בית לחם, מת"ק עציון, נועמן, שיח' סעד, יום ב' 11.1.10, אחה"צ

תאריך: 11/01/2010 ,אחה"צ

צופות: יעל י., רות א., אילנה ד. (מדווחת)

בית לחם (300)

צמוד לחומה ("עוטף ירושלים") בצפון בית לחם שמנתקת את הגדה המערבית מירושלים המזרחית. מחסום זה הוא גם הכניסה היחידה לישראל עבור תושבי דרום הגדה, חברון ובנותיה. במחסום פועל טרמינל משוכלל.
לחצו כאן לצפיה בסרטון ממחסום בית לחם.

סגור תיאור

12.30 – 15.30

מזה זמן לא היינו בנועמן והחלטנו לבקר שם. דיברנו עם תמר א. שהציעה שנתקשר עם אפרת ב. מתעיו"ש המעורבת בכפר. היא הציעה שנתקשר עם יוסוף דראווי, וכך עשינו. מסתבר שהוא בעבודה ויכול להיפגש אתנו רק ביום שישי בבוקר. בכל זאת רצינו להיכנס לכפר וביקשנו מהחיילים במחסום הרכב שיפתחו את מחסום הכניסה. בתחילה אמרו שהכניסה אסורה ורק אחרי שלחצנו, התקשרו טלפונית עם הממונה על המחסום והרשות ניתנה. מגרש המשחקים החדש שהותקן על ידי תעיו"ש נראה נחמד מאד. בור המים שנחפר על ידי התושבים לפני כשנה הוקף על ידי גדר תיל לאחרונה וכבר אינו מהווה מפגע בטיחותי לילדים. לא פגשנו איש בכפר המנומנם והמשכנו באופן אוטומטי דרומה לכיוון גוש עציון מבלי לשים לב שבימי שני יש משמרת אחרת באזור.

מגדלי השמירה באל ערוב "קושטו" בצריחי תצפית חדשים, לא הבחנו בהם בחיילים.בצומת עציון עמדו חיילים בכמה מנקודות ההסעה.

במת"ק עציון היו שתי נשים וגבר אחד שסיפרו לנו שכל השאר הלכו הביתה אחרי שהתבשרו שהמכונה המנפיקה כר"מים מקולקלת ושעליהם לחזור למחרת. כמה דקות אחרי שהגענו פנה אלינו בנימוס החייל שבחלון וביקש את עזרתנו לברר עם הממתינים שנותרו מה רצונם. כשהסברנו שהם זקוקים לכרטיסים מגנטיים הזמין אותם באדיבות (אפילו אמר "בבקשה") להיכנס אחד, אחד. גם אדם רביעי שהגיע, הוכנס. רק צעיר (סטודנט) אחד נותר מחכה משעות הבוקר לפגישה עם קצין שב"כ. עכשיו הגיעה המשמרת המיועדת לאזור ורק אז הכרנו בטעותנו. הן ניסו, ללא הצלחה, להתקשר לדני במת"ק בגינו של הסטודנט בתקווה לזרז סוף, סוף את עניינו.

בשיח סעד חלק גדול מהזבל בכניסה כוסה באדמה. היות ודיווחנו בשבוע שעבר (בגרסא העברית) שהמחסום נטוש, עלינו לדווח לצערנו שהוא פועל כרגיל.