א-ראס, ג'וברה (כפריאת), עזון, ענבתא, קלקיליה, יום ה' 17.1.08, אחה"צ

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
אליקס וו', סוזאן ל' (מדווחת)
Jan-17-2008
|
Afternoon

סכום

ל"טיפשותו של הכיבוש" מגיע
דו"ח שנתי נפרד, היות ויש אינספור דרכים לזהות טיפשות, בכלל, ואת טיפשותו של
הכיבוש הזה, בפרט. "ההבדל בין גאוניות לבין טיפשות הוא שלגאוניות יש
גבולות." "לטיפשות יש הכישרון להשיג את מבוקשו." "כאילו שיש ביטחון
רק בטיפשות." "טיפשות היא הרוע שמחכה שיקרה." "תמיד תצטרך
להתמודד עם טיפשותם של בני האדם" – ושל הכיבוש.

13:00 ג'וברה

מכונית המשטרה הכחולה נמצאת במקום,
כרגיל, וכן המבוך של מחסומי פלסטיק, שיש לעבור אותו כדי להיכנס לשטחים הפלסטינים
הכבושים, כמו בקלקיליה. אין מעכבים אותנו כשאנו נוסעות לכיוון השער ועולות לכפר
ג'וברה. מאידך, כשאנו חוזרות, קורא לנו חייל לעצור; הוא מגיע אלינו כשאנו עוצרות
באמצע הכביש וגוער בנו: אסור לנו לעלות לכפר מבלי שנודיע לו. "אנו רואים רכב
עולה בגבעה ולא יודעים מי זה" (הדגל שלנו לא מספיק ברור?...)

א-ראס

כשאנו מגיעות, אנו רואות שני חיילים
רצים מעמדותיהם בצומת, עם נשק בידיהם. הם עוצרים סוס ועגלה, מונעים ממנו להמשיך
דרומה ומכריחים אותו לחזור אל קבוצה של שלושה גברים, שהגיעו ברגל מהכפר, דרך שער
753, ואשר גם הם מבקשים ללכת דרומה לקלקיליה. לאט לאט, מתברר שהגברים הם קרובי
משפחה ובזמן שהחיילים, בפרט המפקד הסמל, ממשיכים לצעוק, הגברים מספרים לנו את
סיפורם. נגנבו סוס ועגלה והם מחפשים אותם; מספרים להם שהם בשדות של ג'וברה, הם מוצאים
אותם ועכשיו רוצים לחזור הביתה. לכולם יש כרטיסים מגנטים ולכולם יש היתרים, אך אין
שום אפשרות שיוכלו לעבור בכפר ג'וברה, שהוא, כידוע לכולנו, גטו המיועד לתושביו
בלבד. לא ברור איך הם הצליחו מלכתחילה להיכנס לכפר. אולם זה איננו מעניין את
החיילים של א-ראס. כל מה שהם יודעים הוא שאנשים אלו אינם יכולים להמשיך בדרכם
וחייבים לחזור לג'וברה. המבוגר שבהם מתעקש ואומר שהוא וקרוביו כבר אינם צעירים (מה
שנכון) והוא מקיים שביתת שבת של יחיד, בזמן שחבריו ממשיכים חזרה לכפר.

בזמן שזה קורה, החייל במגדל השמירה
מקבל הוראות בטלפון. אסור לחייל שנשאר בצומת בשום אופן לבצע בדיקת כלי רכב לבדו.
לכן, במקום שלא היה לפני כמה דקות בכלל תור של כלי רכב הבאים מטול כרם ומחכים
לבדיקה, מתחיל תור להווצר.

שער 753

הסוס והעגלה עם הנוהג בהם מגיעים לשער
ונראה שהחיילים שם מרחמים על הסוס ונותנים לנהג כיכר לחם פרוס (או שמא זה עבורו?)
הסוס מתענג על כך שהוא יכול לאכול מהעשב הירוק הטרי שגידול אביבי שלו מתחיל
להופיע. שלושת הגברים האחרים מצטרפים אל הנהג ותמהים מה יעשו. הם אינם יכולים
לשהות בג'וברה, כי אינם תושבי המקום וגם אין בידיהם היתרים לעבור דרך הכפר. אולם לחיילים
לא איכפת כלל שהם שמה, כל זמן שאין הם מפירים את הכללים במחסום שלהם. היות ויש
בידיהם כרטיסים מגנטים והיתרים להיכנס לישראל, הרעיון הוא שילכו לטייבה, מאחורי
הקו הירוק, ממש בתוך ישראל, ויגיעו משם לקלקיליה, כאילו שזה מותר. אולם גם החיילים
וגם הפלסטינים יודעים שיש פתרון (אם כי בדרך ארוכה מסביב). במילים אחרות, הצבא
מתעלם מכך ושומר, כביכול, על כלליו!

14:00 ענבתא

נס מהשמיים – אין תור בכיוון אל טול
כרם ואין תור בכיוון ממנה. הכול נע במהירות במחסום, כאשר לפתע אנו צופות בג'יפ
משטרה כחולה, שמגיע קרוב לחניון המוניות. הוא נעמד במקום שממנו הוא יכול לעצור
מכוניות פלסטיניות וזה מה שהוא אכן עושה: הטרדה משטרתית באה במקום הטרדה צבאית –
הכיבוש. אנו שומעות איך השוטר שליד הג'יפ קורא לחברו, שעצר מכונית נוסעים שחורה
הנוסעת לכיוון טול כרם, כדי לשאול אותו אם הנוסעים מאחור חגורים. אנו כבר מכירות
את סוף הסיפור.

 בדרך לקלקיליה

מאחז שבות עמי

אין שיבה למאחז – השבוע. אנו רואות רק
אדם אחד מסתובב במקום, כאשר הקומה השנייה נשארת הרוסה; הכול שליו – היום.

עזון

משאית עמוסה בצפיפות בכבשים נכנסת לכפר –
הבלוקים מבטון הורחקו זה מזה כדי לפנות מעבר רחב.

קלקיליה

15:45 יש לפחות 12 כלי רכב המחכים בתור
לכיוון קלקיליה, אך איש המילואים שבתפקיד מטפל בהם במהירות וכמעט בדרך אגב. מעט
כלי הרכב הישראלים נבדקים על מנת להבטיח שיש להם היתרים תקפים; חייל אחד קורא
מספרים כשהשני בודק אותם בדף שבידו. "האם נקבל ציונים טובים?" שואל
אותנו בעליצות אחד החיילים, כשהוא מבחין בכך שאנו עורכות רישום! הוא ממשיך ומספר
לנו מה שהוא מעניין: שהם קיבלו הוראות "לא לעשות צרות לפלסטינים".
מעניין, זאת הוראה שאו שהיא חוברה במקום או שזו הוראה כללית, שאין פועלים לפיה
בשום מקום אחר.

15:55 חבלה

אנו ניגשות לשער שעל קו התפר בציפייה
שייפתח בשעה 16:00. קבוצת גברים ואישה אחת מחכים שם, חלקם שותים קפה בבית של
שירותי העזרה הקתולית והמנוניטים. כנראה שהשער ייפתח רק ב-17:00. כמובן שאין כל
רמז לכך על השער, שהשלט המצהיב שעליו כבר שכח מזה זמן רב כל סימן של רישומים כאלו.
לא ברור לנו איך אנשים אמורים להשיג את המידע, אולם הירקן במקום מוסיף את המידע
שהשערים פתוחים עכשיו משעה 17:00 עד השעה 18:15, ושהשינוי בשעות פתיחת השער הוא בהתאם
לבקשת המשתמשים בו. כיבוש ידידותי למשתמש? יותר סביר שזה תוצאה של הארכת היום.