חזרה לדף חיפוש דוחות

עטארה, קלנדיה, יום א’ 16.10.11, אחה”צ

צופות ומדווחות: רוני המרמן, ויוי צורי ותמר פלישמן (מדווחת)
16/10/2011
| אחה"צ

קלנדיה:
החל מראש השנה מורדים כל נוסעי האוטובוסים ונאלצים ללכת למחסום הנגדי, הישן.

עם חנוכתו לפני עשרה חדשים של המחסום המיועד לבעלי תושבות ירושלמית, זקנים תינוקות ונשים הרות היו רשאים לעבור בעודם יושבים בתוך האוטובוס. מעתה – לא עוד.

פנה אלינו פרופסור נדים מסיס, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת ביר-זית, הנאלץ בשל משרתו לעבור את המחסום  לעתים קרובות. כועס ומתוסכל שאל: "מה אתן עושות כדי שהמצב הזה והיחס הזה לבני אדם יפסק?". האיש נושא עמו מסמך רפואי המתעד את מחלותיו, מגבלותיו ושפע התרופות בהן הוא מטופל, שהינו המלצה שנועדה להקל עליו. עבור פרופסור מסיס כל מאמץ פיזי או סערת נפש הם בבחינת פיקוח נפש. לדבריו, כשהוא מציג בפני החיילים את המסמך, במקום להתחשב בו, הם מתייחסים אליו  בזלזול ובגסות.

הוא החל מספר על מצבו הבריאותי הרעוע והמשיך לדון במצב האומה הפלסטינית:"הרבה תקווה הייתה כשאובמה נבחר, אבל גם אובמה, כקודמיו, שבוי בידי הלובי היהודי… למה הם (הישראלים) לא נותנים לחיות בשלום? אני רוצה לחיות חיי שכנות טובה עם הישראלים. למה הם מטרפדים כל אפשרות לשתי מדינות? לדעתי הכוונה שלהם היא להשתלט על כל הגדה המערבית, לקחת לנו את כל האדמה. מה שהם רוצים זה שנסתלק מפה. אבל אנחנו לא בני אדם? לאן אלך? כן, יש לי מקצוע, יש לי תעודות, אבל אני לא יכול בגילי, עכשיו, להתחיל חיים חדשים במקום אחר.
הרי בעוד חמישים שנה נהיה רבים מהישראלים,  מה יעשו אז? גם אז יגידו שהכול שלהם כמו שכתוב בתורה?

ואתן יודעות מה הכי נורא? שאף אחד לא רואה אותנו: הישראלים לא רואים אותנו, העולם לא רואה אותנו, אפילו הערבים שבמדינות ערב לא רואים אותנו…"

אז גם אם אין בכוחנו לשנות את המציאות, לא עבור פרופסור נדים מסיס ולא עבור בני עמו, המעט שכן יש בכוחנו לעשות זה לספר ולהפיץ את דבריו, מצוקותיו ונהמת לבו על הפרטי והכללי.

מחסום עטרה/ביר-זית:
התמונה שבקישורית החישה אותנו לבקר במקום. http://www.facebook.com/photo.php?fbid=159486497455768&set=a.102657289805356.4458.100001832556684&type=1&theater

אך כל שראינו היה מחסום מאויש בחיילים ספק מפוחדים מכדי לצאת מהמתחם הממוגן ספק אינם מורשים, בעוד המוני הפלסטינים העוברים בדרך מנופפים לנו לשלום וקוראים קריאות ברכה תוך נסיעה. לעצור הם חוששים  פן ירדו החיילים מהפילבוקס ואז עלול גורלם להיות כגורל המצולמים בתמונה המצורפת.

מעין מאזן אימה מתקיים  במקום – אלו מפחדים מאלו המפחדים מאלו.
 

  • מחסום עטארה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום עטארה

       

      ממוקם בכניסה הצפונית לרמאללה בעליה מכביש 465 לכיוון ביר זית. לאחרונה מאויש רק לעתים רחוקות כשהיה פעיל נבדקו רק המכוניות שנכנסו לרמאללה

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
      Tamar Fleishman
      Apr-12-2026
      קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
לתרומה