מגרש הרוסים

שופט: אורנשטיין

עורכי דין: פהמי שקיראת, מאמון חשים, סלאח איוב (ממשרדו של ג'וואד בולוס)

חוקר משטרתי:  אבי עקיבא

5 תיקים , כולם מנועים ממפגש עם עורך דין (מתוכם הוחלט על 3 מביניהם : דיון בדלתיים סגורות).

עצור ראשון חסן ג'מיל חמד

מייצג אותו עו'ד שקיראת בשמו של עו'ד פיראס

העצור מנוע ממפגש עם עורך דין.

החוקר המשטרתי מבקש 15 יום הנחוצים לו להמשך החקירה.

החשוד עצור מה 28.1.09.  יש בתיקו חקירות וזכ"דים [זכיכרונות דברים] מחקירות שהתקיימו

ב 28,29.1.09, ב 1,2.2.09, וב 9.2.09.

החשוד טרם מסר אימרה משטרתית, כי החקירה עוד לא הסתיימה, ככתוב בדוח הסודי.

שקיראת שאל שאלות מבהירות שברובם נענו בידי החוקר ב: "הכול בדוח הסודי".

שאלות שעורך הדין שאל:

-החשוד מודה?

-יש אנשים אחרים שמפלילים אותו?

-האם העבירה שמיוחסת לו היא עכשווית או מתמשכת?

-האם החשוד מכחיש את המיוחס לו?

-האם  חשוד בפעילות צבאית?

תשובת החוקר המשטרתי: מדובר בפעילות  בארגון טרור, כל פעולה במסגרת ארגון טרור נחשבת לפעולה צבאית.

-האם נתפס נשק בביתו?

תשובת החוקר המשטרתי: לא ידוע לי.

עורך דין שקיראת מסכם:

לא ברור אם ישנה התפתחות בחקירות. אני מתנגד לבקשת המשטרה.

כרגיל התבקשנו לצאת בדיונים על מנועים .

יצאנו. העצור הוכנס לחדר. העצור יצא.

השופט האריך את מעצרו  ב 8 ימי חקירה נוספים.

העצור השני מיוצג על ידי עורך הדין מאמון חשים.

הוא עצור מה 29.1.09.  החוקר מבקש הארכה (שנייה) של 12 יום.

נגבתה עדות ב 12.2.09.

העצור חשוד בפעילות בג'יהאד האסלאמי.

עו"ד חשים שואל את שאלותיו. התשובות הן בעיקר: "הכול בדוח הסודי."

יצאנו. העצור הוכנס. העצור הוצא.

השופט האריך את מעצרו ב 8 ימי חקירה נוספים.

שלושת התיקים האחרונים:

החוקר המשטרתי מבקש לדון בתיקים  הללו בדלתיים סגורות. השופט שואל את עורך דין איוב אם הוא מסכים . איוב אומר שלא מסכים. השופט מבקש מהחוקר שיסביר את הסיבות שבגללן הוא דורש דלתיים סגורות במקום להסתפק במניעה [ממפגש עם עו"ד] . במשפט של מנוע ממילא הכל בדוח סודי אומר השופט.

החוקר טוען שלפי סעיף 11 של הוראות הביטחון הדוח הסודי ישמש כהנמקה לבקשה מהשופט לדון בתיקם בדלתיים סגורות .

החוקר מבקש שנשות מחסום ווטש [אנחנו] המפרסמות דוחות שמופיעים באינטרנט לא יהיו נוכחות ומוסיף:  אסור שזה יקרה. שמות העצורים וגם אופי הפעילות צריכים להישאר חסויים.

החלטת השופט:

השתכנעתי. אני מבקש מכן לעזוב את האולם.

אנחנו, וגם עורכי הדין שקיראת וחשים, עזבנו את אולם ביהמ"ש.