המחסום הוא אמצעי השליטה הנפוץ ביותר בשטחים הכבושים, וככזה הוא מחלחל גם אל מחזור הדם של החיילים.
בשטחים הכבושים יש עשרות מחסומי קבע ורק מעטים מתוכם הם מחסומי כניסה לישראל.
במחסומים אלה עוברים מדי בוקר מאות אלפי עובדים שישראל זקוקה להם, אך מעברם במחסומים כרוך בהשפלה, בבזבוז זמן אינסופי, בתנאים חסרי התחשבות ובהתעמרות לשמה. אלה הדברים הנחשפים לנגד עינינו במחסומים ובכפרים ועליהם אנו מדווחות כמיטב יכולותינו.
צפיה ודיווח מהמחסומים הם עיקר פעילותו של מחסום ווטש. צוותים של שתיים או שלוש נשים יוצאים למחסומים השונים בשעות הבוקר המוקדמות – עם צאת הפועלים מהשטחים לעבודתם בישראל, ובשעות אחר הצהריים עם שובם לבתיהם. הצוותים מדווחים על שראו במחסומים, על התנהגות חיילים ו/או אנשי חברות האבטחה האזרחיים, המשרתים במחסום. על שעות הפתיחה ועל העומס בכניסה לישראל.
בנוסף יש ברחבי הגדה חסימות פיזיות (סוללות עפר, בטונדות, שערי ברזל ותעלות), וכן פועלים מחסומי פתע שמיקומם משתנה בהתאם למצב הביטחוני. שטחC
לפי דיווח של בצלם (אפריל 2015) מספר המחסומים הקבועים בגדה המערבית הוא 96. מתוכם 57 הם מחסומים פנימיים הפועלים הרחק מהקו הירוק. ב- 39 מהמחסומים הקבועים מתקיים הבידוק האחרון לפני הכניסה לישראל; 32 מהם מאוישים באופן קבוע, וכשאינם מאוישים הם נסגרים למעבר. חלקם הופרטו ומנוהלים עתה בידי חברות אבטחה אזרחיות. בנוסף, ברחבי הגדה פועלים מאות מחסומי פתע ניידים ומאות חסימות פיזיות (סוללות עפר, בטונדות, שערי ברזל ותעלות), וכן מערכת כבישים שעליהם אסור לפלסטינים לנוע אלא רק למתנחלים.