שיגרת כיבוש: השלכות מדיניות המינהל האזרחי על חקלאי מרחב התפר
"... כמו כל מנגנון ביורוקרטי שנועד להסוות התעללות והתעמרות, גם משטר ההיתרים של הצבא שם דגש על התהליך, לא על התוצאה. תפקידו להעניק תחושה של התקדמות בדרך אל התוצאה הנכספת. אלא שהדרך הזאת היא מעגלית, והצועדים בה נפלטים ממנה לרוב בגלל כוחה הצנטריפוגלי, ורק לעתים נדירות הם אכן מגיעים אל ההיתר המבוקש. משטר ההיתרים, למרות שמו, לא נועד לספק היתרים אלא להציג מראית עין שניתן לקבל היתרים. זהו משטר קפקאי, המבוסס על הרעיון שהנתין ימשיך לחפש את דרכי הגישה לטירה עד שהוויתו תתמלא יאוש והוא יוותר מרצונו על הרעיון. תסריטים סוריאליסטיים כאלה הם מציאות יומיומית של מרחב התפר."
(מיכאל ספרד, חומה ומחדל, עמ' 183)
"... אשירה נא לידידי, שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן; ויעזקהו, ויסקלהו,וייטעהו שורק" (ישעיהו ה' א-ב)
מובלעת מרחב התפר היא השטח הכלוא בין גדר ההפרדה לבין הקו הירוק. למעשה, זהו חלק טריטוריאלי של הגדה המערבית שאדמותיה הופקעו לצורך הכללת התנחלויות ממערב לגדר ואף הרחבתן. המובלעת מוגבלת לכל ארכה במערכת של גדרות, כבישים ומחסומים. מצידה המערבי מצוי, כאמור, הקו הירוק, גבול מדינת ישראל. במרחב התפר נכלאו מטעי זיתים של תושבי הכפרים הגובלים בגדר המערכת, ועל מנת להגיע לאדמתם הם נדרשים להיתרי מעבר מהמנהל האזרחי בגיבוי השב"כ. אנשים מגישים בקשות להיתרים אלה במת"ק באזור מגוריהם. עם הקמת הגדר הובטח כי אורח חייהם לא יפגע וכי זכויותיהם הבסיסיות של החקלאים תשמרנה. בפועל ישנה פגיעה חמורה במרקם החיים.