קלנדיה
"סבתא שלי לא עושה פיגועים"
זה היה המשפט שהטיחה בנו החיילת המוצבת בבונקר של קלנדיה, כשבקשנו ממנה לחרוג מנוהל יום השישי ולפתוח את השער ההומניטרי עבור שתי נשים, אחת מבוגרת עם רגל מגובסת והשנייה זקנה וחלושה שבקושי הצליחה לעמוד על רגליה. "תארי לך שזו היתה סבתא שלך", אמרנו לה . וזו הייתה התשובה שקבלנו.
הגענו בתשע. הרחבה המטונפת היתה מלאה מפה לפה. רק חיילת זועפת אחת בבונקר, בלי נציג מת"ק בלי תור הומניטרי. אך לפחות כל תאי הבידוק פעלו. הקרוסלות מתקרסלות בזמן קצוב וההולכים/ות לתפילה, רבים מהם זקנים וזקנות , עומדים/ות שפופים בתוך הכלובים. מדי פעם נשמעת קריאה בערבית ברמקול – החיילת שבבונקר המודיעה איזה מסלול נפתח. "בזכות החיילים שקמו בשלוש בבוקר ולא אכלו ארוחת בוקר, אתן עומדות פה!" היא מצליפה בנו (לא, בזכות הכיבוש אנחנו פה, אנו אומרות לה. ובאמת למה שהחיילים לא יקבלו ארוחת בוקר ולמה שיתנו לעלמה הפטריוטית הנמרצת להתמודד לבדה עם המצב הבלתי נסבל במחוסם קלנדיה ביום שישי? ). אנחנו האויב שלה.
האנשים בתור אומרים כי עד שיעברו את כל המסלול – תעבור שעה.
אנחנו כבר יודעות שמדידות התפוקה והייעול של המומחים של צה"ל מודדות רק את שלב המעבר לקרוסלה הראשונה, את הקטע שלפני בדיקת התעודות אל מול החיילים, והם – המומחים- מרוצים מהתוצאות שהם עצמם קבעו את גבולותיהם . אנחנו מטלפנות למת"ק בבקשה שישלחו נציג שיפתח את המסלול ההומניטרי. "אני אברר במחסום" אומרת החיילת מהצד השני. ואחרי זמן מה, אנו מטלפנות שנית.
"היה נציג מת"ק בין שמונה לתשע", אומרת החיילת שמסרבת לנקוב בשמה, ומשקרת במצח נחושה – כי נציג של הצופים הזרים שנמצא במקום כבר בשעה שמונה, מספר שלא היה נציג וכי היחס הגס של הבונקראית ניכר כבר אז. "אבל אנשים צריכים נציג עכשיו, כשהם הולכים לתפילה, ולא בשמונה", אנחנו טוענות, "ביום שישי אין נציג מת"ק במחסום". היא מלמדת אותנו, שאנחנו הרי ותיקות קלנדיה יותר מכל חיילת פטריוטית בסביבה, ושראינו שלפעמים יש נציג ולפעמים אין, לפעמים יש אפילו כמה, לפעמים הם/ן אפילו אדיבים ועוזרים, כלומר ממלאים את תפקידם מול האוכלוסייה האזרחית. "ואני לא מתכוונת לנהל איתך את השיחה הזאת" היא מסיימת.
הצפיפות גורמת לנשים זקנות לנסות להידחף לראש התור. ריב וצעקות. תמונה קשה.
זקנה המלווה בביתה המבוגרת ואין סוף שקיות ניילון, ואישה מבוגרת וגבס על רגלה, גורמות לנו ליצור שוב מגע עם החיילת הכועסת שבבונקר ועם נציגת המת"ק שבקצה קו הטלפון. אורית דורשת מהמתקי"ת לשלוח נציג; החיילת מעניקה לנו את משפט הסבתות המשעשע ומפנה את הזקנות אלינו "שהן יעזרו לכם". אבל, לשמחתנו, היא גם פועלת לפתיחת השער, "אבל רק לשתי הנשים, תגידו להם" ובסוף היא מתרצה שגם הבת המלווה עם השקיות תתלווה לאמה הזקנה.
10:30 הצטמצם התור ואנחנו פרשנו .
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-