משמרת לאום קוסא .

יעד הנסיעה למשמרת אום קוסא שכבר ביקרנו בה מספר פעמים.
החלטנו לנסוע דרך כביש 60 כדי לבדוק מה מצב המחסומים לאורך הכביש .למדנו שיש לעיתים שינויים .
סמוע – המחסום פתוח
סימיה – סגור עם בטונות
מול סימיה מטע זיתים שחסמו את האפשרות להכנס עם רכב ע”י ערמות עפר.
דהריה – חסום זמן רב.
רכבים שמגיעים מהאזור לדהריה ממתינים לרכבים מתוך דהריה, מה שנקראBack to back, גב אל גב.
כרמה – מטע זיתים נחסם ע”י ערמות עפר כדי לחסום כניסת רכב.
יטא– כניסה מצומת זיף פתוחה.
ח’לת אל מיי – פתוח.
עשינו עצירה במכולת של נביל בצומת זיף לרכוש מזון לנג’אח ומשפחתו מאום קוסא.
נוסעים בכביש 358 וליד ההתנחלות כרמל פנינו שמאלה לכיוון זווידין ומשם לאום קוסא.
חוות שורשים של שמעון עטיה שהשתלט על האזור, נכנס לאום אל ח’יר עם עדר הצאן שלו, הקים לא רחוק מהכביש לזווידין סככה, הניף 2 דגלים ולצידה נדנדת עץ. תפס עוד שטח וכנראה מתכוון לנוח ולארח שם.
עצרנו ליד בית הספר של אום קוסא שקיבל בעבר צווי הריסה,ובינתיים החל ב-1 בספטמבר, שנת הלימודים נפתחה ומתנהלת עד עתה כסדרה. פגשנו את המורה יוסף שסיפר שלומדים שם החל מהגן עד כיתה ה.‘
מכיתה ו’ עד סוף תיכון לומדים בזווידין.
הגענו לנג’אח. הילדים בבית הספר. הפעם שמחנו לראות ששוב הקים חממה קטנה ובה צנונית, חצילים וכרובית. בינתיים גם יש מים במיכלים.
כזכור, נג’אח עבד בישראל וחסך כדי לבנות בית קטן בשטחו. המנהל האזרחי הרס את מה שכבר הספיק לבנות (הוצאה של 80 אלף ש”ח שבינתיים ירדו לטמיון). לאחר זמן מה הודה המנהל שההריסה בוצעה בטעות ומתנהל משפט שאין יודע מתי יחדשו אותו. המשפחה גרה בצריף, בתוכו מספר מזרונים בלבד. גם עליו צו הריסה כבר מספר שנים.
נג’אח נתן יפוי כוח לעו”ד אמיל משראקי מארגון סניף לטפל בנושא.
אני שואלת מה חדש עם המתנחל יואב שהקים מאחז על תחנת המשטרה הבריטית הסמוכה. נג’אח מספר שאין לילה שיש יריות מהמאחז לכיוונם, וכ-15 כלבים משוחררים ומגיעים סמוך לבתיהם.
אין עבודה מאז המלחמה וחבילת המזון שרכשנו, בגדים ומשחקים שהבאנו איתנו קצת שימחו אותם. אישתו של נג’אח אמורה לעבור ניתוח להסרת אבנים מהכליות בימים הקרובים בבית החולים ביטא.
את עלות הניתוח ,4000 ₪, אין להם איך לממן.
נהיה בקשר איתם להתעדכן.

#זההכיבוש