• מחסום שיח’ סעד: נפגשות מחוץ למחסום עם נציג ועד השכונה המנותקת מג’בל מוכאבר. בשעות אלה מתרחשת הריסת בית במדרון שמול שיח’  סעד. לשאלתנו למה הורסים, משיב החייל: “הוראה של האוצר” ולא מרגיש שזה מוזר! ממתי האוצר מוציא הוראות להריסת בתים בירושלים? כנראה מאז שסמוטריץ’ באוצר ובביטחון היטשטשו הגבולות…
  נ’ מספר לנו שהוסרו שמותיהם של כ-2000 תושבים שהיו ברשימת העוברים במחסום סוואחרה ל-שרקייה. הם היו ברשימה כי גרים בתחום הגבול המוניציפלי של ירושלים, אך מאחורי חומת ההפרדה. נותרו ברשימה 10-15 רופאים ועובדים מוניציפליים, לא כולל מורים ותלמידים.
  כל השאר הונחו לעבור במחסום שיח’  סעד, הממוקם בגבעה קרובה בקו אווירי, אך הדרך בין שתי הגבעות ארוכה, מתפתלת ומשובשת. כך נאלצים תלמידים ומורים משתי השכונות להגיע למחסום שיח’  סעד כבר ב-5:30 בבוקר, כדי להספיק להגיע ב-8:00 לבתי הספר בירושלים. כל הפניות לעירייה ולמינהל האזרחי להסיר את הגזירה סורבו.
  למטה, בואדי העמוק של נחל הקדרון, מתבצעות עבודות להקמת בריכות טיהור שפכים, שיגיעו משכונות בירושלים המערבית. הצינורות יעברו מתחת למחסום שיח’  סעד.  

• משם נסענו למחסום סוואחרה א-שרקייה – מחסום מבוצר בעל שני מחסומים צהובים עוקבים והמון תיל. המג”בניקית והמג”בניק הידידותיים אישרו לנו שהיו 800 ברשימה שהורשו לעבור ברכב מהם נותרו רק 15 מורשים. ניסינו לעכב ולדבר עם מכונית שחצתה את שני המחסומים, אך היא מיהרה להתרחק.

• המשכנו לואדי קדום בדרך האמריקאית העולה לראס אל עמוד. שלשום נחמץ לבנו כשקראנו, כי לקראת השנה החדשה, מיהרו הרשויות להרוס שלשום ב-3:00 לפנות בוקר, בניין הדור בן 4 קומות ו-100 דיירים בואדי קדום, לצד הדרך האמריקאית.
  ב”פינוי” החפצים עובדי קבלן יהודים השתמשו באלימות קשה נגד הדיירים.

  הכרנו את סאגת הבניין הזה משנת 2021: כך כתבנו ב-12.6.22:

“אנחנו מקבלות מאביב טרטרסקי מ”עיר עמים” את ה-נ”צ של בית בואדי קדום (בעלייה לראס אל עמוד) שקיבל צו הריסה חדש. תושביו מפגינים היום בצהרים בעירייה. זהו בית יפה מאבן ירושלמית עם מרפסות אליפטיות. הוא נבנה ב-2014, גרים בו 100 דיירים, ואין לו רישיון (כמעט שאי אפשר לקבל רישיון בנייה בירושלים המזרחית).
האפוטרופוס והעירייה פתחו השנה במבצע מקיף לבדיקת כל ההיתרים והרישומים בטאבו של כל הבתים הפלסטיניים במזרח העיר כדי ל”עשות סדר” (כלומר, לפנות ולהרוס). מיקום הבית אינו מיקום אופייני להריסה, הוא שוכן בוואדי מתחת להר הזיתים, משם מתוכננת  להיחפר מנהרת אפרטהייד שתביא את תושבי ההתנחלויות של דרום הגדה לירושלים ולכבישי צפון הגדה. העירייה טוענת שהשטח אינו למגורים אלא לספורט, פנאי ןשעשועים. נשמע כמו לעג לרש.
בסוף המשמרת, נתניה הלכה להפגנת התושבים מול העירייה. היא שמעה מהדיירים שהקבלן הבטיח שההיתר יגיע ולא קיים. הם מתחננים ממשה ליאון שירחֵם על המשפחות שיישארו בלי בית.”

מאז עקבנו אחרי המגעים הארוכים עם עיריית ירושלים להסדיר את היתרי הבנייה.

כשהגענו למקום קיבלו את פנינו רק חורבות ושכנה שחזתה בהריסה האיומה עם חברתה הקרובה מהבניין. היא סיפרה שכל הדיירים נזרקו באלימות ממיטותיהם, רכושם הושחת, הם הוכו ונזרקו עליהם אבנים. ביקשנו לשוחח ולצלם וידאו עם חברתה, והיא תיאמה איתה בטלפון  שנבוא בעוד שעה וחצי לפגישת הדיירים המתוכננת במקום. אך כשחזרנו לא היה שם איש. נמשיך לעקוב.

• אבו דיס: מנזר Comboni Sisters וגן הילדים על חומת ההפרדה : ערב חג המולד. נסענו לאחל חג מולד שמח לנזירות במנזר ליד מעבר לזרוס, שנסגר לצמיתות. המעבר נועד לביקורי צליינים בקברו של לזרוס (אלעזר, האדם שישו החיה על פי הברית החדשה). הקבר ממוקם לפי המסורת מעבר לחומת ההפרדה באבו דיס בצד הפלסטיני/עזרייה.

במסגרת בניית המחסום, נפערה בזמנו בחומת ההפרדה דלת קטנה למעבר ישיר של ילדים מאבו דיס הפלסטינית לגן הילדים שבשטח הירושלמי של השכונה שנחצתה. חזינו בהורים מביאים את הילדים בני ה-2-5 ומוסרים אותם לנזירה שחיכתה להם בשער. היו פרידות בבכי אבל ההורים לא ויתרו על הגן הטוב של הנזירות, שדוגלות באורח חיים המבוסס בעיקר על  מעורבות, חינוך ועזרה קהילתית, פחות ליטורגיה. למרות לחץ הוותיקן לא לסגור, המחסום נסגר לצמיתות ב-2011.  במשך כמה שנים פגשנו את הגננת נדחקת בקרוסלות מחסום הזיתים המרוחק מלווה בילדים קטנים, כדי לחזור באוטובוס לגן.
צלצלנו בדלת וקול צעירה ענה לנו והזמין אותנו פנימה.  פגשנו את לורֶנה המקסיקאית בסווטשירט ומכנסי טריינינג לא נזיריים. ההתרגשות הייתה גדולה, נתניה שלנו הכירה אותה מקבוצת אקטיביסטיות משותפת. היא חיננית ומלאת שמחת חיים, והגיעה לכאן לפני שנתיים, אחרי שהייתה בירדן ועוד מדינות והיא דוברת ערבית שוטפת, אנגלית וספרדית.

6 הנזירות המתגוררות במקום מתכוננות היום לערב חג המולד ומנקות את כל מה שצריך למחר, אז תהיה קבלת קהל גדולה למאמינים ומכרים. הערב יסעו לבית לחם למיסה.
שאלנו על הגן, האם הוא עדיין פועל. כן, אבל רק ל-40 ילדים בצד הירושלמי, ולא לאלה בצד הפלסטיני, שבתיהם ממש גובלים במנזר מצדה השני של החומה.  צילמנו את הציורים על החומה שהיא חלק מחצר גן הילדים והבטחנו לבוא לבקר שוב.