5:40 מחסום הזיתים

השרוולים עמוסים, הבדיקות שגרתיות.

ואדי נאר

לכיוון בית לחם מעוכבת משאית שעל גבה מכונית. כל החיילים מתרכזים סביבה בעניין רב וכך שאר כלי הרכב עוברים את המחסום ללא שמישהו יעיף מבט. כל בטחון המדינה רוכז בנהג אחד שהובל אל מעבר לצינוק כשידיו אזוקות. כיסא הוגש לו (בגלל נוכחותנו). איש מג"ב חובש כפפות עלה על המשאית והחל לבדוק את המכונית.

שוטר הגיע, בחן את המכונית, בדק מסמכים והמעוכב הוכנס לניידת. אחד החיילים הסיע את המשאית אחרי הניידת. אין לנו מושג במה נחשד הנהג.

ענאתא

מערך היסעי התלמידים עבד במלוא המרץ.

במחסום עצמו שתי חיילות יושבות על כיסא במעבר, בודקות את מסמכי העוברים. הבדיקה מהירה. במחסום הרכבים עניין של מזל: במסלול אחד כל מכונית נבדקת, בשניים האחרים רוב המכוניות עוברות ללא בדיקה.

... אין אוניברסיטה – אין עבודה ...

שיח' סעד– 6:40

בוקר נעים, תנועה מועטה מאוד.

מפקד המחסום מזהה אותי: "את אימא של ...", הם למדו יחד ביסודי ובתיכון. המאבטח מכיר חבר אחר של בני, ושניהם מעוניינים מאוד להקשיב לנו ולהבין מה מריץ אותנו למחסום שלהם.

ברחבה למעלה אין דרישה למוניות והנהגים הצעירים מתלוננים, שכשאין לימודים באוניברסיטה נפגעת פרנסתם. הם משועממים ומתוסכלים, בעודם כלואים בתחום יישוב מגוריהם הקטן, שרק בו הם מורשים לנוע.

גבר זקן רוצה לצאת. המפקד מסביר, בהתנצלות, שהגבר מגיע בכל יום אל המחסום, אך אין לו שום אישור. כולנו מדברים על תוצרי הכיבוש הנוראיים, על העוול של הנישול והיעדר תנאי חיים. אך מי מדבר על הפן האנושי הנואש, הפרטי, של גבר זקן שמרגיש שהוא חייב לצאת אל מחוץ לתחום הצר המותר לו, ולא חדל לנסות את מזלו בכל יום מחדש. 

סילואן  – 7:40

בדרך האמריקאית, ליד הפניה לסילואן, מתבצעת בנייה מסיבית של גדר גבוהה וחפירות. כמעט לא ניתן לעבור בכביש הצר שנותר . הפועלים אומרים שזו עבודה של חברת 'הגיחון' אך הם אינם יודעים מהי מהות העבודה. טלפונים לחברת הגיחון ולעירייה לא הניבו מידע מדויק.

מעבר הזיתים  – 8:30

המחסום ריק מאדם. כמו בשיח' סעד הצטופפו נהגי המוניות מאחור ללא תעסוקה. אחד מהם הסביר ... אין אוניברסיטה – אין עבודה ... בשבוע הבא תסתיים החופשה.

מספרים כי לפני 3 שבועות היה כאן עומס נוראי.

אני נזכרת שאז, לפני 3 שבועות, הייתי במחסום קלאנדיה והמעבר שם ערך 3 שעות ומעלה. מסתבר שרבים מהפועלים שנואשו ממעבר דרך קלאנדיה נסעו משם במוניות דרך מעלה אדומים ואל-עזריה עד שהגיעו למעבר הזיתים. בהגיעם הם הביאו עימם את העומס ממנו רצו להימלט. כלל לא ברור אם המאמץ הנוסף והכסף למונית הביא אותם לעבודה בזמן.

בפתח השרוול השלישי, של המת"ק, תלוי שלט גדול:

שעות  קבלת קהל של המת"ק

ימים א'-ה'  8:30-12:00   13:00-16:00

אך המת"ק עדיין סגור בשעה 8:40. טלפון אחד והשרוול התעורר לחיים.

ואדי נאר  – 9:10

מכונית של FEDEX תקועה בכביש הצדדי המוביל למעלה, לואדי נאר. לידה עוד שתי מכוניות, אחת מהן פגועה. תאונת דרכים.

קצת מוזר לראות מכונית FEDEX במקום שכוח אל שכזה, כשסביב פזורות חבילות שצנחו מהמכונית לקרקע, ממש בלב בשממה. בחור צעיר, אולי השמאי של הביטוח, צילם בחריצות את זירת התאונה. כשחזרנו מהמחסום, לאחר 45 דקות, זירת התאונה כמעט לא השתנתה.

במחסום ואדי נאר תנועת המכוניות עירנית אך שוטפת. מדי פעם נבדקו מסמכי מכוניות שנכנסו לבית לחם.  

שוטר מג"ב ניגש אלינו כדי להבין מהיכן הופענו. התפתחה שיחה עירנית ומאוד מאלפת שגילתה פן שלא היינו חשופות לו, על הישראלי החדש, שהגיע כעולה ומאז הוא מפלס את דרכו, למרות האפליה, למרות הקשיים, בעבודה מסוכנת, כדי להבטיח שילדיו יהיו שווי ערך במדינתו החדשה.

הוא עובד בחריצות, ובתנאים ממש לא קלים, כדי שיוכל לשלוח את ילדיו לבתי ספר טובים בהם ההורים משלמים, והרבה. הוא פיצח את הקוד הישראלי להצלחה וקונה את העתיד הטוב ביותר עבור ילדיו, תוך שימת דגש על חינוך, ערכים, כיבוד הורים, חריצות ונאמנות. 

.

 כללי: במעבר הזיתים יש החמרה: התורים ארוכים, ההמתנה ממושכת.

6:10 שיח' סעד

כעשרה אנשים בשרוול, ילדים עוברים ללא תור. בדיקת מסמכי המבוגרים איטית מאוד.

שתי תלמידות ממתינות לפני הקרוסלה כדי להיכנס לשיח' סעד, אך היושבים בבודקה אינם מבחינים בהן, עד אשר אחד העוברים מפנה את תשומת ליבם. כדי לאפשר לבנות לעבור, עוצרים את הבדיקה השגרתית. התלמידות נשאלות מספר שאלות, הולכות לדרכן והמחסום חוזר להתנהלותו.

7:00 מעבר הזיתים

כחמישים איש לפני הקרוסלה החיצונית ותורים דחוסים וארוכים בשרוולים שבפנים. הקרוסלות החיצוניות נפתחת במשורה.

בערך ב-7:15 הקרוסלות החיצוניות נפתחות לעיתים קרובות יותר וב-7:30 נפתחת הקרוסלה החיצונית למעבר תלמידים. ב-7:40 נגמר התור לפני הקרוסלות החיצוניות, אך בפנים עדיין המתינו עשרות אנשים לפני כל עמדת בדיקה. זמן המעבר מרגע ההגעה עד הבדיקה: כחצי שעה.

הפנינו אדם שאחיו מנוע אג"ם לצוות העוסק בהסרת מניעות.

8:20 ואדי נאר

בבואנו שתי מכוניות מעוכבות לכיוון בית לחם. אחת שוחררה במהירות, השניה כעבור זמן ממושך יותר. בסככה נותר מעוכב, צעיר מאוד נראה כנער.

בהמשך מעוכבות עוד מוניות, כולן לכיוון בית לחם. לרוב העיכוב למשך דקות ספורות.

כשהבנו שלא נוכל לעזור למעוכב התחלנו להתרחק מהמחסום. מרחוק ראינו שלוקחים אותו לעבר הבודקה. התקרבנו שוב אל המחסום והמעוכב הוחזר לסככה. לא ברור לנו אם נוכחותנו במקרה זה האריכה את העיכוב או מנעה יחס קשה יותר כלפי המעוכב.

6:50 שיח' סעד

מעבר מהיר, תלמידים עוברים ללא בדיקה.

7:20 מעבר הזיתים

מכונית אחת מעוכבת. השאר עוברות ללא הטרדה.

כלפינו, לעומת זאת, נציגי הביטחון למיניהם מגלים חשדנות ומנסים לגרש אותנו. עמדנו על שלנו והם "הרשו" לנו לעשות זאת אחרי בירור טלפוני. צורת הדיבור שלהם אינה ערבה לאוזן, בלשון המעטה.

    ואדי נאר

שוטרי מג"ב בדקו מכוניות הנוסעות דרומה.  כנראה באופן מקרי, עצרו שלוש ארבע מכוניות לבדיקה.

בעת הבדיקה עברו שאר המכוניות ללא עכוב.

ננהג מונית ביקש את עזרתנו.  רשיון הכניסה שלו לישראל נלקח ממנו על ידי המשטרה,  לשלוש שנים. זאת בגלל עונש על תנאי שניתן לו על עברת תנועה.  כבר נאמר לו על ידי "מומחית" ממחסוםווטש  שאי אפשר לעשות דבר בענין זה.  וכך אמרנו לו גם אנו.

לנהג המונית היה נוסע "סוחר", שרשיונו להכנס לישראל,נלקח ממנו באופן פתאומי על ידי המשטרה.  הפננו אותו לחנה , מספר הטלפון שלה כבר היה בידיו.

אל עזרייה , ואדי נאר

יום ללא ארועים מיוחדים.  התנועה זרמה בעזריה.

בוואדי נאר מכוניות עברו לשני הכיוונים ללא עכוב.

ענאתא

הגענו למחסום ענאתא בשעה שהילדים חוזרים הביתה מבתי הספר. המעבר היה מהיר וללא בעיות.

המכוניות, גם הן, עברו ללא עכוב , לשני הכיוונים.

ואדי נאר

שקט במחסום, מעט מכוניות, המעבר מסודר.  אין ארועים מיוחדים לדווח.

ואדי נאר

נסענו דרך עזרייה. פונים בכיכר הראשונה שמאלה וממשיכים עד הואדי. בואדי פנינו ימינה ובפנייה הראשונה שמאלה. מכאן עולה בתלילות רבה כביש טוב ומסודר שבו התנועה דלה למדי. מגיעים בסוף העלייה לצומת T, בה פונים שמאלה וממשיכים ישר עד שמגיעים למחסום.

במחסום: כלי רכב נעים לשני הכיוונים ללא בדיקה.

בכל האזור משוטטות להקות גדולות של כלבים. מסוכן ומפחיד.

6:50  שיח' סעד

מעט עוברים במחסום והחיילים עובדים ביעילות. שיחה עם מסטרנט נחמד במינהל עסקים באוניברסיטת  אל-קודס שבודק הקשר בין בורסות ישראל לבורסות ערב. הוא נוסע במונית דרך הואדי לאוניברסיטה ומקווה ללמוד בחו"ל לדוקטורט כבר בשנה הבאה. מי שיכול עוזב, זה ברור.

7:30  מחסום סוואחרה

עמוס במכוניות הרבה יותר ממה שזכור לנו. קבוצת תלמידות מספרות שהן עוברות ללמוד בג'בל מוכאבר כל בוקר ויש עיכובים בבדיקה, לפעמים עד חצי שעה.

אנחנו מבקשות להיכנס למחסום, אך המפקד מודיע לנו באמצעות המאבטח האזרחי שנוכל להיכנס אך לא לצאת מכאן. אין לנו זמן לבזבז ולכן מוותרות על התיאום עם המת"ק  ועל הכניסה למתחם המבוצר להפליא.  מכל מקום, עונים לנו על שאלות ברצון: בזמן האחרון הגדילו את רשימת הרשאים לעבור מ-200 בערך ל-800, וגם כלי רכב עוברים (ראינו), אך לא כלי רכב משיח' סעד. ילדים עד גיל 15 עוברים בלי תסריח, רק תעודת לידה ואישור בית ספר. העיכובים נובעים מכך שמגיעים הרבה תלמידים בבת אחת וכל אחד ואחד נבדק במגנומטר ועל תיקו.

8:15  סילואן

סימני המהומות אתמול ניכרים לכל אורך הכביש המוביל מהדרך האמריקאית לרח' עין חלווה דרך שכונת הבוסתן: אבנים, כתובות גרפיטי בעברית ובערבית: "אנחנו מחכים". "סילוואן שלנו". "מוות ליהודים".

העבודות להנחת קווי ביוב ולהסדרת הכביש נמשכות במרץ בחלק התחתון של עין חלווה (נקבת השילוח) ובחלק העליון (בכניסה לעיר דויד). עכשיו כבר לא צריך להעמיד פנים שזה לטובת התושבים, אלא לטובת הסיורים החדשים והגדלת קהל המבקרים של עיר דויד. עוצרות ליד גן הילדים שנהרס אתמול יחד עם המבנה של מרכז המידע האלטרנטיבי.  בשטח חניון גולני עבודות הצלה ארכיאולוגיות קדחתניות – עיריית ירושלים אישרה מבנה של מרכז מבקרים גדול ואין מבזבזים רגע.

ביציאה לכיוון החומות קציני מג"ב ומשטרה עומדים בצד הכביש, אך אין עוצרים את התנועה.

8:30      מעבר הזיתים

הרבה מכוניות בחנייה ממתינות להסיע לירושלים את העוברים הלא רבים. אנחנו עוברות לכיוון עזרייה ורואות שנעקרו ספסלי המתכת בסככת ההמתנה למת"ק (הסככה כבר אינה פעילה שנתיים בערך). אנשים מתלוננים על הטינופת בשירותים שליד הסככה, המשרתים את העובדים בירושלים (4,000 עוברים בשעות הבוקר המוקדמות עד 7:00 בערך, לפי הערכת אנשי המחסום). השירותים היו נעולים זמן רב, ועכשיו הם פתוחים, יש אסלות מסודרות וציוד במקום, אך הלכלוך מזעזע. אנחנו מתלוננות במחסום ואח"כ גם בטלפון למפקד המחסום. הוא טוען שיש אנשים המלכלכים ומחבלים בכוונה, אך מבטיח לפעול ולטפל בבעיה.

3 מעברים פתוחים, 1 למת"ק הנפתח ב-8:30. שלטים בערבית מודיעים שצריך להגיע קודם כל למת"ק הפלסטיני בעזרייה, ורשומות שעות הפתיחה שלו (8 עד 12, 15 עד 17).

ניגש איש ובידו טופס הזמנה להיום למחלקת הלב במוקסד ובקשה מסורבת מלפני שבועיים. היה אמור להגיע להסדיר בשבוע שעבר עם מכתב מפורט מרופא משפחה, כך כתוב בעברית(!) בטופס הסירוב לבקשת הכניסה. האיש כמובן לא הבין את המשפט המשורבט בעברית. האם יקבל היום אישור מעבר לבדיקות? הוא לא מבין מה חסר לו, יש לו טופס מהמת"ק הפלסטיני והזמנה מהמוקסד. עדית מספרת שהיום מתעקשים גם על מכתב מפורט מרופא משפחה, ואפילו בודקים אם האנשים אכן הגיעו לביקור הרפואי המאושר, כדי לראות אם המטרה אכן הייתה בדיקה או כניסה לצרכים אחרים לירושלים. אין ספק שסבך ביורוקרטיית הכיבוש גדל והולך עם הזמן.

9:20   ואדי נאר

   ובכן, הדרך האלטרנטיבית שהצענו לעלייה לשכונת סוואחרה א-שרקייה (אז נסענו רק בירידה...) אינה מומלצת וטעינו גם בעניין הכוונה לשפץ את הדרך (מתברר שהשלט שראינו אז הוא בעניין בניית בית ספר חדש לבנות). זוהי דרך רחבה יחסית אך תלולה באופן מפחיד, הרבה יותר מהדרך העולה מהואדי ישירות למחסום.

בואדי נאר מקבלים שוב את פנינו 4 כלבים רובצים, הפעם הם מנומנמים, אך עדית אינה מעיזה לבדוק אם יתעוררו כשהיא תתקרב. החיילים מסבירים שבעיית הכלבים באחריות המינהל האזרחי, וכי באופן עקרוני יש לפעמים קצת עומסים במחסום בשעות אחה"צ ובעתות התראה ביטחוניות – אך חוץ מזה ההוראה היא להזרים את התנועה ללא שום עיכוב מיותר.

גילוי מסעיר: יש שלט חדש לחנות המכולת בואדי נאר: "סיניורה". בחזרה לעזרייה אנחנו מגלים שהמכולת של הזקנה בואדי נאר היא בעצם חלק מרשת! חנות הדגל "סיניורה" ממוקמת ליד הכיכר הראשונה בכניסה ליישוב.

 ענאתא

נגשנו קודם לענאתא.  מספר גדול של ילדים חוזרים ל"צד השני" של המחסום. אחדים הגיעו מכוונים אחרים, כולם עברו בזריזות וללא עיכובים.

ואדי נאר

שלא כמו בשבוע שעבר, הדרך מאל עזריה לואדי נאר היתה פתוחה - מכוניות התקדמו במהירות. העומס היה כבד אך מכיון שהמעבר במחסום היה יעיל  לא נוצרו פקקים.

כאשר היינו במחסום ואדי נאר, שמנו לב למספר גדול של משאיות המגיעות מכיון הדרך החד סטרית.  לא הבנו איך משאיות אלה נוסעות בדרך שאין כניסה אליה.מכיון זה.

כאשר הגענו לדרך המובילה אל התנחלות קדר ראינו בחור צעיר עומד ליד השער הסוגר את הדרך. נראה לנו שהמשאיות (בעלות מספר זיהוי פלשתיני) הובילו חומרי בניה להתנחלות ולכבודן נפתח השער במיוחד.