מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.  
המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.

המחסום לפלסטינים בלבד. הוא המחסום העיקרי למעבר פועלים מצפון הגדה. פועלים בעלי אישור כניסה לעבודה בישראל וגם לעוברים לצורכי מסחר, רפואה ולביקור אסירים. ניתן לעבור את המחסום אך ורק ברגל. 
המחסום ממוקם מצפון לכביש 557 ומדרום לטולכרם. מופעל בידי חברת אבטחה אזרחית, שעות הפתיחה: בין 4:00 ל-19:00 בימי חול.
ב-2007 כחברות מחסום ווטש התחלנו להגיע אליו לפני פתיחתו ב-4 בבוקר ולדווח על התנאים הקשים והתורים הארוכים והדחוקים של פועלים. הפועלים שעוברים ממשיכים את דרכם בהסעות לעבודה לרחבי ישראל.
בתקופה הראשונה לפעילותו עברו כ-3000 ואח"כ 5000 איש כל יום. 
בגלל מספר קטן של עמדות בדיקה ועיכובים שרירותיים לפרקי זמן ארוכים ב"חדרים" פועלים חששו לאחר להסעה. פועלים יוצאים מביתם ב-2:30 בלילה כדי להיות בין הראשונים.

היום עוברים 15,000, והמעבר מהיר יותר. עדיין פועלים יוצאים מבתיהם מוקדם מאד כדי להספיק להיות מעבר למחסום בשעה 7 בבוקר
במתחם צמוד קיים מסוף להעברת סחורות בהיקף מסחרי, בשיטת גב-אל-גב.

מחסום התאנים
ממוקם על כביש 557, ממזרח לקו הירוק ולצומת מעבר שער אפרים (כביש 444).
זהו מחסום שמאפשר ​​​מעבר לכלי רכב, פתוח 24/7 בכל ימות השנה.
הוא משרת את האוכלוסייה הישראלית כולל זו המורשית להיכנס לשטחי הרשות הפלסטינית.
בנוסף, כמו בכל המחסומים המשרתים ישראלים, מותר למעבר זרים המחזיקים בדרכונים בינ"ל המוכרים ע"י מדינת ישראל.
במקרים חריגים בלבד יאושר מעבר של אוכלוסייה פלסטינית דרך מעבר תאנים, לדוגמה, בתקופה שהצבא החליט לא לפתוח את השער החקלאי של הכפר פרעון, נאלצו החקלאים להגיע עד מחסום זה כדי הגיע לאדמותיהם שבמרחב התפר .

מחסום ג'וברה היה על כביש 557, מדרום לטולכרם, בצד "מעבר התאנים", הנמצא בתוך שטחי הרשות הפלסטינית (ק"מ אחדים ממזרח לקו הירוק), ומשמש מחסום כניסה מהשטחים לישראל.

המחסום אל הכפר ג'ובארה שהיה עד 2013 במרחב התפר, חסום ומוקף גדר, היה מיועד למעברם של בני המשפחה של הבית הסמוך למחסום,  וגם למעברן של חברות מחסום ווטש (באישור מיוחד בלבד), בדרכן למחסום 753 הוא "מחסום הילדים" הנמצא בקצה השני של הכפר.  

החיילים המפקחים על "מעבר התאנים" פיקחו גם על המעבר במחסום זה, במשמרות שלנו חכינו לעתים זמן רב עד אשר נמצא המפתח ונפתח השער.  המחסום בוטל והפך חלק מגדר ההפרדה שהועברה מערבה בעקבות בג"ץ . 

מחסום שבי שומרון
נמצא על כביש 60 (הכביש הראשי לצפון הגדה) וממול להתנחלות.
המחסום אסור למעבר פלסטינים מאז ההתנתקות מחבל עזה ומצפון השומרון.

עזון

המחסום נמצא מדרום לכפר ענבתא, בצומת של כביש 60 (המוביל לשכם בכניסה לשטח A), עם כביש (57, 557 , 5576) הפונה מערבה לכיוון ההתנחלות עינב ומחסום היציאה מהגדה – תאנים.
עד 2010 נהגנו לצפות בצומת ולדווח על הטורים הארוכים שנוצרו בגלל בדיקה אטית של הרכבים בשני הכיוונים.

בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. על מנת לכלול את היישוב אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר. הגדר כיתרה את ראס עטייה ואת חאבלה מכל עבריהן. ראס אטירה דבעה ווואדי רשא, נכלאו במרחב התפר אל שטח הגדה לצרכי עבודה  וכו'. היה מחסום שדרכו עברו תושבי הכפרים אלה לגדה. המחסום יותר בעקבות בג"ץ: הגדר הוסטה כך שכפרים אלו נכללו בשטחי הגדה ולא בתוך מרחב התפר.

למעט שני מעברים: בצפון מנהרה מתחת לכביש 55 המחברת את חאבלה עם קלקיליה, ומדרום כביש לכיוון כפרים ועיירות אחרים באזור, כסניריא, כפר ת'ולת ועזון. בגדר שממזרח לכפר שער חקלאי הפועל 12 שעות ביממה, ומשמש את תושבי הכפר שלהם אדמות חקלאיות שנותרו מחוץ לגדר, וכן את תושבי הכפר ראס א-טירה, שנותר אף הוא במובלעת אלפי מנשה שבצד הישראלי של הגדר. תוואי הגדר באזור שונה בעבר בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ‏‏^[3]. עתירה נוספת שהגישו תושבי האזור נגד התוואי החדש נדחתה.