תעודות זהות

איש בלי יד עמד והביט דרך רשת הגדר לעבר ניידת משטרה.
"להתרחק מהגדר! – לא להתקרב לגדר.! – אתה לא מבין עברית?!..." צעק המגדל.
האיש בלי היד נשאר על יד הגדר, נתמך בעמוד התמרור המורה שהחנייה מותרת לנכים בלבד וחיכה. הוא לא נראה עצוב, גם לא אומלל. רק עמד וחיכה.
לפני יומיים, כשחזר עם בתו מתפילת יום השישי באל-אקצה, שוטר לקח את תעודת הזהות שלו. היום חזר למקום. אולי, והוא לא באמת יודע איך או מי, ישיבו לו התעודה.
"הנה הוא, שם, מאחורי הגדר, זה האיש בלי היד, שם..." הסברנו למוטי השוטר. - "שלא תהיה לו גם רגל," אמר שוטר מג"ב ששמר על מוטי השוטר שרשם דוחות תעבורה ליוצאים מפלסטין.
מוטי השוטר הקשיב, דיבר בטלפון עם נדים עאסי ששוטר לקח לו את התעודה, הסיק שלקחו לו את התעודה כי רצו להעניש אותו, כי הילדה שלו היתה בלי הקושאן (=תעודת לידה). אבל הוא, אמר מוטי, לא יכול לעזור, צריך לבדוק אולי בתחנת המשטרה שמאחורי המחסום, אולי בבסיס משמר הגבול שבעטרות, אולי בתחנת המשטרה בנוה יעקב ואולי בכלל דחפו אותה לאחת הקופסאות האלו... (התכוון לתיבות שנועדו לתלונות והמוצבות בדרכים הנפתלות של מעברי המחסום).
לעצתו הלכנו לשער הכניסה הצבאי. יצא לקראתנו אבי השוטר שרשם את כל הפרטים והלך וחזר ואמר שאצלם, בתחנת המשטרה שבבסיס התעודה איננה. אמר שכדאי שנדים יגיע למחרת למת"ק לשאול אולי בידם הפתרון.

נדים, האיש בלי היד, היה כנראה קורבן תמים לתגובת היתר של כוחות הביטחון להפגנת התמיכה עם שביתת הרעב של העצירים המנהליים שהתקיימה בצדו הפלסטיני של המחסום. שרידי הגז המדמיע עוד צרבו בעיניים, אדים מהבילים של סרחונות מעוררי בחילה שמקורם ברכב הבואש עלו משלוליות שנקוו במהמורות הכבישים המשובשים ועל הארץ כשריד לירי שבוצע - תרמיל ריק של: רימון נגד מפגינים שהוא הררנ"ג, המורכב על קנה הרובה ונורה באמצעות תחמיש (=כדור ללא קליע) שהודף את תכולת ה"פחית" בעוצמה קדימה. הפחית מכילה כדוריות מתכת מצופות גומי ויש הוראות מחמירות לגבי אופן השימוש בו."*

* מידע שקיבלתי באדיבות תחקירן שוברים שתיקה.

06.05 עאנין: מחסום חקלאי
הבידוק באמצע המחסום. אנשים עומדים בשער הקדמי ממתינים .
הטקס שגרתי : התושב מתקרב לחיילים נעמד במרחק מסוים מושיט יד שבקציה האישור , לעיתים בניעה קלה קדימה , ונשאר להמתין , החייל עומד מולו כשידיו שלובות או תחובות בכיסים , לפעמים הוא נפנה אל השקית שמחזיק בה התושב, ומבקש לדעת מה מכילה , ואז הלה מוציא את תכולתה ומציג לראוה את הפיתה והמים ואולי גם חריץ גבינה וזיתים. החייל האחר בודק במחשב. והתתעודה מחזרת לבעליה.
כך עוברים להם במהלך המשמרת כ- 30 תושבי עאנין ציעירים וזקנים רכובים על חמור או על טרקטור .
לפעמים הגוש האנושי פוסע מספר צעדים מיותרים קדימה ואז החייל צועק עליהם בעברית ומאיים שיסגור את שער המחסום אם לא יסוגו לאחור. הם חוזרים או לא והרוטינה נמשכת.

עובר איש רכוב על טרקטור והחייל מבקש ממנו שיצעק לממתינים בתור בערבית שיסוגו לאחור:" "תגיד להם ש..." הוא מסביר לתושב בעברית ומכתיב לו את שעליו לומר בערבית ונהג הטרקטור משתף פעולה וצועק את ההוראות בערבית בתוספת שפת גוף - כדי להיטיב ולהסביר. .
אחד העוברים, איש צעיר מגיע עם האישור של אביו חולה והוא מבקש לעבור במקומו,לאדמה. החיילים, אוספים את תז ומורים לו להמתין על יד השער, לקראת נעילה הם מחזירים לו את התעודה ומשלחים אותו לביתו. לשאלתינו אומרים החיילים כי הם עובדים לפי הספר וללא שיקול דעת: יש תסריך- עובר!. אין תסריך- חוזר!

הילדים החמודים ממורד ההר , הבדואים, ממתינים ליוסוף הנהג ,בינתיים הם משננים את תלמודם , היום יש בחינה! ואנחנו פטורות מההצקות שלהם.
07.00 אנו עוזבות לאחר שחיילים ממהרים לסגור

07.15 מחסום ברטעה החדש ("ריחן")
אנשים רבים מגיעים מי ברכב פרטי או מוניות ומי ברגל למחסום יוצאים לברטעה בעיקר. טוענים שהפרנסה שם כבר לא משהו. יום שלם מתייבשים , ובסופו – צרור נקוב. טוענים שהקונים חזרו לג'נין ,
המעבר מהיר, אין עיכובים . טנדרים נמצאים בבידוק, אחרים ממתינים לתורם. המחסום עצמו לובש צורה ומתחדש , אין להכיר ת חומת האבןן, כולה צבע ותמונת נוף מרהיבה, הפריחה בשולי הדרך בשיאה ודגל ישראל מתנופף בגאווה רבה במרכז הככר. אתר תיירות ונופש
מגרש החניה מתמלא ועד השדעה 8.00 אין מקום לזוז בו
07.45  משמרת מקוצרת, אנחנו לוקחות את עלי לבית החולים

08:40 מחסום שקד-טורה

כשבאנו למחסום לא היו עוברים. אח''כ הגיעו שני עדרי העזים ורועיהם ועברו אל העשב שבמרחב התפר. אנשים אחדים מדהר אל מלכ, שבמרחב התפר, עברו לשטחי הגדה שמעבר לגדר.

הגיע גם תושב דהר אל מלכ שאשתו נסעה לבקר את הוריה בבקה אל שרקייה  (הפלסטינית) ומאז אינה מורשית לחזור לביתה, לבעלה ולילדיה שבמרחב התפר (ראו דו'חות 08/02/2012, 22/02/2012).

10:00 מחסום ריחן-ברטעה

היום המתינו למעבר מהגדה למרחב התפר רק שלוש משאיות עמוסות בירקות, אמרו לנו שאתמול היו הרבה משאיות.

מגרש החנייה הפלסטיני היה עמוס, וכבר יש בעיות חנייה כמעט כמו בתל אביב. הסוחרים מרוצים מעסקיהם בברטעה המזרחית. לנהגים כמעט לא היתה עבודה, כי לא עברו אנשים מברטעה לגדה.

באו חמישה בני משפחת קבהא, שמתגוררים בגדה, לבקר את קרובי משפחתם בברטעה. האנשים הגיעו מצוידים באישורים לשלושה ימים, 28-30/03/2012, ובכל זאת החזירו אותם פעמיים מהטרמינל. רק בפעם השלישית נתנו להם לעבור, אולי הודות לנוכחותנו.

11:20 עזבנו את המחסום.

צו פינוי הוצא נגד אחד האחים במשפחת דראג'מה , המתגורר מתחת להתנחלות משכיות. זאת, לאחר התנכלויות רבות מצד יושבי ההתנחלות ובראשם הרבש"צ, שבאחת מהן הוא התעלל בסוסו של הבדואי עד שהרגו. בעל הסוס פחד להתלונן. כל ההטרדות הללו נועדו למרר את חייו כדי שיעזוב את המקום. עכשיו המינהל האזרחי נענה לרצון המתנחלים וציווה על הבדואי לפנות את המאהל שלו, את משפחתו ועדרו תוך 30 יום , שאם לא כן ישלחו בולדוזרים לסלק אותו בכוח. האדמה שייכת לאפטריירכיה נוצרית בירושלים, שאין לה התנגדות לשהייה של הבדואי במקום, אך הם לא יצאו למלחמה למענו. הוא פנה גם לעו"ד שאמר שאין מה לעשות. גם ביש דין אמרו שכנראה זה המצב.

*

המינהל האזרחי סיכל יוזמה של האיחוד האירופי לבנות מאגר מים לרווחת הרועים הבדואים באזור חמאם אל מליח, לאחר שנישלו אותם מן המעיין שעל יד התנחלות משכיות.

*

הרועה הצעיר, שהוכה קשות ע"י הרבש"צ של התנחלות רותם, העז להגיש תלונה במשטרה. כנראה שיש פרי לאומץ, נאמר לו במשטרה שהוגש כתב אישום נגד התוקף. בהתנהלות של השלטונות בבקעה זו ממש מהפיכה – שמתנחל יואשם על פגיעה בבדואי ?!

*

שוטרים פלסטינים משכם שנסעו לכנס ביריחו עוכבו לבדיקת תעודות ע"י השב"כ בצומת תפוח.

* * *

מחסום זעתרה - צומת תפוח  -11.15

3 רכבים פלסטינים בכיכר מעוכבים לבדיקת תעודות. חיילי מג"ב מעבירים את התעודות  למישהו שנמצא מעבר לגדר הלבנה שבכיכר.  הנבדקים אומרים שהבדיקות נעשות ע"י השב"כ.  נראה שהיום נעשה מבצע מיוחד של בדיקת תעודות זהות לבאים מכיוון שכם. בכל הרכבים נוסעים כמעט רק גברים צעירים. אחרי כל מכונית שמורשית להמשיך בדרכה מעוכבת המכונית הבאה, כשלוש בו-זמנית.
רק כשהגענו לחמרה הבנו את פשר המבצע. היום נערך כנס של שוטרי המשטרה הפלסטינית ביריחו, שימשך 10 ימים. זהו "שיתוף הפעולה" בין זרועות הביטחון הישראלים והפלסטינים, או פעולת תגמול ישראלית לנוכח המדיניות של הרשות. מכל מקום, המעוכבים לא נראו מודאגים מהעיכוב.

באחת המכוניות, שכנראה לא נסעו בה שוטרים, היה פלסטיני שבא מירדן, לאחר ארבע שנים ששהה שם, ואין לו תעודת זהות שכנראה נלקחה ממנו, יש לו רק צילום שלה. גם הוא עבר את הבדיקה.

קוסרה

שוב פגשנו את האדם שהמשטרה הפלסטינית מאשימה אותו כמשת"פ של השב"כ. אחיו נורה ונהרג ע"י שוטרים פלסטינים וגם הוא נעצר מספר פעמים, נחקר ועונה. הוא חושש לחייו. אינו יודע מי יכול לעזור לו.

בשדות שבין מעלה אפרים ומכורה, ליד בית האריזה הנטוש, שוב מתחילים לעבד את האדמה, \את לאחר שנאמר לנו לפני כחודש שכל השדות שעובדו בעבר בידי  אייל לוי מנעמה – ננטשו.

מחסום חמרה – 12.35

תנועה דלילה. אנשים שעברו במחסום מתלוננים על בדיקות קפדניות מדי.

הרכבים המגיעים מכיוון הבקעה לכיוון הגדה אינם נבדקים. לעומתם מבצעים בדיקות קפדניות אצל כל מי שנכנס מהגדה לבקעה. כל תיק נבדק במכונית השיקוף.

גם כאן עוברים שוטרים הנוסעים לכנס ביריחו.

מחסום תיאסיר - 14.30

תלמידי בית הספר בטובאס, שמתגוררים במאהלים מעבר למחסום, הולכים ברגל קילומטרים. כמה מהם תפסו טרמפ.

היחידה המשרתתת במחסום התחלפה עם יחידה מחטיבת כפיר . הם מקבלים את פנינו במאור פנים.

התנועה דלילה ואין תורים.
בוואדי לצד הכביש בין מחסום תיאסיר וחמאם אל מליח יש קבוצת חיילים בכ-20 אהלי סיירים ועוד אוהלים גדולים יותר ומשאית צבאית.

מחסום גוכיה - כרגיל, סגור בשעה שהוא אמור להיות פתוח. בשיחה עם זהראן מהמת"ק הוא אמר שהוא בעצמו דאג שהשער ייפתח, ורק היום לא יכול להגיע למקום.

 ב-15.30 הגיע רכב צבאי. הם עצרו כדי לבדוק אם אנחנו לא במצוקה (היום שכחנו את הדגלים, כך שלא זיהו מי אנחנו). אבל בהזדמנות זו הם סיפרו שהם שייכים ליחידה במחנה בתיאסיר שאחראי על פתיחת השער, ושמאז שהגיעו הם מגיעים כל בוקר לשער בשעה 8.30 ואם מישהו מגיע ועובר בשער הם מגיעים גם אחה"צ לפתוח אותו . היום לא עבר אף אחד ולכן לא באו לפתוח ב-15.00. הסידור הזה נראה בסדר, השאלה האם יתמידו.

מחסום מעלה אפרים - 15.20  יש חיילים והם בודקים את הרכבים הנכנסים לבקעה.

זעטרה - צומת תפוח - 16.35  - שני חיילי מג"ב, אין בדיקות. 

מעבר מיתר

כביש 60

חברון

‎  

שליחות מצווה

שתי משימות עמדו בפנינו, שתיהן בעניין עזרה מועטה לאנשים שהכיבוש מחק את זכויותיהם ואת יכולתם לנהל קצת את חייהם. קודם נסענו לשיוך לפגוש אדם שהיה שב"ח ונכלא בשל כך.

כאשר שוחרר הוא נשלח לביתו ללא חפציו, ללא תעודת הזהות והטלפון הנייד. שנה שלמה היה ללא  כל אלה ולא יכול לעשות דבר כי הוא מנוע לשנתיים. רק לאחרונה הוא הגיע לחברותינו,  חיה וסילביה והן פנו אלינו שנסייע לו כי היה בכלא אהלי קידר בב"ש.

אז קיבלנו יפוי כוח מהעו"ד ונסענו לפגוש גם את כנזו את חפציו או שאלה הועברו למקום אחר."
אחר כך אמרו "זה מסובך, ייקח הרבה זמן למצוא" וכו' וכו'.
עוד טלפון ועוד שיחה עם אנשי הכלא ו...האבידה נמצאה.
"תבואו לקחת." אז תיאמנו  מראש והחבילה חיכתה לנו. מחר נמסור לאיש סוף סוף את תעודת  הזהות שלו ואת  כל השאר.

כל הסיפור הזה קשור לכך שהסוהרים או המלווים עצורים לבית המשפט לא לוקחים בשבילם את החפצים האישיים שלהם, שנשארים מאחור. מי שמשוחרר בתום המשפט נשלח הביתה ללא חפציו. אנשים שחופש התנועה שלהם מוגבל ונאסר עליהם להיכנס לישראל, נשלחים כך סתם ללא תעודה מזהה וטלפון יקר ערך, ונותרים חסרי אונים מול מכונת הכיבוש האימתנית.

מי היה מעז לעשות כך ליהודי?

שאלת תם לשב"ס: מה כל כך קשה לסוהרים המלווים עצירים לבית משפט לקחת  את החפצים הדלים אך היקרים מפז של האנשים הללו ולתת למי ששוחרר?  אפשר להיות יותר אנושיים?         "אפילו שהם בסך הכל רק ערבים." [נכון שראינו למה מסוגלים מי ששחררו את העזתי החולה והפקירו אותו למותו. אבל אני לא אפסיק לשאול]

לאחר מכן נסענו לסוסיא כדי לתת למ. סכום כסף שנחוץ לו למאבקו המשפטי. הכסף שנאסף מתרומות של חברותינו, יסייע  אולי במשהו.

כמה רוע יש בסיפור הזה. כמה אטימות לב נצברה אצל ה"עם הנבחר", הבונה התנחלויות מעטירות ומוחק את חיי שכניו ללא כל נקיפת מצפון. איש  לא חש שם  אפילו "חבטה קטנה בכנף."

06.10  מחסום עאנין

קור מצמית החושך  מואר באמצעות זוג פנסים קדמיים  של האמר. אנשים עוברים, לאחר בדיקת מסמכים, כמו בסרט נע. אחדים  מוחזרים אחר שהאישור שלהם נמצא לא תקף .במרכז המחסום על עמדה מוגבהת  חייל הצופה סביבותיו  בנשק שלוף. לידו  עומדים שני צעירים קפואים מקור וממתינים.  לא ברור למה

עד 06.30 עברו כ- 20 איש וכן מספר טרקטורים. מספרהמנוּעים  על יד החייל מגיע לששה, הילדים הבדואים עולים מן הואדי  מתיישבים ומחליפים את המגפיים בנעלים אחרות. מספר דקות ויוסוף מגיע ואוסף אותם לבית הספר.

לקראת סגירת המחסום חייל  קורא לששת הפלסטינים והם מתייצבים  לפניו. הוא מחזיק בידו את ששת תעודות הזהות  שלהם. קורא להם אחד אחד מוסר את התעודה לבעליה ומשלח  אותו לביתו בעאנין. צעיר אחד מנסה להתווכח עם החייל  אך זה משלחו מעליו  בברכת "עוף מפה" עליה הוא  חוזר ככל שהצעיר מנסה לדבר ולהסביר. כל הסצינה מקרינה מיאוס של התנשאות  ומניפולציה בזכות כוח הכוח והשררה .

חייל אחר שפנינו אליו בעניין ששת המעוכבים אמר שניסו לברראת ענינם מול החמ"ל.

06.40 עזבנו

07.00 מחסום טורה 

כ-20 איש עומדים ליד הקרוסלה בצד הגדה , המעבר איטי,אףשמשתמשים במחשב, אך לא נצפו קשיים במעבר.

יוסוף מגיע ברכו אך ללא הילדים , הוא עובר בידוק אישי ובידוק הרכב ויוצא לגדה, מספרדקולאחר מכן עולים תלמידי בית הספר הקטנטנים הריצה במעלה המחסום הבוגרים אוחזים בידי אחיהם הקטנים . אנחנו בדרך למחסום הבא

07.30 מחסום ברטעה החדש 

בכניסה למחסום אנו מעוכבות עד שהאחראי מגיע ומוסר לנו שצוות ה"מעברים" מאוכזב מאתנו הוא חוזר על הטענה ששמענו בדוח אחר, על-כך שחברות הקליטו אותם . אנחנו מתנדבות להיבדק בטרמינל  כמו הפלסטיניםבלי לברר על מה מתבססת הטענה הזאת

המעבר בשרוול מהיר ושגרתי, רבים חוזרים ממשמרת לילה. מכוניות של בעלים ערבים ישראלים רבים ממתינות לבידוק  ,אנשים מחוץ לרכב. משאיות עמוסות ירקות וכבשים פועות ממתינות בצד הדרך .

08.00עוזבות

09:50-12:00 

ארבע משאיות המתינו לבידוק לפני מעברן למרחב התפר. ב 10:30 נכנסו לבידוק.

בחנייה הפלסטינית המתינו נהגים רבים לקליינטים.

עובדי וסוחרי ברטעה הגיעו, כרגיל, מצויידים באישורים הנדרשים, נכנסו לטרמינל ועברו, חוץ מאחד. האיש, שמוצאו מברטעה המזרחית שבמרחב התפר אך הוא תושב זבדה שבגדה, בא עם בנו בן השש. לאיש אישור עבודה במרחב התפר ובנו רשום בתעודת הזהות שלו. הוא רצה ללבקר עם הבן את אמו, הסבתא, שמתגוררת בברטעה המזרחית. לא הרשו לו לעבור עם הילד. לא השגנו את שרון, מנהל המחסום, וטלפנו למת''ק סאלם. במת''ק נתנו לנו טלפון לפניות הציבור בבית אל: 
02-9977001 , שם ענו לנו שלאיש יש היתר עבודה, שאינו כולל את הילד, ולצורך ביקור עליו להוציא היתר מיוחד. דיברו על אפשרות של חטיפת ילדים וכיוצ''ב. האיש ובנו חזרו לביתם בזבדה.

מחסום טורה – שקד 0730 – 0800 

יש תנועה שוטפת אבל די דלילה בשני הכיוונים: רכב, אופניים, הולכי רגל. המעבר די מהיר. אדם אחד פונה אלינו לעזרה: הוא החליף רכב ועכשיו לא נותנים לו לעבור במחסום שקד (הוא גר בדהר אל מלכ הסמוך), אלא רק במחסום ריחן-ברטעה. ועוד בעיה: בנו קרוב לגיל 16, קיבל תעודת זהות ולכן כבר לא רשום בתעודה של האב, אך הבן לא מקבל אישור מעבר כי נטען שאינו גר באותו כפר כמו אביו. ננסה מחר לברר בטלפון. מלבד זאת הטענות הרגילות והצודקות על החיים המסובכים תחת שלטון ישראל.

מחסום ברטעה – ריחן 0810 – 0840
ירדנו בשרוול לפתח הטרמינל והאנשים שפגשנו בדרכנו אמרו שהכל בסדר, הכל טוב. פגשנו את האב ובתו שבאו לטיפול פיזיותרפי באום אל פחם, יובל רוט יבוא להסיע אותם. ואז התחילו לצאת אנשים כועסים מהטרמינל, אמרו שיש בפנים עוד המון רב, הם חיכו בין שעה לשעה וחצי. ניסינו להתקשר לשרון מפקד המחסום, אך קיבלנו רק שיר שלם כרינגטון. בינתיים יוצאים עוד ועוד אנשים, אך נראה שיש בפנים עיכוב גדול. חסרות אונים עזבנו.

11:55 מחסום בזק

בשיפולי הגבעה שעליה נמצאת ההתנחלות תומר, במקביל ומדרום לכביש, ראינו גדר תיל ארוכה שעד כה לא ראינו אותה. יתכן שהיתה שם תמיד ושתינו לא שמנו לב לקיומה (???).  

מאהל בית הספר  (מתחת להתנחלות משכיות. מדרום לצומת העולה לתיאסיר)
מיניבוס חונה ליד האוהלים. קבוצת תיירים + פלסטיני מדריך + אישה ואיש משוכני המאהל מבוגרים.
ניגשנו לראות אם ומה קורה. פגשנו קבוצת תיירים דוברי צרפתית. המלווה סיפר שהוא משכם, חי גם בצרפת.
היה איתם גם "מקומי"- בחור אירי שגר בג'יפטליק  פעיל ב  "Jordan-valley solidarity".
הם התעניינו בפעילות שלנו. למדנו שבית הספר לא פעיל כי המורים לא מקבלים את שכרם מהרשות הפלסטינית זה 6 חודשים. שאלנו אם היו במקום אירועים חריגים מצד הצבא או המתנחלים. בתשובה, סיפר בחור צעיר שחי במאהל, שבחודש האחרון הצבא הניח מוקשים באזור. לא הבנו איפה הונחו המוקשים והוא חזר והדגיש שזו היתה פעילות של השבועות האחרונים.

12:30 מחסום חמרה
רכבי הסעה רבים עם פועלים עוברים מערבה. המעבר מהיר. גם הולכי רגל (תלמידים, פועלים) עוברים מערבה ללא בדיקה. לרוב הם פונים צפונה אל המאהל שמעל המחסום. רכב עם לוחית צהובה הגיע ממערב, לא עבר את עמדת הכביש וחזר לאחור.

13:00 מגיע רכב צבאי עם ארוחת צהרים. אליו מצטרפת מכונית עצירים וג'יפ נוסף. החיילים עסוקים בחלוקת האוכל. ממזרח למחסום מצטבר טור של 5 מכוניות. אחד הנהגים הבין שעליו להתקדם אל המחסום, הגיע אל הצומת, אך מייד נשלח אחורה (למה?).
מישהו יוצא ומספר שבתור לבדיקה במחסום יש הרבה אנשים. מכונית פרטית עומדת ליד מחסום הכביש. לא מורשית לעבור, ויוצרת פקק. אחיו של הנהג, שהוא גם בעל האוטו עבר ברגל, ועומד לידינו. לאחר כ- 10 דקות החיילים הורו לנהג המכונית לעלות על אי התנועה ואפשרו למכוניות הממתינות לעבור. נוסעי המכוניות שהמתינו לידינו התעניינו בנו, וסיפרו על עצמם.

משיחות טלפון עם הנהג המעוכב הסתבר שנלקחו ממנו מפתחות המכונית ותעודת הזהות שלו. האחים הם מורים שהגיעו בנסיעה מג'נין. הם רצו להגיע ליריחו ואח"כ לעאמן. סביר להניח שלמכונית אין אישור מעבר במחסום חמרה. במקום להורות להם לשוב אחור, לקחו מפתחות, איימו במשטרה...

ניסינו את כוחנו בעזרת הטלפונים שברשותנו, ובעזרתה של חנה. דני מבית-אל אמר שהוא יטפל. המת"ק אמר שהוא יטפל. השארנו מים לבעל הרכב, החלפנו מספרי טלפון, ועזבנו.
אזור המחסום היה כבר כמעט ללא תנועה.

13:50 עזבנו

כל רבע שעה יצרנו איתם קשר. באחת הפעמים שמענו על בדיקה קפדנית של המכונית. הם הורשו להמשיך בדרכם אחרי השעה 16:00. בזמן שיחת הטלפון האחרונה שלנו בשעה 17:00 הם היו בדרכם ליריחו.

כביש אלון: אוהלי צבא כבר נראים על השטח שבו ראינו קודם לכן חיילים וציוד.
בהתנחלות משכיות אפשר כבר לזהות את הדרך החדשה שמתחת לשורת הבתים שעל הרכס.

בשל השעה המאוחרת וההכרח לשוב לסדר היום האחר שלנו - לא עלינו אל מחסום תיאסיר

14:10 מחסום בזק - עברנו