חווארה ובורין - פגיעה במרקם החיים
הפגישה עם דוחה, במרפסת ביתה שבבורין היתה חמה ומרגשת מאד מאד לכולנו, אחרי קרוב לשלוש שנים שלא נפגשנו. בבורין ובחווארה שדרכה מגיעים דרך כביש 60 הישן לבורין – השינוי הוא גדול . גם כאן וגם שם הכיבוש עלה מדרגה. מחווארה התוססת והעמוסה בעבר נותרה עיירה כמעט ריקה. שערי חנוית ומוסכים סגורים. כל השלטים בעברית נעלמו. מוניות צהובות פלסטיניות שממתינות בצידי הכביש לנוסעים היוו חידוש בשבילי. אולי הן בולטות על רקע הריק, הציע מוסטפה וצדק. נסענו רק בכביש 60 הישן בדרך הרגילה לבורין ושכם. כביש 60 החדש, נמתח פעם מימין ופעם משמאל לחווארה ואז מדלג מעליה בגשר. הוא כביש ליהודים בלבד , כביש אפרטהיד ששינה את האזור ללא הכר ופגע קשות במרקם החיים של: חווארה בורין, מדמה, עסירה אל קבליה ועוריף.
השיחה עם דוחה ועם מונה התנהלה באנגלית וערבית לסירוגין והייתה אינטנסיבית וכנה. השאלות התמקדו בשינויים במצב הבטחוני הכלכלי ובנגישות בין מקום למקום ועלו גם זיכרונות נעימים מהמסיק בבוסתן המשפחתי ומהמפגש בים הרצליה, בפרויקט ״מן אל בחר״.
אבל קודם, כמה מילים על דוחה האם והאשה המדהימה שהיא חקלאית שהקימה חממה בתוך הכפר משרבו התקפות המתנחלים על אדמותיה. שהיא טבחית מצוינת שזכתה פעמיים בפרס ל״בישול איטי״ בתחרות שנתית שמתקיימת בטורינו באיטליה. ובנוסף מורת דרך לקבוצות של נשים מהכפרים בסביבה, שמבקרות לעיתים לראשונה בחייהן גם במסגד אלחרם אלאברהימי (מערת המכפלה) בחברון וגם במסגד אל אקצה בירושלים. בעבר ביקורים רבים באל אקצה התאפשרו, והיום רק אחת לשנה, ביום החמישי לרמדן .
את מונה הבת המוכשרת והיפה, אנחנו מכירות כבר מגיל 17 . אז ראיינו אותה ליד בית הספר מספרת על נחישותה לסיים את בחינת בגרות בכיתה בעוד שמתנחלי ״יצהר״ מיידים אבנים אל חלונות ביה״ס (השיחה הזו מצולמת בוידיאו). היום מונה היא בת ה25, סטודנטית מצטיינת לתואר שני באוניברסיטת א-נג’אח, לחוק בינלאומי וזכויות אדם ושואפת להיות עיתונאית ואקטיביסטית. מונה מאורסת לאזרח נורווגי, בן למהגר פלסטיני, יליד כפר מאזור ירושלים. התוכנית היא שבשלב ראשון יגור הזוג בספרד.
השיחה עסקה בחיי המשפחה והקהילה תחת הכיבוש ובשינוים שהתחוללו בשנים האחרונות. קבלנו תמונת מיקרו קוסמוס משפחתי פרטי שמעיד על הכלל. עצם האמון בנו בנות העם הכובש הוא לא מובן מאליו. את האמון הרגשתי בכנות השיחה וגם ברגע מיוחד שבו המלצתי למונה על המידע שמספק אתר הפייסבוק של ״כרם נבות״ בנושא הכיבוש. מתבוננת היטב בעייני, שאלה : ״לתת בו אמון?״ עניתי בפה מלא ב״כן״ והרגשתי שהיא מאמינה וסומכת עלי.
אנסה לתמצת ארבע נקודות מהשיחה:
- צמצום חופש התנועה בדרכים והתארכות הזמן המוקדש להגיע ממקום למקום: שלושה מחסומים הוצבו בבורין . נסיעה בת 10-15 דקות מבורין לשכם הפכה 3.5 שעות לכל צד בממוצע. העסק המשפחתי שהיה מבוסס על הסעות, קרס כתוצאה מאי הכדאיות לנוסעים (כביש עוקף חווארה ומחסומים) בצד תשלומים עבור רישיונות וביטוח. למוסא, הבן שלמד נהיגה במשאית שום עבודה לא מסתמנת באופק.
- נישול מאדמות: המשפחה נושלה מ60% מאדמותיה ב40% הנותרים יש סכנה מהתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. זו הייתה הסיבה להשכרת אדמה בכפר עצמו לחממה שכיום אינה פועלת משום עלות ההשכרה ואי כדאיות כלכלית כתוצאה מכך. (בכמה פחתה תפוקת שמן הזית של המשפחה? כתוצאה מאובדן האדמות והביטחון האישי בעיבוד אלו שנותרו. זו שאלה חשובה שלצערי לא שאלתי).
- פלישה לטלפונים אישיים לשם מעקב מתבצע הן בפלישה עם נשק לבתים והן במחסומים. פלישה זו מצמצמת את חופש הפרט וההתארגנות בקבוצות ווטסאפ שמשתפות מידע חשוב להשרדות בעיתות מצוקה מהתקפות מתנחלים. בנוסף , פלישה זו מאפשרת לפולשים לאתר מספרי טלפון אחרים בקבוצה וכתוצאה – יוצאים מהקבוצה אנשים רבים ומסתכנים גם בכך. יוצא שכך או כך מסוכן וגוברת האימה והחרדה. לפרקטיקה עבריינית זו יש השלכות קשות על חיי הפלסטינים תחת הכיבוש, שבכל רגע עשויים להיעצר ולשבת במעצר מנהלי ללא משפט ולזמן בלתי מוגבל. תמיד אפשר להאריך.
- התגברות התקיפות בתוך הכפר עצמו ע״י מתנחלים ובליווי חיילי צה״ל מיידים אבנים וזורקים גז מדמיע בין בתי הכפר ללא כל סיבה נראית לעין. לשתיהן ברור שחלק לא קטן מהחיילים הם בני או תושבי אותן התנחלויות שמהם יזומות ההתקפות בין אם מהמאחז ״גבעת רונן״ של ההנחלות ״ברכה״ או מההתנחלות האלימה ״יצהר״ ומאחזיה. רק לאחרונה נפגעה דוחה עצמה מפלישה כזו לכפר ואיבדה את קולה כתוצאה משאיפת גז מדמיע. לאורך כל הפגישה היא לחשה כמעט ללא קול, אני מאד מקווה שבינתיים החלימה וקולה הלבבי האמיץ והצלול חזר אליה .
אני מודה שיצאתי למשמרת עם חששות כבדים מהמעבר דרך חווארה, חששות שהתגברתי עליהם רק בכדי להגיע לביקור בבורין. בחזרה מבורין, אחרי מפגש עם פלסטינים מאירי פנים וידידותיים הן במסעדה מוכרת ואהובה והן בחנות פיצוחים ידועה, הבנתי שזה הזמן שלנו מתנגדי הכיבוש – לבוא עכשיו לחווארה – זו שמיטב תכסיסי המחיקה האלימה הופעלו נגדה ובכללם ההפחדה ממנה. בפעם הבאה נתאם למשל פגישה עם ראש העיריה ועם מוניר מיש דין. אולי גם כהכנה לסיור לקהל הרחב.
לסיום: אם רק הייתה לי מכונית הייתי מביאה אותה לתיקון בביטחון ואמון מלא לאימן – בעל המוסך שמול המסעדה, שלמד את מקצועו ועברית במוסך ברח’ המסגר בתל אביב. הוא גר בשכם והזמין אותנו בלבביות רבה לכנפה המצויין שבעיר העתיקה של שכם. באמת, הכנפה הכי טעים שאכלתי אי פעם.
תיאור מיקום
בורין / יצהר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בורין
כפר פלסטיני בנפת שכם, ההתנחלויות יצהר והר ברכה הוקמו מעל הישוב הפלסטיני, מעט דרומית לשכם, ליד כביש 60, הכביש המרכזי העובר בגדה, אך הכפר מנותק ממנו, ללא אפשרות להגיע אליו עם רכב.
חיים בו כ-4000 תושבים. רובם עוסק בחקלאות ומרעה צאן, למרות שרבים מבוגרי שני בתי הספר התיכוניים ממשיכים ללימודים באוניברסיטה. בהעדר תעסוקה הם עובדים בבניין או יוצאים לארצות המפרץ.
קרקעות הכפר הופקעו מספר פעמים לצורך הקמת התנחלויות ישראליות ובסיסים צבאיים, וכתוצאה מכך התדלדלו משאבי הקרקע והמים של בורין. משנת 1982, יותר מ-2,000 דונם מקרקעות הכפר הוכרזו כ"אדמות מדינה" ולאחר מכן הועברו להתנחלות הר ברכה.
במהלך השנים האחרונות וביתר שאת מאז 2017 נתון הכפר לפעולות טרור כלפי התושבים של בורין מצד תושבי ההתנחלויות יצהר והר ברכה, המאחז גבעת רונן ואחרים שמתבטאים בפגיעה באנשים וברכוש. למרות קרבת החיילים בבסיס צה"ל הקרוב לאחד מבית הספר של הכפר, סובלים התושבים מאירועים רבים של יידוי אבנים, הצתות של כלי רכב ושדות, המדווחים גם בעיתונות.
מניעת המסיק ב-2023 הייתה אלימה מתמיד. חיילים ומתנחלים עברו עם נשק שלוף בין בתי הכפר ודרשו מאנשים להפסיק למסוק בכפר עצמו ובשטחים הפרטיים מחוץ לכפר. המתנחלים פשטו על שטחי הפלסטינים וגנבו יבול. 300 עצי זית של תושבי בורין, ליד יצהר, נעקרו. איבוד הפרנסה מהזיתים גורם לנזק כלכלי ארוך טווח למשפחות החקלאים, ומביא אותם עד לחרפת רעב.
(מעודכן לנובמבר 2023)
Ronit Dahan-RamatiJan-27-2026תצפית מבורין לכיוון יצהר. רואים בניה חדשה במורדות
-
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-