מעבר אליהו

06:40 עזון עתמה

הרבה פועלים מחכים בחוץ סביב למדורות. מעונן אך לא יורד גשם. עוד לפני שאנו ניגשות לשער הם מדווחים לנו שהיום טוב ושהחיילים עובדים ב"קבלנות".  אין פועלים שמחכים בתור בכלל ורק מפעם לפעם מגיעה מונית המרוקנת את נוסעיה ליד השער ואז מחכים מספר דקות. אנו משערות שבגלל החשש מפני הגשם פחות פועלים יצאו לעבודה למרות שבחוץ מחכים הרבה פועלים .

07:05 עוזבות.

07:15 חבלה

השער פתוח וכשאנו מגיעות חמישיית הפועלים הראשונה כבר יוצאת . שתי עגלות עם סוסים עוברים מהר ללא עיכובים. שתי מכוניות פרטיות עוברות ללא בעיות. עדין חופש לילדי בית הספר .

07:30  4 קבוצות של 5 פועלים עברו עד עכשיו. בין 20 ל 30 פועלים עדין מחכים לעבור.

07:45 מעבר אליהו

במעבר להולכי הרגל, לפני הקרוסלה מחכים כ 10 אנשים. במתקן לבדיקת המכוניות אנו רואות כ 3 מכוניות נבדקות.

07:50  אנו מסמנות שתי מכוניות הנכנסות למתקן ורואות שהן יוצאות לאחר כ8 דקות אחת אחרי השניה.

יש עכשיו הרבה מכוניות במתקן עם דלתות פתוחות ואנו גם רואות כלב מובל אליהן.

08:00 עוזבות.

מול הכניסה לעזון שני כלי רכב צבאיים עם אורות מהבהבים.

08:15 מעבר חקלאי פלאמיה

פוגשות את בעל עדר הכבשים שמחכה שיביאו לו חלב שנחלב באותו בוקר.

אין כל אנשים אחרים המחכים לעבור אך יש מספר מכוניות החונות ליד המעבר.

08:35 כפר ג'מאל

קבענו להפגש עם מספר חקלאים שאנו מכירות כדי לדעת אם השתנה דבר מה במצבם לקראת פגישה מתוכננת בין הרמת'ק ובינם וכמובן אין כל שינוי. למרות פניות הן ל D.C.O.  הפלסטיני והן למת'ק לא הוחזרו האישורים שנלקחו מהחקלאים כעונש וגם לא נפתחו השערים למטעי הזיתים.

הם גם מתלוננים על כך שהאישורים שהם מקבלים הם לשער סלעית שנפתח רק פעמיים ביום ולא לשער פלאמיה שפתוח כל היום.

חזרנו בדרך היפיפיה דרך הכפרים זיבאד , עבוש, חג'ה  לפונדוק. השקדיות פורחות ויש כבר כלניות.

מתחת לרמת גלעד , על הגדר יש שלטים המזהירים שיש שם מוקשים !

09:55   מול הכניסה לעזון ישנם רכבים צבאיים.

עברנו במעבר אליהו ללא עיכוב עם דגלים מתנופפים.

יום מעט גשום ומעט יוצאים לעבודה, אין נוכחות צבאית בכבישים הראשיים. ילדי בית הספר בחופשת חצי השנה.

06:30 עזון עתמה כ 60 עד 70 אנשים בתור, 3 עמדות בדיקה אחת מהן מחוץ למבנה ובה אין מחשב אך העוברים נרשמים וחפציהם נבדקים. 06:40 מתחיל לזרזף גשם ועדין מעל 40 אנשים בתור. המעבר מהיר והתור מתקצר לאט לאט. ב 06:50 מתחילים לחזור פועלים שעברו והחליטו בגלל הגשם ועקב כך שעבודתם היא בחוץ – לחזור הביתה. בשיחה איתם שמחים על הגשם למרות הפסד יום עבודה. יותר ויותר פועלים חוזרים וזה מאט את העבודה של הבודקים מכיון שעליהם לרשום מחדש את החוזרים. אבל לפחות כל החוזרים יכולים לעמוד מתחת לסככה בזמן שהם מחכים לאישור החזרה שלהם.

אדם אחד ביקש לציין שהיום טוב ואכן גם אנחנו חושבות כך בהתחשב בנתונים שיש ימים גרועים יותר.

אדם שסימננו כשהגיע והיו כ 50 אנשים בתור  עבר תוך 14 דקות.

ב 06:55 נותרו כ 20 אנשים בתור וכל הזמן היה טפטוף של מצטרפים. יש מעטים המחכים בצד בקונטיינר וכאשר התור אכן יחסית קצר הם מצטרפים – כנראה אינם ממהרים. אין ספק שעקב היום הגשום היו פחות עוברים מאשר בבוקר רגיל.

הילד מוכר הקפה בתרמוס מגיע. הוא כאן יום יום לפני בית הספר מנסה למכור את מרכולתו. כואב הלב לראותו אך אין אנו רוצות קפה וסתם לתת לו כסף לא יהיה נכון. היום הוא ביקש מטריה – ננסה להביא לו אחת בפעם הבאה ואולי גם כמה מחברות – זה בטח לא יזיק.

07:20 חבלה  מעט מאוד מחכים בתור. גם כאן הגשם כנראה מונע מאנשים לצאת לעבודה. חיכינו לאוטובוסים של בית הספר ומשבוששו לבוא שאלנו והסבירו לנו שהילדים בחופשת מחצית השנה  לשבועיים.

07:50 מעבר אליהו  כ 10 מחכים בתור לבדיקה ויש 4 מכונית בבדיקת המכוניות.

07:55 עזון  מול הכניסה רכב צבאי משקיף על הכניסה.

08:10 צומת ג'ית  מכונית משטרה . השוטר כנראה בודק תעודות של בעל מכונית פלסטיני לידו כעזר כנגדו חייל.

08:20  דיר שאראף  בעל מאפיה מדווח שאין חדש , הכול שקט והחיים טובים. מעניין שגם כאן קצת כמו במדינת תל אביב – כאשר הוא מרוחק מבילעין או סילואן , החיים שלו טובים, יש הכנסה ויחסית שקט -  "שרק יישאר כך" הוא אומר .

08:45 צומת ענבתא  פתוחה , לא ראינו חיילים.

יום חורף קר מאוד

1337 מחסום חבלה -  במחסום עברו בדואים הגרים מעבר לגדר – הם עשו קניות באזור והיו להם הרבה שקיות לכן עברו בדיקה מדוקדקת: "שיגעו אותנו בבדיקות". במשך 7 דקות נבדקו בחדרים שתי נשים בדואיות.

1355 מחסום מעבר אליהו – ליד רכב משטרה חונה, שוטרים. לא בודקים.

1400 הכניסה לכפר עזון – כמו בפעם הקודמת כשעברנו במקום – רואים נוכחות צבא: בפעם הקודמת היו שם 4 חיילים בנשק שלוף, היום חונה שם ג'יפ צבאי אורותיו מהבהבים.

1430 מחסום חווארה – לאורך הדרך עומס רב ברכבים הנוסעים לשכם. חייל שומר במגדל השמירה.

עמדות הבדיקה לא מאויישות. כתובות (באנרים) של מתנחלים תלויות כרגיל על גדר המחסום באין מפריע.

1435 מחסום עוורתא – כרגיל: אין מעבר. הכניסה לשכם מכיוון עוורתא חסומה בזרוע ברזל צהובה. כשנכנסנו לכפר נאמר לנו "הצבא נמצא בכפר" אבל לא ראינו חיילים.

1515 מחסום זעטרה – אין חיילים בעמדות הבדיקה, במגרש החניה משאית צבאית לידה חיילים. 
כרגיל באנרים של המתנחלים תלויים לראווה על גדר המחסום.

1550 מחסום עזון עתמה – פועלים חוזרים משבוע עבודה בהתנחלויות. לא נשארנו מספיק זמן כדי לדווח על התנהלות התור. נאמר לנו שאתמול זרקו החיילים רימוני עשן ו/או גז מדמיע על הפועלים בגלל חוסר סדר בתור. 4 אנשים נזקקו לטיפול רפואי, אמבולנס לא הורשה להכנס לאזור המחסום לכן נעזרו במונית.

דיווח על ילדי בי'הס

85 ילדים מהכפר הבדואי ערב א רמאדין שנשאר בתוך מרחב התפר צמוד למחסום 109 , על הגבעות ליד כביש 55 נוסעים כל יום לביהס בחבלה בשני אוטובוסים. עליהם לעבור בבוקר את המעבר החקלאי חבלה  כדי להכנס לשטח פלסטין ולחזור דרך מעבר זה בצהרים.  הילדים מגיל 7 עד גיל 18. הנהגים קבועים ולרוב מוכנסים מהר לבידוק תעודות והילדים אינם חיבים לרדת מהאוטובוס. לעיתים החילים נכנסים עם נשקים שלופים לתוך האוטובוסים לבדוק (אני לא יודעת מה ....) כמו כן, בודקים מסביב לאוטובוסים.

בעבר היו מקרים בהם הורידו ילדים שנראו גדולים יותר ודרשו תעודות ואף שלחו אותם הביתה רחוק וללא תחבורה אך כיום, לדברי הנהגים, אין בעיות.

יש עוד קבוצה של  35 ילדים שלומדים בבי'הס בכפר נבי אליאס.

06:45  חבלה

חילים יושבים ברכב צבאי ומחכים. יש הרבה פלסטינים המחכים לעבור.

06:50 החילים יוצאים ומתחילים להתארגן לפתיחת המחסום. מפקד המחסום מסביר לנו שמשתדלים לפתוח מוקדם כדי שלא יהיה לחץ. ואכן ,החמישיה הראשונה נכנסת לבידוק בשעה 06:56 ויוצאת ב 07:00

בפעם הבאה נכנסים ב 07:00 ויוצאים ב 07:04 והקצב הזה ממשיך כל זמן היותנו שם.

הפלסטינים היוצאים מתעכבים ליד הודעה התלויה על השער ובה כתוב ש...

שעת פתיחת המחסום שונתה מה 10.1. ל  07:15 (כלומר ,למחרת ) דבר המקשה מאד על כולם. החילים אינם יודעים למה ומבינים את הקושי של פלסטינים. שאר שעות הפתיחה וסגירה לא שונו.

07:10 אוטובוס הילדים מגיע ומחכה לאוטובוס השני ואז שני הנהגים יורדים יחד ומחכים להכנס לבדיקה.

החילים חדשים ומתענינים מי הילדים ולאן נוסעים.

07:20 האוטובוסים עוברים.

07:25 עוזבות לאחר שהשומר הזקן מגיע מהמשתלות ועובר מהר .

07:35 מחסום 109 .

נכנסות לחניה ומשוחחות עם נהגי מוניות המחכים במקום. הם מתלוננים על הבדיקות שעליהם לעבור כל פעם שחוצים המחסום, לפעמים 10 פעמים ביום, מבקשים שלא יכניסו כלבים ולא יאפשרו להם לריר על המושבים ובתא הכפפות. בשבת לא משתמשים בכלבים ואז בודקים עם מכשיר המגנומטר ואם זה בסדר אז למה לא להתחשב בהם ?!

בדיקות מהירות של מכוניות במתחם המכוניות. אין תור של הולכי רגל שמבקשים לעבור בשעה זו.

08:10 יוצאות.

נכנסות דרך עזון ונוסעות לג'יוס. בדרך רואות את מטעי הזיתים הגזומים, חרושים ומוכנים לעונה הבאה .פיספסנו הפניה למעבר החקלאי פלאמיה (הורידו העמוד הכחול ששמש לנו סימן...) והגענו לכפר ג'מאל על הכביש המהיר .לילדי בתי הספר יש בחינות ולכן אין לימודים מסודרים והם ממלאים את הרחובות. בכל זאת רצינו לראות מה קורה במעבר החקלאי פלאמיה וחזרנו לשם. חוץ מטרקטור אחד שנכנס ונסע רחוק מאד צפונה על כביש המערכת לא ראינו עוברים.

נסענו דרך הכפר פלאמיה ,(גם שם היו הרבה ילדים ברחוב )בחזרה לכפר ג'מאל כדי לבדוק אם קיבלו שם בחזרה את האישורים  שנלקחו מהם לפני מספר שבועות.

09:50  המכולת בכפר ג'מאל.

מסתבר שלא מאפשרים לחקלאים להכנס למטעי הזיתים ולעבד אותם כפי שראינו באזור ג'יוס. הם יכולים לעבור במחסום פלאמיה ולעבד שטחי זעתר ואבוקדו שיש להם אלא להגיע למטעי הזיתים הרחוקים יותר ונעולים מאחורי תלתליות אינם יכולים למרות שהובטח להם שיאפשרו להם.

בנוסף לכך, לפלסטיני ,ששמו וכתובתו נמצאים אצלי,שלו ולאשתו ואחיו נלקחו התסריכים לעבור בשער פלאמיה כעונש לא הוחזרו התסריכים . הם חקלאים וזו פרנסתם היחידה, אינם צעירים ולכל משפחתם אין אפשרות להגיע לאדמותיהם.

פגשנו את ילדיו של בעל המכולת  ידידנו שהיו בקיץ בים ועיניהם נצצו כשנזכרו בחוויה הנהדרת.

בדרך הביתה ראינו את הכלניות והשקדיות הראשונות.

לפני שבועיים ביקשנו לבקר בראס אטירה ובראס עטיה. ידידנו הישאם ביקש שלא נבוא בשל בעיה משפחתית - פנימית בין שני הכפרים.  ביקרנו רק בראס עטיה, הבטחנו  להתקשר שוב  והיום התארחנו בביתו של הישאם בראס אטירה. 

12:55   חבלה.  השער עדין סגור. מחכים 8 איש ו-2 עגלות רתומות לסוס ולחמור.  מצד הכפר מחכים 11 איש.  מגיע האמר ממנו יורדים 2 חיילים  בלבד.  האמר נוסע להביא את ה-מ.צ.  בלעדיהם לא יפתחו השערים.

13:05   אוטובוס מתקרב.  אנחנו בוחנות אותו בסקרנות ורואות את דניאלה ונטע  המדריכות  סיור של 23 דוברי אנגלית.  בקבוצה בני כל הגילאים.

בינתיים מתפתחת שיחה עם 2 החיילים. האחד עולה חדש מארה"ב, שנה בארץ, והשני עולה מאתיופיה, 5 שנים בארץ.  קיבוץ גלויות במחסום.

13:20   הרכב הצבאי חוזר ממנו יוצאים  ה-מ.צ  ופותחים את עמדת הבידוק. תוך כמה דקות עוברת השישייה הראשונה.  לפני שאנחנו עוזבות אני שואלת את ה-מ.צ.  אם יאפשר לנו לעבור  לחבלה עם הרכב.  הוא מסרב.  אני שואלת אותו איך להגיע לכפר והוא אומר לי דרך קלקיליה.

13:40   מעבר אליהו.  מכוניות בודדות עוברות.

14:30   ראס א-טירה -שיחה בביתו  של הישאם:

 עמודי חשמל הותקנו לאחרונה על אדמות פרטיות.  סביב כל עמוד נגזלו 3-4 דונם אדמה חקלאית. מטרת העמודים לספק חשמל להתנחלויות.   בתאום עם חברת החשמל הישראלית, על  פי תוכניות שאושרו,  נבנה בכפר חדר חשמל על אדמה שנרכשה ליעוד זה, הוכנו כל התשתיות הנדרשות עבור  התקנת מתח נמוך. אחרי 6 חודשים הוא הוזמן לפגישה ונאמר לו שחברת החשמל שינתה את דעתה ודורשת הקמת תשתיות עבור מתח גבוה.  המשמעות היא  להתחיל הכול מחדש,  הוצאות רבות ובזבוז זמן.   (צביה ודליה היו בקשר  עם הישאם וניסו לעזור). בפגישה במת"ק  הודיעו לנציגי הכפר שהם מוכנים להעניק להם 500,000 ₪  אולם סלאם פאייד  לא היה מוכן לקבל כסף  מישראל. עניין פוליטי.  היום מקבלים  חשמל מחבלה  (מתח נמוך) והם מרוצים.

היה להישאם אישור לעבוד בישראל. בחודש יוני הוא בוטל. נאמר לו שהוא מנוע  מבלי לפרט. 4 קבלנים דרשו  אותו אך האישור לא ניתן.  נתנו לו מספרי טלפון של חברות שעשויות לעזור.

 מסיק  -  הוגשו 220 בקשות  (בכפר 500 איש)  קיבלו 76 אישורים בלבד. חלק מהיבול נשאר על העצים כי השערים סגורים ואין לבעלי הכרמים דרך להגיע אליהם.   רבים מהתושבים מעבדים אדמות שרשומות על שם אביהם או סבם. חלקם הגישו בקשות ע"י עורך דין בצרוף צווי ירושה אך האדמות לא רשומות על שמם וכך אין הם זכאים לאישורים.   רוב האדמות מצויות מאחורי הגדר. חלק קטן קבל אישורים לשנה אולם הרוב קבלו אישורים רק לחודש למרות שיש לטפל בכרמים במהלך כל השנה.   השנה הם לא קבלו עזרה ממתנדבים בעונת המסיק.

 בחודש נובמבר, בתקופת המסיק האחרון היתה שריפה  שהחלה ליד גבעת טל  והתפשטה דרומה וכלתה חלק גדול מעצי הזיתים  של ראס אטירה.  הפלסטינים שלחו מכבי אש אך החיילים שהגיעו לשער  טענו ששכחו את המפתח....האש המשיכה להתפשט.  כיון שלרוב התושבים אין אישורים להגיע לחלקות במהלך השנה,  בכרמים צומחים עשבים וקוצים בגובה רב והם שסייעו לאש להתפשט במהירות.

 בתקופה האחרונה קצת יותר שקט. לפני כ-6 חודשים צהל / משמר הגבול היו נכנסים בלילות, עם צופרים ומוסיקה רועשת ומעירים את כל תושבי הכפר.

 הגדר היא מטרד יום יומי.  האם היא ביטחונית??   הישאם שואל : אם היא באה להגן על תושבי אלפי מנשה  מדוע אין גדר סביב אלפי מנשה?  למה בונים גדרות על אדמות פרטיות ומפרידים בין הכפר לאדמותיו?  כבר נגזלו מתושביו כ-2500 דונם.  בית המשפט קבע שיש להחזירם. הגדר אומנם הוזזה  אך  את הנזק במקום למרות הבטחות, הצבא לא תיקן.

 16:00 אנו יוצאות להשקיף על האזור מגג ביתו של הישאם ולסייר בשטח איתו ועם בן דודו.

אנו רואים את  המקום בו  עברה הגדר לפני שצהל הזיז אותה למקומה החדש.   המקום היה גל חורבות  וצהל אמור היה  לפנות את האשפה ולנקותו. הדבר כמובן לא נעשהובעל הקרקע יישר בעצמו את החלקה ושתל עצי זית חדשים.   ליד החלקה השער שתמיד סגור, (מספרו 1327)  נפתחרק בעונת המסיק.

אנו פוגשים את בעל עצי הזית שנשרפו.  הוא מבקש להקים חממה לגידול ירקות על שטח שלו. קבל אישור למעבר בשער שתמיד סגור.... הלו ,  זה חלם?

17:30   מעבר אליהו. שום אירוע מיוחד

09:30 מעבר שומרון -המחסום ריק.

 09:45 סלפית -שני חיילים במחסום. המחסום ריק.

 10:00 צומת זעתרה/תפוח -יש ג'יפ בחנייה אבל אין שוטרים וגם אין חיילים במחסום.

 10:15 מעלה אפרים -באופן יוצא דופן 3 חיילים במחסום.

 10:50 חמרה -4 חיילים במחסום. הבדיקה מהירה. פגשנו שם איש שספר לנו שהרב"ש של בקעות,  דני אשכנזי, כל הזמן מפריע להם (לפלסטינים) בעבודתם. 

11:20 תיאסיר -6 מכוניות ממתינות לנוסעיהן. הנהגים אומרים שהם מחכים כבר למעלה מחצי שעה.אכן זה יוצא דופן, כמות כה רבה של מכוניות ממתינות בשבת במקום זה.

פגשנו כאן הרבה שחיכו ושאלנו בעיקר - האם אפשר שהמחסומים יהיו כאלה שהאנשים יוכלו להישאר במכוניות, לא לרדת ולהיבדק בנפרד אלא שיראו תעודות ויעברו. הם שוב חוזרים ואומרים שהכל תלוי בחייל - יש חייל שמתייחס יפה ומעביר מהר ויש חיילים "רשעים" שלוקחים את הזמן בכוונה. לפעמים מעכבים שעה וחצי, בעיקר את אלה שרוצים להיכנס מטובאס לבקעה.

11:40  -כל המכוניות שחיכו נסעו, עם הנוסעים שלהן.

12:30 חמרה -יש שופל בנייה. תור ארוך של מכוניות מהצד של טובאס. יש קומנדקר ו-6 חיילים במחסום.

13:00 מעלה אפרים -החיילים שהיו בבוקר נעלמו והמחסום ריק. יש לפחות חייל אחד במגדל התצפית.

13:10 צומת זעתרה/תפוח -אין חיילים במחסום.

13:45 חווארה - אין חיילים במחסום.

13:55 מחסום פתע בכניסה לסארה עם חיילים. 6 מכוניות מחכות להיכנס לסארה.

14:05הגיע ג'יפ וכנראה נתן הוראה להתקפל. קיפלו הכל ונסעו. המעבר חופשי.

14:20 מעבר אליהו -תור ארוך של מכוניות בכל הנתיבים לכניסה לישראל.

התור בעזון עתמה כמנהגו נוהג: כ-150 פועלים פלסטינים חוזרים הביתה, נאלצים לעמוד שעות  ליד כביש סואן במיוחד, ללא סכך לראשם בכל תנאי מזג אוויר. פירוט בהמשך.

1400 מחסום חבלה - רגע  לפני סגירת שער מתאפשר לכלי רכב  והולכי רגל  שחיכו  לעבור אחרי בדיקה.

1420 מחסום שער אליהו – בכניסה למחסום מוצבת חנוכיה ועליה ברכה לחג ממועצה אזורית שומרון. אותו דבר נראה אח"כ ליד הבית הפלסטיני  חוץ לגדר בעזון עתמה.

1427 בכניסה לכפר עזון (כביש 55) -  4 חיילים חמושים  עומדים ליד שער הכניסה.

1445 צומת ג'ית -  לא ראינו רכב צבא חונה.

בפניה לכביש 60  (לכיוון חווארה) -  רואים את שלבי סיום של הצבת עמודי התאורה המיועדת למתנחלי חוות גלעד ונמשכת לאורך קילומטרים.

1450 מחסום חווארה – חייל במגדל השמירה ליד עמדות הבדיקה. חייל שומר בטרמפיאדה בכניסה להתנחלות ברכה.

1455 מחסום עוורתא – הזרוע הצהובה סגורה  כרגיל - אין מעבר לשכם מכאן. בכניסה הצפונית לעוורתא - שוּפֶלים צבאיים גדולים עובדים במרץ, מערמים קירות עפר גבוהים וארוכים.

בחזרה לכביש 60  - תנועה ערה של רכבים בין שכם לרמאללה.

1540 מחסום זעטרה – 2 חיילים בעמדת הבדיקה. לא בודקים.

1550 אזור התעשיה אריאל - האנגרים גדולים מאוד נבנים עתה הן בכיוון צפון והן בכיוון דרום.

1600 מחסום עזון עתמה – כ- 150 פועלים פלסטינים שבים הביתה אחרי יום עבודה  עומדים בתור ארוך מאוד בהמתנה לבדיקה מתחת לסככה המשמשת לחיילים. (היום בחלקם הגדול הם  עם כיפות ופיאות אחד מהם מדבר באנגלית, עולה חדש). הפועלים מורגלים לתעתועי הכיבוש- יום אין תור יום יש תור. פנייה למוקד ההומניטרי לזירוז המעבר - נענית ב"מטפלים בזה"  "אעשה כמיטב יכולתי" אבל לא נראה שמשהו יעזור באמת.

השגרה הנוראה ממשיכה כרגיל למרות שהכל נראה שקט ומאורגן

06:30 עזון עתמה – תור ענק של כ 100 אנשים משתרך מצד עזון עתמה, הרבה, שעברו כבר, יושבים לצד הדרך ומחכים להסעות שלהם תוך הצתת מדורות קטנות לחמום. הם אלו שהגיעו ב 04:00 למחסום כדי לוודא שיספיקו לעבור בזמן, מכיון שעברו יחסית מוקדם (לבטח חיכו שעה ויותר) עכשו הם ממשיכים לחכות להגעת שעת עבודתם. יש שתי עמדות בדיקה ולקראת 07:00 נפתחה עמדה נוספת בחוץ, אבל זה לא מספיק. למה זה לא נעשה מוקדם יותר? כאשר ראינו בתור אדם שהיה לבוש באופן בולט תזמננו אותו– אך התחלנו התזמון רק כאשר כבר היה זמן מה בתור ואחריו כבר היו כ 20 אחרים, לקח לו 35 דקות לעבור. כלומר גם כאשר הרוב כבר עבר הוא עדיין חיכה מעל 40 דקות בתור וזה יום יום רק על מנת להגיע לעבודה שלא לדבר על תור נוסף בזמן החזרה בערב.

למה אי אפשר להקים יותר עמדות בדיקה ולזרז את המעבר? הרי הפועלים האלו דרושים למדינת ישראל ככוח אדם זול ומיומן. האם צה"ל באמת כל כך חסר בחיילים? אם היו מציבים שם עוד 3 חיילות או חיילים מהמשטרה הצבאית, שהם הבודקים,  לא היה צריך יותר שומרים מחייל מבצעי ,וההבדל עבור העוברים היה ענקי. האם אין אנו חייבים זאת לנכבשים שתחת שליטתנו?

כאשר היו 2 עמדות בדיקה, זמן המעבר היה כ- 10 אנשים ב 5 דקות

לבעלי אישור 00 המעבר הוא דרך השער למכוניות, את הילדים שהלכו לבית הספר העבירו מהר אבל רק לאחר בדיקת חפציהם. מה אכפת לנו שיעבירו מה שהם רוצים לתוך עזון עתמה, הרי לנו זה לא יכול להזיק. נראה כסתם טרטור. 2 ילדים מגיעים וגם תעודותיהם נבדקות. למה שלהם ולא של האחרים – לאלוהי הצבא פתרונים.

07:15 התור עדיין לא התקצר – כל הזמן מגיעים עוד אנשים בערך בקצב המעבר.

מגיעה מכונית צבאית משוריינת עם מה שנראה כשב"ח הוא מועבר אל מאחורי העמדה לכ 10 דקות ואז נשלח , אחר כבוד, עם תעודתו לעזון עתמה. אדם נוסף נשלח חזרה עם חפציו , הלך לאזור המכוניות ושוב חזר. לשאלתנו למה זה קרה אמר שהיה לו סווטשירט בתיק ושאסרו עליו להעבירו.

07:25 התור מתחיל להתקצר לאט לאט, יש רק כ 60 אנשים

2 אנשים הועמדו בצד ואז נשלחו בחזרה לאחר דיון ארוך עם המ.צדיקית. לפי שפת הגוף שלה היא מסבירה שאין לה ברירה ועליהם לחזור.

המשכנו דרך כביש עמנואל לפונדוק וא-ראס משם לג'וברה – עובר טרקטור שחוזר מג'וברה וגם מעט אנשים.

09:00 לכפר ג'ימאל , עצרנו במכולת. אין חדש לגבי האנשים שרישיונותיהם נשללו. חלק מהמטעים כידוע לא עבר מסיק והזיתים נשארו על העצים כי לא נתנו לשם כך מספיק זמן שלא לדבר על כך שלא הספיקו לגזום את העצים ולחרוש את האדמה – עבודה שאנו רואות שנעשתה בכל המטעים הנמצאים בגדה. כלומר צריך לעשות אותה בעונה זו.

09:20 מחסום פלאמיה – שקט כרגיל בזמן זה. טרקטור חוזר מריסוס ומעט אנשים עוברים.

09:50  מעבר אליהו שקט, אין אנשים בתור ו3 מכוניות בבדיקה.

לאחר דווחים ביום ראשון על מקומות מרובים שבהם הוקמו מחסומים החלטנו לעשות סיבוב כללי להערכת המצב. לא נמצאו כל מחסומי פתע פרט לאחד שהורד במשך שהותנו בשטח . היו מספר גדול מתמיד של מכוניות צבאיות בתנועה שלא הפריעו לתנועת הפלסטינים.

06:40 מעבר אליהו – מספר מכוניות בעמדת הבדיקה לפלסטינים (ישראלים ומפלסטין). המעבר לקח 5-6 דקות. המכוניות נבדקות על ידי כלבים וגם בודקים נוספים. לא היו הרבה אנשים בתור להולכי הרגל אך לא הצלחנו לקחת זמן עבורם כי אף אחד לא היה בולט בצבעי מלבושו ואנו עומדות רחוק מדי כדי להבחין בנכנסים ולסמנם. אנשים שיצאו אמרו שלקח להם כ 10 דקות לעבור.

07:10 חבלה – השער כבר פתוח ורואים שאנשים רבים עברו. המעבר הוא של כ 10 עוברים ב 6 דקות בממוצע. בתחילה העוברים נבדקו בעמדת חייל השמירה שבה היה חייל בודק עם מחשב נייד וחייל שני שבודק עם מגנומטר. לאחר מכן המחשב בחדרי הבדיקה הופעל והמעבר שוב היה דרכם. ב 07:20 מגיע אוטובוס הילדים הנהג מחכה עד שהחיילים הבחינו בו וכוונו אותו לעמדת הבדיקה. אומר שמי שיש לו רישיון 00 עובר ללא בדיקה בעמדה והוא מתכוון לנסות להוציא רישיון 00 . לאחר מכן האוטובוס נוסע למרכז המעבר וחייל בודק את תאי המזוודות שלו - כאילו שיבריחו משהו לתוך חבלה!

טרקטורים עוברים עם כלי עבודה וחומרים, שתילי זיתים – המקום שוקק חיים , לו רק אפשר היה לחיות בו בלי המחסום הארור.

המשכנו דרך הכניסה לקלקיליה ועברנו בעזון – אין חיילים בכניסות והן חופשיות (זאת לאחר דווח ביום קודם שהיו שם חיילים)

08:10 צומת ג'ית – ראינו מרחוק שיש מכוניות צבאיות ומה שנראה כמחסום פתע בצומת סרה/חווארה. החלטנו לקפוץ קודם לדיר שאראף – הכביש לשבי שומרון. המחסום היה פתוח אך משטרה שעמדה שם עצרה פלסטיני לבדיקה וגם אותנו. לאחר שבדקו התעודות שלי – נהיגה ומכונית, ובררו שאנחנו רק רוצות לראות מה קורה כאן, שלחו אותנו לדרכנו.

עצרנו במאפיה בדיר שאראף ושם סיפרו לנו שצומת ג'ית לכוון חווארה סגורה למעבר.

08:50 חזרנו לצומת ג'ית ועכשו היו שתי מכוניות צבאית מוצבות בצד מעל לצומת, אך החיילים היו ספונים במכוניותיהם ללא פעילות נראית לעין. בצד הכביש לכוון חווארה עמדה עוד מכונית צבאית וטנדר אזרחי , ללא פעילות , ולצדם כבלים חשמליים וכלי עבודה. המעבר היה חופשי לכל הכוונים. כנראה שהיה שם מחסום פתע שהוסר עד שהגענו. צפינו  שם זמן מה והמשכנו בדרכנו לחווארה.

09:10 חווארה – המעבר חופשי , אין חיילים בכביש

09:30 בית פוריק – המעבר חופשי אין חיילים בכביש פרט לחייל הקבוע בעליה להר גריזים.

09:50 צומת זעטרה – יש חיילים ומדי פעם שואלים נהג כלשהו משהו , אך המעבר חופשי גם אם איטי, למעשה זחלנו את כל העליה לשם בגלל איטיות המעבר.

10:00 הכניסה לאריאל/סלפית – אין צבא, נכנסנו לכוון הכניסה לסלפית לראות מה קורה שם. בכניסה לכביש סלפית (שיש בה שער צהוב שניתן לחסום איתו את המעבר) עמדו שני חיילים ואמרו שאין אנו יכולות לנסוע לסלפית עם מכונית בעלת מספר ישראלי. הסתובבנו וחזרנו הביתה.

מחסומי חבלה, 109, פלאמיה ושיחה בכפר ג'ימאל עם חקלאים

06:58 חבלה

החילים הגיעו לפני 07:00 ,פותחים השערים.

07:01 החמישיה הראשונה נכנסת , יוצאים אחרי 3 דקות , הבאים נכנסים ויוצאים אחרי 4 דקות, בדיקות מהירות ללא עיכובים.

07:21  30 פלסטינים עברו עד עכשו.

אוטובוס הילדים מגיע באיחור כשאנו כבר מתחילות לעזוב ואנו לא רואות את האוטובוס השני כל הדרך עד למחסום 109 .

07:30 מחסום 109 (אליהו)

תור ארוך של מכוניות אך המעבר מהיר  למתנחלים .  2  מכוניות במכלאה לבדיקה . מהמקום בו אנו עומדות אנו לא יכולות  לראות כמה פועלים בסך הכל מחכים להכנס אך מחוץ לקרוסלות יש רק מםפר קטן.

07:37 מכונית לבנה ושני טנדרים מופנים למכלאה  לבדיקה, יוצאות אחרי  כ 8 דקות, ראינו גם טנדר עם שתילים יוצא, לא ברור כמה זמן שהה בפנים. קשה מאד לעקוב אחרי המתרחש מרחוק.

פועלים שראינו נכנסים יצאו אחרי כ  7 דקות.

07:50 עוזבות.

07:58 בכניסה לעיזבאת טאביב  ג'יפ עם חילים צופה על הכביש ובהמשך לכיוון עזון חילים עם נשקים שלופים צופים על הכביש.

08:10 מעבר חקלאי פלאמיה.

כרגיל מספר האנשים העוברים בשעה זו מועט. רוכב על חמורו, טרקטור, משאית עם  אנשים ומספר הולכי רגל. יותר מאוחר, בשיחה בכפר ג'ימאל נבין יותר טוב למה יש כל כך מעט עוברים במחסום זה.

08:25 עוזבות.

08:40 כפר ג'ימאל

הגענו לחנות המכולת של ז. ידידנו ושם כבר חיכו לנו מספר חקלאים שביקשנו  שיגיעו לשם כדי שנוכל לקחת עדות מדויקת לגבי אי היכולת שלהם להגיע למטעי הזיתים שנמצאים מעבר לגדר המערכת.

כמעט כל מי שבמבקש אישור לשער ההחקלאי פלאמיה, שהוא השער שרב תושבי כפר ג'ימאל עוברים בו לאדמות שלהם, מקבל אישור. אך האדמות שלהם רחוקות יותר ונמצאות ברובן בשטח בין שער סלעית  ושער פלאמיה בערך מול השטח שבין ההתנחלות סלעית והמושב צור נתן הנמצא על הקו הירוק ועד לצור יגאל הנמצאת גם כן על הקו הירוק. עד הקיץ האחרון איפשרו לחקלאים להכנס בשער פלאמיה, לנסוע על כביש המערכת צפונה עד בערך מול אדמותיהם ושם היו 5 שערים קטנים בגדר שאיפשרו להם להגיע לאדמותיהם. מהקיץ האחרון נעלו שערים אלה ורק בעונת המסיק פתחו אותם בבוקר, אפשרו לחקלאים להכנס ונעלו אותו בפנים ובערב פתחו להם כדי שיוכלו להגיע לשער פלאמיה בזמן, לצאת ולחזור לבתיהם.

 לפני כחודש "שכחו" החילים לבוא אח'הצ ולפתוח את השער של אחת החלקות, כמובן שהפלסטינים נלחצו מאד ואחרי זמן רב הצליחו לצאת בטיפוס על אבנים, גדרות וסלעים. אחד מהם, בעל טרקטור לא יכל כמובן להוציא את הטרקטור ונאלץ להשאיר אותו בשטח, למחרת כשהגיע לשטח החילים שוב "שכחו" לבוא ולפתוח. הפלסטיני נסה כנראה לפתוח את השער, חילים ש"במקרה" עברו בסביבה באותו זמן החרימו לו ולעוד 5 חקלאים את האישורים לעבור בפלאמיה כך שעכשו גם אינו יכול לעבד את שטחי הזעתר. עד היום, למרות הבטחות רבות של קצין המעברים ט. ושל הרמ'תק הם לא קיבלו את התסריכים בחזרה ואינם יכולים לעבד את אדמותיהם.

גם החקלאים שיש להם אישורים להכנס בשער פלאמיה אך אדמותיהם מעבר לשערים הנעולים אינם יכולים מהקיץ שעבר לעבד את אדמותיהם ולטענתם ,יש בכפר ג'ימאל כ 500-600 אנשים כאלה.

בעל טרקטור צייר לי תרשים המסביר את השטח ואף נתן לי את מס ת'ז שלו ושל אשתו שמהם נלקחו התעודות וכמו כן עוד 3 חקלאים נתנו לי את הפרטים שלהם ובקשו שנעזור להם לטפל בענין.

ברור שלא הבטחנו שום הבטחות והם גם יודעים את גבול היכולות שלנו אך מסרתי לתמי את כל הפרטים ונמשיך לטפל ולעקוב אחרי התפתחויות.

כמובן שללא תה/קפה אי אפשר להפרד.

 התחלנו בדרכינו חזרה.