ריחן, שקד, יום ש' 6.3.10, בוקר

תאריך: 06/03/2010 ,בוקר

צופות: שרית א', רחל ' (מדווחת)

ריחן

מחסום ריחן (ברטעה) יושב על גדר ההפרדה, מזרחית לברטעה המזרחית, היישוב הפלסטיני הגדול בין ישובי המובלעת בצפון מערב הגדה ("מרחב התפר"). מאמצע מאי 2007 עבר ניהול המחסום מידי הצבא לידי חברת אבטחה אזרחית הכפופה למשרד הביטחון. בעיקרון רשאים לעבור כאן אל הגדה וממנה תושבי היישובים הפלסטינים במובלעת הסמוכים למחסום זה. מתנחלים מחרמש וממבוא דותן עוברים ללא כל בדיקה. שאר בעלי ת"ז ישראליות - מוסלמים, יהודים או נוצרים, אינם רשאים לעבור.
במקום פועל טרמינל גדול ומשוכלל עם 8 אשנבים לשירות העוברים ושבים (לרוב פעילים רק אשנב או שניים) וכן חדרי ם צדדיים לעיכובים ולביצוע בדיקות גופניות.
העברת סחורות מהגדה למובלעת אפשרית בהיקף מסחרי בינוני (בעיקר תוצרת חקלאית) ברוב ימות השבוע, באמצעות קבוצת נהגים קבועה ורשומה. עם העברת ניהול המחבום לחברת אבטחה אזרחית, התמסד מחסום בצומת מבוא דותן (מזרחית לאמריחה), אשר בודק את הפלסטינים המבקשים להגיע למחסום ריחן.

סגור תיאור

06:55 – 09:00
06:55 מחסום ריחן
בשבע מערכת הכריזה קוראת "בקר טוב תחילת הזרמה," והמעבר מתחיל.
קוביות המזל בפארק (בטונדות) מקבלות את פנינו, זו לנו הפעם הראשונה שאנו רואות אותן.
כתובת ענקית בשחור על הגדר שליד המגדל, זיהינו את המילה "לנצח" ולא יותר.
קיבלנו אישור להשערה שהמחסום גם מגדל תוכים (מי מממן???). כלוב התוכים נמצא מעבר לגדר של מגרש החנייה,ליד אחד משערי היציאה של המאבטחים. כעבור עשר דקות פגשנו את הראשון שיצא מהטרמינל. לאחריו היתה הפסקה.
מ 07:15 כל מי שהגיע אל השער נכנס. מכיוון עמדת הכניסה לא נשמעו היום שום קריאות בנוסח "חמסה חמסה" או אחרות.
בתוך הטרמינל פעילים שני אשנבים. סטודנטיות מגיעות עם מזוודות ותיקים כדי לעבור אל הגדה. הן ממהרות, לא מתפנות
לשיחה. אחד היוצאים אומר "הרבה לחץ בפנים", אחר יוצא כועס ומפטיר קללה על היהודים. מדי פעם הקרוסלה ננעלת בפרצופו של העומד בתוכה ואח"כ משתחררת. באחד המקרים היא ננעלה לאחר שמישהו מהעוברים התעקש על משהו, כנראה משהו בקשר לבדיקה שלו, והוא הוחזר. לא ראינו אותו ואלו ששאלנו אותם משכו כתף.

מישהו סיפר על התקלות של הזיהוי הביומטרי ושהוא נשלח למת"ק סאלם כדי לחדש את זיהוי כף היד שלו, אבל שם אמרו לו שהכל בסדר וכאן וכאן אמרו שלא. הוא התעכב לידינו וסיפר שלא מאפשרים לו לעבור ולגור בברטעה עם אשתו, וחבריו כעסו שהוא מעכב את המונית (ואנחנו יודעות שאין באפשרותנו לסייע).

השרוול המה אנשים לשני הכיוונים, אף שנראה כאילו אין תנועה רבה. אולי משום שהיו עיכובים ממושכים בחדרים הצדיים בתוך הטרמינל, שמדי פעם שיחררו קבוצות של אנשים החוצה. עדות למספר הרב של העוברים הוא מספר המוניות המחכות. בשעה 08:40 היו בחניון העליון רק 3 טרנזיטים.08:40 עזבנו.

08:50 מחסום שקד
גם כאן "הומה" יחסית לאפס תנועה שהורגלנו בה.
ממתינים: טנדר, מכונית, סבא, נכד ועזים ....
דגלי משטרה צבאית ועוד משהו (כחול/שחור) מתנפנפים. החיילת מתפנה מחיטוט במנוע של טנדר כדי לצעוק עלינו שנזוזכי לטעמה חצינו איזה קו.
הסבא משוחח עם חבר. ילד קטן נשאר עם 5-6 עזים שהחלו ללכת לעבר החיילים. הילד היה מבוהל מכך שהעזים הולכות והוא
פחד ללכת אחריהן. הסבא הגיע ואסף אותןם. החיילת צועקת: "מה אנ יעשה העזים?".
ברכנו לשלום את הסבא (מכרנו משכבר) ועזבנו.
09:00 עזבנו