כלבים, כלבנים

מחסום שקד – 15.30 – במחסום עוברים רק כלי רכב – 3 ממרחב התפר ואחת מן הגדה, 2 מן המכוניות נבדקו עם כלבים והבדיקה של כל מכונית נמשכה כ-15 דקות. נאמר לנו שהיום – יום הנכבה - התלמידים לא למדו ורק מחצית הפועלים עברו למרחב התפר. הבנקאי חוזר מג'נין ומספר שהיה יום עבודה רגיל.
שדרוג המחסום מתקדם - נבנה ביתן חדש והועמדו עמודים לסככה גדולה.
15.45 – 3 אופנועים מתקרבים למחסום, 2 רכבים צבאיים יוצאים לקראתם ולאחר כמה דקות האופנועים חוזרים לאחור.

מחסום ריחן – 16.00 – מגרש החניה התחתון מלא מכוניות, מכוניות עם סחורה כבר ממתינות בכביש ליום המחרת. פועלים החוזרים מישראל ומברטעה מספרים שהיום יצאו לעבודה כרגיל. משפחות עם ילדים חוזרים מג'נין.
16.15 – זרם הפועלים החוזרים מתגבר , 2 אשנבים פועלים והמעבר מהיר בשני הכיוונים, כולם נכנסים מיד לטרמינל. שלא כרגיל לשעה זו חוזרות הרבה פועלות עמוסות מגשי תות, הן חוזרות מן הקטיף עם הרבה מגשי תות שהן גם מוכרות לפועלים החוזרים.
 

בארץ המחסומים אין כל חדש

06:30  עזון עתמה: נגמרו החגים חזר התור, אם כי היום הוא אינו ארוך במיוחד. במקום קצין המשגיח שלא נכנס למתחם המחסום. לדברי החייל התור עוד יגדל כי מגרש החנייה אינו עמוס עדיין. מנגד הרבה מכוניות של קבלנים המחכים לפועליהם.
מעבר שומרון : אין משטרה ביציאה מישראל. תנועה רבה בכניסה לישראל.
07:00  זעתרה/תפוח: העמדות לא מאויישות.
מול הכניסה לביתא רכב של משמר הגבול ממתין להתפתחויות.
מחסומי יצהר/בורין: אין פעילות צבאית.
07:25 בית פוריכ : בכניסה לכפר רכב של משמר הגבול עוסק בפריסת מחסום פתע. לשאלתנו הם מסבירים שזו פעילות שגרתית "כי צריך". בפנייה למת"ק אנחנו מקבלות תשובה, אחרי בירור, כי זו אינה חסימה רק בדיקה המתבצעת מפעם לפעם.  לפחות זו כבר לא שעה לחוצה.
במחסום הישן של בית פוריכ אין חיילים והתנועה זורמת גם מכיוון בית דג'ן על ציר מדיסון. נדמה לנו שראינו חייל על המגדל.
עוורתא:  הזרוע הצהובה עדיין מונעת מעבר.
07:30 חווארה: לא ראינו חיילים ברחבי המחסום, גם לא בראש המגדל.
בעלייה לברכה – חייל. לדבריו רק בעלי אישורים (?!) יכולים לעלות בהר.
בורין /יצהר אין פעילות צבאית.
08:15 זעתרה/תפוח:  מספר חיילים של משמר הגבול מגיעים לכיוון עמדות המחסום. במגרש החנייה כלבניות מתארגנות לעבודתן. לדברי הקצינה הן לא מצאו לאחרונה חומרי נפץ במקום.
במעבר שומרון  תנועה ערה.

קלנדיה:

אל מתחם הרכבים הפנימי הועברה באמבולנס שטחים ילדה בת 12 מג'נין. הנהג סיפר שמצבה מחייב טיפול מהיר ואשפוז דחוף ואמר:"בזמן האחרון הרבה מעכבים אותי פה, לפעמים אפילו שעתיים...", אבל העברתה בנוהל גב-אל-גב התבצעה ללא עיכובים, חוץ מהמחוייבים לשיטת הכיבוש (ולא חלילה מכוונת זדון) שהם: טלטול הילדה מאלונקה לאלונקה, בדיקה קפדנית בניירות המלווים ופשפוש בתיקים.

"אולי היום זה מהר בגלל שאתם פה" אמר הנהג. - לא, את הקרדיט הזה לא נכון לתת לנו. עניין של מזל.

איפה  יצחק קדמן  כשצריך אותו?

מחמוד בן הארבע עשרה וחצי הוא קורבן של החיים. באחד מלילות השבוע שעבר נמלט מאימת אביו האלים, בא לפתח המחסום וזרק אבנים לעבר המבנה במטרה להיעצר. חיילים יצאו, עצרו אותו ולקחו אותו אזוק ידיים וכפות עיניים לבסיס שבעטרות כשכל הדרך החטיפו לו כאפות בראש.

בעטרות נחקר בידי לובשי אזרחית (צריך אנשי שב"כ כדי לחקור את הילד האומלל הזה?)משם העבירו אותו למוסקובייה (=מגרש הרוסים). ישב במעצר יום או יומיים. מחמוד איבד את חשבון הימים. אצלו ואצל דומיו כל יום רודף יום רודף יום ואין הבדל ביניהם. הוא זוכר שחלק תא עם עוד שני ילדים בני גילו ושכשהוכנס למעצר לקחו ממנו את הכסף שהיה בכיסו. הוא גם מודה בחיוך של צער והשלמה:"לא, זה לא היה שווה".

שוק הפירות העוטף את צדו הפלסטיני של המחסום מתאושש מהפשיטה הגזל וההרס שזרעה בו ידו הארוכה של הכיבוש. שוב הוקמו בסטות בצדי הדרך והכיכרות, שוב נערמים הררי פירות באלדי ושוב מתנהל במקום מסחר ער ותוסס -  עד הפעם הבאה.

מחסום ג'בע:

אם לא פה, איפה יתאמנו כלבים וצנחנים?           

מלבד ייעודו המקורי של המחסום – למנוע מנוסעים יהודים (בלבד!) מלהגיע לקלנדיה בואכה רמאללה, ולפעמים לווסת את התנועה על כביש 60 כדי להקל על נסיעת המתנחלים, המחסום משמש לאימון כלבי יחידת עוקץ ברכבי פלסטינים: החיילים שבמחסום עוצרים באקראי רכבים חולפים, הכלבניות מטמינות בהם מגשית המכילה שרידי חומר נפץ ומכניסה את הכלב פנימה כדי שירחרח וימצא את שהוטמן.

הפעם לא היו אלו כלבים שהתאמנו אלא צנחנים: "חיילים חדשים" הגדיר אותם אחד הותיקים. המתאמנים  שעמדו בצדו ההופכי של המחסום עצרו רכבים, הוציאו מתוכם את הנוסעים, בדקו רישיונות, פשפשו בקרבי המכונית והמשיכו לרכב הבא.

.

10:50   מעבר אליהו

כרגיל, מכל עבר צצים לקראתנו אנשי ביטחון.  ”אסור לכן להיות, אסור לכן לצלם".  מתפתח ויכוח אנחנו טוענות שאנו נמצאות בשטח ציבורי ומותר לנו לצלם.  (ראוי שהנושא ייבדק מבחינה משפטית).  אנו מבחינות  בכלב באזור הבידוק של הפלסטינים ואני מנסה לצלם אותו.  למרות הניסיונות  של אנשי הביטחון להסתיר בגופם את הנוף הצלחתי לצלם, מרחוק, את הכלב בפעולה.  (לצערי תמונה אחת בלבד) אני נדרשת למסור להם את המצלמה וכמובן מסרבת.

הויכוחים על מה מותר לאזרחים ישראלים ומה אסור נמשכים בינינו.

פלסטיני שעבר  עם רכבו במסלול הימני  קורא לנו ואנו נפגשות איתו מאחורי הבטונדה ליד תחנת האוטובוס.  ע'   נולד בקלקיליה, לפני 18 שנה עבר  לכפר קאסם לאחר  שנישא לבחורה משם.  עד היום  הוא תושב ארעי.   עובד כגנן בצופין  ובקרני שומרון,  עובר במחסום מספר פעמים ביום ובכל פעם נעצר לבדיקה שנמשכת כחצי שעה בליווי כלבים כמובן.   בחופשים הוא לוקח איתו את ילדיו לעבודה. לפני זמן מה שיחררו  הבודקים את הכלב ששעט לעבר בנו  בן 3.  הבדיקות הגדרות והכלבים מזכירים לו  מראות ממקומות ומזמנים אחרים. ע' בדואי , רבים מבני משפחתו משרתים במגב.  שואל למה הוא זוכה ליחס הגזעני הזה כלפיו.  לפני מספר ימים  השאירו אנשי הביטחון אותו ואת בנו במכונית כשעה בזמן שהם שתו קפה.  הוא התלונן בפני האחראי שענה לו "בסדר" והפנה לו את גבו. במתקנים השקופים בודקים גם תלמידים המתבקשים לפתוח את הילקוט.

בלב כבד אנחנו נפרדות ממנו (לאחר שהחלפנו מספרי טלפון) ושוב פוגשות את חברינו מהשב"כ ומהמשטרה שממהרים להקיף אותנו שמא נראה משהו שאסור לנו לראות. אנו מתבקשות למסור תעודות זיהוי.  הפרטים נבדקים במחשב המשטרתי,  וכל העת אנו מוקפות בבעלי תפקידים עם או בלי תגים, עם או ללא נשק.  אין אפשרות לצלם.  לאחר שמסתיימת הבדיקה והם נוכחים לדעת שיש להם עניין עם 3 נשים הגונות , שומרות חוק, ללא תיקים במשטרה מלווים אותנו למכונית . ג' שוטר במדים  מספר שנרשם לנו דו"ח ומאיים שבפעם הבאה נעוכב ונילקח למשטרה לחקירה ממושכת.  אנו מגיבות בחיוך ובברכת חג שמח.  

11:50   פונדוק  -   

פוגשות את ע'   שהשתתף בסרט על שטח C,  הוא מספר שהכל רגוע אצלם. אנו מוסרות לו חבילות של בגדים ונעלים עבור נזקקים ופונות ימינה לחג'ה/

חג'ה-

פוגשות רועה  צאן  ופלסטיני נוסף המספרים לנו  שחיילי משמר הגבול  מרבים להציק להם ולקלל. אתמול עצרו ליד תחנת הדלק ובעברית אמרו "צריך לסגור על הבני זונות, רק לבתי חולים לתת להם לצאת". כשהגיעה מכונית של פלסטיני הם צעקו לעברו " בן זונה תתקדם" .  לפני שבוע חיילים נכנסו לבית עם כלבם. דיירי הבית לא אפשרו  להם להכניס את הכלב. 4 האחים הגרים עם משפחותיהם בבית נלקחו לחקירה וטרם שבו לבתיהם.  אחד מהם שילם לעו"ד     32,000 ₪  ועוד נדרש לשלם ערבות של 50,000 ₪.  אנחנו נותנות להם את מספר הטלפון של יש דין.  הם מוסיפים ומתלוננים על איסורי הבניה. כל מי שמעז ובונה  לו בית על אדמתו  נאלץ להתמודד עם הריסה.

אנחנו ממשיכות  דרך כור וכפר סור בדרך פסטורלית יפהפיה שמשני צדדיה  נטועים עצי זית

12:50 -  

מחסום ג'יוס צפון  (943) 

השער פתוח .  שקט פה. החיילים מספרים לנו שיש תנועת עוברים בבוקר.  בשעה 13:00 נסגר השער. אנו ממשיכים לג'יוס, נעים לא נמצא במשרדו    ואחד מאנשיו מלווה אותנו לשער הדרומי הנפתח רבע שעה (לרבע שעה בלבד) אחרי השער הצפוני.

בעקבות  פסיקת בג"צ  הזיזו את הגדר ועכשיו משקמים את הדרך  שבצידה נשתלו עצי זית צעירים. את החלק האחרון של הדרך עשינו רגלית. השער פתוח. הצוות שסגר את השער הצפוני פתח את השער הדרומי.   איש אחד עם עגלתו עבר.

ממשיכות דרך עזון חזרה לכביש 55 לכיוון כפר סבא.

13:50   שוב מעבר אליהו.

הדגל על חלון המכונית  ואנחנו מתבקשות להציג תעודות זיהוי/

13:50   חבלה  -   

אוטובוס הילדים עובר. חייל עולה לבדיקה קצרה. האמר צבאי פלוס 3 חיילים ושוטר צבאי נראים די משועממים. נהג עם במכוניתו ממהר להספיק ולהיכנס לכפר. בשעה 14:00 בדיוק נסגרים השערים. חייל מטאטא את דרך העפר ליד השער הצהוב בכניסה לחבלה. כל העקבות נמחקות.

בעל עגלה רתומה לסוס מגיע דקה אחרי סגירת השער. הוא אפילו לא מבקש להיכנס ביודעו את התשובה. הוא רק ממלמל "הסוס עייף, הסוס עייף". הוא מבקש : "תגידו שם בירושלים ששעה זה לא מספיק" (יש עם מי לדבר שם בירושלים??)

14:10   האמר עוזב וגם אנחנו.

08:30 – 07:10

07:10  מחסום שקד
 

קר!!!

דגל שחור וקרוע של פלוגת חוד החנית מגדוד "הבוקעים" (למדנו עליו מחייל בשער של הבסיס).
שתי חיילות (מ"צ), שלושה חיילים- אחד בעמדה המוגבהת.
מעט הולכי רגל, מעט מכוניות עוברות בנוהל המוכר. שלושה סטודנטים.

07:45 עזבנו

08:00 מחסום ריחן

כחמישה טרנזיטים ריקים מעידים על הכמעט ואין תנועה.
מכיוון סככת המכוניות נשמעות נביחות של כלבים.
מחסומאי ניגש לשאול מי אנחנו. שמע, לא הבין והעביר הלאה דרך מכשיר הקשר.
בתוך הטרמינל עמדה אחת מאוישת.
המסדרונות ריקים. רעש החבטות של דלתות נסגרות לא נשמע היום.

אנשים יוצאים עם החגורות ביד- נראה שבשל המעטים שהגיעו המעבר מהיר.

08:30 עזבנו

קלנדיה:
בשטח ההפקר' שאין רשות הלוקחת עליו אחריות מוניציפאלית, במקום שהוא:  "No mans` land", שעל פי המפות שייך לעיריית ירושלים ועליה חלה חובת מתן שירותים שפינוי זבל היא רק אחת הדוגמאות להם, הובערו ערימות אשפה בסמוך לחומה התוחמת את המתחם, כי זו האופציה היחידה של תושבי מחנה הפליטים להיפטר מהמפגע התברואתי המצטבר לכדי הרים של זבל.

הטענה שעובדי העירייה מדירים רגלם מהמקום מהחשש שיותקפו, לא תופסת מים נוכח פשיטות הפקחים על הרוכלים קשי היום ומבצעי ציד האדם, ילדים כבוגרים, שהם מעשה יום ביומו באותו מקום עצמו.

על החומה, בשחור על כחול נכתבה דרישת שלום מברלין: "Freedom, Peace & justice for Palastine! Tabea from Berlin" ובין מאות הרכבים התקועים בפקק האין-סופי שאין לראות את זנבו, הילד מוחמד מוכר תורמוסים ארוזים בשקיות ניילון קשורות בגומייה.

מחסום ג'בע
לאחרונה (מספרים נהגי המוניות), תוגברו השוטרים המונעים נסיעה חופשית ורציפה של היוצאים מרמאללה/קלנדיה בדרכם לכביש 60 ובהמשך למחסום חיזמה בחיילים. צריך כנראה כוח משולב לעבודה הזאת שנועדה לשירותם ורווחתם של המתנחלים.

בצד המחסום עמדו ארבעה פלסטינים מעוכבים, מביטים בכלב וכלבנית פוסעים לעבר רכבם, שבו – במעטפת החיצונית ובחללו הפנימי אומן הכלב בהוראת אדוניתו. 
כשסיים הצמד מיחידת עוקץ את מלאכתו וכשהנהג הפלסטיני שרכבו "ארח" את הכלב (שלפי דת האילם מטמא כל חפץ שהבל פיו בא עמו במגע), כדרכם של פלסטינים שניסיון עשרות שנות כיבוש לימד אותם להודות בקול גדול בכל פעם שהם נחלצים ללא פגע מלועו של הארי, קרא בקול גדול לעבר החייל שהשיב לו את צרור רישיונותיו: "תודה רבה לך!"

07:00 – 07:40 מחסום שקד - טורה
בהיר וקר!!!
דגלי יחידה בצהוב/שחור "וומפיר כפיר אימפריה" (החייל בשער המחנה הסביר לנו שוומפיר הוא ערפד).
המחסום פתוח. שתי חיילות ושני חיילים נמצאים ברחבה שבין השערים. חייל אחר על העמדה המוגבהת.
הרבה אנשים מחכים בצד של טורה. הם עוברים ללא עיכובים וממשיכים לעבודתם. טרקטור, שתי משאיות קטנות ומכוניות פרטיות. החמור עובר לטורה. הסוס לכיוון דהר-א-מאלכ. האורחת מצלמת את הסוס. למרות שלא צולמו חיילים, החייל כועס על שמצלמים חיילים. "אפשר לראות מה צילמת?" "סוסים יש בעוד מקומות" הוא קורא בכעס. "אני מבקש לא לעמוד פה ולא לצלם!" (עמדנו על החלקה שמעל המחסום) לא זזנו והוא הניח לנו והלך למלא את תפקידו. המכוניות נבדקות בקפידה. נפתחים מכסי המנוע של המכוניות והדלתות.

עד לעזיבה ב 7:40 עדר העזים לא עבר. שני צעירים המשיכו איתנו לברטעה.

07:55 מחסום ריחן - ברטעה
12 טרנזיטים מחכים. הרבה אנשים מגיעים אל המוניות לברטעה.
טור של מכוניות עוזב את גן הבידוק. נשמעת נביחת כלב. מחסומאי ניגש לסגור את דלתות הגן
תוך כדי כך הוא צועק משהו שקשור כנראה לשיר של מאיר אריאל (בעניין "כהנא צדק").

מיניבוס של ברטעה עומד ליד עמדת הכביש. ראינו את הנוסעים מניחים את הכרטיס המגנטי על "קופסה" שנמצאת מחוץ לעמדה, במקום שבעבר היו מגהצים אותו. גם היום - הנהג מביא אל העמדה את ערמת תעודות הזהות של נוסעיו.

בתוך הטרמינל יש אשנב אחד פעיל. מהתור של הממתינים למעבר נשמעו קולות שמנסים לשכנע באשר לתמונה שמופיעה בתעודה. כנראה שבהצלחה כי לאחר כ 10 דקות כולם יצאו. בינתיים הצטבר תור וצפיפות במסדרונות שאחרי החדרים. המחסומאית התקשרה וקראה למישהו שיבוא ליסייע לה. "שומר!" "למה הן עומדות פה?" אולי בשל כך היא עצרה את קרוסלת הכניסה אל הטרמינל, ואולי לא, כי תוך דקה שתים הקרוסלה שבה לעבוד. ארבעה אנשים יושבים בצד ליד הקיר. לא הצלחנו להבין למה. בשעה 08:20 הגיע אחראי ופתח אשנב נוסף. הלחץ במסדרונות ירד. היו שסיפרו על חצי שעה או יותר, היו שסיפרו שהלך מהר.

08:30 עזבנו

חבלה

13.30 – הפלשתינים הנכנסים ומעט היוצאים משבחים את החיילת בשער (משטרה צבאית). תוך הקשבה לויכוח בין חייל לתושב מבוגר שהיה עם ילד למדנו מושג חדש. תעודת הלידה של ילדים מתחת לגיל 16 שחייבת להימצא בכיסם  עם כל יציאה וכניסה נקראת "קושאן". בסוף הרשו לו לצאת תוך התראה. טרקטורים ישנים עוברים, חמורים עם עגלות ומגיע אוטובוס הילדים ליציאה.

14.00 -  החיילים בודקים את האוטובוס, הנהג והילדים למעלה מעשר דקות. כל אותו זמן שלושה פועלים שרוצים לשוב לכפרם ממתינים על ידינו ואז מחליטים לסגור את השער. החיילת הבודקת תעודות במחשב יוצאת ומסרבת לקבלם. אנו מתערבות ומסבירות שהפועלים היו בזמן. המפקד נותן לחיילת הוראה לבדקם ידנית ותוך דקה הם הוכנסו.

חווארה

15.00-  התנועה שוטפת ולא רואים חיילים. בכיכר, בעמדה המחופה רשת הסוואה רואים חייל ורובהו מכוון כלפי חווארה.

עוורתה

15.15 – נכנסנו לכפר ולא מצאנו צבא כלל.

זעתרה

16.00 – שורה של 12 מכוניות ממתינה למעבר. התנועה זורמת. אולם בחניון הצמוד אנו רואים כשמונה חיילים וחיילות בודקים ביסודיות מכונית פרטית פלשתינית שנהגה ונוסעיה (2) הוצאו ועומדים בצד. תוך בדיקת כל חלקי המכונית ופרוק תא המטען, מגיעה כלבנית וכולם צופים בעבודת הכלב. בצד המתינה כבר כלבנית שנייה עם כלבה. הבנו שאנו צופות באמון של חיילים בחיפוש ובדיקת רכב חשוד. ג'יפ צבאי שעמד לידם והחל לצאת, ראה אותנו והעמיד את עצמו בזוית שתסתיר מאתנו את המראה. אנחנו תוהות אם משלמים לבעל הרכב פיצוי על הזמן שנגזל ממנו למען האמון הצה"לי.

עזון עטמה

16.30 – נסענו בעקבות תלונות של חברות על הנעשה שם בזמן היציאה והחזרה של הפועלים. מצאנו תור של 25 במעבר צר צמוד לכביש ראשי וסואן. הקבוצה הראשונה פונתה מהר ונבדקה במשטח הגדול (מחופה בסוכך גדול) שם עמדו חיילים ובדקו תעודות. מידי כמה רגעים מגיעים עוד כלי רכב ופולטים מתוכם פועלים שמצווים להסתדר שוב בשורה אחת צמוד לכביש כאשר החיילים מצווים עליהם להזדרז כדי לפנות מקום לקבוצה הבאה. לא ברור לנו מדוע לא מעמידים את הפועלים מיד בשורות במשטח המקורה והבטוח ואז לא ילחצו זה על זה בטור הצר והמסוכן. ברור לנו שהסוכך נועד רק לחיילים. קבוצה גדולה של חיילים הגיעה מלווה את המ"פ שבא עם שלושה כלי רכב אולי בעקבות התלונות על אירועי  הימים האחרונים. לדברי החיילים הלחץ הגדול ביציאה והכניסה החל לאחר הרמדאן ואין להם ולפועלים הסבר. זכינו לשמוע מתנחל מישוב סמוך שהתלונן שהיציאה בבקרים כה קשה עד שקבלנים רבים נסעו לדרכם ללא הפועלים. ליבנו עם אלה שהפסידו יום עבודה.

 היה יום גשום מאד ( דבר שהוא מצויין לפלשתינאים כי בורות המים שלהם מתמלאים) הרחובות היו שוממים וחנויות רבות היו סגורות.

בעל חנות בכפל חארת איתו יש לנו קשר לא היה.

בקירה מצאנו חנות פתוחה ודברנו עם בעלת החנות. אצלם בכפר לא היו אירועים חריגים בזמן המסיק אך היא יודעת כי בזיתא ג'מעין נכנסו מתנחלים עם כבשים למטע זיתים, לשאלתנו איזה נזק נגרם היא סיפרה כי בכל שנה יורדת כמות השמן שהחקלאי מפיק מן העצים שלו, בגלל הנזק שגורמות הכבשים. באחד מ"ביקורי" המתנחלים במטע הם זרקו אבנים וגרמו נזק לטרקטור, במקרה זה סיפרה האשה כי באו מתנחלים אחרים וגרשו את המתקיפים, לא ברור לנו אם אלה היו מתנחלים , אנשי שמאל או אנשי ביטחון בלבוש אזרחי. 

גניבת יבולים: אחד מן החקלאים השאיר שקי זיתים על הכביש וכולם נגנבו כנראה ע"י מתנחלים.

במועדון בכפר א-דיכ נמשכת במרץ עבודת שזירת החרוזים  בהדרכתה  של טובה, הן יוצרות מחרוזות יפהפיות ומתכוננות להציגן בבזאר שיתקיים בסלפית בעוד שבועיים, אם תהיינה ברשותן מספיק עבודות נציען למכירה בכנס בסינמטק . 

 7:10 – שער חקלאי ג'איוס

בגלל פנצ'ר בגלגל ,דילגנו על חבלה ונסענו לשער החקלאי ג'איוס. לשער מגיעים: עגלות, טרקטורים והולכי רגל. הם באים למסיק שיימשך עוד כשבוע ימים. ב-7:30 השער נסגר. (למעשה שתי מערכות של שערים..)

המשכנו לכפר ג'איוס, לנעים למסור לו בגדים לחנות של אשתו.ולא עזר לנו כלום ונאלצנו ליהנות מארוחתבוקר אתם.

8:45 – שער פלמיה

בשער עומד טרקטור, עמוס בשתילי זיתים ובפחי שמן. מאחר שלא היה לו אישור להעביר את השתילים למטעו לא נתנו לו לעבור. הוא אמר שהוא הולך להביא אישור מהמת"ק.

9:10 - כפר ג'מאל

עצרנו בדרך לדבר עם אנשים והם ספרו לנו שנשארו להם שקים מלאים בזיתים שקטפו בשבוע שעבר, והם לא מקבלים אישור להוציא אותם מהשטח. הם מנסים לקבל אישור ודוחים אותם בלךושוב.

9:30 – ג'בארה, שער הילדים 753#

פגשנו בשער איש עם טרקטור שסוחב עגלה ובתוכה משור. לא היה אישור למשור !,ולפיכך לא נתנו לו להיכנס. טלפנו למת"קוהם טלפנו לשער, אך האיש טען שכבר מאוחר ולא ניסה להיכנס. הוא טען שהיום בשער הם מחמירים, בי בימים הקודמים לא עצרו אותו. נוסף לכך הם בודקים כל רכב בעזרת כלב.

מכאן חזרנו הביתה.