קלנדיה, יום א’ 1.8.10, אחה”צ
ארבע שעות, ארבעים דקות ושלוש נשים יהודיות – זה מה שדרוש לאב לעבור את המחסום כדי לזהות את גופת בנו המת.
– איך לכתוב על מותו של איש צעיר שגם שמו לא נודע לנו, כי בזמן הארוך בו שהיינו בחברת אביו ודודו, לא נהגה? – "איבני" מלמל האב.
– איך לספר על האב שמחכה שעות בסבלנות ובדממה שרק יבבות חרישיות פוצעות אותה, שאחיו לו לפה – כי בפיו נאלמו המילים?
– איך לתאר את מראהו השפוף, את מבע פניו, ספק מבין ספק מסרב להבין, שבנו, שנאמר לו בשיחת טלפון מהמשטרה:"פצוע קשה מאד…" כבר אינו ביו החיים?
– שהרי משלא נאמרו המילים המפורשות, אולי עוד נשמה באפו?
– איך לכתוב על הדוד, אחי האב, המגלה את אוזננו, חושש פן ישמע אחיו:"הוא מת. רוצים שנבוא להכיר אותו…"?
האם משנשאל נוכל להבין את המציאות שבה כל פעולה הנדמית לנו פשוטה הינה מסע ייסורים עבור אדם פלסטיני?
שבמציאות חייהם שום דבר אינו פשוט אלא מסובך עד לכדי בלתי אפשרי? שאם לא די בכך, עליהם להודות ולשוב ולהודות: לאלו שבסופו של סיוט ההמתנה האין סופית, פותחים בפנים חמוצות ועוינות את השער, לזה הבודק את התעודה ומצווה ללא קול, בתנועת אצבע: "הלאה…" ואין הם שוכחים להודות גם לנו, שראינו אותם, פשוט ראינו אותם והיינו אתם בכאבם וצערם.
הבנאליות של המעבר את המחסום וקולותיהן של השואגות פקודות ממעל ייבשו את דמעותינו שלנו.
האב, שדמעותיו ירדו בתלמי לחייו היה חירש לקולות ועיוור למראות.
תקציר אירועים כרונולוגי:
הבחור, שטרם מלאו לו 25, שהועסק בבנייה בבורנים הוא הר-חומה, נפל אל מותו מגובה של שמונה מטרים.
בשעה 1.00 קיבלה המשפחה ברמאללה את הידיעה על התאונה בטלפון ממוקד משטרתי. האב התבקש להגיע למחסום קלנדיה ומשם (נאמר לו) יילקח לירושלים למקום בו מצוי בנו. – האב ואחיו יצאו מיד את ביתם.
רק בשעה 5.40 חצו האב והדוד את המחסום, הועברו לניידת והוסעו לתחנת משטרה וזיהו את גופת ההרוג.
בערבו של יום, בשעה 8.00, חצו את המחסום בדרכם לשוב עם הגופה לרמאללה. לשם כך נדרשו שני אמבולנסים.
כי גופות המתים, כבני אדם חיים, אינם עוברים את מחסום קלנדיה ישירות אלא נוהל גב-אל-גב.
ובאותו הערב (סיפר לי הדוד בשיחת טלפון), למצוות דתם, שהיא כמצוות דתנו שאין מלינים את
המת, הובא הבחור לקבורה.
"הוא בנה שם בשביל יהודים" סיפר הדוד, "הקבלן ערבי מזיתים, מארבעים ושמונה"
הקפאת בנייה?
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-