המטען (היינו עוד עם הדגלים). במכוניות של ערביי ישראל הבדיקה יסודית יותר, מוציאים מהרכב שקיות לבדיקה.

 16:00 ארתאח: אין הרבה פועלים, כולם ממהרים דרך השער הגדול הפתוח לרווחה.

06:40 מעבר אליהו

כ 30 פועלים עדין מחכים להכנס.

06:47 מעבר חקלאי ג'יוס

השער פתוח .אין תור והמעבר מהיר.המ.צדיקית מכירה את כל העוברים. משאית עם 4 נוסעים וארגזים ריקים מאחור נבדקת מהר ועוברת, אנו רואים אותה עולה במעלה ההר בין המטעים.עגלה עם סוס ,טרקטור עם עובדים,עוד טרקטור .מכרנו, בעל השדה הצמוד לשער מגיע עם סוס ועגלה. מספר שהשדה שצמוד לגדר מבפנים, הגדר וכביש הבטחון מול השער ושדות מעבר לגדר כולם אדמות שלו. יש לו 4 בנים ו 4בנות ואף אחד מהם לא מקבל אישורים למעבר,אפילו בזמן המסיק ועליו לשכור פועלים ולשלם להם.

07:15 בדיוק סוגרים השער.

07:28 מעבר פלאמיה.

החילים מרוכזים במגדל השמירה. אין עובר ואין בא.

07:45 לאור מפגש בשבוע שעבר במחסום פתע באראס וקריאה בדוחות על עוד מחסומי פתע החלטנו לנסוע לאורך כבישים שבהם בעבר היו מחסומים קבועים ומחסומי פתע ולשמחתנו לא רק שלא פגשנו מחסומים אלא גם כמעט לא ראינו חילים .

לא עבר אף אחד ואנו עוזבות.

08:05 על כביש 55 בערך מול רמת  גלעד (קצת אחרי הפניה לקרני שומרון) בצד שמאל של הכביש ראינו שלט צהוב גדול חדש המזהיר בפני מוקשים (? ). לא יכולנו לעצור ולראות במדויק.

לאורך כל הדרך לא ראינו כל רכבים צבאיים או חילים.

בפונדוק  חלק מהחנויות פתוחות ויש אנשים ברחוב.

שבות עמי ז'ל וגבעותיה נטושים, בטרמפיאדה של קדומים אין חילים.

משטרה כחולה עצרה רכב פלסטיני בצד הדרך. צומת ג'ית ללא חילים. אנו נוסעות דרך הכביש לסרה שהיה חסום ועכשו פתוח וסלול מחדש, חולפות על פני הפניה לסרה ממשיכות ובצומת גדולה פונות שמאלה לכיוון הכפר קוסין. כבישים חדשים והרבה בניה חדשה ויפה. חולפות על פני הכפר שכל כך סבל כשמחסום בית איבא היה פעיל ומגיעות לחורבות המחסום שכיום רועים בו עיזים וכבשים....

08:30 אנו פונות שוב שמאלה  ומגיעות לדיר שאראף. המאפיה עובדת רק מהצהרים וכל הלילה עד הבוקר מוקדם.

עולות לשבי שומרון, אין חילים ולשמחתנו אנו רואות שהשער הצהוב ששנים נעל וחסם את הכניסה לנקורה וסבסטיה מול שבי שומרון הורד לאחרונה  והכניסה חופשית לגמרי.

08:45   בצומת 60/57 רואות רכב צבאי ראשון, שיריונית שעולה לשבי שומרון.

במחסום ענבתא המתנוסס לתפארת מדינת ישראל יש קומנדקר צבאי וחילים בפילבוקס. אנו מסתובבות במחסום וחוזדות.

09:00 יוצאות הביתה דרך מעבר תאנים ללא הפרעה.

13:45 - שער חקלאי חבלה

השער פתוח לרווחה והפלשתינאים עוברים ללא עיכוב. אך, כתמיד, מתעוררת התמיהה: לאיזה צורך, נבדקים ברוב הפעמים, פועלים קשי יום בחוזרם לביתם? את מי הם מסכנים בכפר הולדתם?

14:00 - ערב ראמאדין אל ג'אנובי (כפר בדואי בלתי מוכר)

גרוטאותיו אינן מוכרות. פחוניו אינם מוכרים. יושביו אינם מוכרים. עוניו בלתי קיים. השארנו בגדים בידי ילדים שחשו לקראתנו.

14:10 מעבר אליהו- בתור, מכיוון השטחים הכבושים,  10 כלי רכב ישראלים.

14:45 ענבתא- תנועה ערה, בעיקר מוניות, לכיוון טול כרם. כלי הרכב אינם נבדקים.

יעדנו הבא - שופא תחתית

הדעת נותנת שנשים פעמינו אליה. אך לא. לתחבורה בשטחים כבושים הגיון משלה (כך היה אומר, מן הסתם, מי שאמר "ללב סיבות משלו שהשכל אינו יודע עליהן דבר").  וכך, על מנת לפגוש את סאדאם, המתגורר בשופא תחתית, עלינו לשופא עילית. אמת, חלפנו על פני הדרך לשופא תחתית אך זו היתה חסומה בשלושה גושי בטון אדירי ממדים. יכולנו אמנם להותיר את המכונית על אם הדרך ולעשות את דרכנו ברגל אך מטעמי שימור המכונית פסחנו על אפשרות זו.  החנינו את המכונית בשופא עילית, באדיבותו של תושב המקום. בנו לומד בערב הסעודית ובא לכפר לרגל הרמאדאן. בתיווכו הזמנו מונית שתסיענו אל המחסום. פרוצדורה זו נמשכה למעלה ממחצית השעה. לא שקלנו את האפשרות לעבור ברגלינו את הדרך הארוכה בין שופא עילית לשופא תחתית בשל החום הכבד. תושבי שופא עושים זאת, לפעמים פעמיים ביום. לא תמיד המונית זמינה. לא תמיד יש לאל ידם לממן את הנסיעה.  במחסום חיכה לנו סאדאם. אורך הדרך בין שני חלקי הכפר כחמישה קילומטר. המחסום הוצב בזמן האיניתיפדה השנייה וגזר  ניתוק של תושבים מאדמותיהם ושל משפחות מקרוביהן. הניתוק הוא עובדה מכריעה-מוחצת יום-יום ושעה-שעה. כמה מתושבי שופא עילית (שהיו בעלי אדמות בשופא תחתית) בנו במקום בית נוסף. כך הם נפטרים מעונשה של  תחבורת סחור-סחור. סאדאם מצביע על בעל חממה, אדמותיו בתחתית וביתו בעילית. הוא מצביע על עוד אנשים שגורלם זהה. בזמן האיניתיפדה נאסר עליהם לעבד את אדמותיהם. בחודש מאי האחרון נתרגשה צרה נוספת:  רכב צבאי עבר בכפר "ארבעה בתים בבניה קיבלו נייר". הנייר נשלח על ידי המנהל האזרחי וציווה על הפסקת הבניה בגלל אי עמידה בתנאי הרשיון. "בתים אחרים בבניה לא קיבלו נייר". .כלי הרכב שחילק את הניירות עצר במקום כלשהו, סב לאחור ולא יסף באותו יום. אין לדעת מדוע שפר חלקו של האחד, אך לא של השני. השרירות!  וכאילו אין די בכך,  התושבים נצטוו לעקור 30 דונם של מטע זיתים בתואנה שהמטע מצוי על אדמות מדינה. " אבני חפץ" הסמוכה- התנחלות מוכרת- בנויה על אדמות שהופקעו משופא.

16:40 כפריאת/מעבר תאנים

כלי רכב מסיעים פועלים חוזרים עד למחסום. בצורה זו או אחרת  התנועה בשטחים הכבושים לעולם אינה רציפה. לעולם היא נקטעת.
 
16:50 ארתאח/שער אפרים- ללא אירועים חריגים. שגרת מחסומים, מעברים ושערים.

יצאנו היום מוקדם יותר ,דילגנו על מחסום חבלה כדי להגיע בזמן לפתיחת השער הצפוני בג'יוס. קבענו שם פגישה עם האקומניות החדשות שגרות בג'יוס.

שעות פתיחה נוספות שער ג'יוס הצפוני: 13:45 -14:15 חוץ מיום ו' ושבת !!

06:35 שער אליהו

כ 50 פלסטינים מחכים בשעה זו לעבור את השער ואנו רואות עוד אנשים בדרך מקלקיליה למחסום. תור של כ 10 מכוניות להכנס ביניהן גם סוס ועגלה.

06:45 ג'יוס

השער נפתח בזמן ויש שורה של טרקטורים מחכים לעבור. בדיקות קפדנית מאד ע'י המ.צדיקית הכוללות הפשלת שרוולי המכנסים ובקשה (פקודה) לפתוח את החולצה ולעיתים ריקון הכיסים. האקומנית ד. שואלת אם זה חוקי שחילת תבדוק גברים וכמו כן למה בכלל חילת בודקת ולא חיל אנו מסבירות לה שהחילת היא מ.צדיקית אבל גם לנו זה לא נראה. הן שואלות על שעות הפתיחה ומסתבר לנו שמהתאריך  14.7 השער נפתח גם בצהרים שעות הפתיחה הן 13:45 עד 14:15 אך אליה וקוץ בה ביום שישי ושבת השער לא נפת. ההודעה על כך תלויה רק על השער החיצוני ולא על השער שמגיעים אליו מהכפר ויש עדין אנשים מהכפר שלא מבינים את ההסדר המחוכם הזה. גם האקומניות לא. לשאלתי החילים הציעו לי לכתוב הודעה ולהדביק אותה על השער...

הפלסטינים מבקשים גם שיסגרו יותר מאוחר בערב בשעות הקיץ מכיון שקשה לעבוד בשדה באמצע היום. ראש הכפר נפגש עם המת'ק אך לא הסכימו.

07:15  החילים סוגרים את השער. מגיע פלסטינאי ושני ילדיו עם חמור ועגלה אך נשלח לשער פלאמייה. הוא מגיע לשם בדיוק אחרי חצי שעה!

07:35 שער פלאמיה

לעומת הלחץ בשער ג'יוס כאן רגוע מאד ויש מעט מאד עוברים. הבדיקה מהירה ואדיבה.

08:00 פוגשות את ז. מכפר ג'מל  ועולות בעקבותיו לכפר ולחנות המכולת שלו. המפגש איתו נקבע כדי שנעביר לו את האישורים ליום הים של ילדי הכפר. אנו מתכבדות ע'י אשתו ובתו בקפה ובתה עם מרמיה  ורואות את השמחה של אישתו וילדיו שגם הם ביוצאים ליום הכף בים.

נוסעות מכפר ג'מל על הכביש החדש והיפה לטול כרם פונות בכפר סור לכיוון כור ומשם דרך חג'ה ופונדוק עולות על כביש 55 ופונות לכיוון דיר שאראף. מפונדוק ועד דיר שאראף לא ראינו כלי רכב צבאיים. עלינו לשבי שומרון וגם שם המחסום פתוח אין חילים והתנועה זורמת אך, כמו שתמר אומרת בזרקור החדש שלה, כל רגע שוב אפשר להפעיל את המחסום הזה או את מחסום ענבתא שעומד מוכן ומזומן לפעולה עם החילים המשקיפים מהפיל בוקס והגנרטור שעובד ללא הפסק.

המחסום היחיד שידוע לי שנהרס לחלוטין ע'י הצבא ואין לו כמעט זכר הוא מחסום בית איבא הידוע לשמצה.

חזרנו הביתה דרך ענבתא ומעבר תאנים שבו הפעם לא נבדקנו כלל.