זעתרה (צומת תפוח)

נעמי לויטה ואני חוזרות עכשיו מצומת תפוח, שם היינו עדות לאירוע, לפחות בחלקו.

הגענו לצומת בשעה 16.00. היתה תכונה צבאית רבה בכיכר ומסביבה.  מכונית אחת עמדה במרכז הצומת של הכבישים ועוד 4-5 מכוניות צבא, משטרה ומג"ב בתוך הכיכר וליד הכביש לחווארה. כל כמה דקות הגיעו עוד מכוניות ומהן יצאו חיילים, שקיבלו הוראות.

מכונית מג"ב וקומנדקר  נעמדו לידנו ואז ראינו שני נערים אזוקים, שהועלו בדחיפוֹת (הם לא הצליחו לעלות כשהם אזוקים), כמו שקי תפוחי אדמה. האחד נראה כבן 12 והשני כבן 14 לכל היותר. שניהם לבשו אותם בגדים - גופיה שחורה ומכנסי ג'ינס.

ואז הפנו החיילים את מבטנו לרובוט משטרה ששקית נילון כחולה תלויה עליו. הרובוט טייל לאטו על הכביש לחווארה לכיוון הצומת. בינתיים עצרו את התנועה מכל הכיוונים.

 אחרי כרבע שעה נעלם הרובוט מאחורי משאית לבנה סגורה. חיילי מג"ב ששמרו על הנערים אמרו שהחבלן זיהה את תכולת השקית והיא מכילה 2 מטעני צינור (אחד החיילים אמר שהיו 4) ושהיא הועמסה על המשאית שתוביל אותה למקום אחר לניטרול.

איש מג"ב סיפר לנו שהם "נתפסו" בצומת בדרכם משכם , השקית נראתה חשודה לשוטר (או לחייל) שבדק אותה ולכן נעצרו.

בהתחלה חיכו לבדיקת החבלן, ולאחר שהתברר שאכן היו שם מטענים הם יועברו למשטרת אריאל למעצר.

לא הצלחנו לדבר עם הילדים, אבל צילמנו אותם.

התרשמנו שהופעתם עם מטענם היתה ידועה מראש, ולכן התכונה הרבה ומספר החיילים ומכוניות הצבא והמשטרה. כל היום הסתובבנו, גם בדרך הלוך לבקעה בשעות הצהריים וגם בחזור , וראינו רק מעט תכונה צבאית חריגה לרגל יום הנכבה, ללא כל השוואה למה שראינו בצומת תפוח בשעה זו.

נכנסנו לגדה משער שומרון מוקם שם מחסום של צבא ומשטרה אך אין עוצרים רכבים.
בג'מעין הכל שקט החנויות פתוחות אין כל סימן ליום הנכבה, כך גם בעינבוס.
בחווארה תנועה ערה יותר של רכב צבאי באחד המקומות בצידי הכביש עומד נגמש ולצידו חייל עם נשק דרוך.
במחסום חווארה אין חיילים ואין בודקים מכוניות אך רואים את החיילים במגדל התצפית.
בזעטרה אין חיילים במעברים כמה עומדים במגרש החנייה.
בכביש 505 עומד ג'יפ צבאי ליד הבנין הנטוש במרדא.
נסענו לכיפ אלחארס ומשם לחארס שם חיכו לנו החברות וקבלו אותנו בשמחה עם עוגות ושתיה, קיימנו שני חוגי אנגלית וחוג סריגה

על האירוע במחסום זעתרה – צומת תפוח, שבמהלכו נתפסו 2 נערים בטענה שהחזיקו במטעני חבלה – דיווחתי באותו היום, כאן.  מה שראינו שם עורר כמה סימני שאלה.
קודם כל- לא ראינו מתי והיכן נתפסו הילדים. כשראינו אותם (כ-20 דקות אחרי שהגענו למקום) הם כבר היו אזוקים, ושקית הפלסטיק שלהם ובה חומרי החבלה היתה תלויה על הרובוט המשטרתי.

בהגיענו לא ראינו את הילדים, אף שהשקפנו על הכיכר החשופה הזו היטב היטב. היו הרבה רכבים, חיילים, אנשי מג"ב ומשטרה, הרבה יותר מהרגיל ומה שהיה על הכבישים בדרך לבקעה חמש שעות לפני כן. האם הם חיכו לילדים לפני שאלה הגיעו, או רק תפסו אותם? ואיפה נתפסו? כשהגענו לא היו שום בדיקות של הנוסעים ברכבים.
המג"בניק ששמר עליהם אמר לנו שחבלן המשטרה מצא בשקית שני מטעני צינור ואקדח מאולתר. בחדשות ברדיו נאמר שמצאו עליהם 4 מטעני חבלה. השקית ובה מטעני החבלה לא פוצצה במקום אלא נלקחה ברכב למקום אחר. כשבררנו כמה ימים מאוחר יותר נאמר שהיו אצלם סכינים.נודע לנו גם שהם אחים ששמותיהם ע.ו-א. למשפחת ח. משכם, בני 14 ו-15.

מחסום גוכיה היה פתוח כל הזמן.

היום הפלסטינים מציינים את יום הנכבה (אסון גירושם מישראל במלחמת העצמאות) - לא ניכר על הצבא שהוא ערוך במיוחד ליום זה.

כל השטחים שבהם חיים ורועים הבדואים בצפון הבקעה מוגדרים כשטחי אש. פגשנו משפחה שמול המאהל שלה מתאמנים חיילים באופן די קבוע, גם באש חיה. לפני זמן לא רב נפגע נער בכדור בבטנו ואושפז בבי"ח לניתוח. בנוסף, הרסו להם אוהל שבנו לא מזמן.

כל הגדה היא שטח C לפי הסכמי אוסלו, כלומר, בשליטה מלאה של ישראל.בשטח זה לא נותנים היתרי בנייה לפלסטינים, גם לא לאוהל או לסככה. לכן כל מה שהם מקיימים אינו חוקי ומיועד להריסה. זה חל כמובן לא רק על ההתנחלויות, כי שם מדובר ביהודים. והס מלהזכיר את המילה הנלוזה "אפרטהייד".

נודע לנו שלפלסטינים שעובדים בהתנחלות משלמים הרבה פחות מחצי שכר מינימום. לא פלא שהן פורחות ומתפתחות. הסחורה שלהן נמכרת בישראל במחיר מלא.

שער שומרון - מכונית משטרה וקוביות פלסטיק מאיטות את כניסת הרכבים לשטחים הכבושים.

מול הכפר מרדה, בבנין הנטוש 2 ג'יפים וחייל צופה מהקומה השניה.

מחסום זעתרה – צומת תפוח- 11.10- אין בדיקות.לא ראינו חיילים.

קבלאן-על גבעה ליד הכביש ג'יפ צבאי צופה על הכפר.

מחסום מעלה אפרים- 11.30- חמישה חיילים בודקים . בדרך כלל בשעה זו אין חיילים ואין בדיקות.

מחסום חמרה- 12.50- יש היום יחסית יותר תנועה של אזרחים, בעיקר נשים וילדים. הם יורדים מהרכבים, עוברים דרך מעבר הולכי הרגל, שם הם והתיקים שלהם נבדקים , ואחר כך מחכים לרכבים שייבדקו בנפרד ויאספו אותם.
אנחנו פוגשות אדם שעובד בהתנחלות בקעות. \גרות שם 24 משפחות המעסיקות , בעיקר בעבודה חקלאית,מעל 500 פועלים פלסטינים. כל פועל מקבל עבור 8 שעות עבודה בין 70-80 שקל , שזה פחות מחצי שכר מינימום, בלי שום זכויות סוציאליות, שזה, בחישוב כללי, הרבה פחות מחצי שכר מינימום.תמורת הענבים שהם משווקים עכשיו בישראל הם מקבלים 22 שקל לקילו. לא פלא שההתנחלויות בבקעה כלכך פורחות ומצליחות.זו הציונות החדשה במיטבה.

מצפון להתנחלות בקעות במקום שלפני כחצי שנה ויותר היו עוצרים את הרועים שהעזו לרעות את עדריהם, ומענישים אותם במעצר בלתי חוקי במחסום ולפעמים גם במכות(ביוזמת הרבש"צ, ובביצוע חיילים מאזור) אנחנו רואות עכשיו עדרים רועים בנחת, סככות להגנתם מפני החום הקשה, ומשאית מביאה להם מים. בכל זאת- שיפור. ומה עוד שממול מישהו שבר את יד הברזל של שער גוכיה, והוא פתוח לרווחה, ושום אסון לא קרה.

בין רועי למשכיות - חיילים מתאמנים. חלק נחים תחת סככת צל . מולם גרה משפחה בדואית. הם מספרים שהדבר קורה לעתים קרובות . החיילים מגיעים ביום ראשון ושוהים בשטח עד יום חמישי. הם משתמשים גם באש חיה. במקום גרים זוג מבוגר, זוג צעיר ושתי ילדות קטנות. היום היו רק הצעירים. שאלנו אם אינם מפחדים. הם אמרו שלא. אולי התביישו. בפעם אחרת שהיינו שם סיפרו המבוגרים על מקרה שבו ברחו מן המאהל ושהו הרחק בשדות במשך כמה ימים מפחד היריות. מהיכרות קודמת איתם הם אנשים מאוד מאופקים ואציליים ואינם מתלוננים גם כשנעשה להם עוול גדול.
הם סיפרו גם שלפני יומיים הרסו להם חיילים אוהל שבנו לא מזמן, בטענה שזה אוהל חדש ואין להם רשות לבנות אוהל נוסף.גם על כך הם לא הביעו תלונה.

בדרך למחסום תיאסיר ראינו עוד כמה קבוצות חיילים באימונים.

מחסום תיאסיר- 14.00

מעט מאוד רכבים עוברים בשעה זו. אנחנו יושבות באוטו (ארוחת צהריים) . מפקד המחסום ועוד חייל באים לשאול לשלומנו, ואם אנחנו זקוקות לעזרה. אם ההר לא בא אל מוחמד...

06:30 עזון עתמה 

מעל 100 איש בתור והוא ממשיך לגדול למרות מעבר חלק. ילדים ראשונים עוברים בדרך לבית הספר.

2 עמדות בדיקה ועמדה חיצונית לבדיקת חפצים. תזמננו אדם שהגיע כאשר הגענו והוא עבר תוך 35 דקות.

כאשר היינו שם שני חיילים יצאו לתוך השטח של עזון עתמה בשדה לאורך הגדר – נראה שהלכו לצוד אנשים העוברים דרך החורים בגדר.  לא ראינו תוצאות. ב 07:00 התור מתחיל להתקצר. המשכנו לשער תמר שכבר נסגר . קצין שהסתובב בשטח הוכיח אותנו על פנינו שכביש זה אסור במעבר. לא היה טעם להתווכח שהרי כבר אין לנו מה לעשות שם. נסוגונו והמשכנו בדרכנו.

07:35 זעתרה 

2 חיילים מדי פעם עוצרים מכונית לבדיקת תעודות – מיד נוצר תור ענקי מכוון שכם שהרי גם להם יש שעות עומס בדרכים. זה מתפוגג ברגע שהמכונית הנבדקת משוחררת. למה שלא יעבירו באותו זמן את התנועה למסלול המקביל? ככה! הרי אין להם סיבה להפעיל את התאים האפורים במוחם לטובת האוכלוסיה המקומית.

08:00 חווארה 

הכל פתוח , לא נראו חיילים במעבר רק בעליה להר ברכה – כמו תמיד, עומד לו חייל בודד. האם זה לא מסוכן?

בדרך בחזרה בזעתרה  עמדו שני מג"בניקים משועממים ללא פעילות.

בארץ המחסומים אין כל חדש

06:30  עזון עתמה: נגמרו החגים חזר התור, אם כי היום הוא אינו ארוך במיוחד. במקום קצין המשגיח שלא נכנס למתחם המחסום. לדברי החייל התור עוד יגדל כי מגרש החנייה אינו עמוס עדיין. מנגד הרבה מכוניות של קבלנים המחכים לפועליהם.
מעבר שומרון : אין משטרה ביציאה מישראל. תנועה רבה בכניסה לישראל.
07:00  זעתרה/תפוח: העמדות לא מאויישות.
מול הכניסה לביתא רכב של משמר הגבול ממתין להתפתחויות.
מחסומי יצהר/בורין: אין פעילות צבאית.
07:25 בית פוריכ : בכניסה לכפר רכב של משמר הגבול עוסק בפריסת מחסום פתע. לשאלתנו הם מסבירים שזו פעילות שגרתית "כי צריך". בפנייה למת"ק אנחנו מקבלות תשובה, אחרי בירור, כי זו אינה חסימה רק בדיקה המתבצעת מפעם לפעם.  לפחות זו כבר לא שעה לחוצה.
במחסום הישן של בית פוריכ אין חיילים והתנועה זורמת גם מכיוון בית דג'ן על ציר מדיסון. נדמה לנו שראינו חייל על המגדל.
עוורתא:  הזרוע הצהובה עדיין מונעת מעבר.
07:30 חווארה: לא ראינו חיילים ברחבי המחסום, גם לא בראש המגדל.
בעלייה לברכה – חייל. לדבריו רק בעלי אישורים (?!) יכולים לעלות בהר.
בורין /יצהר אין פעילות צבאית.
08:15 זעתרה/תפוח:  מספר חיילים של משמר הגבול מגיעים לכיוון עמדות המחסום. במגרש החנייה כלבניות מתארגנות לעבודתן. לדברי הקצינה הן לא מצאו לאחרונה חומרי נפץ במקום.
במעבר שומרון  תנועה ערה.

התחלנו בשער שומרון, היום הוקם שם מחסום אך לא ראינו שעוצרים ובודקים מכוניות.
המשכנו לג'מעין ומשם לעינבוס, ברחובות הסתובבו הרבה ילדים, כששאלנו מה הסיבה נאמר לנו כי היום הוא יום הזדהות עם האסירים וקצרו את יום הלימודים.
בעינבוס פגשנו מכר ותיק בעל חנות לדברי יד שניה, עתה פתח גם חנות מכלת. בעבר הוא ביקש כי נעזור לו להשיג לבתו רשיון לבקר את בעלה בכלא. עשינו נסיונות רבים להשגת הרשיון אך לא הצלחנו. היום הוא סיפר לנו כי הוא שוחרר במסגרת עסקת גלעד שליט ומשפחת בתו נמצאת בעזה (הבחור היה תושב עזה לפני המאסר).
המשכנו לחווארה ושמנו לב לתנועת רכב צבאי רבה מאד בכביש הראשי. במחסום עוצרים לסרוגין  מכוניות לבדיקה,  כשאנחנו הגענו הורידו את הנוסעים ממכונית ובדקו אותה בעזרת כלב. לא עצרו אף אחד והם המשיכו בדרכם.
במחסום זעטרה גם כן נערכות בדיקות בדרך מצפון לדרום אך בודקים רק תעודות.
בכיף אלחארס ובחארס לא היו ארועים מיוחדים, במועדון בחארס חיכו לנו הנשים והעברנו את החוגים כרגיל.
בדרך הביתה עדיין היה מחסום לנכנסים לגדה בשער שומרון.

06:10 עזון עתמה

תור ארוך, להערכתנו 120 – 130 איש וכל הזמן מגיעים חדשים. המעבר, יחסית לכך שיש 2 עמדות לבדיקת תעודות ועוד בודקת חפצים חיצונית , מהיר. לאנשים בתור העומדים בו יום יום בקור ובחום זה לא ממש עוזר. הם עדיין עומדים בתור כשעה או יותר ומגיעים מוקדם כדי לוודא שיעברו בזמן להגיע לעבודה. אם עוברים יחסית מהר אז מחכים בחוץ, אבל לפחות בישיבה וליד מדורות קטנות לחמום (עדיין קריר בבוקר). לחשוב על האנשים שעוברים המגיעים מרחוק (למשל בית לחם) בדרך סיבובית ואז כל הטרטור הזה, ממש איום. אבל לפחות יש להם עבודה, מה שלרבים אחרים אין.

בשלב מסוים אפשרו להמון אנשים לעבור בבת אחת דרך הקרוסלה מה שגרם לתור לנוע מהר קדימה ולריצה מטורפת של העומדים מאחור שהחלו להידחף ותוך כך הזיזו את הגדר התוחמת את התור שעמדה להתפרק. החיילים נלחצו, החלו לצעוק, עכבו את התור, אך השקט חזר לקדמותו מהר למדי והבדיקה נמשכה.

מגיע ילד בדרכו לבית הספר. תכולת תיקו נבדקת. הוא הרי הולך אל הגדה ולא נכנס לישראל. מה אכפת לנו מה בתיקו?

06:40 התור מתקצר, מצטרפים פחות אנשים וגם הגדר התרחבה מהדחיפה הקודמת וכך התור מתרחב ומתקצר. אדם שתזמננו עובר אחרי 40 דקות. לקראת השעה 07:00 אדם שתזמנו עבר ב 17 דקות.

נשים עוברות לישראל דרך שער המכוניות, ללא התור.

אנחנו ממשיכות. בכביש 5 בכניסה לגדה ליד שער שומרון יש שוטרים ןמחסומי פלסטיק הגורמים לנהגים להאיט, אך לא עוצרים אותנו.

נסענו לכוון חווארה דרך חארס, כיף-אל-חארס, קירה, עינבוס. הרבה ילדים בדרך לבית הספר והכפרים הומים אדם, חנויות מכולת רבות פתוחות ואנו תמהות כיצד והאם בכלל ריבוי כזה של מכולות יכול לפרנס את בעליהן בכפרים כל כך קטנים.

צומת בורין. חווארה פתוחה ואין חיילים גם כאשר חזרנו.

חווארה אין חיילים במחסום (אולי יש בפיל בוקס אך לא ראינו מאומה).

09:30 צומת תפוח, זאעתרה

כרגע הצומת ריקה מחיילים אך יש 2 מכוניות בחניון ליד הצומת. אחת מיד נוסעת והשניה בבדיקה על ידי כלבים – רוקנו את תא המטען ועל הרצפה שוכב כסא גלגלים וחפצים נוספים כולל מעטפת נייר גדולה. באוטו יושבת אישה – היא כנראה המוגבלת המשתמשת בכסא הגלגלים. כל החפצים נבדקים על ידי הכלב ואז החיילת מבקשת לראות את תכולת מעטפת הנייר – מוצאים צילומי רנטגן. לאחר דקות מגיע חייל מג"ב המתנהג כאילו הוא האחראי במקום. גם הוא מבקש לבדוק את תכולת המעטפה ושוב צילומי הרנטגן מוצאים – זה באמת חשוב כי החייל בטח מומחה רנטגן בנוסף לכישוריו הצבאיים. ואולי הוא חושב שהמעטפה ממש מתאימה להעברת אמל"ח. לאחר דין ודברים נוסף עם אחד מיושבי המכונית הם משתחררים, מעמיסים את המיטלטלים ויוצאים לדרך.

עכשיו החילים (2 מגבניקים) עוברים חזרה לצומת ושוב נשלחות שתי מכוניות לבדיקה. אחת המלאה קרטונים נבדקת על ידי הכלב ומשתחררת אחרי כ 5 דקות. המכונית השניה – מונית. נוסעיה מורדים ונשלחים לעמוד בצד – "רחוק" מהמכונית. הם צריכים לחזור ולהוריד את כל חבילותיהם מהמכונית ואז הכלב נכנס לפעולה. הוא בודק המכונית ואחר כך החפצים ולא רוצה לצאת מהמכונית עד שהוא לא מקבל פרס קטן. במקביל החייל בודק התעודות – כנראה משוחח טלפונית עם מאן דהו ואחרי 10 דקות המונית על נוסעיה משוחררים. יש לציין שאת החבילות שהורידו הנוסעים החזירו החיילות הכלבניות למכונית.

בשלב זה החיילים סוגרים את השער לצומת ועוברים למצב מנוחה

  
12:10 מחסום חווארה - אין חיילים ואין שוטרים .
 
12:20 מחסום בית פוריכ - גם כאו ריק
כשהתחלנו ליסוע ראינו ג'יפ מג"ב מולנו על הכביש.
הסתובבנו וחזרנו אחריו וחזינו בהקמת מחסום - בודקים את היציאה מבית פוריכ .
תוך 30 שניות וארבע מכוניות ממתינות , שיגרת בדיקות, המשכנו
 
12:40 מחסום חווארה - שוב אין חיילים ואין שוטרים .
 
13:10 מחסום זעתרה/תפוח - חייל אחד במגדל השמירה, על הכביש אין חיילים ואין שוטרים .
 
מחסום מעלה אפריים - ריק
 
13:40 מחסום חמרה -
עומס של כ- 10 מכוניות שהגיעו מטובאס נראה ממרחק.
כשהגענו מצאנו את הנוסעים של אותן מכוניות  ממתינים. ספרנו 20  נשים גברים וילדים .
התחדש פה משהו : לממתינים הניחו פה מין מבנה מתכת טרומי עם ספסלים.
( מבנה דומה יש במעבר החקלאי של חבלה )
במעבר לכיוון טובאס ממתינות 4 מכוניות שהגיעו יחד איתנו. שתי דקות אחרי שהגיעו, אחד החיילים מתפנה לנפנף להם והן עוברות, בלי בדיקה.
מעבר שיירת המכוניות ממערב מזרחה מהיר, יחסית, תוך 15 דקות אין מכוניות מתינות והנוסעים שהמתינו מחוץ לרכבים נאספו.
14:10 מגיע אוטובוס שנוסע מערבה , למרות שנראה שהחייל מסמן לו לעצור, האוטובוס רק מאט ועובר ללא בדיקה.
14:20 עזבנו
 
בדרכנו חזרה :
מחסום מעלה אפרים - ריק
מחסום זעתרה/תפוח - ריק
המעבר לתוך ישראל מהיר.
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
ביום שלישי 1/5 קראתי בעיתון אלאיתחאד  שהרסו בית בעיזבת טביב ,לכן החלטנו לנסוע  ולראות במה מדובר.
 דיברנו עם מ. ט. הוא סיפר לנו  שהרסו יסודות של בית שקיימים  כבר שנה ,ההריסה בוצעה בליווי  70 חיילים. בעל הבית הגיש בקשה לקבלת אישור בניה אבל לא נענה. יש לציין  שיסודות הבניין  שנהרסו  הם בתוך הכפר ורחוקים מהגדר.
 מחסום חווארה - ריק
מחסום זעתרה/תפוח - מאוייש בהרבה חיילים.
עזון עתמה  14,45 -- למרות שהיו הרבה חיילים ,הבדיקה מאד איטית, כמאה פועלים ואנשים הצטופפו
ודחפו אחד את השני .
ולקינוח קבלנו מחמאה, מתנחל שעבר לידנו  על אופנוע צעק לעברינו, יא זונות מה אתן עושות כאן, תסתלקו. 
 

בצומת זעטרה היתה תנועה דלילה במקום נוכחו חיילים אך לא עצרו רכבים.

בכיף אלחארס ובחארס היו הרבה ילדים ברחובות בגלל חופשת הראשון במאי, לכן גם היתה נוכחות קטנה במועדון אך אלה שבאו היו מלאות מוטיבציה ללמידה .

בצאתנו מן המועדון, פגשנו גבר שסיפר כי הוא מנוע שב"כ וביקש את עזרתנו. הבטחנו לו לברר מה ניתן לעשות וקבענו להיפגש ביום שלישי הבא במועדון, ע"מ למסור לו את אשר הצלחנו לברר.