13.00 – 15.30

ואלג'ה

בדרך לואלג'ה הבחנו שעבודות הפיתוח בפרק עמק רפאים, לאורך מסילת הברזל וכן מסלול האופניים מתקדמות יפה. בניין גדול ועגול, כנראה מרכז מבקרים, נבנה מול המחסום. ליד המעיין  שמתחת לוולאג'ה עמדה קבוצה גדולה של נשים אתיופיות, עוטות בגדים לבנים, לא יכולנו לעצור בכדי לברר מה הסיבה להימצאותן. הדרך לידידנו א' נעשתה גרועה עוד יותר בעקבות הגשמים הכבדים של השבוע שעבר – איזה קונטרסט מול כביש האספלט הבוהק המשמש כדרך ביטחון במקביל ובמרחק מטרים בודדים. כידוע דרך ביטחון זו נסללה על אדמותיו של א' ומונעת ממנו לבקר את קברי הוריו.

כשהגענו יצאו בני המשפחה לקראתנו עטופים בשכבות של בגדי צמר נגד הקור העז השורר באזור. כשנכנסנו מיד הדליקו לכבודנו תנור חשמלי. א' סיפר שאינו מתערב בפוליטיקה הפנימית של שאר חברי הכפר שאלה מהם שהצליחו להוכיח שהם חיו על אדמה זו לפני 1967 קיבלו תעודות כחולות והוגדרו תושבי ירושלים. תושב של בתיר בא כשהיינו שם לחקור אותו על ההיסטוריה של האזור והיכן משפחתו חיה בעבר. הוא סרב למסור אינפורמציה לאדם זר מחשש שמא יש כאן ניסיון של סחיטה כלשהי. בנו, שמצא מקלט בשוודיה הסתדר יפה מאד. הוא קיבל תעודת חשמלאי אחרי השלמות שעשה שם והוא עובד במקצוע ומתפרנס בכבוד. לפני כחודש נולדה לבן הזה בת מאשתו שהיא חצי איטלקייה וחצי יפנית. האם היפנית באה לעזור להם עם התינוקת. א' הראה לנו בגאווה תמונה של התינוקת על המחשב. הבן השני שניסה את מזלו במוסקווה ולא הצליח שם חזר ארצה ועובר ללא אישור לעבוד בבנייה בירושלים. לפני שהיה כל כך קר ישן באתר הבנייה, כשהגיע גל הקור היה צריך, כמובן להפסיק לעבוד. מצבו הכלכלי של א' קשה מאד  אין לו כל סיכוי למצוא עבודה בסביבה. הוא שמע שמועה שבני למעלה משישים יוכלו להיכנס לירושלים בימי שישי גם ללא אישור. הוא מקווה שאם זה נכון יוכל לקבל עבודה פעם בשבוע בזכות הקשרים המקצועיים הטובים שהיו לו בזמן שהיה קבלן מוכר בעיר. הבטחנו שנברר אם יש אמת בשמועה. עד כמה שידוע לנו רק לנשים בגיל זה ניתן להיכנס.