אום אל-ח'יר - הכמיהה ליופי לא שוככת גם כשהכול כל כך מייאש
כביש 60, לפני הפנייה לכביש 317:
מצד מזרח, זנותא הנטושה. שיירת רכבי שטח, מלווים ברכבים של האו”ם יורדים מהדרך המובילה לכפר. פארס מספר בטלפון למוחמד שאלו רכבים של הרשות. באו לתמוך בשיבה לכפר, אחרי שיש פסיקה משפטית בזכותם להתגורר בכפרם. רק שהם לא באמת יכולים לשוב, בגלל ההתנכלויות האלימות מצד מתנחלי החוות הפראיות, שמסביב. במיוחד מחוות מיתרים של ינון.
ואמנם, בדרך חזרה, ראינו עדר פרות עם רועה מתנחל, ממש בשטח הכפר.
מהצד השני של הכביש, רואים גבעה ששטחה יושר על ידי כלים כבדים. בראש הגבעה יש בקתה. חדשה. מוחמד חושב שזה כנראה מאחז חדש.
כביש 317:
נוסעים בעקבות שיירת רכבי השטח. השיירה פונה לתוואני. פארס מדווח שהם נוסעים לח’לת א-דבע, היכן שהיו ההריסות המסיביות האחרונות, ועכשיו יש רק אהל. מהרשות הפלסטינית מצהירים שהם רוצים לעזור בהקמה מחדש.
מעון:
בולדוזר מפלס דרך. כנראה בונים טיילת בתוואי מתפתל לאורך הכביש. אולי במטרה להגיע עד כרמל. שיהיה יפה! “תיירות שטח”!
אכן, כל האזור ממול לכרמל נטוע עם כרמי גפנים, ו”זרוע” בדגלי ישראל, למרות שזהו אזור של יישובים פלסטינים בלבד. נתק מוחלט בין אכזריות ההריסות והעליבות שמסביבן, ליופי הפסטורלי המזמין של ההתנחלויות.
אום אל-ח’יר:
עצרנו ליד מתחם הדיואן. במתחם שתי בקתות פח, מתקני שעשועים, ספסלים, וגינון מרהיב שהתושבים מטפחים. ממש מרשים. עוד דוגמה לנתק מכל ההריסות שמסביב. מסתבר שהכמיהה ליופי לא שוככת גם כשהכול כלכך מייאש.
הגענו לאום אל-ח’יר במטרה לפגוש את עיד. אולם זהו יום של הריסות, וגם אנחנו ראינו רכבים וציוד כבד להריסה בדרך. עיד נמצא ב”תצפית” כנראה בין צומת זיף והכפר דיראת לצומת אום אל-ח’יר. יש דיווח על הריסה של בית גדול ברפאייה, ליד דיראת. מאוחר יותר מדווחים גם על הריסות בכפר שממול לתוואני, מעבר לכביש 317. חוששים לעוד הריסות באום אל ח’יר. ביתו של עיד כבר נהרס, ומשפחתו — 6 נפשות, מתגוררת בינתיים בצריף שבקיץ לוהט ולא ממש מאפשר מגורים.
במתחם הדיואן פגשנו כמה מאנשי הכפר. דיברנו בעיקר עם ח’ליל, מהנדס שעובד ברמאללה: שבוע בכפר ושבוע ברמאללה. מספר שכשהוא ברמאללה הוא תמיד במתח — האם ביתו יהיה קיים כשיחזור. עזיז המהנדס השני עובד בחברון. עודה הוא המורה. עזיז ועודה בעבודה. כולם מקבלים משכורות חלקיות מהרשות. אין לרשות כסף לשלם. את כולם, ח’ליל, עיד, עזיז, עודה, אנחנו מכירים מזה שנים רבות.
מתחם זולה של מתנחלי כרמל: בצמוד לגדר, במרחק אפסי מבית של אחת המשפחות, מתנחלי כרמל בנו מתחם זולה להתרגעות: משטח עץ עם ספסלים מעוצבים, שבמרכזו תורן עם דגל ישראל ומצלמה בראשו. בכל לילה, מאוחר, צעירי ההתנחלות נאספים לחאפלה. מוסיקה בקולי קולות, פרוג’קטורים לתוך אום אל-ח’יר. ח’ליל מזהיר אותי שלא לעלות לאתר הזולה: יש מצלמה, והמתנחלים יבואו מייד ויהיה בלגן. עכשיו הם חוששים שהמתנחלים ישתלטו על שטח של אום אל-ח’יר המוביל לאתר הזולה, לצורך יישור דרך ואולי סלילת שביל.
ח’ליל מסייר איתי מסביב לדיואן. מצביע על נטיעות חדשות של שתילי עצים. מסביר שהצאן של התושבים נשמר במכלאות, בגלל תקיפות המתנחלים, וגירוש הרועים שכל שטחי הרעייה שמסביב. הם צריכים לקנות אוכל לכבשים. יקר. מסביב ובתוך הכפר, המתנחלים הציבו דיגלי ישראל, והתושבים לא מעיזים להוציא.
כשאנחנו פונים ללכת, יורדת ממתחם הבתים בתו בת ה-9 של ח’ליל ושל זוגתו דלאל: מירה. מירה נולדה כשעוד עבדנו עם גני הילדים בחאשם אל דאראג’ ובאום אל-ח’יר. דלאל היא אחת הגננות. ח’ליל ממש גאה: היא תלמידה מצטינת, ורק הבוקר קיבלה במבחן 29.5 מתוך 30.
תיאור מיקום
א-תוואני / א-טוואני
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה. ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
אום אל-ח'יר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אום אל ח'יר
כפר פלסטיני בנפת חברון שבדרום הגדה המערבית, בכפר חמש משפחות.
התושבים הפלסטינים התיישבו במקום לפני כמה עשורים לאחר שגורשו מאזור ערד.
הם רכשו את הקרקע מתושבי הכפר הפלסטיני יטא.תושבי אום אל חייר סובלים מאלימות קשה של מתנחלי כרמל הסמוכה, ממצוקת מים, ומהריסות מבנים תכופות בידי המינהל האזרחי.
-
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-
צומת זיף
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
צומת זיף
מחבר בין כביש 356 ליטא - עיר המחוז של דרום הר חברון . לרוב פתוח לתנועה והפילבוקס הסמוך לא מאויש.
הצבא והמשטרה נוכחים מידי פעם, לפעמים מציבים מחסום ולפעמים מעכבים תושבים מיטא העיר הגדולה.
לעתים משטרת ישראל בודקת רכבים ומחלקת דוחות נהיגה לרכבים פלסטיניים.מעודכן לאפריל 2021
-