קלנדיה
בוקר דפוק לגמרי
כבר היו תורים עמוק לתוך החניון כשהגענו למחסום קלנדיה בשעה 5:05. הסיבה: מתוך חמש תחנות הבידוק, רק אחת הייתה פתוחה. די מהר גם משמעת התורים קרסה והמוני האנשים שוטטו באפס מעשה בחלק המקורה של המחסום.
אחר כך חלק תפסו מקום כדי להתפלל ביחד, אבל הרוב סתם עמדו והתעצבנו. ללא טלפון נייד (שנעלם בין הרכב למחסום), ביקשנו מאחד הממתינים את שלו וצלצלנו לחמל המת"ק. הערנו את החייל שלא הבין מה הייתה הבעיה, וכאשר בקשנו לדבר עם הקצין שלו, הוא פתאום הבין ואמר שיתקשר לקצין והציע שנחזור אליו בעוד חמש דקות. ביתיים מצאנו את הנייד האבוד (מתחת לרכב) והתקשרנו שוב לחמל. הפעם התשובה — כולה –הייתה שהמחסום "ייפתח עוד מעט". ברור שלא היה טעם להמשיך בערוץ הזה, על אף שצלצנו פעם שלישית לשאול אם יש עדכון. בינתיים הלחץ אצל הממתינים גבר, ולא היה לנו דבר לומר בתשובה לשאלותיהם. חלק מהם בקשו מאתנו לצלצל שוב, וחלק אחר עודד אותנו לצלם את המצב. (רואים יותר ויותר סמארפונים אצל הממתינים ואנו לא היחידים שמצלמים שם.)
ארבע התחנות האחרות נפתחו סוף-סוף ב-5:40 , אבל מיותר לומר שעד אז הנזק כבר נעשה – ובגדול!
למשל, ברגע שהתחנות הנוספות התחילו לעבוד, התחיל גם קרב על הכניסות למכלאות. ורוב הגברים המבוגרים יותר, ולא מעט צעירים שגם הם חששו שייפגעו אם יתקרבו למכלאות, המשיכו להסתובב רחוק מן ה"אקשן". כמו בעבר, כיוון שאין אפשרות להוציא את עצביהם אל האנשים האחראים על מצב במחסום, והזלזול המופגן כלפיהם, הם מוצאים את תסכולם אחד על שני. גברים מתחת לגיל 60 גם התחילו להתאסף ליד השער ההומניטרי בתקווה (לשוא, כמובן), שירחמו עליהם ויתנו להם לעבור דרכו.
השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:15 ושני אנשים (אחד שעבר ניתוח ראש לא מזמן והשני עם פרותזה ברגל, עם מסמכים לכך, כמובן) ביקשו את עזרתנו לתקשר עם קצין המת"ק האחראי על השער. העלנו את בקשת הראשון בפניו ובקשת השני בפני השוטרים שהפעילו את השער מאוחר יותר — הכל ללא הואיל. השוטרת אף הגיבה בצרחות עד כדי כך צווחניות שפחדתי שתחרים את ההתר של האיש אם הפרותזה (סוחר), ויעצתי לו לרדת מן העניין כאן ולנסות לקבל התר שמציין את הנכות שלו.
כשעזבנו בשבע 7:00,
התורים – שבינתיים נוצרו – עדיין הגיעו לקצה האזור המקורה של המחסום ונראה היה שישארו כך לא מעט זמן. לא יכולנו למדוד כמה זמן לקח בממוצע לעבור את המחסום בגלל חוסר התורים עד קרוב לשעה 7:00. אבל היה ברור לכל שתיפקוד המחסום היה דפוק לגמרי, ובמקום להבין את עצבנות הממתינים על מצב שמפעילי המחסום גרמו לו, השלטונות סתם כעסו עליהם, כאילו הם – העוברים במחסום — גרמו לתקלה וצריכים להעניש אותם על כך.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-