הגענו לבקעה והתחלקנו לצוותים לליווי הרועים.

צוות אחד הצטרף לרועי אל-פארסייה אשר עברו לתקופת הקיץ לעין א-סכות שם חכרו הרועים חלקות מפלסטינים מהכפר עין אל-בידא ובחלקות אלה יכולים העדרים לרעות ולהנות משאריות השלף בשדות השעורה ומגבעולי התירס שנותרו אחרי איסוף הקלחים וגם מהפרי שנותר במקשת האבטיחים.

צוות נוסף  הצטרף לש’ הגר באל-פארסייה אל-חמיר – ישוב קטן בו נותרו רק שלושה רועים מתחת לגבעה סלעית הנמצאת ממערב לכביש אלון לא רחוק מאל-פארסייה  וקרוב לצומת מחולה. 

המלווים עזרו לש’ לחצות את הכביש מזרחה לעבר שדות שלף של שעורה ותירס שחכר גם הוא מחקלאי אחר בעין אל-בידא . בשני המקומות האלה הכבשים רעו בשלווה ולחכו וזללו בהנאה את השלף וגבעולי הקלחים בין השעות שש ורבע עד עשר שעה בה החום התגבר ונעשה בלתי נסבל, והכבשים הצביעו ברגלים לעבר מכלאות הדירים שלהם.

צוות שלישי הצטרף לפ’, שלו עדר בקר, ולווה אותו בין 6-9 ואז ירד אתו עד 10 ולווה אותו למעין עין אל-חלווה כדי שהכבשים ירוו שם צימאונן .

אחרי המרעה חלק מהצוותים נשארו בבית ס’ לנוח, אחרים חזרו לנוח באל-פארסייה, ושניים מאתנו נסעו לחומסה כדי לספר להם מה גורל העצורים במחנה עופר.

יום שבת שגרתי. שבת, בדרך כלל, המתנחלים ישנים את מנוחת השבת שלהם עד שעות אחה”צ והנוכחות המגינה בשדות המרעה השונים עוברת בשקט וכמעט בשלווה.

למעשה, אף פעם אין לדעת האם ישנו המתנחלים ממנהגם ויצאו להתנכל.

יומיים קודם הותקפו ו’ ובניו ע”י מתנחלים בחומסה . התפתח סכסוך קשה בו נפגעו רועים פלסטינים על ידי מנחלים   וכאשר התגוננו נפגע קלות רועה יהודי מחוות עשאהל. הרשתות הישראליות התרכזו בעיקר במתנחל הרועה וכמובן האשימו את הפלסטינים בתקיפה . הצבא הגיע ולאור עדויות המתנחלים עצר את הפלסטינים והעבירם למחנה עופר. הם שוחררו יומיים אח”כ באמצעות עורכת הדין לאה צמל שהתנדבה ליצגם כי לא היו נגדם כל ראיות. יש לציין שסרטונים שצולמו במהלך ההתקפה  הראו בפרוש שהמתנחלים תקפו ולרועים לא נותרה  בררה אלא להתגונן . אלולי הסרטונים היו מבלים ימים רבים נוספים בבית הסוהר .

ב 15.00 יצאו שוב שני צוותים ללוות את ש’ ואת רועי אל-פארסייה בעין א-סכות.

6 המלווים האחרים שהגיעו בשעה זאת לבקעה התחלקו בין בתי עין אל-חילווה .

בשעה 16.00 התחילו מתנחלים בחולצות לבנות להתארגן לתקיפה של מאהלי עין אל-חילווה.

 4 נערים בגילאי 16-18 הגיעו מכיוון משכיות והתחילו לטייל בשטחי המגורים של ע’ וק’ . הצוות שהיה שם עקב אחריהם לכל מקום ולא נתן להם להיכנס לבתי הרועים הפלסטינים . הנערים תכננו להיכנס לשטחי ק’ אך בסופו דל דבר ויתרו ועלו אל סוכת התצפית שלהם , אח”כ שוב חזרו דרך שבילי המגורים חצו את כביש אלון ועלו בחזרה למשכיות .

בו זמנית צוות אחד קיבל הודעה שמ’ רואה מתנחלים בדרך שלו למקום המרעה הלילי שלו. נסענו לעברו, אבל המתנחלים כבר התרחקו. קבענו שיודיע אם תהיינה בעיות ונגיע מידית. הוא הצליח לעבור בשלום .

המתנחלים שנמו במהלך השבת אזרו כוח לקראת עונג שבת של אחה”צ. קבלנו קריאה מפ’ שהמתנחלים נמצאים ומתקרבים לביתו ולבית אחותו פ’ . הגענו במהירות וגם שם מנענו מהם  להיכנס לבתים.

הנערים האלה לא ויתרו עמדו ליד מכלאות הגדיים ונראה היה שהם מבקשים לגנוב גדי. עמדנו שם עד שהסתלקו וירדו לכיוון המעין .

גם  ס’ לא נגרע חלקו. חמישה  מתנחלים נוספים יצאו מכיוון החווה של בנצי שבדרך לתובאס להציק לו במגוריו. המלווים מנעו מהם מלהיכנס לבתים והם חצו משם למעין וחזרו בשביל העולה למשכיות.

הצלחנו בהתארגנות מתאימה למנוע את מתקפת המתנחלים הצעירים והבוגרים על הרועים, והם חזרו לבתיהם.

 ב7.30 בערב הגיעה עוד קריאה על מתנחלים מהמאחז של בנצי  שנראו בשטח אך משראו את המכוניות שלנו  הם עלו לכיוון הסוכה וחזרו למאחז של בנצי .

 הלילה ירד. הלכנו לישון. השינה שם לעולם לא שקטה. התושבים והמלווים דרוכים לכל התקפה שעלולה לבוא. למזלנו הלילה עבר בשלום .

עזבנו עם שחר בדרכנו לתל אביב כשמשמרות הבוקר הגיעו .