א רשאש: הצבא והמתנחלים משתפים פעולה לגירוש קהילות הרועים מהבקעה

עין א-רשאש
בשנים האחרונות אנחנו מלוות את קהילת עין א-רשאש שבנפת שכם, בין דומא ומוע'ייר. לפני כחמש שנים פתחו מתנחלי המאחז מלאכי השלום בהתעמרויות בתושבי הכפר. יום יום הם באו ותקפו אותם, השמיעו מוסיקת טכנו בעוצמה רבה, שהבהילה את הכבשים וגרמה לאחדות מהן להפיל. הם מנעו את הגישה של הרועים והעדרים למעיין, לא פעם בשיתוף פעולה עם הצבא. אנחנו פעילי בקעת הירדן ליווינו את הרועים אך לא תמיד הצלחנו לספק להם הגנה מספקת. לפני כשלוש שנים הם נשברו ועברו לרעות רק בחצרות הכפר. אבל גם זה לא עזר ולפני כשנה וחצי התחילו המתנחלים להיכנס לתוך הכפר ולאיים על הילדים והזקנים, להיכנס לתוך הבתים ולהטיל פחד וטרור. במיוחד בשבתות, אותם דתיים צדיקים, עם ציציות מתנפנפות, ונערים פרועי פאות, רכובים על טרקטורונים פרעו בתושבים חסרי האונים. פעילי בקעת הירדן, התחלנו לשהות במחיצתם יום ולילה ולספק להם הגנה, אך עם פרוץ המלחמה גברה ההתלהבות שלהם לפרעות והתקיפות גברו ואנו לא הצלחנו לספק מענה רציף. מחשש לחיי ילדיהם התושבים החליטו לעזוב, ונטשו את אדמתם ובתיהם ואת הכפר בו נולדו וחיו כל חייהם.
הקהילה עברה לכפר השכן הגדול והמוכר – דומא. אלא שכאן הם יושבים בקצווי הכפר ומפוצלים לשלוש קבוצות וחיי הקהילה שלהם נהרסו.

הגר קבעה מראש עם מספר נשים מעין רשאש להיפגש בסוכת האירוח של אחת מהן. הגיעו כ-20 נשים, צעירות ומבוגרות, אחת מהן רק הצטרפה לקהילה לפני חודש כשנישאה לאחד מהגברים הצעירים. הנשים הגיעו עם הרבה זאטוטים וגם כמה נערות תלמידות תיכון לקחו חלק. האווירה היתה חמה ומקבלת והתפתח שיח אינטימי על החיים בצל הגירוש, על הקושי בפרידה מאחיות, אימהות ובנות, שמתגוררות כל אחת בקצה אחר של הכפר (מדובר בקהילה בה הנשים אינן ניידות וכמעט לא יוצאות מביתן). וכל הזמן שאלו אותנו על זנותא* – האם חזרו? הצליחו לחזור? מה קורה שם? חזרתם של תושבי זנותא מעוררת בהם תקווה אדירה שגם הם יחזרו הביתה. למרות הסיטואציה העצובה, השיחה היתה טובה והעניקה לכולנו תחושת אחווה וסולידאריות נשית, חוצת גבולות.

ראס אל עין, ליד מעיין אל עוג'ה  הגר הביאה ספרים להחלפה (היא מינתה ספרניות בכל קהילות הבדואים בדרום הבקעה וכל שבועיים אנחנו מביאות ספרים חדשים ואוספות את הספרים שנקראו). המשפחה של הספרנית סיפרה שהם כבר לא יוצאים למרעה בשטח אלא רועים בתוך הכפר ורק מדי פעם מביאים את העדר לתעלות המים של עוג'ה. אם מגיע מתנחל הם מסתלקים מייד. לפני שבועיים הגיע מתנחל מההר שמעליהם (אזור כוכב השחר) וגנב בחסות הצבא עדר של 150 ראשי צאן. גם פה חיים תחת טרור וחוסר תקווה.
חמשת הבנים של המשפחה הפסיקו ללמוד אחרי ארבע כיתות, אבל הבת הגדולה לומדת באוניברסיטה ביריחו והבת הצעירה, שהתחבאה בביישנות מאחורי אביה, היא תלמידה מצטיינת ורוצה גם היא ללמוד באוניברסיטה.

מעיינות פסאיל/פצאל  בעקבות התערבותנו הגיעו השבוע מרשות הטבע והגנים ותיקנו היטב את צינור המים, ששברו המתנחלים כדי לפגוע בזרימה ממנו וכך למנוע מתושבי פסאיל את מעט המים שהם מקבלים. לקחנו את ג', איש התחזוקה של המים ואת בנו, לבדוק את הצינור ואת היובלים. שוב, כמו בשבוע  שעבר ג' ובנו מורידים נעליים, מפשילים מכנסיים ונכנסים לנחלים כדי לפנות אבנים שחוסמות את הזרם כדי לחדש את הזרימה אל הכפר. קבענו איתו שפעילים מארגון מסתכלים לכיבוש בעיניים יבואו איתו, לאחר תיאום עם רשות הטבע והגנים, וינקו את היובלים הזורמים בסבך השיחים.

­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­ֹ----------------------------------------------------------------------------------------------

*זנותא כפר בדרום הר חברון שתושביו גורשו מאדמתם בידי מתנחלים אלימים; בג"צ הורה להחזיר אותם לכפר וקבע שצה"ל חייב לספק להם הגנה.