עטארה, קלנדיה, שבת 18.7.09, אחה"צ

 16:00-19:00

במחסום עטרה אין בדיקות וכל המכוניות, פלסטיניות ואלה הנושאות לוחית צהובה ישראלית עוברות לשני הכיוונים. חיילים נמצאים במגדל ומציצים מן החלון.

במחסום קלנדיה מעט אנשים עוברים רגלית. מחסום המכוניות לעומת זאת עמוס ויש תור ארוך מכיוון צפון . הבידוק נמשך זמן רב.החלק הבלתי נפרד של המחסום הוא צדו הצפוני המזמן לנו צפיה נוספת. מעט רוכלים  בעלי עגלות או בסטות מאולתרות, מוכרים בעיקר שתיה, מעט צעצועים וכלי בית. לצידם ילדי ונערי קלנדיה כל אחד וסיפור חייו תחת הדיכוי שיותרים החומה והמחסום. לאט התקבצו וישבו לידינו הילדים וגם אלה שהכרנו מזה שנים ובגרו בינתיים לנערים וגברים צעירים. בין הילדים הרוכלים  גם זאטוטים בני חמש ושבע. אלה הילדים שבאים מן השכונות הצפוניות של ירושלים מצדה הלא נראה מאחורי החומה. אלה שאין להוריהם תעודה כחולה. הנערים והגברים הצעירים מספרים איך ללא בחירה מכוונת עברו שנות ילדותם בצד המחסום ועכשיו למרגלות החומה. הם היו שם מול הצבא כשחזרו  מבית הספר או כשיצאו לשחק עם החברים או כשהלכו לקנות גלידה או לחכות לאבא.. ע' מראה את הצלקת הבולטת שעל פניו, נפגע מכדור גומי מחייל, ש' מראה את הצלקת שברגלו, נפגע מכדור גומי. מ' בן הארבע עשרה נעצר הבוקר  ע"י חיילי מג"ב, זה קרה כשניסה לטפס על החומה הנמוכה בראס חמיס, הוא נלקח לבוטקה במחסום ראס חמיס ושם הכו אותו החיילים בסטירות על פניו, לאחר מכן הוחזק שעתיים בשמש . יחד אתו היה ח, הילד מן הגבעה הצרפתית, גם ח, הוכה, ח, חמק ומ, ישב אתנו וספר. , הם מספרים את סיפוריהם עכשיו לא בגאוה על מלחמתם בכיבוש  אלא בטון של תבוסה ובידיעה שמה שהיה הוא מה שיש והוא מה שיהיה..

כולם מנסים כעת להרויח מעט כסף . הם צריכים לחזור ולחמוק מן הצבא שמגרש אותם בברוטליות וגם  מפקחי עיריית ירושלים המחרימים  להם את הסחורה העלובה. בצד הזה של המחסום נמצאים גם רוכלים אחרים, אותם לא מסלק הצבא. קשה להדחיק את השאלה :למה אותם לא ?ומי ולמה צריכים אותם