5:45 – מחסום אייל מקבל את פנינו במדורות, ופועלים שמחכים להסעות.

קבוצת פועלים שיושבת סביב מדורה מצרפת אותנו אליה, ועונה לשאלותינו. חלקם עובדים בהקמת עיר הבה"דים בנגב (ליד ירוחם). בעבודות בניין שונות. משתכרים בין 300-400 ₪ ליום, 2000 ₪ יורד כל חודש לממון המיסים שמוטלים על המעסיק. וכך תלוש המשכורת שהם מקבלים מציין 10-12 ימי עבודה מתוך 22-24 ימי העבודה בפועל. לצערנו, לא הסכימו להביא לנו תלוש מתוך פחד מהמעסיק. כן מציינים את הקושי היומיומי במעבר. לטענתם עובדי חברת האבטחה מעכבים בכוונה את העוברים על מנת להקשות ולהאריך את משך המעבר. בנוסף,  אותם אלה שעובדים רחוק מאד מביתם לא מקבלים אישורי שהיית לילה. שלל דברים אלה ואחרים פוגעים באופן נפשע בזכויות העובד והאדם של אותם אנשים. חידוד היום: "כל המדינות הן דמוקרטיות, רק שאצלכם חלק מהכסף הולך לעבדאללה והרוב לאללה, אצלנו הכל הולך לאללה". (עבדאללה=עבד; אללה=ממשלה)

 

קבוצת נשים שישבה במרחק מהם, וללא מדורה (קר מאד הבוקר), ספרו שהן כולן מקלקיליה, עובדות משק בית באלפי מנשה שנים רבות, עושות סיבוב דרך המחסום על מנת לחזור חזרה להתנחלות. בעבר היו עוברות דרך שער אליהו ולא דרך המחסום. כן, אסור להן להסתובב לבד בהתנחלות ולכן בעלת הבית מסיעה אותן פנימה והחוצה. עובדות כל יום בבית אחר. משתכרות כ-200 ₪ ליום. מתלוננות קשות על היחס במחסום. על השהות בחדרים, ועל כך שנדרשות לפשוט בגדים לצורך בדיקה ביטחונית.

 

בסביבות 6:45 המחסום כמעט ריק מנכנסים, לעומת זאת ה"כרוז" ממשיך לצעוק בנזיפה לחלל שימהרו וכו'.

 

בכניסה לעזון: רכב צבאי וחיילים בודקים מכונית יוצאת. עוצרים אותנו ובתקיפות אומרים שהשטח עויין וסגור ואסור לנו להכנס. לאחר שנודע שאנחנו חברות בארגון זכויות אדם, נסתתמו טענותיהם. בדרך החוצה שוב היו אותם חיילים בודקים תושבים והחליפו איתנו מילים צורמניות.

 

אתמול קבלנו הודעה מאביב טטרסקי , מעיר עמים ושייך לקבוצת הדהרמה מעורבות חברתית שמקושרת לדיר איסטיה, על כך ששוב חסמו את הכניסה לכפר. ואמנם הכניסה חסומה בערמת עפר ואבן, כמו שהיתה לפני כחודש או פחות. ובנוסף לסגירה זו, יש כניסה יומיומית של צבא לכפר. בשבת זרקו רימוני עשן ואחרים לתוך! בתים. עצרו שני צעירים ושחררו אותם בהמשך. הכפר כנראה נכנס עכשיו לעדיפות בסדר העבודה של הצבא באזור. צריך לבדוק איזה התנחלות מתכננת איזה התפתחות בימים אלה. על מנת להכנס לכפר צריך לעשות סיבוב דרך חארס וזה מאריך את הדרך לבא וליוצא בקילומטרים. דברנו עם איש קשר מהכפר וסיכמנו  להפגש בפעמים הבאות. מי שעושה סיורים באזור הכפר, מוזמנת לכתוב לי ואעביר את הטלפון שלו. (איש מאד נחמד שהכרנו בביקור קודם).