מחסום
חווארה

הגענו
למחסום
בסביבות
1.45 אחרי
שבדרך
עברנו
את צומת
זעתרה
שהיתה
פתוחה

ללא
חיילים.

בחלק
הדרומי
התנועה
במחסום
זרמה,
לא היו
מעוכבים
והתור
היה
קצר.
בצד

המחסום
עמדה
קבוצת
גברים
בבגדי
חג שרצו
להגיע
לחתונה
בשכם –
החתן
עצמו

היה בין
המעוכבים
לבדיקה.
הם
הגיעו
באוטובוס
שנשכר
לצוrך
העניין.
הנשים,

הילדים
והמבוגרים
הורשו
לעבור
אך
הגברים
הצעירים
כולל
החתן!
המתינו

לבדיקה
נוספת
שערכה
זמן רב.
ברור
שגם שאר
אנשי
המשפחה
שהורשו
לעבור
לא

יכלו
להמשיך
בלעדיהם
והמתינו
בצד
הצפוני.
כעבור
כחצי
שעה
הורשה
החתן

ועוד בן
משפחה
אחד
לעבור
והשאר
נאלצו
לחזור
כלעומת
שבאו
אלא אם
יביאו

תסריך
מהמת”ק.

פעילת I.S.M
שניסתה
לעבור
לשכם לא
הורשתה
לעבור
ונסעה
לנסות
להכנס
דרך

מחסום
אחר שם
אכן
עברה.

שתי
תיירות
מצרפת
(פעילות?)
לא
הורשו
אף הן
להכנס
ונאמר
להם
ששכם
בסגר

למרות
שלא
נראה
שזה היה
המצב.
האם
מקשים
יותר
מקודם
על
פעילים
בינלאומיים?

בצד
הצפוני
התנועה
זרמה גם
כן, אך
היו כ-10
צעירים,
חלקם
הגדול
סטודנטים,

שחיכו
כבר
מספר
שעות
לברור
הפרטים
שלהם.
תוך רבע
שעה מאז
שהגענו
כולם

עברו.

יש
לציין
כי חלק
מהתפקוד
הסביר
היה
בזכות
עופר
שהיום
היה
מאוד
יעיל

וגמיש.
(בעבר
כבר
פגשנו
בו במצב
רוח
שונה
בתכלית
ואז גם
כל
האווירה

במחסום
היתה
שונה).

מאז עיד
אל פיטר
הוסיפו
גדר תיל
מתולתלת
בין
השביל
הסלול
לשולי
העפר של

המחסום
כך שכל
העוברים
צפונה
נאלצים
או
להתקל
בתיל או
לקפוץ
מעל
שולי

השביל
שנסחפו
בגשמים
האחרונים
וחספו
אבנים
גדולות.
כשהפניתי
את
תשומת

ליבו של
עופר
לכך הוא
הרגיע
אותי
בלבביות
אין קץ
ששם לב
לכך
בעצמו
וכבר

הזמין
את
מינהל
ההנדסה
והדבר
יתוקן
בקרוב.

כדאי
לעקוב
אחרי
העניין.

בגלל
ההתנהלות
הסבירה
יחסית
החלטנו
לבדוק
את
המת”ק
שנמצא
במרחק
חצי שעה

הליכה
מחווארה.
לאחר
משא
ומתן
ארוך עם
החיילים
בכניסה
הגענו
למבנה
מדכא,

דמוי
מכלאה.
בדיוק
כשהגענו
כל מי
שחכה
קיבל
תסריך
ואותנו
הרחיקו
בטענה

שזה שטח
צבאי
סגור.
בסיטואציה
הנוכחית
לא היה
טעם
להתעקש
אך כדאי
לחזור

ולבדוק
מה קורה
שם כי
קשה
להסיק
ממה
שראינו
היום.
עופר
אמר כי
אם נמצא

שיבושים
בתפקוד
המת”ק
הוא
ישמח
להיות
מיודע
ולעזור.
(?..)

בסך הכל
המשמרת
הכי
רגוע
שנתקלתי
בה
בחוורה.