ציטוט : 14.08.2007    תכנית מרחב התפר- מטרות:

"תוכנית "מרחב התפר" נועדה להקטין את יכולת החדירה של מפגעים משטח הרשות הפלשתינאית לשטח ישראל, שמספרם עלה מאז ספטמבר 2000 עקב העצמת תופעה של מחבלים מתאבדים. מפגעים אלו נכללים בתוך קבוצה רחבה וגדולה של שוהים בלתי חוקיים (שב"חים), המונה עשרות אלפי פלשתינאים, שעוברים מתוך שטחי הרשות הפלשתינאית לשטחי ישראל באופן בלתי חוקי לצרכי פרנסה, מדי יום ביומו." [מאתר משרד הביטחון – צבא הגנה לישראל].

ואני לתומי חשבתי שמרחב (מתחם, לטעמי) התפר נועד– לצורך הקמת התנחלויות , כמו שקד, חיננית, ריחן , ועוד,  תוך נישול האוכלוסיה הפסטינית המקורית מאדמתה וזכויותיה, שהרי להגן אפשר גם מקווי 67. אבל אני כנראה לא מבינה בבטחון.

במתחם/מרחב התפר מצוי היישוב דהר אל מלכ, כפר קטן שתושביו בני משפחת חטיב. בסיס הפעילות שלהם מצוי ביישוב טורה המזרחית, שם הם לומדים, קונים, מתקנים, שם גרים קרובי משפחה ושם נמצא המסגד המרכזי ובית הקברות. בצד מרחב התפר מצויים מטעי הזיתים של תושבי טורה. צה"ל, משיקולי ביטחון (אלא מה?) החליט להעביר את גדר ההפרדה בין דהר אל מלכ לבין טורה ולקבוע בו מחסום צבאי, שגרם לחיכוכים רבים מאד לאורך השנים. כתוספת לביטחון הוסיפו גם את ההתנחלויות טל מנשה, חיננית ושקד.

אירוע ירי, על פי עדות שמיעה:
ביום שישי בערב נפטר אדם מבוגר ממשפחת חטיב – בדהר אל מלכ. בני המשפחה תיאמו את מעבר ההלוויה במחסום טורה עם קצין המת"ק ליום המחרת,שבת, בין 9.00 ל- 10.00 בבוקר.
משתתפי ההלוויה כ- 300 איש, ממרחב התפר, מהגדה ומישראל, הגיעו למחסום בשבת לפני השעה 10.00 בתהלוכה, עם גופת הנפטר, וביקשו לעבור. הקצין המתאם לא נכח במקום, החיילים דרשו מהנוכחים לעבור (איש איש) בידוק ביטחוני. הנוכחים התנגדו, לדעתם יש בעיכוב משום חילול כבוד המת. התפתח עימות מילולי בין החיילים והממתינים, שבסופו חיילים סגרו את שער המחסום. משתתפי ההלוויה  פרצו את המחסום ונכנסו פנימה בכוח כאשר חיילים יורים עליהם או מעליהם. ארבעה אנשים נפצעו, שניים מהם נושאי הגופה, בני משפחה ושנים נוספים  תושבי עין סאהלה (ערבים ישראלים).
כעת שורר מתח בכפר. התושבים מרגישים מושפלים. הרוחות סוערות, הצבא התנצל כנראה, אך לא מעבר לכך.
וזו גרסת החיילים לאירוע כפי שנמסרה לנאוה ארבעה ימים אחר כך. 

—————————————————————————

05.50 – 06.50   מחסום חקלאי עאנין
המחסום נפתח בשעה 05.30 .הבידוק  מתבצע בשער המרוחק, הרישום ידני. מכונית המת"ק נוכחת לפחות בחלק מהזמן בעת הבידוק. התושב ניגש אל החייל מגיש לו את המסמכים ומתרחק צעד לאחור. המרחק הפיסי נשמר לאורך כל הבידוק. החייל מוסר את המסמך לחייל אחר שבודק אותו, מסמן בגליון, מחזיר לחייל הראשון שמחזיר לתושב. בידי העוברים שקיות ניילון בגודל ממוצע, מפעם לפעם נבדקת תכולתן ביעף.
חשוב לציין – אנשים לבושים בבגדי עבודה (יוצאים למסיק), לעומת פעמים קודמות בהן הלבוש היווה עילא לשאלות מטרידות.
רכב המתק עוזב, בדרכו הוא עוצר לידינו. ו' הקצין אומר שמעל מאה אנשים קיבלו אישורים חקלאים. אני זוכרת שנים בהן ניתנו כמה מאות אישורים חקלאים. האם תם הדור? המסיק  אמור להסתיים רשמית בסוף החודש אבל אפשר שיתארך על פי הצורך.
החקלאים טוענים שהיבול סביר. אומרים שבשנה שעברה היה  טוב יותר וכי הנזקים שגרמו הפרות ניכרים. הם מתוסכלים מהיעדר היכולת להתמודד עם הנזקים. אמרו שבשבועות האחרונים לא עברו פרות אבל נזק שנגרם בעבר, ניכר.
נשים עוברות בהמשך, מגיעות מאוחר יותר עם ילדים בוגרים, לאחר שהכינו את הצעירים לבתי הספר.

07.00 מחסום ריחן – ברטעה החדש
אנו פוגשות את ב' שעובד באחד ממפעלי שח"ק. הוא יושב על המדרכה לצד חבריו, ממתינים להסעה למפעל. הוא מספר לנו על ההלוויה שעברה ביום שבת מדהר אל מלכ לטורה וחיילים ירו על אנשיה (כמסופר לעיל). 
אני יורדת בכביש לעבר החניון הפלסטיני. השומר בבודקה ומאבטח חמוש עוצרים אותי. אני קובלת על כך שלא מתאפשר לנהג הערבי לרדת איתי למגרש. הם מאשרים:"אלה החוקים".  אני מתקנת אותם: "נוהלים"אך הם אינם מבינם את ההבדל ומה לא נכון בגישה. אני מוותרת על ההסבר והבהרות וממשיכה למטה.
7 משאיות על הכביש ועוד חמש במגרש החניה.
כמעט ואין נהגים/מוניות. העוברים לכיוון ברטעה – מעטים. עובדי שח"ק כבר עברו ועתה הם מתתינים להסעות למפעלים, גם התופרות עברו.  המעטים המגיעים עוברים במהירות "בצ'יק צ'אק" בטרמינאל וללא עיכובים הם עולים בשרוול.
ההתנהלות שגרתית, כרגיל. רוב העוברים הם למרחב בתפר ומיעוטם לגדה.

07.10 מחסום שקד-טורה
המחסום נפתח בשעה 6.00 בבוקר. בהגיענו רק מעטים עוברים. התלמידים/ות הלומדים בגדה קיבלו שני ימי חסד – חופשה מלימודים, כדי שיוכלו לעזור במסיק. המורים מטורה המלמדים באום ריחן עובדים כרגיל. המעבר שגרתי – עוברים בידוק בביתן, מכוניות נבדקות כרגיל. נשים עם ילדים קטנים עוברות לגדה, הילדים מתלווים לאמהות ונכנסים לביתן. לתפארת מדינת ישראל!

07.50 – עזבנו