יום שני 8.3.10  מחסומי הצפון, בקר

לאה ר. אנה נ.ש.

06.10  עאנין  מחסום חקלאי 
כ- 20 איש עומדים כעת במחסום . הבידוק מתנהל במרכז המחסום. חייל מאמת פרטים אישיים של התושב באמצעות מחשב, עוד חייל מאבטח ושני קציני מתק בכירים . מאהדי ועבאס . כ- 10 צעירים מוחזרים במהלך המשמרת לבית, ( "אישורים שלא בתוקף")
חדש: נבדקת תחולת שקיות פלסטיק, וברוב המקרים נאסר על התושבים להעביר אותם ,וחלקם חוזר כלעומת שבא, עם השקית. אחרים מפקידים אותם בידי מכרים .  בשיחה מאוחרת עם מאהדי הוא טוען   שתוכן שקיות הפלסטיק מחשידות את בעליהם כאלו פניהם מועדות לישראל ולא למטעי הזיתים. אנו טוענות לזכותם של התושבים להגיע לאדמתם בכל תנאי ועם כל  שקית שיחפצו בה, וכי חשדות ואי אמון ביחס למגמת פניהם של החקלאים ניתן להפריך באמצעות העתקת הגדרות מאדמתם אל הגבול הירוק בין ישראל לגדה.
לטענתו, ניתנו כ- 100 אישורים חקלאיים  בעאנין. בשעה שידוע לנו על כ 1000 בעלי קרקעות ישירים ובעלי זיקה לקרקע ( קרובי בעלים) , עוד הוא טוען כי בימים אלה נערך מיפוי מחדש של האדמות לצד זיהוי  הבעלים , ימים יספרו על התועלות שמאחורי ההשקעה הנכבדה הזו

בסך הכל עברו כ- 25 איש /ה 

06.50 מחסום מבוא דותן
אנו חולפות על פני הכפר הבדואי 'אומ- ריחה, עליבות בכל פינה:  מבני  עץ ואבן מגובבים , אנשים קשיי יום בחצרות ילדים וזקנים , כאלו נזרקו מקרון החיים ונשכחו אי- שם בלב ה"שום מקום" . ואחר כך ,לאורך הדרך – ערימות מסודרות של גזרי עץ לפחמים, שדות ומטעים,  עדרי צאן ונוף משגע.
לאורך הדרך ספרנו  לפחות שלושה מגדלי שמירה.
אנו מגיעות למחסום , כלי רכב עוברים  בשני הכיוונים, שני חיילים בודקים פעם מכאן ופעם משם.
אנו מבקשות לעבור לצד השני , ליעבד, אף שידענו שנסורב . " שם הגדה" הם אומרים "אי- אפשר"  ובינתיים מנסים לשתף אותנו בארוחת הבקר שלהם. "ומה כאן"  אנו שואלות – "לא הגדה?"  "לא, כאן זה ישראל " הם אומרים  ואנו תמהות אם התכוונו ברצינות. הם מציעים לנו לבקר  בכפר הכושים  (הסודנים) המנודים ( על ידי הפלשתינים) המצוי מזרחית למבוא דותן- לשם מותר לנו  להגיע .  לשאלתנו – המחסום משמש   גם הולכי רגל.

07.30 מחסום שקד – טורה
התנהלות שגרתית של כיבוש . תלמידים/ות עוברים לפני חייל לבדיקת תיקים , אנשים מבוגרים יותר עוברים לביתן , כלי רכב עוצרים במרכז המחסום לבדיקה , מהעבר השני מסתופפים מול הקרוסלה . נראה שזמן ההמתנה והמעבר בביתן מהיר יותר מה שאינו מקהה את תחושת העלבון על הצורך לעבור את הבדיקות בכלל, בשטח כבוש , על כל המשתמע . (גם אם החיילים נחמדים)

08.20 מחסום ריחן – ברטעה

זוהי שעתם של הסוחרים והמורים/ות וכל המאחרים/ות לעבור. מגיעים וכמעט מיד עוברים פנימה , נראה שגם המעבר בטרמינל עצמו  מהיר, זאת על פי התרשמות , מה שאינו מקהה את המועקה – ראו הערה לעיל – בטורה לא ראינו טנדרים , נאמר לנו שהם נמצאים בבידוק באגף העליון של המחסום הבנוי לתלפיות .  התהליך עצמו: רכב, בין אם פרטי או מסחרי ממתין  במרחק מה עד לתנועת יד מזמינה  של אחת  הבודקים/ות . הנהג מגיע ,יוצא מהרכב , מוסר את מסמכיו בחלון הביתן,   וממתין להחזרתם לאחר  דקות .
אחר כך  נוסע למתחם בידוק הרכב מתחת לגגות  דמויי אוהלי קרקס החומים, לאחר שנמצא כשיר הוא עולה לבידוק הסחורה או ממשיך בדרכו אם -רכב פרטי.
וכדי שלא נטעה חלילה: מדובר ברכב  בעל  לוחית זיהוי  פלשתינאית  בלבד!! כל האחרים, אדוני הארץ ומלכיה  עוברים  ביעף .אלא מה ? 
08.40 עזבנו