מעבר איטי

 
 
 
ביום שלישי 1/5 קראתי בעיתון אלאיתחאד  שהרסו בית בעיזבת טביב ,לכן החלטנו לנסוע  ולראות במה מדובר.
 דיברנו עם מ. ט. הוא סיפר לנו  שהרסו יסודות של בית שקיימים  כבר שנה ,ההריסה בוצעה בליווי  70 חיילים. בעל הבית הגיש בקשה לקבלת אישור בניה אבל לא נענה. יש לציין  שיסודות הבניין  שנהרסו  הם בתוך הכפר ורחוקים מהגדר.
 מחסום חווארה - ריק
מחסום זעתרה/תפוח - מאוייש בהרבה חיילים.
עזון עתמה  14,45 -- למרות שהיו הרבה חיילים ,הבדיקה מאד איטית, כמאה פועלים ואנשים הצטופפו
ודחפו אחד את השני .
ולקינוח קבלנו מחמאה, מתנחל שעבר לידנו  על אופנוע צעק לעברינו, יא זונות מה אתן עושות כאן, תסתלקו. 
 

17.00 – 15.30

מחסום ריחן– 15.30 – הבאנו את עלי מבית חולים רמב"ם.
אנשים רבים עולים בשרוול מן הטרמינל אל מרחב התפר. הנשים נושאות אוכל. מסתבר שעוברים להלוויה בברטעה. המעבר בטרמינל אטי ועם חלק מן העוברים יש בעיות הגורמות לעיכובים ולמעוכבים. רק אשנב אחד פועל בטרמינל ובמשך כל הזמן הזה מעכבים את מעברם של הפועלים החוזרים מן העבודה לכפרי הגדה, כ-50 איש מצטופפים ליד הקרוסלה בחום ובשמש.

15.55 – נפתח עוד אשנב בטרמינל והפועלים מתחילים להיכנס.

16.10 – כל היוצאים להלוויה עברו כבר והאשנב השני נסגר. הפועלים עוברים בקצב טוב, אבל כל פעם שמישהו עובר בכיוון ההפוך מעבר הפועלים לגדה נפסק לכמה דקות.

16.30 – שוב פעם נפתח אשנב שני והפועלים המגיעים עכשיו נכנסים ויוצאים מייד מן המחסום.

14:55 מחסום עאנין

כ-20 איש, חמור אחד וארבעה טרקטורים ממתינים לפתיחת המחסום. החיילים מגיעים באיחור קל ופותחים. היום אין מחשב, רק רשימה על נייר והמעבר מהיר.

האיש שלא נתנו לו להעביר ארבעה מיכלי שמן משומשים לפני שבועיים (ראו דוח מ 15/03/2012) ויתר עליהם. לא היה לו כדאי לקבל את הצעת המת''ק להעביר את המיכלים במחסום שקד-טורה. סיבוב ארוך ויקר.

טרקטוריסט אחד מביא בעגלת הטרקטור שלו שני מזרנים, שטיח משומש ומיני חפצים אחרים. החיילים מסרבים להעביר את הכול, אנחנו מנסות במת''ק ונכשלות.

בינתיים מגיע צעיר על אופניים ובידיו גם קורקינט. עובר. הטרקטוריסט ממשיך לנהל מו''מ עם הקצין והשוטר הצבאי במקום.

15:40 חפצים אחדים מוחזרים לחלקתו של הטרקטוריסט. חפצים אחרים מורשים לעבור. האיש די מרוצה, המו''מ נשא פרי.

15:50 מחסום שקד-טורה

משהו השתבש בדלת הכניסה לביתן הבידוק. הבדיקה נערכת בחוץ ואנשים עוברים. הבדיקה מהירה ונראה שגם בידוק המכוניות מהיר מהרגיל.

16:20 מחסום ריחן-ברטעה, צד מרחב התפר

עמודים הוצבו לאורך שרוול הרשת, נראה כהכנה לגגון. קיר הבטון בין מגרש החנייה של עובדי המחסום לזה של הפלסטינים נצבע בתכלת שמיים וצוירו עליו עננין לבנים. בסיס הקיר נצבע בירוק דשא. ''מרהיב ומקסים''.

עשרות אנשים מצטופפים לפני פתח הכניסה לטרמינל, שבועות לא ראינו מחזה כזה. פועלים ממשיכים להגיע והמצב מחמיר. אנחנו מטלפנות למנהל שרון. הוא מסביר לנו שכך זה ביום חמישי אחה''צ. אולי גם יום האדמה שיחול מחר גרם לחזרת פועלים רבים מהרגיל. בכל זאת, אשנב שלישי נפתח והמצב משתפר פלאים. אפילו כשמגיעים אנשים מהכיוון ההפוך, מהגדה למרחב התפר, ותופסים את אחד האשנבים לא נוצר תור.

16:50 אנחנו עוזבות מחסום ללא תור. 

במחסום קלנדיה הועבר מאמבולנס שטחים למקבילו מהסהר האדום קשיש בן שמונים חולה סרטן.

באזור הבידוק הוחלפו לפני מספר ימים מסועי השיקוף בחדשים - רחבים יותר, אטומים יותר ובשל גודלם גם מבודדים יותר את הפרט מהקהילה שמאחוריו.

בשלושת הבקרים האחרונים שוב מעמידים במחסום ג'בע חסימות בנתיב המקביל למחסום הקבע, שוב עוצרים חיילים ושוטרים את הנוסעים מכוון רמאללה/קלנדיה לעבר כביש 60, שוב בודקים את הנהגים ורכבם אחד אחד ולאט לאט ושוב מגיעים הפלסטינים באיחור לעבודה, לבתי הספר אוניברסיטאות או- לכל מקום אחר שהוא מחוז חפצם.

"זה יותר חזק ממקודם" סיפר מ. והמשיך בייאוש: "מי שיש לו רכב, באמת, שישרוף אותו וישב בבית. יותר טוב!".

במקום עצמו רק חסימות הפלסטיק הקרויות ניו-ג'רסי בנתיב האמור נותרו עומדות במרכז הכביש ולא הושבו לשוליו מעידות על אירועי הבוקר.

החייל שמיהר לקראתי וניסה באמתלות שונות ומופרכות לסלק אותי, היתמם והשיב לשאלתי:"אני לא יודע, אני האמת, לא הרבה פה בבוקר..." ומיהר והצטרף לחבריו.

5:30

הצטופפות ודחק של הפועלים. תור ארוך לפני השער ההומניטרי (למרות שכולם יודעים שאינו נפתח לפני 6:30). על הספסלים ישבו פועלים מיואשים שטענו שהם פוחדים להדחק ולכן מחכים מחוץ לתור.
החיילת שפתחה את הקרוסלות עשתה זאת כל מספר דקות והעבירה כל פעם 2-3 פועלים ומיד סגרה ואכן כמעט שלא היה תור בשרוולים. בשאר זמנה היא דברה ארוכות בטלפון ולא התיחסה לבקשתנו להכניס יותר פועלים כל פעם. פשוט התעלמה.
צלצלנו למת''ק בבקשה לדאוג להעביר יותר פועלים בקרוסלות והסברנו שוב  כי פסיכולוגית כשהם מחכים בתור בפנים הם לחוצים פחות. הדוחק בתור החיצוני נובע מכעס עצום שהכול זז כל כך לאט. התגובה היתה מאד נחמדה אבל התוצאה הייתה שום שנוי. החיילת המשיכה בשיחות הטלפון שלה ומדי פעם נזכרה לפתוח את הקרוסלות לזמן קצר ביותר.

6:15

הגיע הקצין והשער ההומניטרי נפתח. יש לציין שהקצין היה מאד אנושי והעביר גם פועלים צעירים מהגיל המותר לעבור בשער זה, וכן נעתר לבקשות שלנו להעביר פועלים שפחדו להדחק בתורים הרגילים מסיבה של כאבי גב או רגליים.
עזבנו ב-7:15 כשהתורים שהסתדרו בינתיים (כי החייל שהחליף פתח בתדירות נורמלית את הקרוסלות וגם המעבר בשרוולים השתפר מעט).
סופר לנו על ידי הפועלים כי באחד הימים עבר קונסול אנגליה עם מספר מלווים, ובאותו יום התנועה של מעבר הפועלים היתה מהירה ובקושי היה תור. מעניין למה.
ברצוני לציין שלאחרונה המצב גרוע ביותר, ולמעשה הכל חוזר על עצמו בכל ימי א'. ראו דוח זה כאילו הוא מיצג את  כל ימי א' בבוקר אין שום שינוי. פשוט מיאש!!!

6:45  

ארבע עמדות בדיקה היו פתוחות.

לא היה זה בוקר  מוצלח  מאחר שאנשים  שהגיעו  אומנם עברו במחסום אולם באיטיות  רבה. 

פגשתי את חנה ומישהו מתוכנית הליווי האקומניתשהיה נוכח שם מ-4:00 . השותף שלה דיווח שבכניסה גלאי  מתכת אחד אינו פועל.

המסלול ההומניטארי היה פתוח,  ובכל זאת הרבה אנשים חיכו במעבר. 

רק לאחר השעה 8:00 עברו כולם.

שני אנשים שביקשו את מספר הטלפון של סילביה, קיבלו אותו.  

06.10 מחסום חקלאי עאנין

שוב תלונות על עיכוב  בחידוש האישורים של מי שיודעים שיקבלו אותם בהמשך. לא ברור, עדיין לא ברור, מדוע  אדם שפג תוקף אישורו ביום מסוים לא יקבל אישור חדש בו ביום, ולמה לטרטר בלך ושוב לג'נין וחזרה על מנת לחדש אישור קיים. שלא לדבר על תסכול ומורת רוח על אישורים של בני משפחה שאינם ניתנים אלא בעונות מסוימות וגם אז בהגבלה.

המעבר שגרתי, אין שום חדש. החיילים מתורגלים ומכונת הכיבוש עובדת ללא דופי.

06.40. המחסום נסגר

07.00 מחסום טורה ( "שקד")

אנשים מתעכבים בביתן הבידוק מעט מעבר לרגיל אולי בגלל המחשב. המעבר משני הכיוונים זורם ללא הפרעה. הקטנים מגיעים למחסום ברגל, כבר לא משתמשים בהסעה הקבועה. כמה קטנות חורצות לנו לשון בהתרסה כשהן עוברות לידנו. מול החיילים הכל  פותחים ילקוט, בדיוק כפי שצריך, ללא התחכמויות, וממשיכים הלאה.

 08.00  מחסום ברטעה החדש:

כ- 15 מכוניות ממתינות לסיום הבדיקה במחסום האמצעי ,טנדרים ומשאיות מזון ממתינים במחסום או על הכביש. שלושה ארבעה נהגים מפטפטים, בשגרת המתנה לחוזרים מעבודות לילה , אולי ירוויחו משהו גם הם. הייאוש הוא בן בית כאן, אפילו לא מדברים על המצוקות, כל כך הפנימו. לפעמים מתלוצצים במרירות. מחסום יעבד עדיין סגור. המועצה מנסה לשדל את הרשויות שיפתחו.

אנחנו הולכות לשרוול. ממתינות ליוצאים מן הטרמינל אל מרחב התפר. מסתבר שהמערכת היום עצלה במיוחד, אנשים תקועים בתוך המחסום ואנחנו שומעות את הקולות . הם  יוצאים משם עם החגורה ביד, ומתלוננים על העיכוב הממושך בדרך לעבודה. חבריהם לעבודה ממתינים להם במעלה הכביש כדי לנסוע יחד. .שיחה עם אחראי על המעבר - הוא מודע לעיכוב, יש תקלה,  אבל "אין מה לעשות" משתדלים לתקן, "ייקח עוד קצת זמן"

במשך שלושת רבעי שעה שהמתנו עברו  כ-70 איש רובם פועלים.
מעטים בלבד עברו לכיוון הגדה.

9.15 עזבנו 

7.40 – 6.00

מחסום ריחן – 6.00 – יציאה איטית של אנשים בשרוול העולה מן הטרמינל, אבל אין הצטופפות בחוץ. 

6.10 – התופרות שיוצאות עכשיו מן הטרמינל מספרות לנו שעוכבו בפנים שעה.  ב-6.15 קצב היציאה מתגבר קצת , אבל מדווחים לנו שבפנים יש הרבה מאד אנשים וצוואר הבקבוק הוא ליד מכונת השיקוף.

6.25 – קצב היציאה שוב נעשה אטי. אנשים יוצאים במרוצה תוך כדי התלבשות  וצועקים לעברנו "אתמול חזרנו הביתה [ולא הלכנו לעבודה] כי בעל הבית לא חיכה לנו".

עזבנו ב- 6.45 , חלק מן הפועלים הקבועים איתם אנו נפגשים בשעה זו עדיין לא יצאו.

מחסום שקד – 7.00 – החיילים מגיעים רק עכשיו ופותחים את השערים. 7.05 – הפועלים והילדים הממתינים מתחילים להיכנס למחסום, מתברר שמיום חמישי הקרוסלה במעבר מן הגדה מקולקלת. כ-50 אנשים נכנסים מן הגדה לתוך שטח המחסום, הם מוחזרים לאחור ורק ב-7.10 מוכנסים שוב  ומונחים בקבוצות לכניסה היחידה לחדר הבידוק (בצד מרחב התפר).

15. 7 – המורים המגיעים מן הגדה עוקפים את כל  המהומה ויוצאים מיד למרחב התפר, הם מספרים לנו שביום חמישי הם עוכבו במחסום בגלל התקלה עד 7.55 .  

7.20– עכשיו עוברים אנשים ומכוניות בקצב טוב בשני הכיוונים. ילדי בית הספר מגיעים ועוברים במהירות לטורה, 3 חיילים בודקים להם את התיקים.

מחסום ריחן- 7.35-  בפתח השרוול ממתינים הרבה פועלים למכוניות הנוסעים הנבדקות במתחם הסגור. 7 טנדרים עם סחורה השתחררו מן הבדיקה ונוסעים לברטעה.  חזרנו לקחת את עלי לטיפול בבית החולים. 

06:45 עזון עתמה
הבוקר אחרי הסערה הכל צלול אך עדין קר מאד. המוני פועלים עברו כבר את המחסום ומחכים להסעות.
תור קטן מאד בפנים. מפעם לפעם מגיעה מונית ,יורדים ממנה ומצטרפים לתור.

07:13 חבלה
השער פתוח, שני האוטובוסים מחכים להיכנס.

07:15 חמישיית הפועלים הראשונה יוצאת.  מעבר לשער לפחות כ - 35 אנשים ממתינים. חיילת המ"צ נכנסת לאוטובוסים ובודקת אותם. עברו לאחר המתנה של כ 10 דקות.3 קציני מ"צ מגיעים ונכנסים לביתן הבידוק .

07:30 התור אינו מתמעט כי כל הזמן נוספים פועלים ,אנו גם רואות עגלות וסוסים בעבר השני של המחסום.
הבדיקות  איטיות מאוד. אחד הפועלים שיוצא מתלונן שחיילות המ"צ בביתן משוחחות ומתלצצות ולא עובדות. אני מתלוננת במוקד ההומניטרי. ב 30 דקות עברו רק 25 פועלים.

קציני המ"צ עוזבים. לדבריהם בעמדת מחשב אחת יש תקלה ואי אפשר לרשום את העוברים ידנית כי "אולי יעברו ביניהם מנועים..." למרות שבעבר פתרון זה כן עזר. לדבריהם הם ניסו לתקן התקלה אך לא הצליחו ועכשו יודיעו ליחידה הטכנית. כדאי לבדוק במשמרות הבוקר הבאות אם תוקן.
יש עדין עשרות פועלים מחכים ,יוצאים ממורמרים מאוד.

08:15 עוזבות

08:25 שער אליהו (109)
בשטח המחסום מתבצעות עבודות גנון, סלילת שבילים, נטיעת עצים וציפוי קירות באבנים דקורטיביות ועוד היד נטויה בשעה ששר הבטחון מכריז על  ה"מחסור" בתקציב הביטחון. רק לפלסטינים העובדים בחקלאות ובמשתלות מותר לעבור במחסום זה. העובדים של אלפי מנשה חייבים לעבור עכשיו דרך מעבר אייל, שזו הרעת תנאים כמובן - להם וגם למעבידיהם.

מספר הולכי רגל מחכים לפני הקרוסלות לעבור במחסום ואנו מודדות 3 דקות בין הכניסה למחסום והיציאה.יש 3 מכוניות במתקן הבדיקה של המכוניות הנבדקות באופן יסודי בעזרת כלב.

08:40 עוזבות

08:45 בכניסה לעזון רכב צבאי עם חיילים.

09:00 מחסום פלאמיה
טפטוף של עוברים, שני בחורים יוצאים, לשאלתנו עונים שסיימו לעשות משהו בשדה של זעתר וחוזרים לכפר. שער המחסום סגור ויש לפתוח אותו כל פעם שרוצים להיכנס.

09:19 עוזבות ונוסעות לכפר ג'מאל בדרך עוקפת מעט כדי לראות את הפריחה הנהדרת בין המטעים. שדה  של מרווה דגולה המקושטת ב"דגלים" סגולים הזכור לנו משנה שעברה מקבל את פנינו!

09.30 כפר ג'מאל
הרחוב הצמוד למכולת של ז' עובר שיפוץ יסודי. כנראה שהממשלה הצרפתית תרמה ועובדים שם בעיקר מחוסרי עבודה מהכפר. אנו מתקבלות בשמחה במכולת ומשוחחות על המפגש עם הרמת"ק והתקוות שתולים בו.

בכניסה לעזון עדיין יש רכב צבאי.